להיט הקיץ התורן

 שיתוף פעולה מפתיע בין הרכב אלמוני יחסית בשם Son Dos ולהקת ה- Los Van Van מוליד להיט מפתיע בשם Espiral .

על הגבול בין סלסה לרגאטון והפקה מהוקצעת שמזכירה מאוד את ה- Soneros All Stars מצליח הצמד 

Rafa Tene ו Yaser Gonzales  ליצר להיט שעשוי להוות לו את כרטיס הפריצה המיוחל.

לֹשיפוטכם.

אני אמשיך לעקוב

פלמנקו קובני

שיתוף פעולה בין אמנים קובנים לאמני פלמנקו ספרדים הוא לא חדש.  אולי שיתוף הפעולה המצליח ביותר התרחש ב2003 כאשר הפסנתרן הקובני בבו ואלדז וזמר הפלמנקו דיגו אל סיגאלה הקליטו אלבום ויצאו לסיבוב הופעות עולמי.

כעת מנסים שני אמנים מוכשרים לא פחות לשחזר את ההצלחה. 

 Olivero הוא נגן גיטרה מחונן שהחל לפרוט על המיתרים בגיל 5. בנוסף על לימודי הגיטרה הוא גם החל לנגן על צ׳לו והשקיע את מרב מרצו במוסיקה קלאסית. לפני מספר שנים, הוא נחשף לפלמנקו והחל עובד עם הזמר והיוצר הספרדי Duqunde.

 משם הדרך לשיתוף פעולה עם אלן פרז (Alain Perez) הקובני היתה קצרה.

פרז שבילה מספר שנים בספרד , זכה לשתף פעולה עם אמני פלמנקו רבים ובראשם פאקו דה לוסיה.

פרז ואוליברו הסתובבו באותם מעגלים ולאחר הכרות קצרה החליטו לשתף פעולה ולהקליט יחדיו.

 את השירים הם כתבו הלחינו ועיבדו יחדיו. העיבודים מכילים כמתבקש אלמנטים של פלמנקו ורומבה אפרו-קובנית. 

הנה הסנונית הראשונה ממנו - Juntando Amores שנשמע ממש מבטיח:

"אל אינדיו" - מחווה לאחד הקולות הגדולים בקובה

 קרוב לחצי שנה חלפה מאז נפטר אחד הזמרים הקובנים האהובים עלי - Sixto Llorente המכונה El Indio.

 עקבתי אחריו במהלך שנות השיא שלו ב תזמורת של Manolito Simonet ולמרות שהוא מעולם לא היה הסטאר של הלהקה, גוון הקול שלו וסגנון השירה שהיה קרוב יותר לסון המסורתי תמיד הצליח לגעת ולרגש.

כעת, חצי שנה לאחר מותו מוציאה להקת Plena79 מעין מיני מחרוזת (שני שירים מחוברים) של שירי להקת  "Manolito Simonet Y Su Trabuco" ומקדישה את השיר השני מבינהם (Marcando la distancia) ל"אינדיו".

מי שמבצע את המחרוזת הוא אלן פרז שכבר נכתב פה בעבר שנדמה שהוא האומן הכי עסוק בהוואנה כעת. 

התוצאה היא עיבוד כיפי ומחווה מרגשת לאמן אהוב.

ולמי שמעונין להשוות למקור - הנה הביצוע המקוריי לMarcando La Distancia אחד הלהיטים היותר מזוהים עם אל אינדיו מתוך אלבום שיצא בשנת 1998.

 

אליטו רוה (Elito Reve) - "יותר זקן מאתמול, יותר צעיר ממחר..."

 האלבום החדש של אליטו רווה והצ'ארנגון (Elito Reve y Su Charangon) נפתח בהצהרה מחייבת - " קל מאוד היום להעשות פופולארי - הרבה יותר קשה  להחזיק מעמד"

ואכן, אליטו רווה היא אחת הלהקות היחידות בקובה שמצליחה לשמור על רלוונטיות ופופולאריות גם אחרי 65 שנות פעילות.

הלהקה, שלאחר מותו הטראגי של אליו רווה (לפני 23 שנה) עברה לניהולו של בנו (אליטו רווה)  חווה עדנה מחודשת ונמצאת בעשור האחרון בראש מצעדי ההשמעות בקובה.

אלבומה החדש של הלהקה- Evolucion 6.5 מציין 65 שנות פעילות ללהקה!! וגם אם לא יכנס לפנתיאון האלבומים הגדולים של העשור, הוא מספק מנה גדושה של להיטי טימבה איכותיים.

לסאונד של אורקסטה רווה יש חותם מיוחד. מבין סימני ההכר של ההפקה המוזיקאלית אפשר למנות את השימוש הנרחב ב"טרס"-גיטרה בעלת שלושה מיתרים כפולים, במקצבים אפרו קובנים ובקולם של זמרי הליווי השרים בקול גובהה ומאנפף  שמאפיין את שירת הצ'אנגוי המסורתית.

באים לחלוק כבוד ללהקה Alain Perez שבשנה האחרונה משתף פעולה עם כל אמן אפשרי וAlexander Abreu אבל אני מוצא את השירים האלו כפחות טובים.

אהבתי במיוחד את El Domino, ואת Maria Belen שנפתח במקצב רומבה והופך במהרה לישר טימבה רווי בריקים ושינויי מקצב תכופים.

ללא ספק השיר הטוב ביותר הוא הביצוע המחודש ל Mas viejo que hier - שיר שהקליטה הלהקה בשנת 1989 תחת אביו של אליטו וכעת הוא זוכה לגרסא עדכנית וגם לשיעור היסטוריה קצר בתולדות הלהקה:

קובניות

נתחיל בחדשות שמטלטלות את עולם הטימבה : מאיטו ריוורה עוזב את להקת לוס ואן ואן ואת מקומו ימלא אקס "פופי  והסון סון" - מנדי קאנטרו. ריוורה שאף כונה מאיטו ואן ואן היה אחד הזמרים המזוהים ביותר עם הלהקה מאז שהצטרף לשורותיה בשנת 1992 ונכנס לנעליו הגדולות של פדריטו קלאוו. למאיטו יש את כל הכלים על מנת להשיק קרירת סולו מוצלחת, מעבר להיותו אחד הזמרים המוערכים בקובה הוא גם מלחין ומעבד ולזכותו עומד אלבום סולו יוצא מהכלל שיצא בשנת 2006. יחד עם זאת, היציאה מהקן החם של חואן פורמל אינה פשוטה ועל כך יכול להעיד פרדיטו קלוו שמצא את הקרירה שלו מדשדשת למרות הפופלאריות העצומה ממנת הוא נהנה בתחילת שנות ה-90. הנה השיר האהוב עלי ביותר בביצועו -Soy todo, מתוך הופעה חיה שנערכה בתאטרון קרל מרקס בהבאנה.

עוד ועוד פיסות וקטעים מהאלבום החדש והמדובר של Habana D'primera  ממשיכים לזלוג לרשת. שני הקטעים האחרונים כרגיל מרמזים שמשהוא גדול עומד לצאת:

הראשון - Nadie Sabe Na




והשני - Mas pegao que antes

ואם באלבומים חדשים עסקינן ,  אז גם מנוליטו סימונה עתיד בקרוב להשיק אלבום חדש שמסתמן כחזרה לשגרה לאחר מספר אלבומים מאכזבים. לראיה, השיר הבא (אין לי מושג מה שמו) שככל הנראה נכתב על ידי לא אחר מאלכסנדר אבראו ידידנו מהאיטם הקודם ומבוצע בקאסה דה למוסיקה של גליאנו.

Issac Delgado - Supercubano

האזנה לאלבום החדש של איזאק דלגאדו - SuperCubano מלווה בתחושת החמצה. לצד שירים מצוינים אנחנו ניתקלים ברצועות שנראו שניכתבו על מנת למכור את אלבום לקהל בארצות הברית.
וכך, שש שנים ושלוש אלבומים אחרי Prohibido הגאוני אנחנו עדין מחפשים אלבומים אותנטים שאינם מבקשים להתחנף לכולם.



האלבום נפתח בסערה עם  El negro vuelve a la Habana להיט טימבה סוחף בעל פזמון קליט. לאחר מכן מגיע Perdoname שזכה לעיבוד פשוט אשר מזכיר אמני סלסה מפורטוריקו ו-Salsa, Timba y Amor שהיא אחת הרצועות הטובות באלבום.
לצערי גם Gente de zona, אשר לאחרונה נמצאים כמעט בכל אלבום טימבה, היו חייבים להצטרף למסיבה בשיר רגאטון תפל (Somos Cuba)  כמו גם הזמרת India  בדואט שהוא חיקוי דהוי ל-Vivir lo nuestro  שלה ושל מארק אנטוני. על מנת להוסיף חטא עם פשע האלבום מכיל את השירים הללו בגרסה מעט שונה בסוף האלבום.
דווקא לקראת סוף האלבום נדמה שדלגאדו מתעשת ומציג שתי רצועות מצוינות:  Pal Bailador ו-Mala Cabeze שהיא ללא ספק הרצועה הטובה ביותר באלבום.


להורדה

Lazaro Buides - Cubayende

מעט מאוד ידוע על הדיסק הזה שיצא בשנת 2010. אין לי מושג מי הוא Lazaro Buides ומה מידת המוערבות שלו בהפקת האלבום או בכתיבת השירים. מי שטביעת ידיו ניכרת בכל צליל הוא מנוליטו סימונה וזמרי ההרכב שלו (לשעבר) ששרים את חלק מהשירים באלבום.
ניתן למצוא כאן את אל אינדיו (סיקסטו יורנטה) ואל נורו (אקס הטראבוקו) ואת אחד מזמרי הסון המובילים בקובה El nene .
העיבודים (ככל הנראה מעשה ידיו של מנוליטו) מוצלחים ורק השירים עצמם לא מצליחים להתעלות מעבר לנחמד.
ולכן, למרות הכישרון הרב הטמון בתקליט וההבטחה לאלבום סון מודרני Cubayende נשאר אלבום בינוני.

להורדה

כגודל הציפיה...

אני שומע עשרות אלבומים בשנה. רובם לא מוצאים את דרכם לבלוג מכיון שאני נמנע מלכתוב על אלבומים שאני לא אוהב.
הפעם בחרתי לחרוג ממנהגי ולכתוב על שתי אמניות שאני מאוד מעריך. שתיהן מגיעות מעולמות שונים מוסיקלים שונים והסיבה ששתיהן מצאו את הדרך לאותה רשימה היא הציפיה שעוררו בי אלבומיהן הקודמים והאכזבה שנחלתי מיצירתן החדשה.

מור קרבסי - Daughter of the spring

אלבום הבכורה של מור קרבסי  The beauty and the sea הוא אחד האלבומים האהובים עלי. לראיה בחרתי אותו כאחד מחמשת האלבומים הטובים שסיקרתי בשנת 2009. לצערי, באלבומה החדש Daughter of the spring קרבסי ושותפה ליצירה ג'ו טילור לא מצליחים לשחזר את המלודיות הנפלאות שהיו מנת חלקו של האלבום הראשון.
מרבית השירים פשוט אינם טובים מספיק לטעמי  והאלבום אינו מתחבר לכדי רצף אחד.
בולטים לטובה "יסמין" ו"Asentada en mi ventana".
אני בטוח שזו לא המילה האחרונה של מור קרבסי והיא עוד תמצא את דרכה לרגש את המאזינים כפי שעשתה באלבומה הראשון.





Omara Portuondo & Chucho valdes - Omara & Chucho

צ'וצו' ולדז נחשב לאחד משלושת הפסנתרנים המובילים כיום בקובה. עומארה פורטונאדו היא זמרת הסון/בולרו הבלתי מעורערת של האי.
 שניהם כבר לא ילדים (69 ו 80 בהתאמה) וזה הוא לא שיתוף הפעולה הראשון בינהם. כל אלו יצרו ציפיה לאלבום מיוחד שיסמן עוד פסגה בקרירה מפוארת.
Omara & Chucho הוא אלבום נוגה אשר מזכיר מפגש בין נגן ברים מזדקן לזמרת שנעוריה כבר מאחוריה. יש שיראו בכך משהו נוסטלגי להתענג עליו, באופן אישי היה לי קשה להתחבר.
אם מבודדים את נגינת הפסנתר של ולדז ואת שירתה של פוטנואדו מבינים שלשניהם יש יכולות נדירות, אולם משהוא בבחירת השירים והעיבודים המינימליסטים מפספס בעיני.
יוצאת מהכלל היא הרצועה Esta tarde vi llover בה מתארח וינסטון מרסילס בחצוצרה. שאר הרצועות מתחברות לכדי אלבום ג'אז טוב שנעים לשמוע ברקע אבל  לא מצליחות לחדור מעבר.



להורדה

אלבום חדש לאליאדס אוצ'ואה

האתר הקובני granma.cu מפרסם ראיון מענין אם אליאדס אוצ'ואה לרגל הקלטת שלושה אלבומים, הראשון מבינהם Bolero para ti  עומד לצאת בקיץ הקרוב.
האלבום צפוי להכיל 15 שירים מתוכם 3 שירים חדשים והשאר גרסאות כיסוי לשירי סון ובולרו מקובה והקריבים.
בהמשך צפויים לצאת שני אלבומים נוספים, אחד שיוקדש לגוארצ'ה וצ'אנגוי ושני שיהיה אלבום אינסטרומנטלי.
לראיון המלא

בדרכו של צ'וצו' ולדז

צ'וצ'ו ולדז ( Chucho Valdes) הוא הפסנתרן המוערך ביותר בקובה. בנו של בבו ולדז, פסנתרן מוערך בזכות עצמו, והמיסד של הרכב הג'אז המיתולוגי אירקרה (Irakere) רכש צ'וצו' במהלך השנים קהל מעריצים בכל העולם.

אלבומו החדש, Chucho's steps, שהוקלט בהואנה מקבץ תחת קורת גג אחת כמה מטובי מוסיקאי הג'אז להרכב הנושא את השם Afro-Cuban Messengers.

ולדס והשליחים מיצרים ג'אז לטיני משובח שניזון מהשפעות אפרו-קובניות מסורתיות ומענקי ג'אז כמו הרבי הנקוק וינטון מרסילס ודיזי גילספי.

הפסנתר של ולדז הוא ללא ספק הכלי המוביל אבל הוא אינו משתלט ונותן לכלי הנשיפה וההקשה את המקום הראוי על מנת להפוך את התקליט למגוון ובלתי חד גוני.

להורדה

הנה שני סרטונים המתארים את הכנת התקליט

לוס ואן ואן - הסרט

Eso que anda סרט תיעודי חדש שמצא את דרכו לרשת מזמן הצצה מופלאה לביוגרפיה של הלהקה הכי מפורסמת בקובה - Los Van Van . בימאי הסרט, איאן פרדון, מנציח את מסע ההופעות שערכה הלהקה בקובה בשנת 2006 לרגל צאת התקליט Chapando . Chapando סימל את תחילתו של עידן חדש בלהקה והוקלט ללא שנים מסמלי ההכר של הלהקה, הפסנתרן סזאר "פופח" פדרוסו והסולן הכריזמטי פדרו "פדריטו" קלאוו שעזבו לטובת קרירת סולו.

נדמה שפרדון תפס את הלהקה באחת מנקודות הזמן הקריטיות ביותר שלה והוא מנתח באמצעות ראיונות עם אנשים וקטעי ארכיון את השפעתה על המוזיקה הפופולארית בקובה ואת עתידה המוזיקאלי.

זה סרט חובה לכל חובב מוסיקת טימבה והתוכן שבו מפצה בקלות על איכות הצפיה הבינונית והמחסור בתרגום.

בואנה ויסטה סושיאל קלאב המקור....

מי שעקב אחר הסיפור שליווה את הפרת האלבום המצליח ה"בואנה ויסטה סושיאל קלאב" יודע שבמקור התכוון המפיק ניק גולד (World circuit) להפגיש בין מוסיקאים ממאלי למוסיקאים מקובה על מנת להקליט אלבום משותף. המוזיקאים ממאלי לא קיבלו אשרת כניסה לקובה וניק גולד נאלץ לאלתר ולמצוא מוזיקאים מקומיים מחליפים. במקום אתונות הוא מצא את אברהים פרר, רובן גונזלס, פיו לאיוה ועוד מספר דינוזאורים שקמו לתחיה והביאו לו מלוכה.

14 שנה לאחר מכן חוזר גולד אל כוונתו המקורית והפעם מצליח לסדר ויזה לשורה של מוזיקאים מעולים ממאלי שנפגשים עם אליאדס אוצ'ואה להקלטות אלבום שיקרא "AfroCubism"

הנה קטע פרומו מתוך האלבום שנראה מרתק מאין כמוהו. מבטיח לעקוב

על מה בדיוק אנחנו מדברים...

Elito Reve Matos

De que estamos hablando אלבומו החדש של Elito Reve דלף לאינטרנט ואני מתענג עליו כבר במשך שבוע. לאחר ש -Frescesito אלבומו האחרון של ההרכב (2007), ביסס אותו עמוק בתודעה הציבורית ונחשב בעיני לאחד האלבומים הטובים של השנים האחרונות מגיע De que estamos hablando וממשיך את הקו.

גם באלבום הנוכחי,מי שנותן את הטון לצידו של Elito הוא Aiser Hernandez הבסיסט המוכשר של הלהקה שמאחראי לעיבודים המוזיקאליים ולהלחנה של חלק ניכר מהרצועות באלבום.

הלהקה ממשיכה לעשות מוזיקת טימבה בעלת זיקה לרומבה ולצ'אנגוי אשר נתמכת בהרכב מוזיקאלי בשל וקו קדמי מהמשובחים בקובה.

הרצועה הטובה ביותר לטעמי היא Open the door בביצועו של El Sinsonte

אולם גם גם שיר הנושא (על שם אחת קריאות הבינים המופרסמות של Elito) ו Agua Para Yemaya הן רצועות יוצאות מהכלל המצוידות בעושר מוזיקאלי וגרוב נדירים.

אולי בעקבות הואן ואן, מצטרפת ללהקה זמרת בשם Susel אשר זוכה לחדש שיר ישן של ההרכב - "Ya se cantar ya se bailar" . למרות איכות השירה של Susel השיר הזה אינו נמנה על הרצועת האהובות עלי באלבום ובאופן כללי הנוכחות של קול נשי בהרכב אינה מורגשת.

למעט סוזל מונה הקו הקדמי של הלהקה את Dagoberto Valdez ו-Sinsonte הותיקים לצד הרכש החדש Emilio El Nino.

שתי הקטעים האחרונים באלבום הם קטע צ'אנגווי מסורתי בו מתארחים לג'אם סשן חופשי הפסנתרן צ'וצו' ולדאז ונגן הטרס - פא'צו אמט וקינה לאליו רווה - אביו של אליטו והמיסד של הלהקה אשר זכה לכינוי - El Padre de la slsa ואחראי לחשיפתם של כמה מכישרונות מוזיקאלים (פורמל, פופי, אל אינדיו - כולם היו בני טיפוחיו).

אלבום שללא ספק יתחרה על תואר אלבום השנה ב2010. מומלץ מאוד.

טרס

כבר ציינתי לא פעם שאני מאוד אוהב את הקול שמפיקה הטרס (tres), גיטרה קובנית בעלת 3 מיתרים כפולים אשר כה מזוהה עם מוזיקת הסון והצ'נגוי המוסרתי.

הפרויקט Barrio Tres הוא תקליט שכולו מחווה אחת גדולה לכלי הנגינה היחודי הזה. האלבום הופק בידי הקטור גומז, מוזיקאי ממוצא קובני החי בצרפת ואיסר הרננדס אחד מהמלחינים המוכשרים של הרכב הטימבה Orchestra Reve . הם צירפו לצידם שורה של מוזיקאים מוכשרים כמו נגן הטרס, חורחה וילה והזמר פסקואל "סינסונטה" גם כן מ-Orchestra Reve.

הנה קליפ קצר המתאר את הפקת האלבום ולאחריו אחד הקטעים מתוכו

Interview Barrio Tres from zuperhero on Vimeo.

Africa - Barrio Tres - Nueva Onda Prod from zuperhero on Vimeo.

אליאדס אוצו'אה מגיע לישראל

אתמול התפרסם שאחד מזמרי הסון המובילים בקובה - Eliades Ochoa מגיע לארץ להופעה אחת.

ההופעה תערך במשכן לאומניות הבמה ב-26 ליולי.

אוצ'ואה נולד ב1946 בכפר קטן בקרבת סנטיאגו דה קובה למשפחה של מוסיקאים (אחותו - מריה אוצ'ואה,הינה זמרת מפורסמת בזכות עצמה ). בגיל 6 החל לראשונה לנגן על גיטרה וכנער מצא במהרה את דרכו אל הרכבי הסון הקובני (מוסיקה קובנית מסורתית שנוצרה כתוצאה ממפגש בין התרבות האפריקאית והספרדית במאה ה 18 ) הרבים שפעלו בסנטיאגו באותה עת.

http://www.youtube.com/watch?v=KAr-53wQN8A&playnext_from=TL&videos=r2zI2tzFaEw

סנטיאגו דה קובה, בדומה למועדון כדורגל עני המספק כוכבים לקבוצות העל, הוציאה מקרבה במשך השנים אמני סון גדולים אשר באופן טבעי עברו להופיע במועדונים ובמלונות הגדולים בהואנה ומשם המשיכו להופעות ברחבי העולם. ביו הידועים ניתן למנות את טריו מטאמורוס, קמפאי סגונדו, ואברהים פרר.

נדמה כי אלבומו האחרון של אליאדס מקרב אותו צעד נוסף לקראת כניסה להיכל התהילה של ענקי ה"אורינטה" ( הכינוי לחלקו המזרחי של האי בו ממוקמת סנטיאגו דה קובה ) .

למרות שאליאדס מנהיג במשך יותר מעשרים וחמש שנה את רביעית פטריה (quartia patria) שעימה הוא מופיע ברחבי האי, ההצלחה העולמית הגיעה רק לאחרונה עת יצא לאקרנים סרטו המצליח של וים ונדרס ה "בואנה ויסטה סוציאל קלאב " שמתעד הקלטת פרויקט מוסיקלי מיוחד שקיבץ תחת קורת גג אחת את מיטב זמרי הסון הקובני, חלקם נשכחו זה מכבר, ולולא הפרויקט אפשר שלעולם לא היו זוכים לחזור ולעלות על הבמה.

אני חסיד גדול של אוצ'ואה ומאז התודעתי לדמותו הססגונית בסרט הדוקומנטרי של וים ונדרס Buena Vista Social Club אני עוקב אחר יצירתו.

אלבום האולפן האחרון שהקליט - Estoy como nunca (אני יותר טוב מאי פעם) יצא ב-2002 והוא אחד האלבומים האהובים עלי.

האלבום מציג 12 רצועות של שירי סון ובולרו, רובם ביצועים לשירים מוכרים.

שיר הנושא פותח את האלבום ונדבק לאוזן החל מהאזנה ראשונה ומכין את הקרקע לקראת הרצועה השנייה שתגרום גם למאזין האדיש ביותר לפצוח בניענוע ירכיים נמרץ.

בהמשך מגיע No me preguntas tanto עם סולו חצוצרה של מנואל גואחירו מיראבל האגדי.

איכותו של אליאדס כמבצע ידועה ומוכרת, קולו הגבוה וההררי משתלב היטב עם נגינת הגיטרה היחודית המשלבת טכניקה של נגינה על טרס, גיטרה בעלת 3 מיתרים על גיטרה רגילה.

במיוחד בולט הביצוע האינסטרומנטלי המצמרר לנעימה "סיבוני", שהלחין ארנסטו לאצ'ואונה בתחילת המאה.

סוגר את האלבום ביצוע מצוין לשיר Sus ojos se cerraron ( עיניים עצומות ) - טנגו במקור שניכתב ע"י קרלוס גרדל אשר הופך בעזרת אוצ'ואה בטבעיות לבולרו איטי וקורע לב.

ראיתי את אוצ'ואה פעם אחת בפאריס. הוא לא מהמופיעים הגדולים. הופעה סטאטית וביצועים מאוד דומים להקלטות האולפן. גם משכן אומניות הבמה (אי אפשר לרקוד) ומחירי כרטיס של בין 200 ל-350 שקל לא מוסיפים נקודות ובכל זאת מדובר בטרואבדור קובני מרגש וחם וכאלה לא מרבים לבקר אותנו.

אלבום חדש ל"אל אינדיו"

עוד לא ממש אצלי ועוד לא ממש האזנתי לכולו ובכל זאת יציאת האלבום חדש לסיקסטו "אל אינדיו" יורנטה - Lo que Sucede Conviene , מצליחה לרגש ובעיקר לעורר סקרנות.

אל אינדיו נחשב בעיני לאחד הזמרים הטובים ביותר בקובה. היכולת שלו לשלב את אהבתו לסון, הסגנון המסורתי, גם בשירים קצביים יותר, היא שהקנתה לו מקום של כבוד בטרבוקו של מנוליטו סימונה. לפני כשנה, אחרי יותר מעשור של עבודה משותפת הוא "התפוטר" והחליט לפצוח בקרירת סולו. את האלבום הנוכחי הפיק איסאר הרננדז (El Charango de Elito Reve) ואני סקרן לשמוע מה הוליד שיתוף הפעולה בין השנים.

בינתיים שיר הנושא מתוך האלבום - Lo que Sucede Conviene

ושיר שני מצוין - Caminando voy

מפגש פיסגה

הנה קטע מתוך שידורי הטלויזיה הקובנית המתעד מפגש בין שנים מזמרי הסון הטובים בקובה - סיקסטו "אלי אינדיו" יורנטה ו אל ננה (El Nene). השנים מצטרפים לאוסדלגיה וברבריטה לביצוע של מחרוזת שירי סון מסורתיים.

כמה קסם יש בשלושה אקורדים פשוטים שמנוגנים על גיטרת "טרס" ומלווים זמרים שכאלו.

http://www.muchoswing.com/downloads/V$20100404_Barbarita_ElIndio_Osdalgia_ElNene_PopurritDeSones.mp4

חדש לאלכסנדר אבראו

שיר חדש לאלכסנדר אבראו ולהקת השנה של 2009 - Havana d'primera.

El palo mas duro יהיה חלק מהאלבום השני של הלהקה והוא כבר עושה את דרכו לצמרת המצעדים.

הלהקה שנמצאת כעת בסיבוב הופעות באירופה הונצחה בעדשת המצלמה של הצלם הצרפת אלן סומבג והנה התוצאה

http://www.apsaraimages.com/galeries/201003HDP/

רוברטו פונסקה

לפני שבוע כתבתי על פרויקט Havana Cultura שהפיק ג'יל פיטרסון בשיתוף עם הפסנתרן רוברטו פונסקה.

