יום רביעי, מרץ 31, 2010

ציור מנגן

למי ששכח כמה מוזיקה בתצורתה הגולמית יכולה לגעת, מומלץ לצפות בשני הסרטונים למטה. התמונה המרהיבה הזאת מנוגנת על ידי להקת Madredeus מפורטוגל שמכניסה אותנו אל לב ההשראה שלהם - האי "סאן מיגל" מקבוצת האיים האזוריים.
מעורר השראה.




יום שני, מרץ 29, 2010

עקוב אחרי - סוהא טורביון



סוהא טורביון (Soha Tourbillon), בת להורים ממוצא אלג'יראי, בילתה את מרבית חייה במארסי שם נחשפה לבליל של השפעות מוסיקאליות אותם היא משלבת בכשרון רב במוסיקה שלה. אם תהיתם איך לורין היל היתה נשמעת בצרפתית אתם מוזמנים להאזין לאלבומה הראשון ,D'ici et d'ailleurs, שיצא כבר לפני 3 שנים.
הקול העמוק של טורבייון, והעיבודים האקוסטים שמשלבים אקורדיאון וגיטרה עם ביטים עדכנים יוצרים אלבום מעניין שנע על
המתח הבילתי אפשרי שבין R&B, היפ הופ, פופ ושירת שאנסון צרפתית ומקצבים לטינים.
התוצאה מוצלחת מאוד ומעוררת חשק לשמוע עוד. מבטיח לעקוב...


יום שבת, מרץ 27, 2010

הספד


בניגוד לתעשיית המוזיקה המערבית, תת הז'אנר "מוזיקת עולם" אינו משופע בליבלים אגרסיבים, בעלי נוכחות בינלאומית המאפשרת להם להכתיב לקהל את הלהיט התורן הבא. שרשרת ההפצה נסמכת בעיקר על שדרני רדיו, עורכי פורטלים אינטרנטים כמו mondomix.com ובלוגרים דוגמת עבדכם הנאמן, שיביאו את קולם של האמנים מהשוק המקומי אל הזירה הבינלאומית. צ'ארלי גילט, שדרן רדיו שהלך השבוע לעולמו, היווה נדבך חשוב ביותר ביותר בשרשרת ההפצה שתוארה לעיל.
באחד הראיונות שהעניק לפני מותו , ציין גילט את הופעותו של יוסו נאד'ור בשנת 1984 כנקודת המפנה בקרירה שלו. מאז הוא החל עוסק במה שלימים יכונה "מוזיקת עולם". את האמנים הרבים ש"גילה" לאזנים מערביות נהג לחשוף בתוכנית שבועית ב BBC רדיו 3, ויותר מאוחר באתר הנושא את שמו. בימים שלפני השפע הדיגיטאלי היה צורך באנשים כמו צ'ארלי שיבררו את החומרים הטובים וידחפו אותם למאזינים מעל לכל במה אפשרית. בשביל לעשות זאת, יש צורך בתשוקה אמיתית למקצוע, רצון בילתי נידלה לחקור, סבלנות ומעל לכל, פתיחות לאחר. תכונות אלה עזרו לצ'ארלי גילט לקבע את מעמדו כאחד מעמודי התווך של תעשיית ,מוזיקת העולם".
צ'ראלי גילט משאיר בלכתו תעשייה משגשגת של אמנים מצוינים מרחבי העולם אשר ממלאים אולמות הרחק מארצות המוצא שלהם. המהפכה הדיגיטאלית מאפשרת לקהל רחב להחשף לטעמים חדשים ולהחליט בעצמו היכן לשים את תשומת הלב המוזיקאלית שלו. את מקומו של צ'ארלי יתפסו אחרים אבל את שעשה לא יקח ממנו איש.


יום שבת, מרץ 20, 2010

פאריסון יוצא לחופשה


עבדכם הנאמן טס לריו דה ז'אנירו לטובת עבודה (ממש רחמים..). בינתיים הבלוג יוצא לחופשה קצרה בת שבוע. מקווה לחזור עם חומרים חדשים מברזיל....


