חיה זעתרי - ללא איפור

 משהו טוב קורה בסצינת המוזיקה הנשית הערבית.

קולן של יוצרות ומבצעות ערביות זוכה לפופולאריות ומצליח להגיע לקהלים גדולים בארצות המקור ומעבר להן.

כמובן שכל יוצרת נבדלת זו מרעותה אבל ישנו גם הרבה מהמשותף. השירה היא בערבית ולעיתים גם באנגלית והטקסטים מדברים על נושאים יומיומים של אהבה, יחסים,מוות, געגוע וכדומה.

העיבודים לרוב הם מינימליסטים ולעיתים גם מכילים אלמנטים אלקטרונים.

אפשר ליחס את הפריחה הזאת למספר גורמים. ראשית הקלות שבה יכול היום כל יוצר להנגיש לקהל חומרים חדשים (יוטיוב, אינסטגרם וכדומה). שנית, דור חדש של יוצרים שמרגיש חופשי יותר לבטא עמדות שעד היום לא היו פופולריות בקרב החברה הערבית.

 ולסיום, אי אפשר להתעלם מההצלחה של סועד מסאי האלג׳ראית אשר פרצה בתחילת שנות האלפים ופילסה דרך לכה רבים אחריה.

הרהרתי בדברים האמורים שעה שהאזנתי למנאקיר (לק) של חיה זערתי  - זמרת שנולדה בנצרת ומתגוררת בחיפה.

השיר הופיעה לראשונה באוסף יצירה פלסטינית עכשוית ב-2014.

וכעת הוא יוצא במסגרת הקלטות חיות של יוצרים פלסטינים תחת פרויקט בשם Delia sessions.

יפה מאוד.

יש למה לצפות - Son Dos

הרכב אלמוני שמשתף פעולה עם להקת הטימבה הטובה בעולם מייד ישר מעורר סקרנות.

לצערי, לא הצלחתי למצוא הרבה מידע על ההרכב Son Dos שבשיר Espiral משתף פעולה עם להקת Los Van Van.

ואם השיר מרמז על העתיד לבוא אזי יש למה לצפות.

Son Dos הם שני מוזיקאים מקובה וספרד שחברו להם על רקע האהבה למוזיקת הסון הקובני.

הסאונד של השנים מזכיר מאוד את Soneros All Stars והחיבור עם הואן ואן נשמע אך טבעי.

ממתין לשמוע את השירים הבאים בתור.

להיט הקיץ התורן

 שיתוף פעולה מפתיע בין הרכב אלמוני יחסית בשם Son Dos ולהקת ה- Los Van Van מוליד להיט מפתיע בשם Espiral .

על הגבול בין סלסה לרגאטון והפקה מהוקצעת שמזכירה מאוד את ה- Soneros All Stars מצליח הצמד 

Rafa Tene ו Yaser Gonzales  ליצר להיט שעשוי להוות לו את כרטיס הפריצה המיוחל.

לֹשיפוטכם.

אני אמשיך לעקוב

פלמנקו קובני

שיתוף פעולה בין אמנים קובנים לאמני פלמנקו ספרדים הוא לא חדש.  אולי שיתוף הפעולה המצליח ביותר התרחש ב2003 כאשר הפסנתרן הקובני בבו ואלדז וזמר הפלמנקו דיגו אל סיגאלה הקליטו אלבום ויצאו לסיבוב הופעות עולמי.

כעת מנסים שני אמנים מוכשרים לא פחות לשחזר את ההצלחה. 

 Olivero הוא נגן גיטרה מחונן שהחל לפרוט על המיתרים בגיל 5. בנוסף על לימודי הגיטרה הוא גם החל לנגן על צ׳לו והשקיע את מרב מרצו במוסיקה קלאסית. לפני מספר שנים, הוא נחשף לפלמנקו והחל עובד עם הזמר והיוצר הספרדי Duqunde.

 משם הדרך לשיתוף פעולה עם אלן פרז (Alain Perez) הקובני היתה קצרה.

פרז שבילה מספר שנים בספרד , זכה לשתף פעולה עם אמני פלמנקו רבים ובראשם פאקו דה לוסיה.