את פונסקה ראיתי לראשונה על במה כאשר ליווה את אברהים פרר המנוח בסיבוב ההופעות האחרון שלו בצרפת (2005). מכיוון שפרר הקשיש לא יכל להחזיק הופעה מלאה הוא ירד להפסקה של חצי שעה ופינה את הבמה לקרלוס קלונגה האנרגטי שביצע ביחד עם הלהקה שירים מתוך אלבום המחווה של מנואל "גואחירו" מיראבל לארסניו רודריגז.

אחד השירים החביבים עלי באלבום הוא Me Bote De Guano אשר משלב בין הקול המדהים של קלונגה ונגינת הפסנתר של רוברטו פונסקה.

לאחרונה מצאתי קליפ המתעד את הביצוע המדובר.

לא רק סון...

ג'יל פיטרסון נחשב לאחד מתקליטני מוזיקת העולם הידועים בעולם. פיטרסון, תושב לונדון, הפיק עד כה מספר אלבומים המכילים עיבודים ופרשנות משלו למוזיקה מקומית בארצות שונות ברחבי העולם. הפרויקט האחרון שלו , אלבום כפול המכיל עיבודים לשירי סלסה משנות ה-70 אינו מהחביבים עלי אבל בעקבותיו הוא נחשף למוזיקה אפרו קובנית, נסע לקובה והקליט תקליט יוצא דופן.

Havana-Cultura הוא אלבום כפול אשר נותן במה למתרחש בסצינת המוסיקה הקובנית העכשוית.

חלקו הראשון של האלבום מבוסס על הרכב נגנים יוצא דופן: חויאר זלבה - כל נשיפה, רמסס רודריגז - כל הקשה, עומר סוסה -בס. את ההרכב מוביל אחד הפסנתרנים המוכשרים ביותר בקובה - Roberto Fonseca. מרבית הקטעים הם קטעי לאטינ ג'אז מודרנים המשלבים השפעות של רומבה, סון והיפ הופ. הרוח הרעננה שנושבת מהקטעים והוירטואזיות של הנגנים מזכירה במידה רבה את תחילת דרכה של להקת העל Irakere שהוציאה מקרבה ענקים כצ'וצו' ואלדז, ארתורו סאנדובל, פאקיטו ד'ריברה ועוד.

חלקו השני של האלבום מוקדש לראפ על שלל גווניו ומורכב מקטעים שהוקלטו בידי מיטב האמנים הצעירים הפועלים כיום בקובה. כולם נבחרו על ידי ג'יל פטרסון והוזמנו להקליט. לצד הרכבי רגאטון ידועים כמו Gente de Zona, ו-Cubanito 2002 שמחתי לגלות אמנים מוכשרים כמו Danay שעושה היפ הופ קובני א-לה-בריסטול בסגנון שמזכיר מאוד את Massive Attack ו- Oggueere שמשלבים הרמוניות קוליות מלודרמטיות ומזכירים הרכבי ראפ אמריקאים כמו Wu-tang clan. גם Pepito, לשעבר הזמר המוביל בהרכב של פופי פדרוסו, מתארח בקטע נפלא של ההרכב Doble Filo.

אגב, הגוף שעזר לממן את הפרויקט קרוי Havana Cultura ויש לו אתר מצוין בו ניתן להזין לכל הרצועות וגם לצפות בקטעי וידאו המציגים את האמנים השונים בפרויקט. מטרת הארגון היא להראות לעולם המערבי שיש בקובה אמנות עכשוית איכותית בעלת קול יחודי.

לסיכום, שאפפפפפוווווווווו לג'יל פטרסון על החוש המוזיקאלי וההפקה האיכותית (אולפני אגרם, איך לא?). כולי תקווה שהפרויקט יראה לעולם המערבי שיש במוזיקה הקובנית עושר מוזיקאלי שחורג מגבולות ה"בוואנה ויסטה סושיאל קלאב" מומלץ מאוד.

Gilles Peterson presents Havana Cultura / The project