לוס ואן ואן - הרכבת צריכה קטר חדש?

השקת אלבום חדש ללהקת הלוס ואן ואן הינו ארוע מוסיקאלי מהמעלה הראשונה. במשך יותר מחמישה עשורים ידעה הלהקה בהנהגתו של הבסיסט חואן פורמל לשמור בהדיקות על חדשנות מוזיקאלית והפקה לעילא ולעילא ששמו אותה בדרגה אחת מעל שאר הלהקות בקובה.

Llego van van  שיצא ב-99 ו-Chapando  שיצא בשנת 2005 הפכו ליצירות מופת שרבים ניסו לחקות ללא הצלחה.

מאז הוציא ההלהקה אלבום בשם Arrasando  שהיה מעין המשך לChapando  וכלל מספר להיטי ענק אולם מעט לחדש.

כעת יוצא La maquinaria. ההרכב הקדמי של הואן ואן לא השתנה ועדין מכיל את רובטון, ללה רוזלס יאני ולדס ומאיטו ריוורה. גם חואן פורמל שחצה את גיל 75 עדין שותף פעיל בכתיבה ובעיבודים אולם משהו מתחיל לחרוק במכונה המשומנת.
האלבום מכיל עשרה שירים - 2 מהם (Recibeme ו Aso que anda) הם חידושים לשירים ישנים של הלהקה והשאר נכתבו ועובדו על ידי פורמל, קוקורוצ'ו (הקלידן של הלהקה) ומאיטו ריוורה (סולן).
לצערי אין בביצועים המוחדשים שום בשורה מוסיקלית חדשה ואילו הלחנים החדשים והעיבודים חסרים את המעוף המפורסם שהקנה ללהקה את מקומה בפנתיאון המוזיקלי של קובה.
יאני ולדס ממשיכה להיות בלתי מרשמיה ולעיתים אף מעצבנת. למעשה מאז Despues de todo שהופיע ב Chapando היא לא תרמה ללהקה אף ביצוע ראוי.
הביצועים של ריוורה ורוברטון נשמעים כמו חיקויים דהויים לחומרים הרבה יותר טובים ששמענו בעבר.
היחיד שמצליח לחדור ולרגש הוא ללה רוזלס עם La Boberia - מעין קומביה א-לה-פורמל.

תקופה קשה עוברת על הלהקה מספר אחת בקובה. לפני חודשים התבשרנו שמאיטו ריוורה, הסולן שיותר מכול היה מזוהה עם הלהקה במשך שני העשורים האחרונים, פורש לקרירת סולו וכעת האכזבה מהאלבום החדש.
כולי תקווה שפורמל ימצא את הנוסחה המנצחת שתחזיר את הלהקה לראשות המצעדים.

להורדה.

הואנה מעולם לא נראתה טוב יותר

שיתוף פעולה של חברת תירות עם להקת לוס ואן ואן הולידה קליפ מדליק ללהיט Me Mantengo  מתוך תקליט האולפן האחרון של הלהקה. עושה חשק...

לוס ואן ואן - הסרט

Eso que anda סרט תיעודי חדש שמצא את דרכו לרשת מזמן הצצה מופלאה לביוגרפיה של הלהקה הכי מפורסמת בקובה - Los Van Van . בימאי הסרט, איאן פרדון, מנציח את מסע ההופעות שערכה הלהקה בקובה בשנת 2006 לרגל צאת התקליט Chapando . Chapando סימל את תחילתו של עידן חדש בלהקה והוקלט ללא שנים מסמלי ההכר של הלהקה, הפסנתרן סזאר "פופח" פדרוסו והסולן הכריזמטי פדרו "פדריטו" קלאוו שעזבו לטובת קרירת סולו.

נדמה שפרדון תפס את הלהקה באחת מנקודות הזמן הקריטיות ביותר שלה והוא מנתח באמצעות ראיונות עם אנשים וקטעי ארכיון את השפעתה על המוזיקה הפופולארית בקובה ואת עתידה המוזיקאלי.

זה סרט חובה לכל חובב מוסיקת טימבה והתוכן שבו מפצה בקלות על איכות הצפיה הבינונית והמחסור בתרגום.

אלבום חדש ללוס ואן ואן - Arrasando

האלבום החדש של לוס ואן ואן,  "Arrasando" , הוא העתק חיוור של אלבומם האחרון "Chapeando". אין דרך אחרת לומר זאת והאמינו לי שניסיתי להימלט מקביעה כה חד משמעית. האזנות חוזרות ונשנות רק חיזקו בי את התחושה שבארבעת השנים שחלפו מאז הושק אלבום האולפן האחרון והמצוין של הלהקה לא הצליחו חברי ההרכב לייצר אמירה מוזיקאלית מקורית.

הבשורות הטובות בדיסק מגיעות בדמותו מרוברטו קרלוס רודריגז –"קוקורוצ'ו" , מי שהחליף את "פופי" בתפקיד הקלידן המוביל בהרכב.

שלושת השירים שהלחין "קוקורוצ'ו" הנם טובים בכמה רמות מעל שאר השירים באלבום. למעשה, בזכותם מצליח האלבום הזה להפוך מכישלון מוחלט לאלבום טוב. לא מצוין, לא חדשני ולא פנומנאלי פשוט טוב.

השיר הפותח את Arrasando, נושא את שמו ונפתח במחווה ל "Mas que Nada" של סרג'יו מנדס הברזילאי. רוברטון מוביל טימבה רוויות כינורות אופיינית לואן ואן ואליו מצטרפים מאיטו ריוורה ויני ולדס.

השיר השני "Si Tu ne Quieres tu" הוא סלסה-סון מלודית אשר מבוצעת ברגש ובכישרון רב על ידי מאיטו ריוורה. לאחר מכן מגיעה נפילה בדמות "Tu a la Tuyo , yo a lo mio" – אחד השירים המעצבנים באלבום בביצוע של יני ולדז שלא מצליחה להצדיק הנוכחות שלה בקו הקדמי של להקת הטימבה הטובה ביותר בעולם.

אני קופץ ל- Por eso me mantengo- ללא ספק השיר הטוב ביותר באלבום. אחרי Corason ו- Anda Ven quireme מ-Chapeando, מוכיח הביצוע של אבל "ללה" רודריגז  לשיר שהלחין "קוקרצ'ו" כי הוא אחד הקולות המרתקים ביותר בלהקה. Me Trajo Dos  רק מחזק את התחושה הזאת למרות שהוא שיר פחות טוב בהרבה.

מעבר לדמיון בשם (""Arrasando  פירושו בעברית לשבור ולהרוס בדומה לChapando"" שפירושו לחתוך ) מזכיר האלבום את Chapeando בהפקה ובעיבודים המוזיקלים. השיא מגיע בדמות "La rumba no" שמחקה כמעט אחד לאחד את ""El Muntuno כולל הסדר של הסולואים בסיום השיר.

עד אפוס הסיום המרשים של רוברטון ("El Traviso") נדרשים המאזינים להתמודד עם מספר רצועות בינוניות ביותר, בינהם שיר פופי להחריד של ונסה פורמל (""Un tumbo pala los dos), הבת של, שלא עושה כבוד למשפחה ושיר נשכח של רובן בלדס.( ושמישהו ולמה לעזאזל צריך מאסטרו חואן פורמל הגדול להתבזות ולשחזר שיר מגירה של רובן בלדס.)

לוס ואן ואן נמצאים בתקופת מעבר. חואן פורמל, המנהיג הבלתי מעורער של הלהקה, עובר לתפקיד המפיק הכללי ומשאיר את עבודת הניהול המוזיקאלי והתזמור לבנו סמואל. סמואל הוא מוזיקאי מחונן אבל מלחין הרבה פחות מוצלח מאביו וגם חסר את החדשנות שאיפיינה את חואן לאורך הקרירה המוזיקאלית המפוארת שלו. כולי תקווה שסמואל ידע לחבור אל המוזיקאים הנכונים (דוגמת קוקורוצ'ו) ולפצות על כך. כי אם לא, ה"רכבת" צפויה להגיע לסוף המסע. 

חדש ל"לוס ואן ואן"

לא יכולתי לבקש פתיחה טובה מזאת לשנת 2009. אלבום חדש ל"רכבת" של חואן פורמל שממשיכה לדהור עם אלבום חדש - Arrasando.

ניתן לשמוע את כל שירי האלבום בקישור הזה.

עדין לא הספקתי להתרשם אבל אני מבטיח סקירה מקיפה בקרוב....