כששואלים אותי מי הוא הקטור לבוא (Hector Lavoe) אני נעזר בעולם המושגים הישראלי ועונה כי מדובר בזהר ארגוב הפורטו ריקני - זמר מצוין שפעל בזמן הנכון ובמקום בנכון בשביל כולם, למעט הוא עצמו. כמו זהר ארגוב, הקטור לבוא פרץ את גבולות הגטו המוזיקאלי בו הוא פעל, נחשב לעילוי מוזיקאלי ונתן לגיטימציה לסלסה שסבלה בתחילת שנות השבעים ממשבר זהות חמור. כמו זהר הוא נפל קורבן להצלחה מטאורית ולסמים.
סרטם החדש של מרק אנטוני וג'ניפר לופז הינו ניסיון ראשון של הוליווד לספר את סיפור עלייתו ונפילתו של "הזמר של הזמרים", האיש שמאז מותו הפך לגיבור הלאומי של פורטו ריקו - Hector Lavoe .
ניתן לתאר את חייו של הקטור לבוא תוך שימוש בפראפרזה מ ספרו של גרסיה מרקס - "כרוניקה של מוות ידוע מראש".
חייו היו רווים בטרגדיות אישיות, חלקם כמו מות בנו בתאונת אקדח ומות אחיו כתוצאה משימוש בסמים, הוזכרו בסרט. וחלקם כמו מות אימו כאשר היה בן 10, וניסיונה של אימו החורגת להתאבד הושארו מחוץ לתסריט.
אני מצטמרר כל פעם כאשר אני מקשיב ל El Dia de mi suerte שהוקלט בשיא הקרירה של הקטור לאלבום Lo Mato. בשיר מבכה הקטור את מר גורלו ותוהה מתי הוא ישתנה.
התסריט ההוליוודי נותר נאמן במידה רבה למקור ועושה שימוש נפלא בשירים של הקטור שמרביתם מתארים את דמותו של האיש כפי שהשתקפה לכותבי השירים המוכשרים איתם עבד : וילי קולון, ג'וני פאצ'קו ושאר חברי הליבל Fania Records האגדיים .
יחד עם זאת, עם קיימת ביקורת סמויה בסרט היא דווקא כלפי "פוצ'י" אישתו של הקטור אשר מוצגת בסרט בצורה שאינה תמיד מחמיאה. פוצ'י נפטרה מעט אחרי מותו של בעלה והיא אולי משמשת מטרה קלה.
במציאות הייתה לחברת התקליטים ולעומדים בראשה – ג'וני פאצ'קו וג'רי מצאקוטי השפעה רבה אורח חייו הפרוע של הקטור והם, יחד עם וילי קולון, שותפו לעשיה המוזיקאלית, עודדו אותו לפתח את תדמית ה-bad boy הלטיני. בין השאר קיימות שמועות על כך שהליבל השתמש בהקטור על מנת להעביר סמים מקולומביה לארה"ב .כאשר החל מצבו הבריאותי של הקטור להדרדר היה וילי קולון הראשון לנטוש את הקטור לטובת רובן בלדס שאף מופיע בסרט על מנת להנציח את הרגע בו העניק להקטור את השיר הידוע ביותר שלו – El Cantante .
אני מניח שחלק זה לא הובלט בסרט בין השאר מכיוון שרוב האנשים עדין חיים וחלקם כמו וילי קולון נותרו דמויות משפיעות בתעשיית המוזיקה הלטינית בארה"ב – כר פעולתם של כוכבי הסרט מרק אנטוני וג'ניפר לופז.
חבל שהסרט לא מסופר מנקודת ראותו של וילי קולון, פאצ'קו או מישהוא מהמוסיקיאים שסבבו את לבוא, כך היינו זוכים להכיר את המהלכים שהביאו לכתיבת מרבית הלהיטים של הצמד קולון-לבוא. יחד עם זאת, נדמה כי אז גם היתה נשללת יכולתו של הסרט להצליח כהפקה הוליוודית בינלאומית ויכולתו להגיע לקהל מגוון שאינו בהכרח חובב סלסה.
הליהוק של מרק אנטוני לתפקיד הקטור הצליחה להפתיע אותי לטובה וניכר היה שאנטוני צפה בעשרות קטעי וידאו מהופעותיו של הקטור. ג'י לו כמו ג'י לו מוסיפה לסרט בעיקר צבע וחושניות אבל הניסיון שלה לעשות תפקיד דרמטי שיקפיץ את הקרירה ההוליוודית הכושלת שלה אינו צולח בעיני.
העיבודים המוזיקליים מעולים ופס הקול שמלווה את הסרט לוקח את מיטב השירים של הקטור ומעניק להם חיים רעננים בפיו של מרק אנטוני שמצליח היכן שרבים לפניו נכשלו.
כל מי שקורא את הבלוג הזה יהנה מהסרט ואני ממליץ לראות אותו בקולנוע עם מערכת סאונד משובחת דוגמאת הסינימה סיטי.
ממליץ לראות אותו בקולנוע עם מערכת סאונד משובחת דוגמאת הסינימה סיטי.
