סזאריה והח'ברה

סזאריה אבורה היא אחת הזמרות המזוהות ביותר עם סצינת "מוזיקת העולם". לאחר ההצלחה הבינלאומית שקצרו אלבומיה "Cafe Atlantico" ו"Sao Vicente de longe" היא הפכה לפרטנרית מבוקשת להקלטת דואטים ביחד עם זמרים שונים אשר בקשו לפרוץ את גבולות ארצם ולקבל גושפנקא בקרב קהל חובבי המוזיקה הבינלאומי. באלבומה החדש " Cesaria and" מלקטת אבורה את המיטב שבדואטים אלו לכדי אלבום יפהפה שמציג פן מוצלח ביותר של קרירה הנפרשת על פני עשרות שנים.

ללא ספק הדואטים המוכרים ביותר הם Yamore שהוקלט עם סאליף קיטה (מאלי) ,Sodade האלמותי שהוקלט עם בונגה (אנגולה) ו-Lagrimas negras שהוקלט עם קומפי סגונדו (קובה) המנוח. ספרדית, קרואלית, במברה וצרפתית מעולם לא נשמעו קולחות יותר ונדמה שאבורה שולטת בכולם.

נוסף על אלו אהבתי גם את Tiempo y Silencio שהקליטה אבורה לאלבומה Sao vincente de longe ביחד עם Pedro Guerra ואת E Doce morrer no mar ביחד עם הברזילאית מריסה מונצ'ה שהופיעה ב-

Cafe Atlantico. שניהם מיצגים את המיטב שביצירתה הנוגה של אבורה אשר מצליחה לרגש עשרות רבות של מעריצים בכל רחבי העולם.

להורדה

לובסטר וטנגו

אלבום חדש לדיגו אל סיגאלה העונה לשם Cigala & Tango. האלבום מתעד הופעה חיה שנערכה בבואנוס איירס ובה ביצע סיגאלה ממיטב הקלאסיקות של ארגנטינה.

סיגאלה ממשיך את הפלירטוט המוכר של שירת פלמנקו חרוכה ביחד עם קלאסיקות לטיניות השיכות לז'אנר מוסיקלי אחר. באלבומיו הקודמים (Lagrimas negras ו Dos lagrimas) היה זה הסון הקובני שנתן את הטון וכעת הטנגו והבנדוניון משמשים כרקע לשירתו המרשימה של סיגאלה.

אין כאן בשורה חדשה . מי שאהב את ביצועיו של סיגאלה יאהב את הדיסק הזה ומי שמאס בביצועים המלודרמטים והעיבודים החדגונים יטב לו לו יעבור לפוסט הבא.

אהבתי מאוד את הביצוע ל Alfonsina y el Mar של אריאל רמירז ואת Los hermanos של אטואלפה יופנקי שסיגאלה מבצע אותו ביחד עם אנדרס קאלאמרו.

הנה קליפ יפהפה, מלא אוירה ונוסטלגיה לשיר En esta tarde gris, טנגו שנכתב בשנת 1941 בידי מריאנו מורס וחוזה קונטורסי.

להורדה

דיגו אל סיגאלה בתל אביב

ביום שלישי נכחתי בהופעה של דיגו אל סיגאלה בהיכל התרבות בתל אביב.

סיגאלה, מלווה בקונטרבס, פסנתר, גיטרה וכלי הקשה פתח בשורה של להיטים מתוך שני אלבומיו האחרונים Lagrimas Negras ו-Dos Lagrimas . שני האלבומים הם פרי שיתוף פעולה עם הפסנתרן הקובני בבו ולדז ובהם נטל הצמד שורה של להיטים לטינים שנטחנו עד זוב דם והפיחו בהם רוח חדשה.

ולדז לא הגיע לארץ אבל הנגנים של סיגאלה חיפו על העדרו.הסאונד בהיכל התרבות היה מצוין והתאורן שניסה לשוות למופע מימד דינאמי מבלי לפגוע באינטימיות הצליח במלאכתו.

הקהל ששילם את מחיר הכרטיס המופקע (אולם מלא למחצה) אוהב את סיגאלה ומכיר היטב את יצירתו. קריעות העידוד שנשמעו מידי פעם שברו את הקרח וככל שהתקדם הערב נראה היה שסיגאלה וחברי ההרכב מרגישים בנוח על הבמה.

למרות שהמופע נצמד לרוח ההקלטות באולפן, כלומר עיבודי ג'אז לטיני ושירת פלמנקו דומיננטית נראה שסיגאלה מנסה מידי פעם לצאת מהתבניות המוכרות של האלבום ולהגיש לנו משהו חדש.ובכל זאת, לא מספיק לטעמי. מופע חי טוב משלים את התקליט ולא מחקה אותו.

בחלקו השני של המופע עבר סיגאלה לשירת פלמנקו מסורתית בקטע ארוך למדי ששימש כאתנחתא ראויה לפני סיום רווי להיטים – שכלל את Lagrimas Negras וכמובן La Bien Paga שנכתב במקור על ידי Ramon Perollo וזכה במהלך השנים לאין ספור גרסאות כיסוי.

זה האחרון הותיר בי חותם כה עמוק שהחלטתי לתרגם אותו לעברית.

משולם במלואו

אני לא חייב לך כלום

אל תבקשי ממני דבר

הזמן לעזוב, אנא ותרי

שלמתי בזהב עבור גופך השחום

אל תסנטי בי, נסיים את זה יפה

אני לא אוהב אותך

את לא אוהבת אותי

את מה שנתת אני לא ביקשתי

אל תגידי שאיבדת הכל

גם לי אבד דבר

משולם במלואו

אם את כאן זה אומר שהכל משולם במלואו

כי קניתי את נשיקותיך

בעבור חופן מטבעות

משולם במלואו, משולם במלואו

הסכום שולם במלואו אישה

אני לא בוגד בך

אני אוהב אחרת

וזה לא חטא בו אני מתבייש

היא לא התמסרה לי בקלות

פשוט נתנה לי נשיקה מהלב

הנשיקה היחידה עבורה לא שילמתי

דיגו אל סיגאלה הוא ערס צועני. הוא עונד תכשיטי זהב, מתלבש, מתנוענע וגם שר כמו ערס, אבל לזכותו יאמר שהוא ערס עם נשמה גדולה.

דמעותיים

שש שנים לאחר ההצלחה הפנומנאלית של Lagrimas Negras משיק זמר הפלמנקו דיגו אל סיגאלה תקליט המשך המכיל עיבודי פלמנקו\ בולרו לקלאסיקות לטיניות ידועות.

את מקומו של בבו ולדז ליד הפסנתר תופסים גונזלו רובלקבה (קובה) וחיימה קלאבוש (ספרד) אשר שומרים על אוירת ה-Latin Jazz המתוחכמת שאפיינה את התקליט הקודם של סיגאלה.

לא פשוט לרגש כאשר מבצעים שירים דוגמת Dos Gardenia, Historia de un Amor ו Caruso, כולם נטחנו עד דק וזכו לעשרות ביצועים. יחד עם זאת, סיגאלה וארסנאל הנגנים המוכשרים לצידו מצליחים במרבית המקרים ליצר אמירה חדשה ומענינת. בסיכומו של דבר, גם עם Dos Lagrimas נשמע לפרקים כמו המשך לא בהכרח מעניין של Lagrimas Negras הוא עדין מספק לא מעט רגעים קסומים ושווה בהחלט האזנה.