נטשה אטלס מוציאה אלבום חדש בשם "מונקליבה". פירוש השם בערבית הוא "חזרה לאחור" והוא מרמז על דרכו של העולם במאה ה-21 שלדעת אטלס במובנים רבים חוזר לאחור.
מבחינה מוזיקאלית אטלס הולכת ומעמיקה בשורשים של המוסיקה הערבית הקלאסית. הקו המוסיקאלי שאיפין את אלבומה הקודם "אנא הינה" מקבל משנה תוקף באלבום זה כאשר מרבית הלחנים והעיבודים נשענים על המסורת הערבית הקלאסית ומלווים בעיבוד תזמורתי מלא הכולל כלי מיתר ונשיפה. זניחת הקו האלקרוני שאיפין את אלבומיה של אטלס בראשית המאה מאפשר ביטוי רב יותר ליכולתה הוקאלית. בקטעים מסוימים (מוואשה אזכורוני) מזכירה אטלס את פירוז הלבנונית.
לצד הקטעים המסורתיים משלבת גם אטלס מעט אלקטרוניקה (בתכלם) והרבה ג'אז. ההשפעות הג'אזיות באות לידי ביטוי בקטעים Le core Le vent , La nuit et sur ו-נאפורת אל אנואר ומקורן ביכולת הנגינהה מרשימה של זואי אל רחמאן, פסנתרנית שנוטה להזכיר את מוריס אלמדיוני.
את מרבית הקטעים באלבום כתבה הלחינה אטלס ביחד עם סאמי שיבי שגם אחראי על הפקת האלבום. השנים עשו עבודה מצוינת אשר בהחלט ראויה לתשומת ליבם של אלו המתענינים במוסיקה ערבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה