יש משהו במוזיקת פאנק-רוק אפריקאי שמיצר אנרגיות טובות ומצליח להזיז אנשים גם אם הם לא ממש מכירים את המוזיקה או המילים. אני מניח שמרבית האנשים שמילאו את הזאפה קלאב ביום חמישי, לא הבינו את מילות השירים של אמאדו ומרים, הצמד ממאלי (כן, כן, אני יודע שהם עוורים ועבדו עם מאנו צ'או..) שכיבד אותנו בנוכחותו, ובכל זאת נוצר הרושם שמרביתם נהנו מאוד מההופעה.
אולי זה ההקפדה ששיר לא יעבור את מכסת שלושת האקורדים אולי זה העיבודים המקפיצים אשר נתפרו לליין מוכשר של נגני בס,תופים וכלי הקשה שהפכו כל ביט לתענוג ואולי זה האנרגיות הטובות והקהל הצמא למוזיקה אפריקאית איכותית שכה נדירה במחוזותינו.
מרבית ההופעה התבססה על שני אלבומי האולפן האחרונים של אמאדו ומירים - Dimanch a Bamako
ו- Welcome to Mali אבל היא כללה גם להיטים מאלבומים מוקדמים יותר כמו Je pense a toi. הביצוע המרגש ביותר לטעמי היה ל-Sabali, מתוך Welcome to Mali, בו החליף עיבוד מינימליסטי של גטרה חשמלית ושירה עיבוד מקורי רב פירוטכניקה ואלקטרוניקה.
כבוד גדול למארגנים שהביאו את הצמד המוכשר ולזאפה שהוכיח את עצמו כמקום מצוין לראות בו הופעות מסוג זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה