המלצות - פאריס בקיץ

מעטים הם הפריסאים שנשארים בפאריס בקיץ, מה שמשאיר ליודעי דבר שפע של מקומות בילוי ואטרקציות רחוקות מאלפי התיירים שנצמדים לספרי ההדרכה השבלונים. במהלך חודש יולי אוגוסט עיריית פאריס מסבסדת עשרות ארועי תרבות אשר רובם פתוחים לקהל הרחב. הנה כמה המלצות במידה ואתם מתכננים ביקור :

ריקודים על גדות הסין – אחת היוזמות הפשוטות והמצליחות ביותר של עיריית פאריס. מידי קיץ העירייה מאפשרת לכל חפץ להעמיד רמקולים ולנגן מוזיקה באחד מ "האמפי תיאטרון" שפזורים לאורך Quai St Bernard. התוצאה, עשרות אנשים שגודשים את רציפי הסין ורוקדים לצלילי מוזיקה מגוונת, "חינם אין כאסף". הזירות "הרציניות" ביותר מיועדות לאנשי הסלסה והטנגו, אלו מושכות קהל ומתקיימות כמעט מידי יום. לעיתים גם ניתן למצוא זירות בהם מתגודדים מתופפים, רקדני סמבה, פורו ומוזיקה אירית.
מומלץ להגיע ביום שישי או שבת בשעות הערב עם שמיכה,בקבוק יין וכמה גבינות טובות. הריקודים מתחילים בסביבות השעה 20:00.
כיוון שהמארגנים עושים זאת על בסיס חצי התנדבותי (תוך כדי קידום מכירות לבתה"ס לריקוד), אין ערבות של ממש לגבי קיומו של הערב. מי שמבין צרפתית, יכול להתעדכן בפורום הזה לגבי התקיימות ערבי הסלסה.
איך להגיע : מול ה Institute du Monde Arab
Quai St Bernard, Square Tino Rossi, Paris 5eM° Jussieu ou Sully-Morland ou Gare D'austerlitz

פסטיבל הג'אז של פאריס – פסטיבל הג'אז של פאריס נערך מידי שנה בפארק פלוראל (Parc Floral) – אחד הפארקים היפים ביותר בפאריס שמכיל גם תצוגה של פרחים וצמחים מכל רחבי העולם. העלות המגוחכת של הפסטיבל (4 יורו ), מאפשרת לבאים ליהנות ממוזיקה איכותית, במקום קסום שמאפשר בחירה בין ישיבה על מושבי פלסטיק או רביצה על כרי דשא אינסופיים. גם לכאן ממומלץ להביא שמיכה וציוד לפיקניק שיהפוך את השהייה בפארק לנעימה אף יותר.
ההופעות מתקיימות בימי שבת וראשון ב15:30. בכל יום מופיעים שני אמנים שונים.
מומלץ בחום ולאו דווקא לחובבי ג'אז.
מכשלה אחת בכל הסיפור והיא רשימת האומנים שמופיעים. משום מה האתר הרשמי של פארק פלורל עדין לא מפרסם את הרשימה אולם ניתן להתעדכן מעל גבי לוחות המודעות בעיר ובעיקר במטרו. אם לא, פשוט להגיע "על עיוור".
איך להגיע: לוקחים את קו 1 לכיוון Château de Vincennes ויורדים בתחנה האחרונה. צועדים בעקבות ההמון לפארק פלוראל (או ששואלים)

מוזיקת עולם בלה וילט – Scènes d'été הוא פסטיבל מוסיקאלי שמתקיים בכל יום ראשון החל מ 17:30 בקומפלקס המופלא של ה"לה וילט". ההופעות, פתוחות לקהל הרחב, מציגות שורה של אמני מוזיקת עולם מאפריקה, דרום אמריקה ואסיה. בין השמות ניתן למצוא את טונאמי דיאבטה ממאלי, מרסלו די 2 מבראזיל, ג'ימי בוש מפורטו ריקו ויסמין לוי המדהימה שתופיע ב23 ביולי.
איך להגיע: קו 5 , תחנה: Porte de Pantin , ניגשים לנקודת מכירת הכרטיסים למוזיאון ושואלים איך להגיע להופעות.

קולנוע באוויר הפתוח – גם כן בלה וילט במשך כל יולי אוגוסט מוקרנים על מסך ענק (אבל באמת ענק) סרטים מכל העולם בגרסאות המקוריות עם כתוביות בצרפתית. דוגמאות לסרטים כוללות את האחים גרים,ברידי,הציפורים,דג ושמו ונדה ועוד רבים וטובים. מומלץ להגיע עם שמיכה וציוד פקניק.הכניסה פתוחה לקהל הרחב.
איך להגיע : קו 5 , תחנה: Porte de Pantin , מחפשים מסך ענקקקקקקקקקק.

המלצה - הקפה הכי טוב בפאריס

"תענוגות בתי הקפה בפאריס" הוא נושא נדוש לעייפה. אני לא היחידי שהרכב המילים "בית קפה פאריסאי" גורם לו לשקוע בהזיות רומנטיות,סופרים ופייטנים גדולים ממני, הרבו לפאר ולרומם את הישיבה במאות בתי הקפה הפזורים בעיר.אין כמו בית קפה בפאריס, אבל, ובואו נודה בזה אחת ולתמיד – הקפה הצרפתי הוא אחד הגרועים בעולם!!! הראיה לכך היא ההתפשטות המרשימה של רשת סטארבאקס האמריקאית, שפותחת בבירה סניפים בקצב מסחרר.
לקח לי לא מעט זמן למצוא בית קפה שמגיש קפה הגון. אני מתכוון לכוס אספרסו חדה ומדויקת שמפלחת את חלל הקיבה ומזריקה בך את כמות האנרגיה המדויקת הדרושה לך על מנת לצלוח את היום.
אז הנה המלצה לקפה מצוין ליד מרכז פומפידו :

Café Ronie

איך להגיע

אם אתם מגיעים מכיוון ממטרו Rambuteau (היציאה שקרובה למרכז פומפידו), עליכם ללכת לכיוון הרחבה הגדולה של מרכז פומפידו כשהמרכז נמצא מימין ואז לפנות בפניה הראשונה ימינה למעין פסאג'. את הקפה של רוני תמצאו אחרי 20 מטר מצד שמאל.

אגב, רוני, בעל הבית הוא מאוד נחמד וישמח לעזור לכם לבחור קפה מתוך המבחר המרשים שהוא מחזיק בחנות

תענוגות הפורו

מריה נבארו לימדה אותי את תענוגות הפורו. פגשתי אותה באחד הערבים החמימים בקיץ 2004. נהגנו לבלות אז על על גדות הסין היכן שניגנו מוזיקה בראזילאית להמונים. משיחה למדתי שהיא מצלמת, אבל עד שהיא הראתה לי תמונות שלה לא הערכתי עד כמה היא מוכשרת.

אז הנה קישור לאתר בו אתם יכולים לראות חלק מהעבודות השונות שהיא צילמה במסעותיה במרוקו, פאריס וברזיל כמובן.

צ'ארנגה הבאנרה - די.וי.די חדש

די.וי.די חדש ללהקת צ'ארנגה הבאנרה של דויד קלזאדו. הסרט עוקב אחרי הלהקה בין השנים 2003 -2005, מייד אחרי צאת התקליט – "Soy cubano soy popular ", ששיר הנושא מתוכו הפך בין לילה להמנון הבלתי רשמי של קובה.
השירים של הלהקה מצטיינים בישירות בלתי מתפשרת ומשמשים אותי תמיד כמקור מהימן לסלנג העכשווי ולנושאים שמעסיקים את מרבית הנוער בקובה (אל דאגה כיוון שפוליטיקה היא מחוץ לתחום אז תחומי העניין מצטמצמים לסקס,סקס ו..סקס ).
לא ראיתי את הסרט, אבל הנה קישור לטריילר שמכניס לאווירה, ואם לשפוט לפיו, אזי מדובר בצילום וסאונד איכותיים ביותר שבהחלט מצדיקים רכישה.

ביקורת אלבומים

הנה סקירה של ארבעה אלבומי סלסה שיצאו לאחרונה ומככבים אצלי באוזן...

Mamborama – Directamete al Mambo

אלבום שלישי במספר להרכב של ביל ולפר , נגן פסנתר מקליפורניה שהרומן שלו עם המוסיקה הקובנית הוליד את האלבום המופתי - "Entre La Habana y el Yuma".

הצלחת האלבום הקודם של ממבורמה אפשרה לוולפר ללהק את מיטב האמנים הקובנים לדיסק הנוכחי. בין באי הבית השונים ניתן למנות את פופי, ג'יראלדו פילוטו,מנוליטו סימונט, רוברטון ו Cubanito 20.02. מי שהגדיל לעשות בעיני הוא אל טוסקו מ NG La Banda שמרחף כמו ציפור על חליל הצד ברצועה "Pajarita" וגם מביא עימו את זמר הבית שלו - טוני קאלה.

עוד אורח שראוי לציון הוא קרלוס קלונגה, אחד הזמרים הטובים ביותר באי ובמידה מסוימת גם אחד המפוספסים שבהם. קלונגה נותן תצוגת תכלית ב"La Bailarina " שהיא ללא צל של ספק הרצועה הכי טובה בדיסק.

הקשר של וולפר עם סיקסטו יורנטה "אל אינדיו", זמר הבית של מנוליטו סימונט התהדק לו, ובאלבום הנוכחי כתב זה האחרון מילים לארבעה שירים והשתתף בהקלטת הפזמונים החוזרים (Los Coros).

מבחינה מוזיקאלית וולפר מעז יותר ומושך את המקצבים הקובנים לכיוון הפאנק והאר אנד בי האמריקאי מה שנותן לאלבום ניחוח מיוחד ולממבורמה תו היכר.

וכשיש לך תו היכר משלך סימן שאתה בכיוון הנכון...מומלץ בחום!!!

Manolito simonet y Su Trabuco – Hablando en Serio

הצלחת האלבום "Locos por mi Habana" הפכה את הטראבוקו לאחת הלהקות המבוקשות בהוואנה, Hablando en serio כבר ממש ממקם אותה בצמרת ליד הלוס ואן ואן וסזאר "פופי" פדרוסו.

העיבודים המצוינים לכלי הנשיפה והמיתר תורמים ליצירת סגנון מלודי ונעים להאזנה גם מחוץ לרחבת הריקודים. זה לא תקליט סון אבל מנוליטו סימונט היא אולי הלהקה שהכי מתקרבת לכך במרחב הבלתי מוגדר של הטימבה הקובנית.

סיקסטו "אל אינדיו" יורנטה, מבריק כהרגלו, בעיקר ב "Amigo", ריקארדו אמארי קצת מעצבן וחייב להפטר מהנהימות שלעיתים קרובות מידי מלוות את השירים שלו. הזמר החדש לזארו "מיאמי" דיאז לא מרשים אבל בכל זאת מבצע את אחת הרצועות היפות בדיסק "La raspadura".בנוסף מכיל הדיסק הופעת אורח של קרלוס קלונגה שמצטרף לאמארי ו"אל אינדיו" ב "El Cantante" ומזכיר לכולם כמה חבל שהוא לא נמנה יותר על חברי ההרכב הקבוע.

Hablando en serio שייך לקבוצה האלבומים שמתגלים להם אט אט ועם כל האזנה חושפים עוד משפט מוסיקאלי, עוד תפקיד שלא שמעת קודם ועוד אלתור. תקליט מצוין שמציב רף גבוה מאוד לתקליט הבא של מנוליטו סימונט.

Sur Caribe – Mis credenciales

מאז הקמתה (1987) זכתה סור קאריבה לפופולאריות אדירה בעיקר בסנטיאגו דה קובה, העיר ממנה מגיעים כל חברי ההרכב. עד עתה כל הניסיונות של ריקרדו לאיוה (Ricardo Leyva) המנהל האומנותי של הלהקה, לזכות בהכרה לאומית רחבה יותר נכשלו. עם Mis Credenciales עושים חברי הלהקה צעד גדול לקראת ההצלחה המיוחלת בעיקר בגלל הרצועה שמסיימת את התקליט "Añoranza por la conga" (ערגה לקונגה), שזכתה לתואר שיר השנה ביריד קובהדיסקו האחרון וסחפה אחריה את האי בסערה. אלבום אנרגטי עם לא מעט להיטים שתופסים את האוזן כבר בשמיעה ראשונה, למרות זאת ההימור שלי הוא שהאלבום לא ישרוד אצלכם בנגן מעבר להצלחה רגעית על רחבת הריקודים.

Gilberto Santa Rosa – Directo al Corazon

עוד תקליט מהודק ומופק בקפידה של האיש המזוהה אולי ביותר עם סגנון הסלסה הרומנטיקה שאני כל כך אוהב לא לאהוב. יחד עם זאת, כשג'ילבטו נצמד למקצבים הפורטוריקאנים המקוריים ומשיל מעליו את העיבודים הפומפוזים של מפיקי הפופ הלטיני, הוא מתגלה כזמר מצוין ומבצע שמצליח לשכנע את המאזינים שהשירים שהוא שר הם השתקפויות של אירועים אמיתיים שעבר בחייו האישים.

האלבום מכיל 10 שירים – 6 מהסוג הראשון ו 4 רצועות מקסימות מהסוג השני. כיוון שכך אין לי ברירה אלא לסכם ולומר שהאלבום לא שווה את הכסף שתוציאו עליו...או במילים אחרות למצוא חבר ולצ..!!!

קובה - סרט תיעודי

הנה קישור לסרט שמתיימר להוות סוג של מסמך תיעודי על החיים בקובה. למען האמת מדובר באחד הסרטים המעצבנים ביותר שראיתי,רווי אי דיוקים וקטעי קריינות מתנשאים. אבל לכל המכורים שרוצים לקבל מנה מנפלאות האי הקסום אז אולי זה ירגיע אותכם עד הקריז הבא.