הספד

בניגוד לתעשיית המוזיקה המערבית, תת הז'אנר "מוזיקת עולם" אינו משופע בליבלים אגרסיבים, בעלי נוכחות בינלאומית המאפשרת להם להכתיב לקהל את הלהיט התורן הבא. שרשרת ההפצה נסמכת בעיקר על שדרני רדיו, עורכי פורטלים אינטרנטים כמו mondomix.com ובלוגרים דוגמת עבדכם הנאמן, שיביאו את קולם של האמנים מהשוק המקומי אל הזירה הבינלאומית. צ'ארלי גילט, שדרן רדיו שהלך השבוע לעולמו, היווה נדבך חשוב ביותר ביותר בשרשרת ההפצה שתוארה לעיל.

באחד הראיונות שהעניק לפני מותו , ציין גילט את הופעותו של יוסו נאד'ור בשנת 1984 כנקודת המפנה בקרירה שלו. מאז הוא החל עוסק במה שלימים יכונה "מוזיקת עולם". את האמנים הרבים ש"גילה" לאזנים מערביות נהג לחשוף בתוכנית שבועית ב BBC רדיו 3, ויותר מאוחר באתר הנושא את שמו. בימים שלפני השפע הדיגיטאלי היה צורך באנשים כמו צ'ארלי שיבררו את החומרים הטובים וידחפו אותם למאזינים מעל לכל במה אפשרית. בשביל לעשות זאת, יש צורך בתשוקה אמיתית למקצוע, רצון בילתי נידלה לחקור, סבלנות ומעל לכל, פתיחות לאחר. תכונות אלה עזרו לצ'ארלי גילט לקבע את מעמדו כאחד מעמודי התווך של תעשיית ,מוזיקת העולם".

צ'ראלי גילט משאיר בלכתו תעשייה משגשגת של אמנים מצוינים מרחבי העולם אשר ממלאים אולמות הרחק מארצות המוצא שלהם. המהפכה הדיגיטאלית מאפשרת לקהל רחב להחשף לטעמים חדשים ולהחליט בעצמו היכן לשים את תשומת הלב המוזיקאלית שלו. את מקומו של צ'ארלי יתפסו אחרים אבל את שעשה לא יקח ממנו איש.

נוודת אמיתית הלכה לעולמה

בראשון לינואר הלכה לעולמה בגיל 37 הזמרת Lhasa כתוצאה מסרטן השד.

אהבתי מאוד את האלבומים שהקליטה עד מותה: The living road ו La Llorona.

שניהם מספרים את החוויות האישיות וסיפורי הדרך שעברה לאסה כבת לאנשי קרקס נודדה. המעברים בין מקסיקו, ארה"ב וקנדה הקנו לה שליטה בצרפתית,ספרדית ואנגלית והפכו את האלבומים שלה לאוריגיה משובחת של שפות. השירים שהלחינה מצטיינים במלודיה פשוטה והעיבודים, לרוב מלנכוליים, מספקים אינטימיות שמצליחה להכניס את המאזין לעולמה המיוחד.

הנה אחד השירים המוצלחים שהלחינה ושרה - La Frontera

Buika - En el ultimo trago

Buika היא זמרת שחורה החיה ויוצרת בספרד. ארבעת האלבומים שהקליטה מאופיינים בשירת פלמנקו מסורתית ועיבודים המשלבים אלמנטים אפרו קובנים. למרות הביקורות המהללות והשבחים לה זכתה, אני מודה שלא מצאתי את אלבומיה מרגשים באופן מיוחד.

לאחרונה חברה Buika לפסנתרן האגדי צ'וצ'ו ולדז ויחדיו הם הקליטו אלבום שכולו מחווה לשיריה של צ'אוולה וארגס, מי שנחשבת לגדולה שבזמרות מקסיקו וחגגה לאחרונה תשעים שנות טאקילה.

ביצוע גרסאות כיסוי לזמרים בעלי שיעור קומה כורגאס הוא אתגר לא קל ולצערי Buika ,למרות הרוח הגבית מצ'ו'צ'ו ולדז, אינה צולחת אותו.

הנה ראו את ורגאס מבצעת את En el ultimo trago

ולעומתה Buika

לטעמי, האלבום En el ultimo trago מוכיח בעיקר את האיכויות הקולוית של צ'אוולה וארגס. ולכן עצתי היא ותרו על הדיסק הזה ולכו ישר על השירים המקוריים.

עלי וטומאני - אלבום המשך

בהמשך להמלצה שפורסמה בשבוע שעבר, נודע לי שבקרוב עומד לצאת אלבום המשך ל-In the heart of the moon של עלי פארקה טורה ז"ל וטומאני דיאבטה.

מי שחושש שמדובר בניסיון לעשות כסף מהקלטות שלא היו ראויות להכנס לאלבום הראשון יכול להרגע. האלבום שיקרא "Ali & Toumani" הוקלט בנפרד ונוטל בו חלק נגן הקונטרהבס הקובני אורלנדו "קאצ'איטו" לופז שגם הוא בר מינן. האלבום צפוי לצאת בפברואר 2010.

בארוק אפריקאי

אחד האלבומים האהובים עלי הוא In the heart of the moon שיצא בשנת 2005. האלבום הוא תוצאה של סשן נגינה מופלא בו נטלו חלק נגן הגיטרה עלי פארקה טורה עם נגן הקורה טומאני דיאבטה. האלבום, אקוסטי ברובו, מאפשר למאזינים להנות מצליל הקורה הצלול ונגינת הבלוז המחוספסת של טורה שהלך בשנת 2006 לעולמו.

הסיבה בה נזכרתי ביצירת מופת זו נעוצה באלבום אותו הקליטו יחדיו נגן קורה מלאווי בשם Ballake Sissoko ונגן צ'לו צרפתי בשם Vincent Segal. האלבום Chamber music (מוסיקה קאמרית) מזכיר מאוד באיכויות המוזיקאליות שלו את In the heart of the moon. יופיו של האלבום טמון בעיבודים מינימליסטים המותירים מקום לנגינת קורה וירטואוזית וצ'לו עמוק שמהווה ניגוד נמוך לצלילים הגבוהים של הקורה.

האלבום הוקלט בבמקו באולפנים של סאליף קיטה ונוטלים בו חלק גם מוזיקאים נוספים אשר מתבלים חלק מהקטעים בכלים מלאווים מסורתים דוגמת הנגוני והבאלאפון.

קטע הוידאו הבא לקוח מתוך הופעה חיה שקיימו השנים בליון.

ניתן להאזין לרצועות נבחרות מהאלבום כאן

יסמין לוי מאחוריך...

אני לא בטוח שמור קרבאסי תיהיה מרוצה מהכותרת של הפוסט , אבל ההשואה, גם אם לא מקורית במיוחד, מתבקשת.

הדימיון בין השתים הוא יותר ממקרי. שתי הזמרות המוכשרות הינן נצר לשושלת ירושלמית מפוארת בעלות זיקה לפיטנות ספרדית. שתיהן פועלות מזה כמה שנים בלונדון שם הם מבצעות שירי לדינו ישנים יחד עם יצירה מקורית ששואבת השראה משירת הפלמנקו. אבל כאן בערך מסתיימת ההשוואה. בעוד הקול של יסמין, בעלת נוכחות לטוב ולרע, תופס את המאזינים מהרגע הראשון, הקול של קראבסי, רך, רב גוני יותר ומלטף את דרכו אל המאזינים באיטיות כובשת. 

אל תטעו, גם כאן תמצאו עוצמה שקטה, אבל במידות מתונות הרבה יותר.

באלבום הבכורה שלה "The beauty and the sea" חוברת קראבסי לגיטריסט הלונדוני ג'ו טילור על מנת לבצע שבעה שירים שכתבה והלחינו יחדיו ויצירות עממיות כמו "שחרחורת". אהבתי במיוחד את   La Galana y La Mar  ואת Como el pashra que bola אבל כל האלבום שומר על רמה אחידה ומוכיח ששירת לדינו היא הרבה מעבר לטרנד חולף. כן ירבו.

   

מנגנים את השינוי

קליפ מקסים שמחבר מספר אמני רחוב אשר צולמו במקומות שונים בעולם מבצעים את Stand by me  שנכתב ובוצע לראשונה על ידי   Ben E. King

http://www.youtube.com/v/Us-TVg40ExM&hl=es&fs=1

הסרטון הופק ע"י אגודת playing for change ששמה לעצמה למטרה לקדם קהילות בארצות עולם שלישי באמצעות חינוך מוזיקאלי.

ברוכים הבאים למאלי...

לאחר שהמציאו אות עצמם מחדש עם האלבום Dimanche a Bamako מוציאים בני הזוג העיוורים ממאלי אמאדו ומרים תקליט נוסף השומר על הקו המוסיקאלי הכה מזוהה עמם. הצלחת התקליט הקודם בזירה הבינלאומית הביא עימה תאבון להרחבת קהל המאזינים ובני הזוג , כפי שמעיד שם האלבום (Welcome to Mali) מנסים ליצא את מרכולתם המשובחת גם לארצות דוברות אנגלית. מאנו צ'או כבר איננו המפיק המוסיקלי אולם החיבור לאושיות פופ מערביות נשמר באמצעות מספר כוכבים דוגמת דימון אלברן , יוצא ההרכב הבריטי "Blur"  והראפר הסומלי K'nan.

האלבום Welcome to Mali מציע ערב רב של סגנונות אפריקאים שעברו ריכוך וכעת מתכתבים עם הפופ המערבי ויכולים לככב בקלות ב-playlist של כל לאונג' ניו יורקי שמחזיק מעצמו מתוחכם מספיק. הטקסטים עוסקים בבעיות המטרידות את היבשת השחורה - אהבה בצל הגירה (I follow you), פוליטיקה מושחתת (Ce n'est pas bon), סולידריות אפריקאית (Africa) ועוד. כחלק מהמאמץ להגיע לקהלים חדשים תופסת האנגלית מקום של כבוד לצד הצרפתית והבמברה (ניב מלאוי מקומי).

האלבום רווי בסגנונות, שפות והשפעות שונות ומשונות. בניגוד לאלבומים רבים אשר מרוב שעטנז איבדו את הזהות העצמית, שמחתי לגלות ש Welcome to Mali הינו יוצא מהכלל.

הוא מביא אותה באובמה סטייל - רענן, מבריק וכריזמטי. מומלץ מאוד!!!  

מצורף נגן של Deezer על מנת שתוכלו להתרשם מהאלבום. 

רצועות מומלצות : 

 , Africa, Sekebe, Sabali, I follow you, Ce n'est pas bon

 

Discover Amadou & Mariam!

הגריפונה

קהילת ה"גריפונה" מתגוררת לאורך החופים של הונדורס, ניקרגואה, גוטמאלה ובליז. חברי הקהילה, מונים כ-250 אלף איש הנאבקים לשמר מסורות אפריקאיות נושנות אל מול עולם גלובלי וחיי היום יום שהולכים ונעשים מערביים יותר ויותר. האלבום "Watina" - שיתוף פעולה בין אנדי פלסיו (Andy palacio), מוזיקאי מקומי מוערך ואיואן דוראן, מפיק ממוצא בליזי, הינו ניסיון מוצלח ביותר לצרוב בתודעה הדיגיטאלית שירים מסורתים ושפה הולכת ונעלמת.

האלבום הוקלט בבקתת דייגים על החוף האוקיאנוס האטלנטי שהוסבה לאולפן הקלטות ומצליח לשמר את אוירת הים, המלח, אפריקה והאיים הקאריביים.

אחד אחד אספו אנדי ואיואן מוסיקאים בני דורות שונים על מנת שיקליטו את שירי הגריפונה המלווים אותם שנים בטקסים, הילולות, לויות ועל המרפסת בלילות ירח מלא. הפרויקט הינו מסמך אנתרופולוגי נוגע ללב המשקף את חייה של קהילה שלמה דרך מוזיקה. זמן קצר לאחר הקלטת האלבום נפטר אנדי מהתקף לב.

 

חדשות ועידכונים

* נתחיל בבשורה משמחת. לפי שמועה שהגיעה לאוזני אנחנו עומדים להתכבד באורחים רמי מעלה מחו"ל - Spanish Harlem Orquestra. מדובר באחד ההרכבים הטובים ביותר שפועלים כיום בניו יורק. הלהקה תגיע להופעה אחת בקונגרס הסלסה שיערך באילת 26-28 לאפריל. אני מבטיח לספק פרטים נוספים בהמשך.
* לפני שבועים פרסמתי ש"פפה" הזמר המוביל של Los que son son פורש לקרירה עצמאית, בינתיים מסתבר שיושרו ההדורים ופפיטו יחזור לשיר עם הלהקה, מה שיבטיח את המשך האיכויות הקוליות שסיפק לנו עד כה ההרכב המעולה הזה.
* ועם מדברים על "פופי" וה-Los que son son אזי הם עומדים לשחרר בספטמבר אלבום חדש שיכלול בין השאר קטעים שכתב Anjel Bone
* פופי עצמו משתף פעולה עם יאנה בודגן בפרויקט המשך לאלבום הראשון של ה-Sonores All Stars אחד האלבומים הטובים ביותר שיצאו בשנת 2005. אני מחכה לכך בקוצר רוח..
* הנה פרומו לסרט תיעודי שעומד לצאת בקרוב. הסרט עוסק ב"רואדה קזינו" סגנון הריקוד הקובני המסורתי שבארץ הצליחו להמאיס עד אימה.
http://www.youtube. com/watch? v=xJVe0rrMFKY

קרנבל 2007

זה מתחיל היום ...

האורגיה הכי גדולה בעולם.

למי שרוצה לצפות בשידור חי :

http://www.carnaval.salvador.ba.gov.br/carnavalAoVivo.asp

פאריסון ינסה להביא בכל יום תמונה אחרת מהקרנבל של בראזיל.

אלבומי הטימבה הטובים של 2006

אמנם קצת באיחור אבל גם לשנת 2006 מגיע את הסיכום שלה.
לאחר היבול המוצלח בשנת 2005, בה מרבית ההרכבים המובילים הוציאו תקליטים מופלאים, היה זה אך טבעי שהשנה החולפת תתאפיין בבינוניות מרגיזה. ובכל זאת הצלחתי לשלוף שלושה אלבומים שבלטו לטובה.

Manolito simonet y Su Trabuco – Hablando en Serio

למרות שסינגלים מתוכו יצאו כבר בתחילת 2005, Hablando en serio יצא באופן רשמי בשנת 2006. מבחינת האיכויות המוזיקאליות הוא יכול בקלות להתברג לחמישיה הפותחת של 2005 ולמרות זאת כיוון שלא סקרנו אותו שנה שעברה אני בקלות רבה מכתיר אותו לאלבום השנה של פאריסון.
למרות שלא מדובר בהרכב הפרונט לין (זמרים) הטוב ביותר של הטרבוקו, נדמה שמנוליטו סימונט, האיש והחיוך, הצליח לכבוש פסגות מוזיקאליות חדשות והוציא תחת ידיו אלבום מופת שכל שיר בוא הוא יצירה מורכבת שמספקת למאזין הסקרן אין ספור בריקים וטומבאוים מבריקים ולרקדנים שלל להיטים שליחם אינו נס גם לאחר שנה של השמעות רצופות ברחבות הריקודים.
זה הוא התקליט הטוב ביותר של הטרבוקו מאז החלו לעבוד תחת שרביטו של מנוליטו בשנת 1996מה שהפך אותם לאחת הלהקות המבוקשות ביותר להופעות בקובה ובעולם (מישהוא אמר ישראל?).

Mamborama - directamente al mambo

ממבורמה ההרכב של ביל וולפר ממשיך לעמוד בסטנדרד הגבוה שהציב האלבום הראשון (Entre La Habana y el Yuma ) שיצא בשנת 2003.
וולפר, מוזיקאי אמריקאי, כבר מזמן חדל להיות ה "Wana be Cubano" והפך למוזיקאי מבוקש, שטובי הנגנים הקובנים מוכנים להקליט בשבילו. בין אילו שהתייצבו הפעם ניתן למנות את סזאר "פופי" פדרוסו , ג'יראלדו פילוטו מקלימקס,מנוליטו סימונט, רוברטון מהלוס ואן ואן, Cubanito 20.02 ואל טוסקו מ NG La Banda שהפליא לנגן על חליל הצד ברצועה "Pajarita" וגם מביא עימו את זמר הבית שלו - טוני קאלה. אבל כל אלו לא משתווים לאיכויות שמביא עימו קרלוס קלונגה, שמידי פעם מבליח בכל מיני פרויקטים ומספק לנו רצועות מופלאות כמו "La Bailarina " שהיא ללא צל של ספק הרצועה הכי טובה בדיסק.

Calle Real – Con Fuerza

לא ממש קובנים אבל המוזיקה שמיצרים החברה של Calle Real היא טימבה טהורה ואני מוכן להתווכח על כך עם כל מי שטוען אחרת. ממקום מושבם בשוודיה הקרה, יוצא לו אלבום בכורה מבטיח שמגיע עם הרבה כוח (con fuerza) ואנרגיה גבוהה. האזנה לתקליט מגלה 12 רצועות מקוריות הבנויות כהלכה ונשענות על שירה מצוינת של תומאס סבסטיאן אבי (Thomas sebatian eby) , עיבודים נהדרים ולא פחות חשוב, הפקה וסאונד מהוקצעים שנשענים על עשרות שנות ניסיון וקידמה טכנולוגית שהצטברו בשוודיה, לכל הדעות מעצמת פופ בקנה מידה בינלאומי.