פרז ואוליברו הסתובבו באותם מעגלים ולאחר הכרות קצרה החליטו לשתף פעולה ולהקליט יחדיו.

 את השירים הם כתבו הלחינו ועיבדו יחדיו. העיבודים מכילים כמתבקש אלמנטים של פלמנקו ורומבה אפרו-קובנית. 

הנה הסנונית הראשונה ממנו - Juntando Amores שנשמע ממש מבטיח:

Muza Vibes - אתר חדש

 לאחרונה השקתי אתר חדש באנגלית תחת השם www.muzavibes.com .

מעבר לפוסטים שבועיים בנושאי מוזיקת עולם אני ממנסה ליצר מקום בו חובבי מוזיקה מכל העולם יוכלו לקבל הדרכה ראשונית לז׳אנרים מוסיקלים מרחבי העולם.

אשמח לתגובות והערות. 

הגריפונה חוזרים עם עוד אלבום מצוין

 להקת The Collective Grifuna הפציעה לסצינה התרבותית ב2007 עם אלבום מופת בשם Watina שזכה לשבחים מקיר לקיר וחשף מאזינים רבים בעולם למוזיקה הנהדרת של בני בגריפונה.

הדמות הבולטת בהרכב ומי שנחשב לרוח החיה מאחור האלבום הוא אנדי פלסיו (Andy Palacio), מוזיקאי מוכשר מבליז, אשר במשך שנים שימש ייצג את בני הגריפונה והתרבות שלהם בסצנה התרבותית המקומית.

למרבה הצער כשנה לאחר צאת האלבום ובשיא תהילתו, נפטר אנדי כתוצאה מארוע מוחי.

למרות מותו המשיכו חברי הלהקה להקליט והוציאו בשנת 2008  את האלבום Umalai ובשנת 2013 את האלבום Ayo (שלום) לזכרו של פלסיו.

בשנת 2019 משחרר ההרכב את אלבומם השלישי  Aban (האחד) שממשיך למצב אותם כאחד ההרכבים המוכשרים והמיוחדים שפועלים כיום בקאריביים.

יש כאן הרבה קצב שמופק מכלי הקשה שונים ומשונים (צדפות, שריונות של צבי ים) וגיטרות חשמליות שמספקות הרמוניות והרבה צבע.

תוסיפו לזה את סגנון השירה היחודי שמזכיר קצת שירת גוספל ותקבלו עוד אלבום מצוין מבית היוצר של הקולקטיב 

הנה השיר האהוב עלי מכולם  -  Wiya Waist..ושמישהו יעשה לזה רמיקס לרחבת הריקודים ומהר.

 

 

סמבה קרירה לימי הקיץ

רולאנדו בולדרין חוגג 85 וזו סיבה מצוינת להקליט אלבום חדש ען מיטב יצירותיו בעיבודים חדשים.

למלאכת העיבוד והליווי נרתם  דניאל מונטס ויתר חברי להקת  Casuarina ויחדיו הם הפיקו מופע שגם הוקלט לאלבום בשם  O Samba Esta Na Moda . 

 בולדרין הוא לא רק זמר אלא גם שחקן ומגיש טלויזיה מצליח שבמשך שניים רבות הגיש תוכנית שעסקה בתרבות ובמוזיקה.

האלבום מאופין בשירי  Samba Cancao לירים ונוגים והנה אחד השירים החביבים עלי מתוכו -  

  Tres Herois. דניאל מונטס מבצע ורולאנדו מביט בו בהערצה מהצד.

   

רבע לאפריקה - מוזיקה אפריקנית made in Israel

 נכון לרגע כתיבת שורות אלו, רבע לאפריקה הוא אחד ההרכבים המענינים ביותר הפועלים בישראל.

מאחורי המוזיקה המקורית והעיבודים המרעננים עומדים יקיר ששון (כלי נשיפה) ואליסף בשארי (עוד).

בשני התקליטים שיצאו עד היום ניתן למצוא קטעים המושרים בעברית, ערבית ואנגלית לצד קטעים אינסטרומנטלים.

המוזיקה של רבע לאפריקה שואבת השראה  מהאפרוביט של פלה קוטי, מהחפלה המרוקאית, הפאנק של ניו יורק והזיעה של יפו. יחד זה מקפיץ ועושה חשק לזוז ביחד עם המוזיקה

העיבודים מזכירים מאוד את אמאדו ומרים ממאלי אבל העוד מוסיף מימד נוסף שטרם שמעתי כדוגמתו.

לפני משספר ימים יצא הסינגל החדש של ההרכב - גרסאת כיסוי לשיר העם הטוניסאי    Ya Baba אשר ידוע גם בכינוי Sidi Mansour.

זה שיר עם שכבר ידע לא מעט גרסאות כיסוי אבל אולי הידועה מכולם היא של זמר הראי Saber El Rabai משנת 2000.

הנה הגרסה המעולה בעיני של רבע לאפריקה

 

 

צ׳אמפטה - המרכיב הסודי שכל מסיבה צריכה

  בדרך כלל אני שומע על סגנון מוזיקאלי, חוקר ומפשפש ובסופו של דבר מגיע אל השירים שנוגעים

הפעם גיליתי סגנון שלם דרך שיר אחד - El ñeque של להקת Los Reyes de la Champeta

צ'אמפטה (Champeta) היא סגנון מוזיקאלי שמאפין את קו החוף הקאריבי בקולומביה. מבנה השיר והעיבודים דומים מאוד למוזיקה של מערב אפריקה (קונגו, אנגולה וסנגאל) ונסמכים על גיטרה חשמלית דומיננטית וסינטיסיזר. הוויב הכללי הוא של מסיבה וכמובן שישנו ריקוד מסורתי שמלווה את המוזיקה.

והנה לא אחרת משקירה (Shakira) שמעבירה ביו טיוב קורס ריקוד מזורז:

ובחזרה אל השיר שתפס לי את האוזן, "ניקה" (El ñeque) הוא שמו של משקה רום מקומי ולהקת Los Reyes De La Champeta מקדישה לו שיר שלם והופכת אותו בחן רב לכוכב התורן של רחבת הריקודים.

שיר שמרים כל מסיבה. באחריות.

דרבי קאריבי

ב2007 הוציא מוזיקאי אלמוני בשם אנדי פלסיו (Andy Palacio) אלבום מופלא שכולו חגיגה של צלילים מהקריבים. האלבום הביא לקדמת הבמה את בני שבט הגריפונה (Grifuba) ואת המוזיקה שלהם.

 בני השבט שמקורו בעבדים אפריקאים שהובאו לאי Saint Vincent אשר בקאריביים נפוצו לכל עבר וכיום ניתן למצוא אותם בקהילות בבליז, ניקרגואה והונדרוס. כולם חולקים את אותה שפה ותרבות אשר מתבססת על אפריקה אבל מושפעת ממסורות אינדיאניות וספרדיות שהשתרבבו במהלך השנים.

כמו המוזיקה של בני הגריפונה, גם הקליפסו מקורו באיים הקריביים וליתר דיוק מאיי טרינדאד וטובגו.  

הקליפסו שפרץ לבמה העולמית בשנות ה-60 עם הזמר הארי בלפונטה חזר למקומו הטבעי ובשנים האחרונות בעיקר נשמע בונצואלה ובקהילות קטנות בקאריביים. מי ששומרת על הגחלת היא Lynda Mccharthy הידועה בשם הבמה קליפסו רוז (Calipso Rose).

כעת, בגיל 82, רוז  מארגנת לנו מפגש פסגה מענג בין המוזיקה של הגריפונה ובין הקליפסו.

הנה השיר Watina בביצוע של אנדי פלסיו משנת 2007.

והנה  אותו השיר בביצוע המחודש של קליפסו רוז ביחד עם הגיטריסט קרלוס סנטנה.

 

מה משותף לפלמנקו, מוזיקת ראנצ׳רה והסימפונית של מקסיקו ?

 שיר חדש של לילה דאונס המקסיקנית ובויקה הספרדית עורר את סקרנותי וכך התוודעתי לפרויקט מופלא שיזמה אלונדרה דה לה פרה (Alondra de la perra)  שמנצחת בגאון על הפילהרומנית של מקסיקו סיטי.

אלונדרה יזמה פרויקט ובו היא מפגישה בין מבצעים ספרדים ומקסיקנים שמבצעים ממיטב הרפרטואר הלטיני של המאה העשרים.

על הבמה ניצבים ביחד ולחוד פיטינגו (Pitingo) זמר פלמקו, צועני מסביליה, שידוע בעיקר בביצועים מחודשים לקלסיקות פופ, בויקה (Buika) זמרת שחורה שנולדה בגנאה המשוונית אבל גדלה במיורקה ולילה דאונס (Lila Downs) בעלת הקול העמוק שכבר שנים נחשבת למי שמפיצה את המוזיקה המקסיקאית המסורתיית בקרב קהלים מערביים.

יחדיו הם מבצעים קלאסיקות כדוגמאת : Cucurru Cucu, Adoro ו Hasta que te conoci. זה האחרון, ביצוע מחודש לביצוע המקורי והמתקתק של חואן גבריאל, לכד את תשומת ליבי :

למי שמעונין, הנה סרטון בין 15 דקות הכולל קטעים מתוך המופע וראיון קצר שמקיימת אלונדרה עם כל אחד מהיוצרים.

כשהתותחים רועמים - המוזות רוקדות

  במהלך השנים התוודעתי ללא מעט הרכבי סלסה שלא פועלים בארצות לטיניות מובהקות או  בקרב הקהילה הלטינית בארצות הברית. 

למרבה ההפתעה, חלקם כמו  Salsa Celtica  מסקוטלנד, Soneros All Stars משוודיה וVitaly y su Timba Habanera מסלובניה הוציאו תקליטים מצוינים שעד היום אני חוזר אליהם.

אולי בשל כך, שלא הרמתי גבה כשנתקלתי בהרכב Dislocados  שמגיע מאוקראינה ומוציא אלבום שלישי בשם La Evolucion .

מובילים את ההרכב שמונה 10 אנשים, פסנתרן מחונן בשם Ilya Yeresko וזמרת בשם Karolina Patocki.

יחדיו הם פועלים קרוב לכמה שנים. המלחמה באוקראינה פרצה לאחר הוצאת האלבום La evolucion וקטעה סיבוב הופעות מתוכנן.

למרות זאת ניתן להאזין לאלבום בשירותי האזנה השונים. 

השיר שתפס לי את האוזן הוא La Campna  - גואחירה נפלאה ביחד עם ג׳ימי בוש (טרומבון) ונלסון גונזלס ( גיטרת טרס ).

ערבוב הומוגני - אלבום חדש למרטיניו דה וילה

מרטיניו דה וילה (Martinho Da Vila) הוא אגדת סמבה חיה ובועטת (או מלטפת במקרה שלו).

בגיל 84 הוא ממשיך להופיע להקליט ולייצר חומרים מקוריים ומשובחים.

אלבומו האחרון נושא את השם Mistura Homogena (ערבוב הומוגני) והוא עדות ליכולת של מרטיניו דה וילה לשמור על מקומו גם אחרי שהקליט מעל ל40 אלבומים  במשך למעלה מ60 שנות יצירה.

נאמן לשמו, האלבום מציג ערב רב של סגנונות מוזיקאלים, ועדין שומר על תחושה שיש קו אחד שמחבר בין כל השירים.

ריבוי האורחים, חלקם בעלי שם (Zeco Pagodinho ו Hamilton de Holanda), וחלקם ידועים  פחות והעובדה שאת האלבום הפיקו ארבעה מפיקים מוזיקאלי שונים תורמים לתחושת העושר והמגוון התרבותי.

מרטיניו מדלג בין שירי סמבה קלאסים למקצבי סמבה מאנגולה אפריקה, סמבה-ראפ וסמבה-בוסה רכה. 

ישנם רצועות כמו  Era de Aquarious ביחד עם זמר הראם Djonga בהם מרטינו נותן במה לכישרון צעיר והפקה עדכנית. זה נשמע טוב ולא מהוסה אבל עדין הסמבה הרכה והקלאסית היא זו שיודעת להוציא מדה וילה את המיטב.

מבין הרצועות הרכות אהבתי במיוחד את הדואט Dois Amores ביחד עם Paulina Chiziane, ואת הרצועה העוקבת Cancao de Ninar.

באזור הקצבי בלטו לטובה - וUnidos Misturados בו מתארחת Teressa Cristina.

ורצועת הסיום בה חובר וילה לשמונת נכדיו ולבית הספר לסמבה Vila Isabel  ויחדיו הם מבצעים מחרוזת של שירי קרנבלץ

זה אלבום נהדר ואם להאמין לדבריו של מרטינו הוא גם אלבומו השלם האחרון. השירים הבאים (בתקווה שיגיעו) כבר יצאו כסינגלים ולא חלק מאלבום.

"אל אינדיו" - מחווה לאחד הקולות הגדולים בקובה

 קרוב לחצי שנה חלפה מאז נפטר אחד הזמרים הקובנים האהובים עלי - Sixto Llorente המכונה El Indio.

 עקבתי אחריו במהלך שנות השיא שלו ב תזמורת של Manolito Simonet ולמרות שהוא מעולם לא היה הסטאר של הלהקה, גוון הקול שלו וסגנון השירה שהיה קרוב יותר לסון המסורתי תמיד הצליח לגעת ולרגש.

כעת, חצי שנה לאחר מותו מוציאה להקת Plena79 מעין מיני מחרוזת (שני שירים מחוברים) של שירי להקת  "Manolito Simonet Y Su Trabuco" ומקדישה את השיר השני מבינהם (Marcando la distancia) ל"אינדיו".

מי שמבצע את המחרוזת הוא אלן פרז שכבר נכתב פה בעבר שנדמה שהוא האומן הכי עסוק בהוואנה כעת. 

התוצאה היא עיבוד כיפי ומחווה מרגשת לאמן אהוב.

ולמי שמעונין להשוות למקור - הנה הביצוע המקוריי לMarcando La Distancia אחד הלהיטים היותר מזוהים עם אל אינדיו מתוך אלבום שיצא בשנת 1998.

 

אליטו רוה (Elito Reve) - "יותר זקן מאתמול, יותר צעיר ממחר..."

 האלבום החדש של אליטו רווה והצ'ארנגון (Elito Reve y Su Charangon) נפתח בהצהרה מחייבת - " קל מאוד היום להעשות פופולארי - הרבה יותר קשה  להחזיק מעמד"

ואכן, אליטו רווה היא אחת הלהקות היחידות בקובה שמצליחה לשמור על רלוונטיות ופופולאריות גם אחרי 65 שנות פעילות.

הלהקה, שלאחר מותו הטראגי של אליו רווה (לפני 23 שנה) עברה לניהולו של בנו (אליטו רווה)  חווה עדנה מחודשת ונמצאת בעשור האחרון בראש מצעדי ההשמעות בקובה.

אלבומה החדש של הלהקה- Evolucion 6.5 מציין 65 שנות פעילות ללהקה!! וגם אם לא יכנס לפנתיאון האלבומים הגדולים של העשור, הוא מספק מנה גדושה של להיטי טימבה איכותיים.

לסאונד של אורקסטה רווה יש חותם מיוחד. מבין סימני ההכר של ההפקה המוזיקאלית אפשר למנות את השימוש הנרחב ב"טרס"-גיטרה בעלת שלושה מיתרים כפולים, במקצבים אפרו קובנים ובקולם של זמרי הליווי השרים בקול גובהה ומאנפף  שמאפיין את שירת הצ'אנגוי המסורתית.

באים לחלוק כבוד ללהקה Alain Perez שבשנה האחרונה משתף פעולה עם כל אמן אפשרי וAlexander Abreu אבל אני מוצא את השירים האלו כפחות טובים.

אהבתי במיוחד את El Domino, ואת Maria Belen שנפתח במקצב רומבה והופך במהרה לישר טימבה רווי בריקים ושינויי מקצב תכופים.

ללא ספק השיר הטוב ביותר הוא הביצוע המחודש ל Mas viejo que hier - שיר שהקליטה הלהקה בשנת 1989 תחת אביו של אליטו וכעת הוא זוכה לגרסא עדכנית וגם לשיעור היסטוריה קצר בתולדות הלהקה:

בהמשך לפוסט על  אימאם ביאלדי נתקלתי בביצועים מופלאים ששוים איזכור.

הראשון של להקת Speakeasies Swing Band לשירו של מנוליס חיוטיס - O Pasatempos :

ועוד שני ביצועים לשיר Agrosvinis Moni גם כן של  מנוליס חיוטיס.

הראשון, ידוע ומוכר עד מאוד של יורגו דלארס ביחד עם מרינלה:

והשני, ביצוע פשוט ומרגש  של זמרת אלמונית  בשם Mariana Louma

רובה שמשום - רישה

 רובה שמשום (Ruba Shamshoum ربى شمشوم) נולדה בנצרת אבל מזה זמן רב היא חייה ויוצרת בדאבלין שבאירלנד.

לאחר שלמדה מוזיקה באירלנד היא הוציאה ב2017 את אלבומה הראשון - שאמאת (נקודות חן)  בו היא מבצעת שירים מקוריים באנגלית ובערבית.

 כעת היא מוציאה אי.פי המכיל חמישה שירים ונושא את השם ״רישה״ (נוצה) בו היא זונחת את האנגלית ושרה בערבית בלבד.

העיבודים המינימליסטים אשר מתכתבים עם ג׳אז ואלקטרו פופ מאפשרים לשירה של שמשום לבלוט והתחושה היא של יצירה מהודקת בה כל שיר מתכתב עם רעהו.

מישהו התאמץ ליצר אוירה והצליח בכך עד מאוד.

יש משהוא מאוד מחושב ומדוייק ב״רישה״ ואם יורשה לי להתנבא אנחנו עוד עתידים לשמוע רבות על  שמשום.

אחד השירים האהובים עלי מתוך רישה - סונונו (סנונית):

  

אימם ביאלדי - תל אביב מחכה לכם

 לא נכחתי מעולם בהופעה של אימם ביאלדי (Imam Bialdi) אבל אני משוכנע שהופעה שלהם בתל אביב תהיה אחת הטובות שהעיר ראתה.

ההרכב שמונה 7 חברים פועל באתונה והוציא נכון לרגע זה שלושה אלבומים מקוריים ועוד אלבום שהוקלט בהופעה חיה.

קשה למצוא מקבילה למוזיקה של אימם ביאלדי במובן הטוב של המילה. אני מניח שאם דוחקים אותי לפינה הייתי ממקם אותם בין פינק מרטיני למאנו צ׳או -  שילוב של צלילים מזרח תיכונים, לטינים  ביחד עם מקצבים אלקטרונים והפקב מהוקצעת.

העושר המוזקאלי הוא רב וחדוות הנגינה בוקעת מקול עיבוד והקלטה.

למרות שיש להרכב קטעים מקוריים אני נמשך יותר לעיבודים המוזיקאליים  שלהם לקלאסיקות רבטיקו ישנות אשר מצליחים להפיח חיים מחודשים בביצועים בני 70 שנה ויותר.

לדוגמא - הלהיט : O Pasatemos  שכתב מנוליס חיוטיס הגדול וביצעה לואנה גאורגקופולו בשנת 1946.

וכאן בהופעה חיה עם מארי לינדה , מי שהיתה אשתו של מנוליס חיוטיס וזמרת בחסד בזכות עצמה, מבצעים יחדיו את Den Thelo Pia.

מאז אלבומם האחרון (2014) הלהקה לא הוציאה אלבומי אולפן חדשים ולא הצלחתי לאתר הופעות קרובות באתר הלהקה. יחד עם זה לא מצאתי אינדקציה לכך שהלהקה התפרקה וכולי תקווה שבקרוב נופתע לגלות אלבום חדש.

פאריד אל אטרש חי ובועט ביפו

שבוע שעבר הצלחתי סוף סוף לצפות בהצגה  פאריד אל ואחיד אשר כבר רצה בתאטרון יפו קרוב לחמש שנים.

האמת היא שיותר מהצגה מדובר במחזמר שמצליח לזקק את חייו ויצירתו של אחד מגדולי הזמר הערבי - פאריד אל אטרש לכדי שעתיים וחצי של הנאה.

התוצאה המוצלחת נובעת בעיקר מהקאסט הסופר מוכשר. החל מהדר דדון שמשחקת את אסמהן, אחותו של פאריד, זואייר בהלול אשר רוב ההצגה מפליא לנגן על פסנתר ואקורדיאון וכמובן זיו יחזקאל הפנומן שמפליא לשיר ולנגן בעוד.

אין חובב מוזיקה ערבית קלאסית שלא מכיר את יחזקאל. זמר מהמעלה הראשונה שבדרך כלל מככב על הבמה שמאחוריו תזמורת רבת משתתפים. האולם הקסום בתאטרון יפו מזמן לנו הופעה אינטימית שנותנת מקום ליכולת השירה האדירה של יחזקאל.

השירה הערבית הקלאסית אינה פשוטה לאוזן המערבית, רבעי הטונים, אורך השירים והשפה דורשים הסתגלות. המחזמר עושה עבודה מופלאה בהנגשת השירים של פאריד באמצעות התרגום שמוקרן תוך כדי השירה וקיצור השירים.

במרבית השירים העיבוד הוא מינימליסטי (פסנתר ועוד) שרק מדגיש את יופיה של המלודיה.

לסיכום, למי שלא מכיר את פאריד ואת המוזיקה הערבית הקלאסית זו הזדמנות יוצאת דופן לקבל את המיטב שבמיטב בתצוגה שמעוררת את כל החושים.

מי שמכיר את פאריד ואת שיריו מובטחת הנאה רבה מהעיבודים המינימליסטים והשירה של יחזקאל .

מומלץ בחום. 

אלזה סוארס - הספד

שבוע שעבר התבשרנו על מותה של אלזה סוארס (Elsa Soares). בגיל 91 היא עזבה את העולם לאחר שחייתה חיים מלאים וגדושים.

כמו צאוולה ורגאס במקסיקו וסזאריה אבורה בקאפו ורדה, סוארס היתה זמרת יחידה ומיוחדת בארץ משופעת כשרונות. היא הופיעה עד לימיה האחרונים ושמרה על רלוונטיות גם באלבומים שהוציאה לאחרונה.

חייה האישיים היו עמוסים בכאב וקולה היטיב לבטא אותו בשיריה. שירת הסמבה שלה תמיד היתה מהולה בעצב והניגוד שבין שמחת הפאנדירו ושירתה החורקת קסם לרבים.

הנה קטע מתוך הופעה חיה של ג׳ורג׳ ארגאו (2002). אלזה היתה הראשונה שביצעה את שיריו של אראגאו ונתנה בכך את האות לקרירה מפוארת.

כעת, ארגאו הוא גומל לה ומזמין אותה לבמה לבצע ביחד איתו את Malandro. 

אלזה סוארס נפרדה מהעולם אבל המוזיקה שלה תשאר לעוד שנים רבות.

נשמה צוענית מסיצילה

נזדמן לאוזני חידוש מופלא לשיר סיציליאני ששרה במקור Rosa Balistrei.

 השיר Cu ti lo dissi זכה בעבר ללא מעט חידושים אך ללא ספק זה של להקת Barcelona Gipsy Balkan Orchestra הוא הטוב מכולם לטעמי.

זו הפעם הראשונה שאני נתקל בלהקה המוכשרת הזו שפועלת בברצלונה החל מ2012. אני מקווה שבקרוב אוכל לסקור את פועלה שמתועד בשישה אלבומים עד כה.

עד אז - אני מקווה שתהנו מהביצוע הזה:

ואולי גם מהתרגום הבלתי מתיימר הבא ...

מי אמר לך?

מי אמר לך שעלי  לעזוב 

המוות עדיף על הכאב

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי

מי אמר לך אהובי הקט

ליבי נשבר חתיכה אחר חתיכה

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי

אתה הראשון אותו ידעתי

ועכשיו חסר חמלה, אינך זוכר עוד

בוא נשליםת אהובי הקט

נשמת ליבי אתה אהובי

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי