מסיה מורדו היה מעין סלבריטי שכונתי, עד היום בבוקר, אף אחד לא ידע את שמו אבל כולם הכירו אותו.
קר וזר בפאריס, יש הרבה מקום לפחד ומעט מקום לחמלה. עכשיו, כבר יש כאילו שרוצים לקרוא כיכר על שמו.
לקח לי זמן עד שהתרגלתי לנוכחות שלו. פעם ביום קצת פחות קר נעצרתי בפינה שלו, הוא לא היה, אז הרגשתי בנוח להניח מעדני חלב שזה עתה קניתי בסופר. מעבר לזה כלום.
הוא היה יושב קבוע בפינה, חלק בלתי נפרד מהנוף השכונתי, כמו "קפה סוזאנה" לסוזאן דלאל או "גלידת אריה" לחוף השרון.
בשנה האחרונה הצטרף אליו כלב דוברמן אימתני ועצל. שניהם רבצו ליד פתח האוורור של המטרו, ולא היה ברור מי שומר על מי, מי יותר כלב ממי.
היום הוא נפטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה