2011 לא היתה שנה של אלבומי מופת. ובכל זאת הנה רשימה של שלושה אלבומים שלכדו את תשומת ליבי וראויים לציון מיוחד בתום השנה.
דודו טסה - דודו טסה והכוויתים :
זה הוא ללא צל של ספק אלבום השנה שלי. דודו טסה מפתיע בפרויקט פורץ דרך המעניק טיפול שורש לקלאסיקות עיראקיות שהולחנו על ידי סבו ואחיו. יש באלבום אקלטיות מפתיעה שמצליחה להתחבר לכדי אמירה אחת. טסה מצליח לקחת מוזיקה מורכבת וקשה לעיכול, לנכס אותה לעצמו ולהגיש אותה למאזינים ללא יומרה והתחנפות.
קליט ומורכב גם יחד. מצוין.
Aurelio - Laru Beya :
עם מותו המפתיע של אנדי פלאסיו היו מי שהספידו גם את מוזיקת הגריפונה הנהדרת. אוריליו מרטינז, מי שניגן עם פלאסיו המנוח, חבר ליוסו נאד'ור והקליט את Laru Beya שמכיל לא מעט רגעי קסם (Wamada,Mayahuaba) שמזכירים את עבודתו של פלאסיו.
Cesaria Evora - Cesaria Evora and
זה הוא אלבום אוסף שמסכם את יצירתה של אחת הזמרות הגדולות שיצאו מאפריקה. כמה חודשים לאחר צאת האלבום הלכה אבורה לעולמה. האלבום מסכם מעל לחמש עשורים של פעילות מוזיקאלית בהם הרבתה אבורה לשתף פעולה עם זמרים ממדינות אחרות. יש בו עדינות, געגועים וצלילים מנחמים.חובה לכל מי שקורא באופן קבוע את פאריסון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה