האלבום החדש של אליטו רווה והצ'ארנגון (Elito Reve y Su Charangon) נפתח בהצהרה מחייבת - " קל מאוד היום להעשות פופולארי - הרבה יותר קשה להחזיק מעמד"
ואכן, אליטו רווה היא אחת הלהקות היחידות בקובה שמצליחה לשמור על רלוונטיות ופופולאריות גם אחרי 65 שנות פעילות.
הלהקה, שלאחר מותו הטראגי של אליו רווה (לפני 23 שנה) עברה לניהולו של בנו (אליטו רווה) חווה עדנה מחודשת ונמצאת בעשור האחרון בראש מצעדי ההשמעות בקובה.
אלבומה החדש של הלהקה- Evolucion 6.5 מציין 65 שנות פעילות ללהקה!! וגם אם לא יכנס לפנתיאון האלבומים הגדולים של העשור, הוא מספק מנה גדושה של להיטי טימבה איכותיים.
לסאונד של אורקסטה רווה יש חותם מיוחד. מבין סימני ההכר של ההפקה המוזיקאלית אפשר למנות את השימוש הנרחב ב"טרס"-גיטרה בעלת שלושה מיתרים כפולים, במקצבים אפרו קובנים ובקולם של זמרי הליווי השרים בקול גובהה ומאנפף שמאפיין את שירת הצ'אנגוי המסורתית.
באים לחלוק כבוד ללהקה Alain Perez שבשנה האחרונה משתף פעולה עם כל אמן אפשרי וAlexander Abreu אבל אני מוצא את השירים האלו כפחות טובים.
אהבתי במיוחד את El Domino, ואת Maria Belen שנפתח במקצב רומבה והופך במהרה לישר טימבה רווי בריקים ושינויי מקצב תכופים.
ללא ספק השיר הטוב ביותר הוא הביצוע המחודש ל Mas viejo que hier - שיר שהקליטה הלהקה בשנת 1989 תחת אביו של אליטו וכעת הוא זוכה לגרסא עדכנית וגם לשיעור היסטוריה קצר בתולדות הלהקה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה