גוטיירס, לא מרחם על הקורא ומטיח בו את המציאות הקשה שהיתה מנת חלקם של מרבית הקובנים לאחר קריסת הגוש הסוביטי בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. מציאות זו הורכבה בעיקר מרעב כרוני, חיפוש חסר תכלית אחר אלכוהול,פרנסה מכובדת ומין (לא בהכרח על פי הסדר הזה). המין של גוטיירס, המעיד על עצמו שהיה עד כה עם למעלה מ-2000 נשים שונות,הינו מיוזע, מלוכלך ובוגדני על פי מיטב המסורת הקאריבית. במהלך הספר הוא לא נרתע מתיאורים מופרטים של מעשי האהבאהבים שלו.
איור מאת גוטירס
למרות שכיום מרבית האוכלוסיה בקובה אינם סובלים מרעב, רבים עדין נושאים עמם את צלקות העבר. אולי משום כך צונזר ספרו של גוטיירס בקובה מולדתו.
למי שחווה את החוויה הקובנית לעומק, אני בטוח שהספר יעלה לא מעט ריחות מוכרים (נסו רום זול בכוס פלסטיק, זיעה של אשה או גבר כהי עור, מלח נישא באויר המלקון, מרחץ זעה ב"גואגואה") ומי שחווה את קובה התירותית והרומנטית ומעונין להריח את האמת של גוטיירס אז שיקח שאיפה עמוקה כי היא מסריחה מאוד!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה