שנת 2005 הייתה שנה מוצלחת מאוד לסצינת ה"טימבה" הקובנית. לאחר מספר שנים של דשדוש במקום ואיבוד פלח שוק ניכר לטובת הרגאטון, התאוששו המכירות בזכות אלבומים טובים שהוציאו השמות המובילים בסצינה. למרות זאת, גם השנה שמעתי לא מעט אלבומי "טימבה" רדודים אשר נשמעים כהעתק דהוי וניסיונות נפל לשכפל הברקות משנות התשעים המאוחרות.
להלן הדירוג של חמשת האלבומים הטובים ביותר שייצאו השנה לפי עניות דעתי, חלקם נסקרו בעבר בהרחבה והמעוינים יכולים לעיין בקישורים המצורפים .
- הכי טובים נקודה. קום.
Los Van Van - Chapiando
האלבום צ'אפינדו זכה ממני לביקורת פושרת מייד עם צאתו, וכאן זה המקום לתקן את העוול. לאחר חמש שנים של המתנה וחרושת של שמועות מגיעים "אלו שהולכים קדימה" ומוכיחים לכולם שהם משחקים בליגה אחרת. אומרים שהגדולה של מנהל טוב היא להקיף את עצמו באנשים הנכונים – וזה בדיוק מה שעושה חואן פורמל, המנהיג הבלתי מעורער של הלהקה.
צ'פיאנדו לא מנסה להמציא מחדש את הגלגל, הוא פשוט מגלגל אותו הכי חלק שיש. התיזמורים מהודקים הלחנים מדבקים והנגינה מופלאה. התוצאה אלבום שתענוג לרקוד לצליליו במועדון עם כולם וגם לבד מול המראה בבית.
- "הכורו של השנה"
Issac Delgado - Prohibido
נדמה שאיזאק דלגדו המציא את עצמו מחדש עם האלבום "Prohibido". אחרי תקופה ממושכת שבה הוא הוציא אלבומים נוטפי קיטש שלא הזכירו ולו במעט את הגאונות והיצירתיות שהיו מנת חלקם של התקליטים שהוא הוציא בסוף שנות התשעים, מגיעה "Prohibido" שמתמקם בין המשולש הנצחי – קובה פורטו ריקו וניו יורק ומצליח למצוא את האיזון המושלם.
במרבית השירים ה"כורו" (הפזמון החוזר), מושר בקולות גבוהים ומאונפפים, עיבוד שמזכיר הרבה יותר את הסלסה שמגיעה מפורטו ריקו, ההפקה המושלמת מזכירה את האלבומים שמגיעים מניו יורק, והמילים כולם אומרות – קובה.
התוצאה שמתקבלת היא אלבום מגוון וקליט שבלי ספק מכיל את ה"כורו" הכי טוב שייצא השנה (בשיר Dime Qual Es"").
- "משב רוח מרענן"
Soneros all-stars - Dime Nague
Dime Nague הוא אלבום נפלא שמחזיר מחדש את הצ'אנגוי לרחבות הריקודים. האיש מאחורי הפקת האלבום הוא ינה בוגדאן (Janne Bogdan) מפיק ונגן טרס שחי בשטוקהולם. האלבום הוקלט בהוואנה ומקבץ מוזיקאים מהטובות שבלהקות הטימבה הקובנית. סמואל פורמל מהלוס ואן ואן,ובוריס לונה שמנגן עם איזאק דלגאדו הם רק חלק מהנגנים שלוקחים את הצ'נגוי, מוסיקה כפרית בבסיסה, ושלבים בוו אלמנטים של טימבה עירונית ומחוספסת. ברוב חוכמתו הפקיד ינה את הטרס, שהוא הכלי הדומיננטי במוסיקת הצ'נגווי, בידיו של פאפי אוויאדו . האיש, בעל כישרון עצום , מצליח כל פעם לגנוב את ההצגה ולמשוך את תשומת הלב משאר התזמורת, ותאמינו לי אם כל כך הרבה כישרונות זה לא מובן מאליו. עוד כשרון ראוי לציון הוא הזמר פסקואל " אל סינוסנטה" מאטוס. מצויד בקול גבוה וייחודי הוא מצליח לרגש להשאיר חותם ייחודי.
- המטיף
Mayito Rivera – Negrito Bailador
מאיטו ריוורה כבר הרבה שנים נחשב לאחד הזמרים הטובים בקובה, אולם השנה הוא מקבע את מעמדו כשחקן יחיד בליגת על שהיא הרבה מעבר ליכולות של מרבית הזמרים בסצינה.
השנה שנפתחה בצ'אפינדו של הלוס ואן ואן המשיכה עם אלבום סולו משובח (שני במספר) שהציע גם עניין מוסיקאלי בלתי מבוטל. מאיטו לא מפחד להתנסות. באחת הרצועות באלבום הוא מנסה את כוחו בשירת גוספל, והפיזמונים החוזרים ברוב הרצועות הם יחודים ומביאים את המאזינים לקתארזיס אמיתי ( לדוגמא Llego
מאיטו אף פעם לא שר, הוא מטיף, הוא מתנבא, הוא מתנפץ על המקרופון, והכול בעזרת עוצמות קוליות שקשה להתחרות מולן, יש מי שיגידו זה קשור לעובדה שהוא היה מתופף בעברו, אני טוען שהוא נבחר ע"י האוריסיאס לשאת את המסר הלאה...
- המפתיע ביותר...
Vitaly Y Su Timba Habanera – Desnudar Tu Cuerpo
מזה זמן רב שברשת מתרוצצות שמועות על אלבום נפלא שייצא בלייבל סלובני אלמוני.
החודש לאחר מאמצים מרובים הצלחתי להניח את ידי על האלבום ואכן אני יכול לאשש את השמועות ולספר לכם שמדובר באלבום ששווה האזנה.
לא כל הרצועות באלבום שומרות על רמה אחידה , אולם הטובות שבהן, הן אולי המעניינות ששמעתי השנה. לא ברור איך הצליח הליבל הסלובני לקבץ יחדיו כל כך הרבה כוכבים – מאיטו ריוורה (לוס ואן ואן), פפה גומז (לוס קה סון סון)ו קרלוס קלונגה (קלימקס) הם רק חלק מהזמרים המעולים שנוטלים חלק באלבום, התוצאה בכל אופן מצליחה להרשים ולהכנס למקום החמישי המכובד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה