"בשנה האחרונה, כפי שדווח ונטחן ללא הרף באמצעי התקשורת, השתלטה על הזרם המרכזי של הפופ הישראלי הסוגה שנקראה פעם זמר מזרחי ולאחר מכן זמר ים תיכוני. נמצא גם מי שקובל על ההשתלטות הזו, ומבקש להתגונן מפניה כאילו מדובר בגוף זר שהופיע על במותינו. בעיני ההתלוננות על מה שמצליח בזרם המרכזי, בין אם זה היפ הופ, בוגרי רימון, או זמר ים תיכוני, דומה תמיד להתלוננות על מזג האוויר. יש בה משהו חסר טעם לחלוטין. יורד גשם בחוץ? תפעילו חימום. אייל גולן לא בא לכם טוב?תיכנסו לאינטרנט ותמצאו מה שבא לכם לשמוע. הזרם המרכזי הוא בלתי ניתן לחיזוי ממש כמו מזג האוויר וזה מה שיפה בו. כל מיני מערכות גדולות של לחצים ברומטרים פועלות בו זו על זו, מעלות ז'אנרים ומעיפות אותן מהמפה, לעתים במהירות מפתיעה (כפי שקרה עם ההיפ הופ הישראלי). גם אני מצאתי את עצמי פעם, לרגע קצר ומפחיד באמצע שנות התשעים, במרכזה של מערכת כזו. גם אז נמצא מי שהתלונן על כל הזמרים האלו שלא יודעים לשיר, שטוחנים לו ברדיו כל היום. וגם אז לא הייתה שום קנוניה, בדיוק כמו היום...."
והכל בטור אחד!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה