דמעותיים

שש שנים לאחר ההצלחה הפנומנאלית של Lagrimas Negras משיק זמר הפלמנקו דיגו אל סיגאלה תקליט המשך המכיל עיבודי פלמנקו\ בולרו לקלאסיקות לטיניות ידועות.

את מקומו של בבו ולדז ליד הפסנתר תופסים גונזלו רובלקבה (קובה) וחיימה קלאבוש (ספרד) אשר שומרים על אוירת ה-Latin Jazz המתוחכמת שאפיינה את התקליט הקודם של סיגאלה.

לא פשוט לרגש כאשר מבצעים שירים דוגמת Dos Gardenia, Historia de un Amor ו Caruso, כולם נטחנו עד דק וזכו לעשרות ביצועים. יחד עם זאת, סיגאלה וארסנאל הנגנים המוכשרים לצידו מצליחים במרבית המקרים ליצר אמירה חדשה ומענינת. בסיכומו של דבר, גם עם Dos Lagrimas נשמע לפרקים כמו המשך לא בהכרח מעניין של Lagrimas Negras הוא עדין מספק לא מעט רגעים קסומים ושווה בהחלט האזנה.

אתר חדש לאחד הזמרים הטובים ביותר בקובה - חוזה "פפיטו" גומז. פפיטו שצבר את המוניטין שלו כחלק מלהקת Pupi y Los Que Son Son עזב לאחרונה את הלהקה ובחר להשתקע במיאמי בארה"ב. אני די משוכנע שהמהלך יעשה רק רע לקרירה המוסיקאלית שלו, אבל האתר הוא הזדמנות מצוינת למי שרוצה להכיר זמר בעל איכויות קוליות נדירות.

קטע הוידאו המצורף (מתוך האתר) צולם בהופעתו האחרונה של פפיטו בקובה. הביצוע הוא של Tranquilo que yo controlo שיר הנושא מתוך אלבומם האחרון של ה-Los que son son:

שתיקה רועמת?

אני מרגיש שאני חייב הסבר ליותר מחודש ללא פרסום פוסט. מעבר לעובדה הפשוטה שהרבה לא התרחש במהלך החודש האחרון מצאתי את עצמי עסוק בהכנות להקלטות פילוט לתוכנית לטינית שבמידה ותיצלח את מבחן האזנה של המפיק הראשי ברדיו 106 FM תהפוך לתוכנית שבועית בשידור חי. עדכונים בהמשך...