יום שלישי, מרץ 16, 2010

חדש לאלכסנדר אבראו

שיר חדש לאלכסנדר אבראו ולהקת השנה של 2009 - Havana d'primera.
El palo mas duro יהיה חלק מהאלבום השני של הלהקה והוא כבר עושה את דרכו לצמרת המצעדים.




הלהקה שנמצאת כעת בסיבוב הופעות באירופה הונצחה בעדשת המצלמה של הצלם הצרפת אלן סומבג והנה התוצאה

יום ראשון, מרץ 14, 2010

רוברטו פונסקה

לפני שבוע כתבתי על פרויקט Havana Cultura שהפיק ג'יל פיטרסון בשיתוף עם הפסנתרן רוברטו פונסקה.
את פונסקה ראיתי לראשונה על במה כאשר ליווה את אברהים פרר המנוח בסיבוב ההופעות האחרון שלו בצרפת (2005). מכיוון שפרר הקשיש לא יכל להחזיק הופעה מלאה הוא ירד להפסקה של חצי שעה ופינה את הבמה לקרלוס קלונגה האנרגטי שביצע ביחד עם הלהקה שירים מתוך אלבום המחווה של מנואל "גואחירו" מיראבל לארסניו רודריגז.
אחד השירים החביבים עלי באלבום הוא Me Bote De Guano אשר משלב בין הקול המדהים של קלונגה ונגינת הפסנתר של רוברטו פונסקה.
לאחרונה מצאתי קליפ המתעד את הביצוע המדובר.


יום חמישי, מרץ 11, 2010

Fela!

אם מזדמן לכם לבקר בניו-יורק, אל תפספסו את המחזמר Fela! שמספר את סיפורו של גדול זמרי אפריקה - פלה קוטי (Fela Kuti). המחזמר שהופק בין השאר ע"י הראפר ג'אי זי משופע בריקודים ובמוסיקה שמנוגנת מידי ערב על ידי להקת אנטיבלס המעולה. הביקורות המהללות והקהל שיוצא מגדרו, גרמו למפיקים להכות בברזל בעודו חם ובקרוב הם מבטיחים לנו סרט באורך מלא על חייו.




פלה (34-97) ,נחשב לאבי הAfrobeat, מקצב המשלב מוזיקת ג'אז, פאנק ומוטיבים אפריקאים. הפופולאריות האדירה לה זכה והמודעות הפוליטת המפותחת שלו גרמו לו לאין ספר התנגשויות עם המשטר בניגריה. הוא נפטר בשנת 97 כתוצאה ממחלת האידס.

יום שלישי, מרץ 09, 2010

הסוד בעיניהם

אמור לי שהסוד בעיניהם (El secreto de sus ojos), הסרט הארגנטינאי שזכה באוסקר בקטגורית הסרט הזר הטוב ביותר הוא מצוין.

עלילת הסרט נסובה סביב פרשיית רצח עלומה שמטרידה את מנוחתו של עובד בית משפט המגיע לגיל פרישה. החלטתו לכתוב רומן בהשראת הפרשה מחזירה אותו לשנות השבעים, תקופה אפילה בתולדות ארגנטינה, המשמשת כרקע לסרט.

עד שהסרט יגיע לאקרנים בארץ נאלץ להסתפק בטרילר

33


לפני מספר חודשים כתבתי על להקת סלסה מצוינת שמגיעה מקולומביה - La 33. את הפוסט כתבתי לאחר שנחשפתי לגרסאת הכיסוי המצוינת שביצעה הלהקה בהופעה לשיר "רוקסן" של להקת פוליס.
והנה, כאילו נשמעה תפילתי וחברי הלהקה הקליטו את גרסאת הכיסוי הנהדרת הזאת ושילבו אותה באלבומם החדש - Ten Cuidaudo (הזהר), השלישי במספר.
מי שאהב את הדיסקים הקודמים של הלהקה, לא יתאכזב. מרבית השירים מתאימים לרחבת הריקודים ,נהנים מהפקת קול מהוקצעת ועיבודי Salsa Dura שמזכירים הרבה יותר את ניו יורק מאשר את סצינת הסלסה העיפה בקולומביה.
בנוסף לרוקסן מכיל האלבום מספר להיטים בטוחים דוגמת Me quedo ו Salsa Resucito ומצליח להשאר מענין גם לאחר רגעי השיא.


יום שבת, מרץ 06, 2010

לדעת זה לפעמים כואב...

האתר של world press photo מציג את הזוכים בפרס הצילום של שנת 2009. תמונות מרהיבות שצולמו בכל רחבי העולם ותופסות רגעים מיוחדים. התמונות הטובות מציעות פרספקטיבה שונה מזו של העין האנושית.
קשה לצפיה במיוחד לנוכח התיעוד של הסבל והרוע בעולם.

יום שני, מרץ 01, 2010

לא רק סון...


ג'יל פיטרסון נחשב לאחד מתקליטני מוזיקת העולם הידועים בעולם. פיטרסון, תושב לונדון, הפיק עד כה מספר אלבומים המכילים עיבודים ופרשנות משלו למוזיקה מקומית בארצות שונות ברחבי העולם. הפרויקט האחרון שלו , אלבום כפול המכיל עיבודים לשירי סלסה משנות ה-70 אינו מהחביבים עלי אבל בעקבותיו הוא נחשף למוזיקה אפרו קובנית, נסע לקובה והקליט תקליט יוצא דופן.
Havana-Cultura הוא אלבום כפול אשר נותן במה למתרחש בסצינת המוסיקה הקובנית העכשוית.
חלקו הראשון של האלבום מבוסס על הרכב נגנים יוצא דופן: חויאר זלבה - כל נשיפה, רמסס רודריגז - כל הקשה, עומר סוסה -בס. את ההרכב מוביל אחד הפסנתרנים המוכשרים ביותר בקובה - Roberto Fonseca. מרבית הקטעים הם קטעי לאטינ ג'אז מודרנים המשלבים השפעות של רומבה, סון והיפ הופ. הרוח הרעננה שנושבת מהקטעים והוירטואזיות של הנגנים מזכירה במידה רבה את תחילת דרכה של להקת העל Irakere שהוציאה מקרבה ענקים כצ'וצו' ואלדז, ארתורו סאנדובל, פאקיטו ד'ריברה ועוד.

חלקו השני של האלבום מוקדש לראפ על שלל גווניו ומורכב מקטעים שהוקלטו בידי מיטב האמנים הצעירים הפועלים כיום בקובה. כולם נבחרו על ידי ג'יל פטרסון והוזמנו להקליט. לצד הרכבי רגאטון ידועים כמו Gente de Zona, ו-Cubanito 2002 שמחתי לגלות אמנים מוכשרים כמו Danay שעושה היפ הופ קובני א-לה-בריסטול בסגנון שמזכיר מאוד את Massive Attack ו- Oggueere שמשלבים הרמוניות קוליות מלודרמטיות ומזכירים הרכבי ראפ אמריקאים כמו Wu-tang clan. גם Pepito, לשעבר הזמר המוביל בהרכב של פופי פדרוסו, מתארח בקטע נפלא של ההרכב Doble Filo.

אגב, הגוף שעזר לממן את הפרויקט קרוי Havana Cultura ויש לו אתר מצוין בו ניתן להזין לכל הרצועות וגם לצפות בקטעי וידאו המציגים את האמנים השונים בפרויקט. מטרת הארגון היא להראות לעולם המערבי שיש בקובה אמנות עכשוית איכותית בעלת קול יחודי.
לסיכום, שאפפפפפוווווווווו לג'יל פטרסון על החוש המוזיקאלי וההפקה האיכותית (אולפני אגרם, איך לא?). כולי תקווה שהפרויקט יראה לעולם המערבי שיש במוזיקה הקובנית עושר מוזיקאלי שחורג מגבולות ה"בוואנה ויסטה סושיאל קלאב" מומלץ מאוד.