אלבום חדש ל- Orquesta Reve

בשעה טובה הסתימה הקלטת האלבום החדש של Orquesta Reve. האלבום De que estamos hablando מכיל 12 קטעים ולדברי מקורבים הוא אף יותר טוב מאלבומם האחרון והמצוין Fresquesito . הלהקה מציגה לראשונה בתולדותיה זמרת בשם Suzel והיא נסמכת בעיקר על היכולות המוזיקלאיות של Aisar שעיבד את מרבית הרצועות. מי שעוקב אחר רווה יזהה מייד ששם האלבום הוא מחווה לקריאת הקרב של אליטו.

תאריך היציאה של האלבום אינו ידוע. בינתיים ניתן לשמוע קטעים מהאלבום בבלוג המצוין timbaporsiempre.

Est-ce que ca va

יש משהו במוזיקת פאנק-רוק אפריקאי שמיצר אנרגיות טובות ומצליח להזיז אנשים גם אם הם לא ממש מכירים את המוזיקה או המילים. אני מניח שמרבית האנשים שמילאו את הזאפה קלאב ביום חמישי, לא הבינו את מילות השירים של אמאדו ומרים, הצמד ממאלי (כן, כן, אני יודע שהם עוורים ועבדו עם מאנו צ'או..) שכיבד אותנו בנוכחותו, ובכל זאת נוצר הרושם שמרביתם נהנו מאוד מההופעה.

אולי זה ההקפדה ששיר לא יעבור את מכסת שלושת האקורדים אולי זה העיבודים המקפיצים אשר נתפרו לליין מוכשר של נגני בס,תופים וכלי הקשה שהפכו כל ביט לתענוג ואולי זה האנרגיות הטובות והקהל הצמא למוזיקה אפריקאית איכותית שכה נדירה במחוזותינו.

מרבית ההופעה התבססה על שני אלבומי האולפן האחרונים של אמאדו ומירים - Dimanch a Bamako

ו- Welcome to Mali אבל היא כללה גם להיטים מאלבומים מוקדמים יותר כמו Je pense a toi. הביצוע המרגש ביותר לטעמי היה ל-Sabali, מתוך Welcome to Mali, בו החליף עיבוד מינימליסטי של גטרה חשמלית ושירה עיבוד מקורי רב פירוטכניקה ואלקטרוניקה.

כבוד גדול למארגנים שהביאו את הצמד המוכשר ולזאפה שהוכיח את עצמו כמקום מצוין לראות בו הופעות מסוג זה.

קרנבל 2010 - לא רק ברזיל

כמידי שנה מפרסם האתר Boston.com מבחר תמונות מפסטיבלים שונים שנערכו ברחבי העולם.

גם השנה התמונות מרהיבות ומצליחות להצית את הדימיון:

http://www.boston.com/bigpicture/2010/02/carnival_2010.html

ולפעמים החגיגה נגמרת...

קרנבל 2010 בברזיל הסתיים בהצלחה לאחר ש-730 אלף תיירים הצטרפו למיליוני ברזילאים במרחץ זיעה מטורף בטמפרטורות ממוצעות של מעל לארבעים מעלות.

מלבד החום המופלג, ייזכר הקרנבל של 2010 דווקא בזכות תמונה אחת עצובה של ילדה מבוהלת בזרועות אביה

בית הספר לסמבה Viraduro שבחר בJulia Lira ,ילדה בת שבע, לתפקיד מלכת המתופפים, דורג במקום האחרון והודח מהליגה הגבוהה. מה שנועד להיות גימיק מנצח התגלה כבחירה מביכה כאשר הילדה פרצה בבכי לעיני המצלמות בדיוק ברגעים המכריעים בתחרות.

בית הספר לסמבה, Unidos de Tijuca אחד משלושת המוסדות הותיקים ביותר, שבר בצורת של 74 שנה והוכרז כמנצח. הנושא אותו בחר בית הספר להציג הוא "זה סוד" ובמסגרתו הוא הציג תעלומות שונות בעולם. לא ברור מה הקשר אבל דווקא החלק המרשים ביותר במופע היה רקדנים מחופשים לבטמן וספידרמן.

למרות התצוגה המרשימה של בתי הספר לסמבה, עיריית ריו צריכה לשפר את יכולות הארגון שלה באופן משמעותי לקראת המונדיאל.

