מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה מור. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה מור. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

יום רביעי, יוני 22, 2011

כגודל הציפיה...

אני שומע עשרות אלבומים בשנה. רובם לא מוצאים את דרכם לבלוג מכיון שאני נמנע מלכתוב על אלבומים שאני לא אוהב.
הפעם בחרתי לחרוג ממנהגי ולכתוב על שתי אמניות שאני מאוד מעריך. שתיהן מגיעות מעולמות שונים מוסיקלים שונים והסיבה ששתיהן מצאו את הדרך לאותה רשימה היא הציפיה שעוררו בי אלבומיהן הקודמים והאכזבה שנחלתי מיצירתן החדשה.

מור קרבסי - Daughter of the spring





אלבום הבכורה של מור קרבסי  The beauty and the sea הוא אחד האלבומים האהובים עלי. לראיה בחרתי אותו כאחד מחמשת האלבומים הטובים שסיקרתי בשנת 2009. לצערי, באלבומה החדש Daughter of the spring קרבסי ושותפה ליצירה ג'ו טילור לא מצליחים לשחזר את המלודיות הנפלאות שהיו מנת חלקו של האלבום הראשון.
מרבית השירים פשוט אינם טובים מספיק לטעמי  והאלבום אינו מתחבר לכדי רצף אחד.
בולטים לטובה "יסמין" ו"Asentada en mi ventana".
אני בטוח שזו לא המילה האחרונה של מור קרבסי והיא עוד תמצא את דרכה לרגש את המאזינים כפי שעשתה באלבומה הראשון.





Omara Portuondo & Chucho valdes - Omara & Chucho



צ'וצו' ולדז נחשב לאחד משלושת הפסנתרנים המובילים כיום בקובה. עומארה פורטונאדו היא זמרת הסון/בולרו הבלתי מעורערת של האי.
 שניהם כבר לא ילדים (69 ו 80 בהתאמה) וזה הוא לא שיתוף הפעולה הראשון בינהם. כל אלו יצרו ציפיה לאלבום מיוחד שיסמן עוד פסגה בקרירה מפוארת.
Omara & Chucho הוא אלבום נוגה אשר מזכיר מפגש בין נגן ברים מזדקן לזמרת שנעוריה כבר מאחוריה. יש שיראו בכך משהו נוסטלגי להתענג עליו, באופן אישי היה לי קשה להתחבר.
אם מבודדים את נגינת הפסנתר של ולדז ואת שירתה של פוטנואדו מבינים שלשניהם יש יכולות נדירות, אולם משהוא בבחירת השירים והעיבודים המינימליסטים מפספס בעיני.
יוצאת מהכלל היא הרצועה Esta tarde vi llover בה מתארח וינסטון מרסילס בחצוצרה. שאר הרצועות מתחברות לכדי אלבום ג'אז טוב שנעים לשמוע ברקע אבל  לא מצליחות לחדור מעבר.



להורדה

יום שישי, מרץ 27, 2009

יסמין לוי מאחוריך...

אני לא בטוח שמור קרבאסי תיהיה מרוצה מהכותרת של הפוסט , אבל ההשואה, גם אם לא מקורית במיוחד, מתבקשת.
הדימיון בין השתים הוא יותר ממקרי. שתי הזמרות המוכשרות הינן נצר לשושלת ירושלמית מפוארת בעלות זיקה לפיטנות ספרדית. שתיהן פועלות מזה כמה שנים בלונדון שם הם מבצעות שירי לדינו ישנים יחד עם יצירה מקורית ששואבת השראה משירת הפלמנקו. אבל כאן בערך מסתיימת ההשוואה. בעוד הקול של יסמין, בעלת נוכחות לטוב ולרע, תופס את המאזינים מהרגע הראשון, הקול של קראבסי, רך, רב גוני יותר ומלטף את דרכו אל המאזינים באיטיות כובשת. 
אל תטעו, גם כאן תמצאו עוצמה שקטה, אבל במידות מתונות הרבה יותר.
באלבום הבכורה שלה "The beauty and the sea" חוברת קראבסי לגיטריסט הלונדוני ג'ו טילור על מנת לבצע שבעה שירים שכתבה והלחינו יחדיו ויצירות עממיות כמו "שחרחורת". אהבתי במיוחד את   La Galana y La Mar  ואת Como el pashra que bola אבל כל האלבום שומר על רמה אחידה ומוכיח ששירת לדינו היא הרבה מעבר לטרנד חולף. כן ירבו.