שני הזמרים הטובים ביותר בקובה נפגשים על במה אחת בניו יורק. בפינה השמאלית מריו "מאיטו" ריוורה, אחד הסולנים בלהקת Los van van ובפינה הימנית "פפיטו" גומז אקס Pupi y los son son והיום מנסה לפתח קרירה עצמאית בארה"ב. כמה כשרון ופרגון יכולים להכנס על במה אחת?
יש להמתין לסוף השיר (Seis semanas) שהוא כשלעצמו אחד האהובים עלי
שבט ה"טוארג" חי באופן מסורתי בחלקו המערבי של הסהרה. הטריטוריה הבלתי מוכרזת שלהם השתרעה בין אלג'יר,לוב, ניג'ר, ומאלי. בדומה לבדואים, גם ה"טוארג" אינם שוכנים דרך קבע ומקימים חיי נוודים בעלי מאפיינים דומים.
המוזיקה שלהם מזכירה מאוד את הבלוז האמריקאי.
להקת Tinariwen היתה הראשונה להביא את המוזיקה הזאת לאזניים מערביות. זה קרה בשנת 2001 עם התקליט Amassakoul שהציג בלוז מדברי אלקטרוני ומחוספס.מאז חברי הלהקה נודדים בעיקר בין ערי הבירה העולם המערבי.
כעת מוציאה הלהקה תקליט חדש בשם Tasili שהוקלט כולו מתחת לכיפת השמים באלג'יריה ומנסה להתחקות אחר השורשים המוזיקאלים של מיסדי הלהקה.
בניגוד לתקליטים הקודמים של Tinariwen, הצליל בתקליט הוא הרבה יותר אקוסטי ונעים. יחד עם זאת, הבלוז המונוטוני והרפטטיבי הוא עדין עומד בלב היצירה של הלהקה.
מי שלא התחבר לאלבומים הקודמים של Tinariwen ספק אם יוכל לשאת את המוסיקה הזאת לאורך זמן אולם נדמה לי שלחובבי הז'אנר שמצפה הפתעה נעימה ביותר.
בת טיפוחיו של המוסיקאי תום זה (Tom Ze) מרסיה קסטרו (Marcia Castro) טוענת לכתר "הדבר הבא" שמגיע מהמכה המוסיקאלית של בראזיל - סלבדור דה בהיה. אלבום הבכורה שלה שיצא בשנת 2007 חטאים קטנים (Pecadinho) הוא אחד האלבומים המקסימים ביותר ששמעתי לאחרונה.
קסטרו נעה בקלילות בין סמבה, ג'אז מוסיקה אלקטרונית ורוק. ניתן למצוא באלבום מגוון קולות וגוונים ויחד עם זאת שפה אחת משותפת שנעה לאורך כל היצירה.
לטובת האלבום הצליחה קסטרו לרתום שורה של מוזיקאים ואמנים מוכשרים, בינהם זקה באלירו.
האזנה לאלבום החדש של איזאק דלגאדו - SuperCubano מלווה בתחושת החמצה. לצד שירים מצוינים אנחנו ניתקלים ברצועות שנראו שניכתבו על מנת למכור את אלבום לקהל בארצות הברית.
וכך, שש שנים ושלוש אלבומים אחרי Prohibido הגאוני אנחנו עדין מחפשים אלבומים אותנטים שאינם מבקשים להתחנף לכולם.
האלבום נפתח בסערה עם El negro vuelve a la Habana להיט טימבה סוחף בעל פזמון קליט. לאחר מכן מגיע Perdoname שזכה לעיבוד פשוט אשר מזכיר אמני סלסה מפורטוריקו ו-Salsa, Timba y Amor שהיא אחת הרצועות הטובות באלבום.
לצערי גם Gente de zona, אשר לאחרונה נמצאים כמעט בכל אלבום טימבה, היו חייבים להצטרף למסיבה בשיר רגאטון תפל (Somos Cuba) כמו גם הזמרת India בדואט שהוא חיקוי דהוי ל-Vivir lo nuestro שלה ושל מארק אנטוני. על מנת להוסיף חטא עם פשע האלבום מכיל את השירים הללו בגרסה מעט שונה בסוף האלבום.
דווקא לקראת סוף האלבום נדמה שדלגאדו מתעשת ומציג שתי רצועות מצוינות: Pal Bailador ו-Mala Cabeze שהיא ללא ספק הרצועה הטובה ביותר באלבום.
ביום רביעי הקרוב (8.9) יורגו דלארס מגיע להופעה בארץ. זה לא מאורע יוצא דופן, אבל זו בהחלט הזדמנות להמליץ על אחד התקליטים האהובים עלי:
יורגו דאלארס והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.
מעטים הם האמנים הזרים אשר זכו לחיבוק כה חם ואוהב מהקהל הישראלי, ולמרות שדאלארס כבר הופיע בארץ מעל ל-10 פעמים, זו היתה ההופעה הזכורה ביותר שלמזלינו גם תועדה והופצה.
מלבד Mo mou thimonis matio mau (עיניים שלי) דאלארס מבצע את שירי הלדינו - Abre tu puerta cerada ו Noches Noches יחד עם ביצוע ביוונית לפיוט "צור משלו".
שיא ההופעה הוא ללא ספק הביצוע ל"שי" של רחל. דאלארס שר ללא כחל וסרק את המילים המופלאות של השיר שהולחן על ידי לוי שער ויחד עם הפילהרמונית מעניק לשיר את הביצוע הטוב לו הוא זכה עד היום.
