אני מודה שאף תקליט של מנוליטו סימונט לא מצא את דרכו למדף "אלבומי המופת" שלי. למרות זאת ההופעה החיה של הטראבוקו הצליחה להזכיר לי את התרומה החשובה של מנוליטו למוסיקת הריקודים הקובנית. להפתעתי, ההופעה לא התמקדה באלבום האחרון של מנליטו (Hablando en serio), אלא ייצגה נאמנה את הקרירה העשירה של הטראבוקו שפועל החל משנות התשעים.
על הבמה במועדון ה"new morning" בפאריס ניצבו כל חברי הטראבוקו שכולל מעבר לחטיבת הכלים המסורתית (כלי הקשה,נשיפה וקלידים) גם חליל צד, כינור וצ'לו שמקנים ללהקה צליל ייחודי ועשיר.
בפרונט התייצבו – Sixsti "El Indio" llorente , שבאופן אישי אחרי מאיטו ואן ואן הוא אחד הזמרים האהובים עלי, Ricardo Amaray ו Diaz"Miami" Lazaro .
Lazaro "Miami" Diazאמאראי הוא מטר שישים של אנרגיה טהורה, ולמרות גילו הצעיר יש לו קול עמוק בגוון מונטונו שממלא את האולם בנוכחות. "אל אינדיו" משלים אותו עם קול גבוה (אברהים פרר סטייל) והרבה נשמה.
"מיאמי" לא מוסיף ולא גורע, והוא נמצא על הבמה בעיקר על תקן של רקדן והחתיך התורן.
מי שמנצח על האנסמבל בחן בלתי נלאה הוא מנוליטו סימונט, שגם מנגן על הקלידים.
החלק הראשון של ההופעה כלל בעיקר להיטים ישנים של הלהקה "Tu me dejiste mentiras" ו "Locos por Mi Habana " שהצליח לבסוף להרים את הקהל הפריזאי הרדום במקצת...
לאחר מכן הגיע Communicate ו la raspadura מתוך האלבום החדש – Hablando en serio שהוכיחו שמנוליטו ממשיך נאמן לדרכו ולסגנון מוזיקאלי שנע על הגבול שבין הסלסה והסון.
אחד משיאי הערב היה ביצוע של אל אינדיו לComo fue של המנוח בני מורה. אל אינדיו הכניס כל
כך הרבה רגש לביצוע וסיים את השיר תוך שהוא מזמין את אחת הבחורות לבולרו צמוד צמוד.
לקראת סיום החלו מגיעים הלהיטים הישנים של הלהקה – "Llego mi musica cubana" ו "Marcando la distancia" .
יצאתי אם חיוך ענק ועם "hablando en serio" שרץ כל הדרך הביתה באי פוד...
Sixsto "El Indio" Lloronte
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה