קרנבל 2010

בניגוד לשמם, בתי ספר לסמבה אינם מקומות בהם מלמדים לרקוד סמבה.

בתי ספר לסמבה הם מוסדות שכונתיים אשר מקיימים שלל פעילויות חברתיות שהבולטת שבהן היא הכנה למצעד התחרותי שנערך פעם בשנה בעת הקרנבל.

ישנם בתי ספר לסמבה בכל ברזיל, אבל המפורסמים ביותר נמצאים בריו דה ז'אנירו.

הקרנבל נחגג בריו דה ז 'ניירו במשך מאות שנים, אולם בתי הספר לסמבה הראשונים הופיעו לראשונה ב-1920.

כמו מרבית הדברים הטובים בברזיל, גם מסורת זו הגיעה ממדינת באהיה. בסוף המאה ה -19, הגיעו לריו מהגרים ממדינת באהיה, ואיתם מסורות אפריקאיות כמו קנדומבלה (דת אפריקאית) וסמבה. המהגרים השתכנו במשכנות העוני של ריו במרכז העיר אשר זכו לכינוי "ליטל אפריקה ', והקימו מרכזי דת אשר בהם קיימו את טקסי הקנדומבלה ורקדו סמבה.

מצעד בתי הספר לסמבה, כפי שמוכר לנו כיום החל את דרכו במאה ה-19. כבר אז נקבעו מרבית הסממנים המוכרים לנו כיום: נושא לכל קבוצה, זוג רקדנים נושא דגל ופסלים ענקים אשר נישאים בידי אנשי הקבוצה.

הקבוצה הראשונה שקראה לעצמה בית ספר לסמבה הייתה קבוצה המכונה Deixa Falar, ממחוז Estácio. מקום המפגש של הקבוצה בו קויימו החזרות לקרנבל היה ליד בית ספר לילדים. בשנת 1920 החליטה הקבוצה לשוות לחזרות לקרנבל גוון רשמי יותר ולכן אומץ השם- Escola do Samba Deixa Falar.

לא עבר זמן רב וקבוצה שניה בשם Mangueira הוסיפה גם היא את הקדומת המכובדת והשאר היסטוריה. Mangueira נחשבת עד היום לבית הספר הותיק ביותר (Deixa Falar פורקה והוקמה מספר שנים לאחר מכן מחדש) .
ב-1930 נערכה לראשונה תחרות בין חמישה בתי ספר שפעלו בריו. ב-1932 גדל מספר בתי הספר ל-19 והמצעד קיבל חסות מסחרית מצד קבוצת המדיה הגדולה בברזיל .

כיום, פועלים בריו דה ז'ניירו למעלה מ -70 בתי ספר סמבה אורגנים ב-6 ליגות תחרותיות . בתי הספר המשתייכים לשלושת הליגות הראשונות מופיעים ב-Sambodromo, שדרה מיוחדת אשר נבנתה במיוחד למצעד.כל שאר בתי הספר צועדים ברחובות. ההכנות לקרנבל נמשכות במשך כל השנה וכוללות בחירת נושא, עיצוב במות ותלבושות וכתיבת מוזיקה. בתי הספר מתחרים זה בזה ומקבלים ניקוד לפיו נקבע מקומו בשנה הבאה. המקום הגבוה ביותר עולה ליגה והנמוך יורד.

בתי הספר המופיעים ב-Sambodromo משקיעים במהלך השנה תקציבי ענק המאפשרים להם להפיק מערך הכולל בין 3000 ל 5000 רקדנים ונגנים המלווים בין 6 ל 8 במות ענק נישאות.

הניקוד נקבע על פי שורה של קריטריונים כמו תיאם, אסתטיקה, יכולת מוזיקאלית ועוד' כאשר על כל בית ספר להוכיח את יכולתו במשך 75 דקות.

כשבוע לאחר מכן צועדים ששת בתי הספר הטובים ביותר בארוע שנחשב לססגוני בתבל - מצעד המנצחות.

בשנים האחרונות הפך הקרנבל לעסק כלכלי המכניס מיליונים לבעלי בתי הספר. ההכנסות מגיעות ממכירת כרטיסים ללילות סמבה , זכויות שידור ונותני חסויות. כרטיסים למצעד המנצחות במקומות טובים יכולים להאמיר לאלפי דולארים.

בשנת 2005 הוקמה "עיר הסמבה" בה מרוכזים כל יחידות היצור וההפקה של בתי הספר השונים. עיר הסמבה פתוחה למבקרים המעוניינים להתרשם מההכנות הקדחתניות המתרחשות לאורך השנה.

בנוסף מחזיק כל בית ספר באולם ריקודים בו מתכנסים מידי שבוע להקות המתופפים העצומות ומנגנות סמבה לקהל המעריצים של הבית ספר. המקומות הללו עדין קשורים בטבורם לקהילה בה הם פועלים והם משמשים פלטפורמה לקידום נושאים חברתיים המטרידים את תושבי השכונה.