יום רביעי, מרץ 21, 2007

כמובטח סקירה קצרה על פועלה של ה-Spanish Harlem Orchestra (SHO), אחת מלהקות הסלסה הטובות ביותר בניו יורק, שתבוא להופעה חד פעמית בקונגרס הסלסה ה-6 שיערך ב-28 לאפריל באילת.

SHO הינו הרכב שכולל נכון להיום 13 נגנים אותו מוביל מאז הקמתו לפני כ-6 שנים הפסנתרן אוסקר הרננדז. למרות גילו הצעיר של ההרכב, הוא מונה כמה מהנגנים היותר מנוסים ומשופשפים (ג'ימי בוש, צ'ינו נונז ועוד) בסצינת מוזיקת הריקודים הלטינית בניו יורק.

במוזיקת הסלסה קשה לדבר במונחים של הרכב קבוע וSHO הם לא יוצאים מהכלל. אוסקר הרננדז משכיל לשלב בכל תקליט מוזיקאים שונים שמביאים עימם רעיונות מוזיקאלים חדשים ומפיחים משב רוח רענן בחדר ההקלטות.

ההרכב הראשון שהקליט את התקליט Un Gran Dia en el Bario בשנת 2000 זכה מייד להתעניינות הן מצד הקהל והן מצד המבקרים.

האלבום שרובו כלל גרסאות כיסוי לשירי סלסה משנות ה-70 השמחות, החזיר לניו יורק את הצבע שאבד לה מאז שנות ה-80, עת החל סגנון הסלסה הרומנטית להרוס כל חלקה טובה של טעם מוזיקאלי.

התקליט של SHO היה בעל אופי מובהק ומבקרי המוזיקה הדביקו לסגנון הנגינה של SHO בין לילה t; הכינוי salsa dura – כלומר סלסה קשה לעיכול (בניגוד לסלסה רומנטית שהיא יותר קליטה, דביקה וכיו"ב). במילים אחרות SHO שמו את הדגש על איכות העיבודים והנגינה ופחות על המראה החיצוני של הזמרים והמלודיה.

האלבום Un Gran Dia en el Bario פרץ דרך לאלבומי סולו מעולים של נגן הטרומבון ג'ימי בוש ונגן כלי ההקשה צ'ינו נונז ועוד, שהמשיכו את קו הנגינה הבלתי מתפשר והחזירו לניו יורק את היוקרה שאבדה לה כמרכז הסלסה השלישי בעולם (שני הערים האחרות הם הוואנה וסאן חואן).

האלבום השני שייצא בשנת 2005 - Across 110th Street, המשיך היכן שעצר Un Gran Dia en el Bario (זה הוא שמה של רצועת הפתיחה באלבום) וגם הוא מכיל קטעי מוזיקה מצוינים ומארח בין השאר את רובן בלאדס, מי שעבד שנים רבות עם אוסקר הרננדז.

לפני כשבוע בדיוק ייצא האלבום השלישי United we Swing וסביר להניח שבהופעה שבוע הבא יבוצעו קטעים רבים מתוכו, לצערי לא ייצא לי לשמוע את האלבום אבל כולי תקווה שהוא יעמוד ברף הגבוה שהעמיד שני האלבומים הקודמים.

איכות ההופעה תקבע לפי הנגנים שיגיעו. לפי השמועות נגן הטרומבון ג'ימי בוש בכבודו ועצמו יכבד אותנו בנוכחותו. ג'ימי נחשב, בצדק לדעתי, ליורש של וילי קולון ולמי שיראה אותו נושף בטרומבון מובטחת חוויה מרוממת חושים.

כל הכבוד לאמרגנים שהצליחו להביא להקה בסדר גודל, יחד עם זאת חבל שלאחר מאמץ שכזה לא מנסים להשאיר את הלהקה לעוד הופעות במרכז. אני משוכנע שיש קהל מספיק גדול אשר מעוניין לראות את הלהקה קרוב לבית וללא הצורך לשלם עבור קונגרס ריקודים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה