בגיל 91 צ'אוולה ורגאס מוציאה את אחד הדיסקים האחרונים בחייה - Por mi culpa. מי שכונתה גברת ארבעים הטקילות, רמז ליכולות השתיה שלה, כבר כמעט שאינה יכולה לעמוד על רגליה ובודאי שלא לשיר כמו בעבר.
אני חסיד גדול של ורגאס, אחת הזמרות המצמררות שיצאו ממקסיקו. יחד עם זאת לא יכולתי להתעלם מהתחושה שהדיסק החדש הוא יותר ניסיון מסחרי למצות את הפוטנציאל של הזמרת מאשר ניסיון אומנותי כנה ליצר משהוא חדש.
כביכול בדיסק , מסכמת ורגאס 7 עשורים של פעילות מוזיקאלית אם חברים לדרך אשר משתפים איתה פעולה בשירה או בנגינה. בין האורחים, לילה דאונס וחואקין סבינה.
בפועל את מרבית הגרסאות שמעתי זה מכבר ובאילו החדשות לכאורה נדמה לי שההפקה המוזיקאלית עשתה שימוש בהקלטות ישנות של ורגאס על מנת להלביש עליהן עיבוד חדש.
למי שלא מכיר את החומרים של ורגאס מומלץ בחםו להאזין לדיסק מכיון שהוא מציע מבחר מצומצם של הטובים בשיריה, במיוחד Luz de luna ו Nosotros .
מי שמכיר את יצירתה לא ימצא כאן חידושים מסעירים
ממש מרגש לשמוע את שיריה של צ'אוולה.
השבמחקובלוגך, שוב, הוא תגלית כה נעימה!