החום המופלג גרם לצריכה מוגברת של מים ובירה אשר זירזו את חילוף החומרים. לטובת החוגגים בריו הועמדו כ-4,000 שירותים כימים (1 לכל 625 חוגגים), אשר לא נוקו במהלך החגיגות. המסעדות גבו בין דולר לשלושה עבור שימוש בשירותים ותורים ארוכים שהשתרכו עודדו את הטלת המים ברחובות. צחנה עזה של שתן צרבה את אפם של אלפי החוגגים והותירה בסימן שאלה את יכולת המארגנים להתמודד עם אירוח המונדיאל ב-2014.

קרנבל 2010

היום לכבוד שיא הקרנבל שלושת השירים של בתי הספר לסמבה המובילים בריו. השירים שנכתבו במיוחד לקרנבל מושמעים ללא הרף במשך החודשים שקדמו לקרנבל וכעת כולם מדקלמים אותם בעל פה.

Beja Flor

Mangueira

Portela

שעתה היפה של מריה בטניה

קשה לשמור על רמה אחידה במשך למעלה מארבעים שנות קריירה. מריה בטאניה (Maria Bethania), שלדעת רבים נחשבת לגברת הראשונה של המוסיקה הפופולארית בברזיל (MPB), אינה יוצאת דופן.

באופן אישי לא תמיד התחברתי לאלבומים של בטניה שחטאו לטעמי בעודף פאתוס אולם בשני אלבומי האולפן האחרונים

שהוציאה בטניה Tua ו-Encanteria היא חוזרת למקורות ומסתמכת על עיבודים פחות פומפוזים ושירה מינימליסטית .

Tua הוא אלבום שכולו שירי אהבה והאוירה בו נוגה כיאה לכובד הנושא. מי שאוהב פריטת גיטרה מתגעגעת, אקורדיאון מנחם ופסנתר של שעת לילה מאוחרת ימצא את מבוקשו.

Saudade ,אחד השירים היפים בדיסק, הוא דואט עם זמר הרוק המצליח- Lenine. עוד כתבו והלחינו, דורי קאימי, פאולינו סזאר, אדריאנה קלקאנוטו ואדוארדו אונטס.

לעומתו Encanteria הוא רבה יותר קליל ומחויך. מרבית השירים הם בסגנון סמבה דה רודה, וסמבה מקומבה אשר הלחין וכתב רוקה פרירו שנחשב לבן טיפוחיה של בטניה. בנוסף מבצעת בטניה גם שירים של מלחינים ותיקים דוגמת אדית דה פראטו וחימה אלם. אי אפשר להמלט משיתוף הפעולה המסורתי עם קיטנו ולוסו (אחיה) וג'ילברטו ג'יל בשיר Saudade dela אשר תופס את האוזן כבר משמיעה ראשונה.

מי שאוהב את בטניה יאהב את שני האלבומים לאלו שפחות אני ממליץ על Encanteria.

קרנבל 2010

בניגוד לשמם, בתי ספר לסמבה אינם מקומות בהם מלמדים לרקוד סמבה.

בתי ספר לסמבה הם מוסדות שכונתיים אשר מקיימים שלל פעילויות חברתיות שהבולטת שבהן היא הכנה למצעד התחרותי שנערך פעם בשנה בעת הקרנבל.

ישנם בתי ספר לסמבה בכל ברזיל, אבל המפורסמים ביותר נמצאים בריו דה ז'אנירו.

הקרנבל נחגג בריו דה ז 'ניירו במשך מאות שנים, אולם בתי הספר לסמבה הראשונים הופיעו לראשונה ב-1920.

כמו מרבית הדברים הטובים בברזיל, גם מסורת זו הגיעה ממדינת באהיה. בסוף המאה ה -19, הגיעו לריו מהגרים ממדינת באהיה, ואיתם מסורות אפריקאיות כמו קנדומבלה (דת אפריקאית) וסמבה. המהגרים השתכנו במשכנות העוני של ריו במרכז העיר אשר זכו לכינוי "ליטל אפריקה ', והקימו מרכזי דת אשר בהם קיימו את טקסי הקנדומבלה ורקדו סמבה.

מצעד בתי הספר לסמבה, כפי שמוכר לנו כיום החל את דרכו במאה ה-19. כבר אז נקבעו מרבית הסממנים המוכרים לנו כיום: נושא לכל קבוצה, זוג רקדנים נושא דגל ופסלים ענקים אשר נישאים בידי אנשי הקבוצה.

הקבוצה הראשונה שקראה לעצמה בית ספר לסמבה הייתה קבוצה המכונה Deixa Falar, ממחוז Estácio. מקום המפגש של הקבוצה בו קויימו החזרות לקרנבל היה ליד בית ספר לילדים. בשנת 1920 החליטה הקבוצה לשוות לחזרות לקרנבל גוון רשמי יותר ולכן אומץ השם- Escola do Samba Deixa Falar.

לא עבר זמן רב וקבוצה שניה בשם Mangueira הוסיפה גם היא את הקדומת המכובדת והשאר היסטוריה. Mangueira נחשבת עד היום לבית הספר הותיק ביותר (Deixa Falar פורקה והוקמה מספר שנים לאחר מכן מחדש) .
ב-1930 נערכה לראשונה תחרות בין חמישה בתי ספר שפעלו בריו. ב-1932 גדל מספר בתי הספר ל-19 והמצעד קיבל חסות מסחרית מצד קבוצת המדיה הגדולה בברזיל .

כיום, פועלים בריו דה ז'ניירו למעלה מ -70 בתי ספר סמבה אורגנים ב-6 ליגות תחרותיות . בתי הספר המשתייכים לשלושת הליגות הראשונות מופיעים ב-Sambodromo, שדרה מיוחדת אשר נבנתה במיוחד למצעד.כל שאר בתי הספר צועדים ברחובות. ההכנות לקרנבל נמשכות במשך כל השנה וכוללות בחירת נושא, עיצוב במות ותלבושות וכתיבת מוזיקה. בתי הספר מתחרים זה בזה ומקבלים ניקוד לפיו נקבע מקומו בשנה הבאה. המקום הגבוה ביותר עולה ליגה והנמוך יורד.

בתי הספר המופיעים ב-Sambodromo משקיעים במהלך השנה תקציבי ענק המאפשרים להם להפיק מערך הכולל בין 3000 ל 5000 רקדנים ונגנים המלווים בין 6 ל 8 במות ענק נישאות.

הניקוד נקבע על פי שורה של קריטריונים כמו תיאם, אסתטיקה, יכולת מוזיקאלית ועוד' כאשר על כל בית ספר להוכיח את יכולתו במשך 75 דקות.

כשבוע לאחר מכן צועדים ששת בתי הספר הטובים ביותר בארוע שנחשב לססגוני בתבל - מצעד המנצחות.

בשנים האחרונות הפך הקרנבל לעסק כלכלי המכניס מיליונים לבעלי בתי הספר. ההכנסות מגיעות ממכירת כרטיסים ללילות סמבה , זכויות שידור ונותני חסויות. כרטיסים למצעד המנצחות במקומות טובים יכולים להאמיר לאלפי דולארים.

בשנת 2005 הוקמה "עיר הסמבה" בה מרוכזים כל יחידות היצור וההפקה של בתי הספר השונים. עיר הסמבה פתוחה למבקרים המעוניינים להתרשם מההכנות הקדחתניות המתרחשות לאורך השנה.

בנוסף מחזיק כל בית ספר באולם ריקודים בו מתכנסים מידי שבוע להקות המתופפים העצומות ומנגנות סמבה לקהל המעריצים של הבית ספר. המקומות הללו עדין קשורים בטבורם לקהילה בה הם פועלים והם משמשים פלטפורמה לקידום נושאים חברתיים המטרידים את תושבי השכונה.

קרנבל 2010 - הספירה לאחור

עוד ימים מספר תחל החגיגה הגדולה בתבל ואני אעקוב כרגיל בהנאה מהולה בקנאה.

בינתיים מתפתחת לה מיני שערוריה בברזיל כאשר בית הספר לסמבה Viradouro בוחר בילדה בת 7 לתפקיד מלכת המתופפים (rainha da bateria) תפקיד אותו ממלאת באופן מסורתי יפהפיה אקזוטית שהמיניות נוטפת ממנה.

פאנק אפרו-קובני

בימים אלו, פאלו (Palo) הוא ללא ספק ההרכב הכי "גזעי" בפלי ליסט שלי. אלבום הבכורה שלהם This is Afro-Cuban Funk הוא מעין שילוב של פאנק אפריקאי משנות ה-70 (פלה קוטי, מאנו דיבנגו סטייל) וראפ קובני עכשוי. השילוב של השניים הינו סקסי להחריד ויוצר את אחד האלבומים המענינים ביותר ששמעתי לאחרונה. בניגוד גמור למוזיקה העכשוית שחברי ההרכב מיצרים הם נראים כאילו נלקחו הישר ממופע המרכזי ב"ספינת האהבה"

אבל כאמור אל תיתנו למראה עינים להטעות אתכם - יש לחברה האלה הרבה מה להציע. אחד הדיסקים המומלצים ביותר של הזמן האחרון.