האלבומים הטובים של 2011

2011 לא היתה שנה של אלבומי מופת. ובכל זאת הנה רשימה של שלושה אלבומים שלכדו את תשומת ליבי וראויים לציון מיוחד בתום השנה.


דודו טסה - דודו טסה והכוויתים :

זה הוא ללא צל של ספק אלבום השנה שלי. דודו טסה מפתיע בפרויקט פורץ דרך המעניק טיפול שורש לקלאסיקות עיראקיות שהולחנו על ידי סבו ואחיו. יש באלבום אקלטיות מפתיעה שמצליחה להתחבר לכדי אמירה אחת. טסה מצליח לקחת מוזיקה מורכבת וקשה לעיכול, לנכס אותה לעצמו ולהגיש אותה למאזינים ללא יומרה והתחנפות.
קליט ומורכב גם יחד. מצוין.












Aurelio - Laru Beya :

עם מותו המפתיע של אנדי פלאסיו היו מי שהספידו גם את מוזיקת הגריפונה הנהדרת. אוריליו מרטינז, מי שניגן עם פלאסיו המנוח, חבר ליוסו נאד'ור והקליט את Laru Beya שמכיל לא מעט רגעי קסם (Wamada,Mayahuaba) שמזכירים את עבודתו של פלאסיו.











Cesaria Evora - Cesaria Evora and

זה הוא אלבום אוסף שמסכם את יצירתה של אחת הזמרות הגדולות שיצאו מאפריקה. כמה חודשים לאחר צאת האלבום הלכה אבורה לעולמה. האלבום מסכם מעל לחמש עשורים של פעילות מוזיקאלית בהם הרבתה אבורה לשתף פעולה עם זמרים ממדינות אחרות. יש בו עדינות, געגועים וצלילים מנחמים.חובה לכל מי שקורא באופן קבוע את פאריסון.

לוס ואן ואן - הרכבת צריכה קטר חדש?

השקת אלבום חדש ללהקת הלוס ואן ואן הינו ארוע מוסיקאלי מהמעלה הראשונה. במשך יותר מחמישה עשורים ידעה הלהקה בהנהגתו של הבסיסט חואן פורמל לשמור בהדיקות על חדשנות מוזיקאלית והפקה לעילא ולעילא ששמו אותה בדרגה אחת מעל שאר הלהקות בקובה.

Llego van van  שיצא ב-99 ו-Chapando  שיצא בשנת 2005 הפכו ליצירות מופת שרבים ניסו לחקות ללא הצלחה.

מאז הוציא ההלהקה אלבום בשם Arrasando  שהיה מעין המשך לChapando  וכלל מספר להיטי ענק אולם מעט לחדש.

כעת יוצא La maquinaria. ההרכב הקדמי של הואן ואן לא השתנה ועדין מכיל את רובטון, ללה רוזלס יאני ולדס ומאיטו ריוורה. גם חואן פורמל שחצה את גיל 75 עדין שותף פעיל בכתיבה ובעיבודים אולם משהו מתחיל לחרוק במכונה המשומנת.
האלבום מכיל עשרה שירים - 2 מהם (Recibeme ו Aso que anda) הם חידושים לשירים ישנים של הלהקה והשאר נכתבו ועובדו על ידי פורמל, קוקורוצ'ו (הקלידן של הלהקה) ומאיטו ריוורה (סולן).
לצערי אין בביצועים המוחדשים שום בשורה מוסיקלית חדשה ואילו הלחנים החדשים והעיבודים חסרים את המעוף המפורסם שהקנה ללהקה את מקומה בפנתיאון המוזיקלי של קובה.
יאני ולדס ממשיכה להיות בלתי מרשמיה ולעיתים אף מעצבנת. למעשה מאז Despues de todo שהופיע ב Chapando היא לא תרמה ללהקה אף ביצוע ראוי.
הביצועים של ריוורה ורוברטון נשמעים כמו חיקויים דהויים לחומרים הרבה יותר טובים ששמענו בעבר.
היחיד שמצליח לחדור ולרגש הוא ללה רוזלס עם La Boberia - מעין קומביה א-לה-פורמל.

תקופה קשה עוברת על הלהקה מספר אחת בקובה. לפני חודשים התבשרנו שמאיטו ריוורה, הסולן שיותר מכול היה מזוהה עם הלהקה במשך שני העשורים האחרונים, פורש לקרירת סולו וכעת האכזבה מהאלבום החדש.
כולי תקווה שפורמל ימצא את הנוסחה המנצחת שתחזיר את הלהקה לראשות המצעדים.

להורדה.

אלכסנדר אבראו - מתוך האלבום החדש

קליפ רשמי ל-Carita de pasaporte מתוך האלבום החדש והמתקרב של אלכסנדר אבראו והואנה דה פרימרה

מריסה מונצ'ה - הציפיה השתלמה

כששיר של מריסה מונצ'ה (marisa monte) מתנגן ברדיו מיד יודעים שהוא שלה. זו הגדולה שלה, מלודה משובחת, הפקה מדויקת וקול מלטף.
O Que voce saber de verdade אינו יוצא דופן וממשיך את הקו אליו התרגלנו במשך יותר משני עשורים של פעילות מוזיקאלית. פעם מריסה מונצ'ה היתה אחת מבין מספר זמרות שהובילו את הקו החדש במוזיקה הברזילאית. כיום, ברור לכולם, שהיא ברמה אחת מעל כולם.
תוך שהיא נעזרת בשותפים הקבועים שלה ליצירה (קרליניוס בראון וארלנדו אנטונס) ובעזרתו של המפיק Dadi אנחנו מקבלים מנה גדושה של הרמוניות נפלאות, ועיבודים מוזיקלים מצוינים.
אהבתי במיוחד את O que se quer (ביחד עם רודריגו אמארנטה) , Aquella velha cancao  ואת Ainda Bem שזכה לקליפ מקסים ביחד עם אנדרסון סילבה שנחשב לכוכב עולה בתחום אומנות לחימה משולבת - ספורט אלים במיוחד.

להורדה

הואנה - ממשיכים לחפש

אחד האלבומים האהובים עלי בשנת 2010 היה זה של ג'יל פטרסון - Havana Coltura. כעת  חוזר פיטרסון עם אלבום חדש
Havana Coltura - The search continues שחושף שוב טפח מהסצנה המוזיקאלית התזזיתית ורווית הכשרון שמתרחשת בהוואנה.

מצב רוח אירי

לצערי, עוד לא ממש הצלחתי לרדת לעומקה של המוזיקה האירית . מרבית ההכרות שלי מבוססת על דיסק ניצחי אחד של ואן מוריסון ביחד עם הצ'יפטינס (Irish Heartbeat).

זה גם הדיסק שחשף אותי לאחד השירים היפים ביותר שנכתבו - Carrickfergus.
השיר הוא במקור שיר עממי אירי אשר נכתבו לו מילים באנגלית והוא זכה לאין ספור גרסאות.
הנה הגרסה של ואן מוריסון:




ועוד שתי גרסאות שמצאתי ברשת:

קאיטנו ומריה

לקאיטנו ולוסו יש כבר מריה משמעותית בחייו -  אחותו מריה בטאניה. כעת נדמה כי הוא בשל להכניס תחת חסותו מאריה נוספת  - מריה גאודו (Maria Gadu).
גאודו הוציאה בסך הכל אלבום אחד ויחיד ובכל זאת הצליחה לשבות את ליבו של גדול האמנים בברזיל.
שיתוף הפעולה בין השנים הוליד הופעה חיה שהוקלטה באלבום כפול - Multishow ao vivo. על הבמה קאיטנו, גאודו וגיטרה אחת.
מרבית השירים נלקחו מהרפרטואר הבלתי נדלה של ולוסו ביחד עם מספר שירים מאלבומה הראשון של גאודו.
החיבור בין קול הקטיפה של ולוסו והמחוספסות האורבנית של גאודו מצליח ליצור עינין ולהחזיק את המאזינים מבלי ליפול למלכודת המונוטוניות שנוטה לאפין אלבומים מסוג זה.
בלתי נשכחים הם הביצועים ל- Menino Do Rio ו - Trem das Onze :

להורדה