"אל אינדיו" - מחווה לאחד הקולות הגדולים בקובה

 קרוב לחצי שנה חלפה מאז נפטר אחד הזמרים הקובנים האהובים עלי - Sixto Llorente המכונה El Indio.

 עקבתי אחריו במהלך שנות השיא שלו ב תזמורת של Manolito Simonet ולמרות שהוא מעולם לא היה הסטאר של הלהקה, גוון הקול שלו וסגנון השירה שהיה קרוב יותר לסון המסורתי תמיד הצליח לגעת ולרגש.

כעת, חצי שנה לאחר מותו מוציאה להקת Plena79 מעין מיני מחרוזת (שני שירים מחוברים) של שירי להקת  "Manolito Simonet Y Su Trabuco" ומקדישה את השיר השני מבינהם (Marcando la distancia) ל"אינדיו".

מי שמבצע את המחרוזת הוא אלן פרז שכבר נכתב פה בעבר שנדמה שהוא האומן הכי עסוק בהוואנה כעת. 

התוצאה היא עיבוד כיפי ומחווה מרגשת לאמן אהוב.

ולמי שמעונין להשוות למקור - הנה הביצוע המקוריי לMarcando La Distancia אחד הלהיטים היותר מזוהים עם אל אינדיו מתוך אלבום שיצא בשנת 1998.

 

אליטו רוה (Elito Reve) - "יותר זקן מאתמול, יותר צעיר ממחר..."

 האלבום החדש של אליטו רווה והצ'ארנגון (Elito Reve y Su Charangon) נפתח בהצהרה מחייבת - " קל מאוד היום להעשות פופולארי - הרבה יותר קשה  להחזיק מעמד"

ואכן, אליטו רווה היא אחת הלהקות היחידות בקובה שמצליחה לשמור על רלוונטיות ופופולאריות גם אחרי 65 שנות פעילות.

הלהקה, שלאחר מותו הטראגי של אליו רווה (לפני 23 שנה) עברה לניהולו של בנו (אליטו רווה)  חווה עדנה מחודשת ונמצאת בעשור האחרון בראש מצעדי ההשמעות בקובה.

אלבומה החדש של הלהקה- Evolucion 6.5 מציין 65 שנות פעילות ללהקה!! וגם אם לא יכנס לפנתיאון האלבומים הגדולים של העשור, הוא מספק מנה גדושה של להיטי טימבה איכותיים.

לסאונד של אורקסטה רווה יש חותם מיוחד. מבין סימני ההכר של ההפקה המוזיקאלית אפשר למנות את השימוש הנרחב ב"טרס"-גיטרה בעלת שלושה מיתרים כפולים, במקצבים אפרו קובנים ובקולם של זמרי הליווי השרים בקול גובהה ומאנפף  שמאפיין את שירת הצ'אנגוי המסורתית.

באים לחלוק כבוד ללהקה Alain Perez שבשנה האחרונה משתף פעולה עם כל אמן אפשרי וAlexander Abreu אבל אני מוצא את השירים האלו כפחות טובים.

אהבתי במיוחד את El Domino, ואת Maria Belen שנפתח במקצב רומבה והופך במהרה לישר טימבה רווי בריקים ושינויי מקצב תכופים.

ללא ספק השיר הטוב ביותר הוא הביצוע המחודש ל Mas viejo que hier - שיר שהקליטה הלהקה בשנת 1989 תחת אביו של אליטו וכעת הוא זוכה לגרסא עדכנית וגם לשיעור היסטוריה קצר בתולדות הלהקה:

בהמשך לפוסט על  אימאם ביאלדי נתקלתי בביצועים מופלאים ששוים איזכור.

הראשון של להקת Speakeasies Swing Band לשירו של מנוליס חיוטיס - O Pasatempos :

ועוד שני ביצועים לשיר Agrosvinis Moni גם כן של  מנוליס חיוטיס.

הראשון, ידוע ומוכר עד מאוד של יורגו דלארס ביחד עם מרינלה:

והשני, ביצוע פשוט ומרגש  של זמרת אלמונית  בשם Mariana Louma

רובה שמשום - רישה

 רובה שמשום (Ruba Shamshoum ربى شمشوم) נולדה בנצרת אבל מזה זמן רב היא חייה ויוצרת בדאבלין שבאירלנד.

לאחר שלמדה מוזיקה באירלנד היא הוציאה ב2017 את אלבומה הראשון - שאמאת (נקודות חן)  בו היא מבצעת שירים מקוריים באנגלית ובערבית.

 כעת היא מוציאה אי.פי המכיל חמישה שירים ונושא את השם ״רישה״ (נוצה) בו היא זונחת את האנגלית ושרה בערבית בלבד.

העיבודים המינימליסטים אשר מתכתבים עם ג׳אז ואלקטרו פופ מאפשרים לשירה של שמשום לבלוט והתחושה היא של יצירה מהודקת בה כל שיר מתכתב עם רעהו.

מישהו התאמץ ליצר אוירה והצליח בכך עד מאוד.

יש משהוא מאוד מחושב ומדוייק ב״רישה״ ואם יורשה לי להתנבא אנחנו עוד עתידים לשמוע רבות על  שמשום.

אחד השירים האהובים עלי מתוך רישה - סונונו (סנונית):

  

אימם ביאלדי - תל אביב מחכה לכם

 לא נכחתי מעולם בהופעה של אימם ביאלדי (Imam Bialdi) אבל אני משוכנע שהופעה שלהם בתל אביב תהיה אחת הטובות שהעיר ראתה.

ההרכב שמונה 7 חברים פועל באתונה והוציא נכון לרגע זה שלושה אלבומים מקוריים ועוד אלבום שהוקלט בהופעה חיה.

קשה למצוא מקבילה למוזיקה של אימם ביאלדי במובן הטוב של המילה. אני מניח שאם דוחקים אותי לפינה הייתי ממקם אותם בין פינק מרטיני למאנו צ׳או -  שילוב של צלילים מזרח תיכונים, לטינים  ביחד עם מקצבים אלקטרונים והפקב מהוקצעת.

העושר המוזקאלי הוא רב וחדוות הנגינה בוקעת מקול עיבוד והקלטה.

למרות שיש להרכב קטעים מקוריים אני נמשך יותר לעיבודים המוזיקאליים  שלהם לקלאסיקות רבטיקו ישנות אשר מצליחים להפיח חיים מחודשים בביצועים בני 70 שנה ויותר.

לדוגמא - הלהיט : O Pasatemos  שכתב מנוליס חיוטיס הגדול וביצעה לואנה גאורגקופולו בשנת 1946.

וכאן בהופעה חיה עם מארי לינדה , מי שהיתה אשתו של מנוליס חיוטיס וזמרת בחסד בזכות עצמה, מבצעים יחדיו את Den Thelo Pia.

מאז אלבומם האחרון (2014) הלהקה לא הוציאה אלבומי אולפן חדשים ולא הצלחתי לאתר הופעות קרובות באתר הלהקה. יחד עם זה לא מצאתי אינדקציה לכך שהלהקה התפרקה וכולי תקווה שבקרוב נופתע לגלות אלבום חדש.

פאריד אל אטרש חי ובועט ביפו

שבוע שעבר הצלחתי סוף סוף לצפות בהצגה  פאריד אל ואחיד אשר כבר רצה בתאטרון יפו קרוב לחמש שנים.

האמת היא שיותר מהצגה מדובר במחזמר שמצליח לזקק את חייו ויצירתו של אחד מגדולי הזמר הערבי - פאריד אל אטרש לכדי שעתיים וחצי של הנאה.

התוצאה המוצלחת נובעת בעיקר מהקאסט הסופר מוכשר. החל מהדר דדון שמשחקת את אסמהן, אחותו של פאריד, זואייר בהלול אשר רוב ההצגה מפליא לנגן על פסנתר ואקורדיאון וכמובן זיו יחזקאל הפנומן שמפליא לשיר ולנגן בעוד.

אין חובב מוזיקה ערבית קלאסית שלא מכיר את יחזקאל. זמר מהמעלה הראשונה שבדרך כלל מככב על הבמה שמאחוריו תזמורת רבת משתתפים. האולם הקסום בתאטרון יפו מזמן לנו הופעה אינטימית שנותנת מקום ליכולת השירה האדירה של יחזקאל.

השירה הערבית הקלאסית אינה פשוטה לאוזן המערבית, רבעי הטונים, אורך השירים והשפה דורשים הסתגלות. המחזמר עושה עבודה מופלאה בהנגשת השירים של פאריד באמצעות התרגום שמוקרן תוך כדי השירה וקיצור השירים.

במרבית השירים העיבוד הוא מינימליסטי (פסנתר ועוד) שרק מדגיש את יופיה של המלודיה.

לסיכום, למי שלא מכיר את פאריד ואת המוזיקה הערבית הקלאסית זו הזדמנות יוצאת דופן לקבל את המיטב שבמיטב בתצוגה שמעוררת את כל החושים.

מי שמכיר את פאריד ואת שיריו מובטחת הנאה רבה מהעיבודים המינימליסטים והשירה של יחזקאל .

מומלץ בחום. 

אלזה סוארס - הספד

שבוע שעבר התבשרנו על מותה של אלזה סוארס (Elsa Soares). בגיל 91 היא עזבה את העולם לאחר שחייתה חיים מלאים וגדושים.

כמו צאוולה ורגאס במקסיקו וסזאריה אבורה בקאפו ורדה, סוארס היתה זמרת יחידה ומיוחדת בארץ משופעת כשרונות. היא הופיעה עד לימיה האחרונים ושמרה על רלוונטיות גם באלבומים שהוציאה לאחרונה.

חייה האישיים היו עמוסים בכאב וקולה היטיב לבטא אותו בשיריה. שירת הסמבה שלה תמיד היתה מהולה בעצב והניגוד שבין שמחת הפאנדירו ושירתה החורקת קסם לרבים.

הנה קטע מתוך הופעה חיה של ג׳ורג׳ ארגאו (2002). אלזה היתה הראשונה שביצעה את שיריו של אראגאו ונתנה בכך את האות לקרירה מפוארת.

כעת, ארגאו הוא גומל לה ומזמין אותה לבמה לבצע ביחד איתו את Malandro. 

אלזה סוארס נפרדה מהעולם אבל המוזיקה שלה תשאר לעוד שנים רבות.

נשמה צוענית מסיצילה

נזדמן לאוזני חידוש מופלא לשיר סיציליאני ששרה במקור Rosa Balistrei.

 השיר Cu ti lo dissi זכה בעבר ללא מעט חידושים אך ללא ספק זה של להקת Barcelona Gipsy Balkan Orchestra הוא הטוב מכולם לטעמי.

זו הפעם הראשונה שאני נתקל בלהקה המוכשרת הזו שפועלת בברצלונה החל מ2012. אני מקווה שבקרוב אוכל לסקור את פועלה שמתועד בשישה אלבומים עד כה.

עד אז - אני מקווה שתהנו מהביצוע הזה:

ואולי גם מהתרגום הבלתי מתיימר הבא ...

מי אמר לך?

מי אמר לך שעלי  לעזוב 

המוות עדיף על הכאב

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי

מי אמר לך אהובי הקט

ליבי נשבר חתיכה אחר חתיכה

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי

אתה הראשון אותו ידעתי

ועכשיו חסר חמלה, אינך זוכר עוד

בוא נשליםת אהובי הקט

נשמת ליבי אתה אהובי

אוי אוי אוי,אני מתה,מתה,מתה

נשמת ליבי אתה אהובי

יאללה בוא מהר - יש מסיבה

שיק איברה פאם (Chikh Ibra Fam) הוא אחד הקולות הבולטים בסנגל. בשנים האחרונות הוא הקליט והופיע עם Orechestra Baubab וכעת הוא מוציא סינגל שלישי מתוך אלבום חדש שנושא את השם "Peace in Africa".

אחרי שני סינגלים פושרים מגיע Ayitaria ופשוט חורך את האוזן.

Ayitaria בשפת הבמברה (אחת מ39 השפות המדוברות בסנגל) פירושו " בוא מהר לארוע שאסור להחמיצו" -  זה מדהים שיש מילה אחת שמסוגלת להכיל כלכך הרבה תחושות וזה עוד יותר בולט כשמקשיבים לשיר  ומבינים שאת המסיבה של איברה פאם אסור להחמיץ.

מי שמתלווה לאברהים בשירה הוא לא אחר משיק לו (Chikh Lo) מוזיקאי עתיר זכויות בפני עצמו ויחדיו הם מבצעים את אחד השירים המקפיצים ביותר ששמעתי בזמן האחרון. 

אני מחכה בקוצר רוח לאלבום המלא.

דיסקו מצרים מארחיים את עזיז מרקה - הכי חמודה (ديسكو مصر و عزيز مرقة - احلي واحدة)

לא מצאתי הרבה פרטים על ההרכב "דיסקו מצרים" אבל עמוד האינסטגרם של ההרכב סיפק לי הצצה ראשונה לסצינת המועדונים בקהיר ואני מוכרח להודות שהיא עושה חשק של ממש להעמיק ולהכיר את הנפשות הפועלות.

מאחורי דיסקו מצריים ניצבים צמד היוצרים חמד עמאר ומסטפא אל שריף. המוזיקה שלהם היא מקורית ומשלבת מוטיבים ערבים (שירה,מקצבים) עם מוזיקת אלקטרו-פאנק ודיסקו.

הסינגל האחרון שהוציאו השנים הם מארחים את אחדהקולות המרעננים ביותר בזירת הפופ המיינסטרימי הערבי - עזיז מרקה.

בן לאבא פלסטיני ואמא מלבנון , מרקה שנולד ולמד מוזיקה בתוניס חי ויוצר היום בירדן והוא מיצג דור חדש של אמנים ערבים אשר מקפידים על הפקה ועיבוד מוזיקאלי חדשנים שמיישרים קו עם המוזיקה המערבית.

 כיום יש למרקה אלפי מעריצים בכל רחבי בעולם הערבי הוא אפילו הופיע בישראל ב 2020.

החיבור בין הכשרון המלודי של מרקה העיבוד וההפקה העדכנית של עמאר ואל שריף מייצרים להיט פופ בעל ניחוח בינלאומי שבקלות ימצא את דרכו לפליסט של כל באר/לאונג' קוסמופוליטי שמכבד את עצמו. 

משהו בהפקה ובשירה של מרקה מאוד הזכיר לי את  חלום ישן של לירון עמרם והשילוב בין העיבוד הפאנקי לשפה הערבית עובד מצוין.

כל מה שנותר הוא לחכות לשיתוף הפעולה הבא בין האמנים.

יוצאים לחל"ת

התחלתי לכתוב את פאריסון בשנת 2005. התגוררתי בפאריס, למדתי כלכלה ובין קרואסון אחד למישנהו העליתי על הכתב את החוויות המוסיקאלית אליהן נחשפתי בעיר האורות.
במרוצת השנים, מבלוג שעסק בעיקר במוזיקה לטינית, הפך פאריסון למקום שמארח מוזיקה מכל העולם.
למיטב ידיעתי זה הבלוג היחידי בעברית שמכסה את המתרחש בסצנה הסלסה העולמית והטימבה בפרט ובין היחידים שמכסה מוזיקת עולם.
 ניסיתי לכתוב ביקורת שאינה מתנשאת ומשקפת את טעמי האישי בלבד. בשנה אני מאזין לעשרות אלבומים מכל העולם - השתדלתי לכתוב רק על אלו שבאמת אהבתי.
צריך המון משמעת על מנת לכתוב בלוג. במהלך השנים ראיתי כי קיים קשר הדוק בין כמות העדכונים לבין כמות הקוראים (בעיקר אלו שחוזרים). בשיאו היו לפאריסון מעל ל-70 קוראים קבועים ו-1000 כניסות יחידות בחודש. זה לא הרבה אם הצלחתי לחדש למישהו משהו - זכיתי.
לאחרונה אני מרגיש שאני מתחיל לזייף, שזה גם מתחרז עם להתעיף. הבורגנות שנחתה עלי לא מאפשרת לי לקחת את הזמן הדרוש על מנת לתחזק את הבלוג וכבר אמר מישהוא שיותר טוב כלום מכמעט.
אני פורש ומשאיר מעל ל-360 רשומות שקרוב לודאי יהפכו לזבל דיגיטאלי שמרחף לו בענן האינטרנטי האין סופי.
אני יודע שפאריסון עוד יחזור אבל עד אז שלום.

עמרי חלמיש

געגועי לסלבדור דה בהיה

Ser Feliz הוא אלבום שני מבית היוצר של להקה עלומה בשם Caraivana, עוד אחת מבין אלפי הלהקות המוכשרות הפועלות בברזיל.

תוך שהם נעים בין מוסיקת Choro, סמבה ופוהו Caraivana מצליחים ליצור אלבום מקסים רווי באוירה אשר מכיל בתוכו את כל הטוב שמגיע מהחופים שטופי השמש של מדינת בהיה בבראזיל.


להורדה

שתלתם ניגונים נוסח אנדלוסיה

ביצוע מרגש של הרב חיים לוק לשתלתם ניגונים של פניה ברגשטין (מילים) ודויד זהבי (לחן). למה היום לא כותבים כאלו לחנים לכאלו מילים...





שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.

עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.

הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק
הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.
הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק
"אֵיכָה" וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.

כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם
בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.
עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם
מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.

מים לימאייה

אחד השירים הטובים ביותר באלבומו האחרון של אליטו רווה הוא Agaua pa' Yemaya. השיר כולו נוטל השראה מהמסורת האפרוקובנית והסנטריה(Santeria).
הקטע הבא לקוח מתוך הופעה שערך אליטו רווה בטרופיקל אשר בה מבוצע השיר על רקע מופע ריקוד מסורתי המציג את כל אלי האורישאס (Orishas).

לא כתמיד - pupi y los que son son

לאחר האכזבה שנרשמה מהאלבום החדש של הלוס ואן ואן ,תליתי תקוות רבות באלבומו החדש של פופי  - Siempre pupi.
מאז הפרידה המתוקשרת מחואן פורמל והלוס ואן ואן, הצליח פופי ביחד עם ההרכב שבנה סביבו los que son son להפוך לאחד האמנים המושמעים ביותר בקובה. שלושת האלבומים שהוציא מאז 2001 היו רווי להיטים וקצרו שבחים מקיר לקיר.
יחד עם זאת השנה האחרונה היתה קשה במיוחד להרכב. עזיבת ם של שנים מהזמרים המובילים בהרכב, מנדי קנטרו שהצטרף ללוס ואן ואן ופפיטו גומז שעזב לטובת קרירת סולו בארצות הברית, עשו שמות בקו הקדמי שכולל כעת את "El noro" , "Dayan" ו "EL dubo".
לטעמי אף אחד משלושת הזמרים (למעט אולי El noro) אינו ראוי להוות חלק מהקו הקדמי של הלהקה שמתימרת להיות השניה במעלתה בקובה.

גם במבחינת יצירתיות נדמה שלא היתה זו שנה פוריה לפופי,  האלבום רווי שחזורים לשירים ישנים שחיבר פופי, בין אם במהלך קרירת הסולו ובין אם במהלך שנותיו עם הלוס ואן ואן .

את נקודת האור ניתן למצוא בלהיט Loco con una moto שנדבק לאוזן מהשניה הראשונה :

לאחריו מגיע הביצוע המחודש ל-Oh no שבוצע במקור באלבום Azucar של הלוס ואן ואן ו Parece mentira שזוכה לביצוע מצוין של El noro  ביחס למקור שבוצע על ידי Angel Bonne באלבומו הראשון של פופי (De la timba a pogoloty).

שאר האלבום כולל גיבוב של שירים שלא יזכרו בעוד מספר חודשים וביצועים מחודשים לשירים דוגמת Caramelo con bonbon ו La batea.

לאחר האכזבה השניה בתוך שבועים אני תולה את כל תיקוותי באלבום החדש של אלכסנדר אבראו והוואנה דה פרימרה.
נחכה ונראה..

siempre pupy  להורדה

האלבומים הטובים של 2011

2011 לא היתה שנה של אלבומי מופת. ובכל זאת הנה רשימה של שלושה אלבומים שלכדו את תשומת ליבי וראויים לציון מיוחד בתום השנה.


דודו טסה - דודו טסה והכוויתים :

זה הוא ללא צל של ספק אלבום השנה שלי. דודו טסה מפתיע בפרויקט פורץ דרך המעניק טיפול שורש לקלאסיקות עיראקיות שהולחנו על ידי סבו ואחיו. יש באלבום אקלטיות מפתיעה שמצליחה להתחבר לכדי אמירה אחת. טסה מצליח לקחת מוזיקה מורכבת וקשה לעיכול, לנכס אותה לעצמו ולהגיש אותה למאזינים ללא יומרה והתחנפות.
קליט ומורכב גם יחד. מצוין.












Aurelio - Laru Beya :

עם מותו המפתיע של אנדי פלאסיו היו מי שהספידו גם את מוזיקת הגריפונה הנהדרת. אוריליו מרטינז, מי שניגן עם פלאסיו המנוח, חבר ליוסו נאד'ור והקליט את Laru Beya שמכיל לא מעט רגעי קסם (Wamada,Mayahuaba) שמזכירים את עבודתו של פלאסיו.











Cesaria Evora - Cesaria Evora and

זה הוא אלבום אוסף שמסכם את יצירתה של אחת הזמרות הגדולות שיצאו מאפריקה. כמה חודשים לאחר צאת האלבום הלכה אבורה לעולמה. האלבום מסכם מעל לחמש עשורים של פעילות מוזיקאלית בהם הרבתה אבורה לשתף פעולה עם זמרים ממדינות אחרות. יש בו עדינות, געגועים וצלילים מנחמים.חובה לכל מי שקורא באופן קבוע את פאריסון.

לוס ואן ואן - הרכבת צריכה קטר חדש?

השקת אלבום חדש ללהקת הלוס ואן ואן הינו ארוע מוסיקאלי מהמעלה הראשונה. במשך יותר מחמישה עשורים ידעה הלהקה בהנהגתו של הבסיסט חואן פורמל לשמור בהדיקות על חדשנות מוזיקאלית והפקה לעילא ולעילא ששמו אותה בדרגה אחת מעל שאר הלהקות בקובה.

Llego van van  שיצא ב-99 ו-Chapando  שיצא בשנת 2005 הפכו ליצירות מופת שרבים ניסו לחקות ללא הצלחה.

מאז הוציא ההלהקה אלבום בשם Arrasando  שהיה מעין המשך לChapando  וכלל מספר להיטי ענק אולם מעט לחדש.

כעת יוצא La maquinaria. ההרכב הקדמי של הואן ואן לא השתנה ועדין מכיל את רובטון, ללה רוזלס יאני ולדס ומאיטו ריוורה. גם חואן פורמל שחצה את גיל 75 עדין שותף פעיל בכתיבה ובעיבודים אולם משהו מתחיל לחרוק במכונה המשומנת.
האלבום מכיל עשרה שירים - 2 מהם (Recibeme ו Aso que anda) הם חידושים לשירים ישנים של הלהקה והשאר נכתבו ועובדו על ידי פורמל, קוקורוצ'ו (הקלידן של הלהקה) ומאיטו ריוורה (סולן).
לצערי אין בביצועים המוחדשים שום בשורה מוסיקלית חדשה ואילו הלחנים החדשים והעיבודים חסרים את המעוף המפורסם שהקנה ללהקה את מקומה בפנתיאון המוזיקלי של קובה.
יאני ולדס ממשיכה להיות בלתי מרשמיה ולעיתים אף מעצבנת. למעשה מאז Despues de todo שהופיע ב Chapando היא לא תרמה ללהקה אף ביצוע ראוי.
הביצועים של ריוורה ורוברטון נשמעים כמו חיקויים דהויים לחומרים הרבה יותר טובים ששמענו בעבר.
היחיד שמצליח לחדור ולרגש הוא ללה רוזלס עם La Boberia - מעין קומביה א-לה-פורמל.

תקופה קשה עוברת על הלהקה מספר אחת בקובה. לפני חודשים התבשרנו שמאיטו ריוורה, הסולן שיותר מכול היה מזוהה עם הלהקה במשך שני העשורים האחרונים, פורש לקרירת סולו וכעת האכזבה מהאלבום החדש.
כולי תקווה שפורמל ימצא את הנוסחה המנצחת שתחזיר את הלהקה לראשות המצעדים.

להורדה.

אלכסנדר אבראו - מתוך האלבום החדש

קליפ רשמי ל-Carita de pasaporte מתוך האלבום החדש והמתקרב של אלכסנדר אבראו והואנה דה פרימרה

מריסה מונצ'ה - הציפיה השתלמה

כששיר של מריסה מונצ'ה (marisa monte) מתנגן ברדיו מיד יודעים שהוא שלה. זו הגדולה שלה, מלודה משובחת, הפקה מדויקת וקול מלטף.
O Que voce saber de verdade אינו יוצא דופן וממשיך את הקו אליו התרגלנו במשך יותר משני עשורים של פעילות מוזיקאלית. פעם מריסה מונצ'ה היתה אחת מבין מספר זמרות שהובילו את הקו החדש במוזיקה הברזילאית. כיום, ברור לכולם, שהיא ברמה אחת מעל כולם.
תוך שהיא נעזרת בשותפים הקבועים שלה ליצירה (קרליניוס בראון וארלנדו אנטונס) ובעזרתו של המפיק Dadi אנחנו מקבלים מנה גדושה של הרמוניות נפלאות, ועיבודים מוזיקלים מצוינים.
אהבתי במיוחד את O que se quer (ביחד עם רודריגו אמארנטה) , Aquella velha cancao  ואת Ainda Bem שזכה לקליפ מקסים ביחד עם אנדרסון סילבה שנחשב לכוכב עולה בתחום אומנות לחימה משולבת - ספורט אלים במיוחד.

להורדה

הואנה - ממשיכים לחפש

אחד האלבומים האהובים עלי בשנת 2010 היה זה של ג'יל פטרסון - Havana Coltura. כעת  חוזר פיטרסון עם אלבום חדש
Havana Coltura - The search continues שחושף שוב טפח מהסצנה המוזיקאלית התזזיתית ורווית הכשרון שמתרחשת בהוואנה.