‏הצגת רשומות עם תוויות מוסיקה ערבית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מוסיקה ערבית. הצג את כל הרשומות

יום שני, פברואר 28, 2022

רובה שמשום - רישה

 רובה שמשום (Ruba Shamshoum ربى شمشوم) נולדה בנצרת אבל מזה זמן רב היא חייה ויוצרת בדאבלין שבאירלנד.

לאחר שלמדה מוזיקה באירלנד היא הוציאה ב2017 את אלבומה הראשון - שאמאת (נקודות חן)  בו היא מבצעת שירים מקוריים באנגלית ובערבית.

 כעת היא מוציאה אי.פי המכיל חמישה שירים ונושא את השם ״רישה״ (נוצה) בו היא זונחת את האנגלית ושרה בערבית בלבד.

העיבודים המינימליסטים אשר מתכתבים עם ג׳אז ואלקטרו פופ מאפשרים לשירה של שמשום לבלוט והתחושה היא של יצירה מהודקת בה כל שיר מתכתב עם רעהו.

מישהו התאמץ ליצר אוירה והצליח בכך עד מאוד.

יש משהוא מאוד מחושב ומדוייק ב״רישה״ ואם יורשה לי להתנבא אנחנו עוד עתידים לשמוע רבות על  שמשום.


אחד השירים האהובים עלי מתוך רישה - סונונו (סנונית):







  

יום רביעי, פברואר 02, 2022

פאריד אל אטרש חי ובועט ביפו

שבוע שעבר הצלחתי סוף סוף לצפות בהצגה  פאריד אל ואחיד אשר כבר רצה בתאטרון יפו קרוב לחמש שנים.

האמת היא שיותר מהצגה מדובר במחזמר שמצליח לזקק את חייו ויצירתו של אחד מגדולי הזמר הערבי - פאריד אל אטרש לכדי שעתיים וחצי של הנאה.

התוצאה המוצלחת נובעת בעיקר מהקאסט הסופר מוכשר. החל מהדר דדון שמשחקת את אסמהן, אחותו של פאריד, זואייר בהלול אשר רוב ההצגה מפליא לנגן על פסנתר ואקורדיאון וכמובן זיו יחזקאל הפנומן שמפליא לשיר ולנגן בעוד.

אין חובב מוזיקה ערבית קלאסית שלא מכיר את יחזקאל. זמר מהמעלה הראשונה שבדרך כלל מככב על הבמה שמאחוריו תזמורת רבת משתתפים. האולם הקסום בתאטרון יפו מזמן לנו הופעה אינטימית שנותנת מקום ליכולת השירה האדירה של יחזקאל.

השירה הערבית הקלאסית אינה פשוטה לאוזן המערבית, רבעי הטונים, אורך השירים והשפה דורשים הסתגלות. המחזמר עושה עבודה מופלאה בהנגשת השירים של פאריד באמצעות התרגום שמוקרן תוך כדי השירה וקיצור השירים.

במרבית השירים העיבוד הוא מינימליסטי (פסנתר ועוד) שרק מדגיש את יופיה של המלודיה.

לסיכום, למי שלא מכיר את פאריד ואת המוזיקה הערבית הקלאסית זו הזדמנות יוצאת דופן לקבל את המיטב שבמיטב בתצוגה שמעוררת את כל החושים.

מי שמכיר את פאריד ואת שיריו מובטחת הנאה רבה מהעיבודים המינימליסטים והשירה של יחזקאל .


מומלץ בחום. 




יום ראשון, דצמבר 05, 2021

דיסקו מצרים מארחיים את עזיז מרקה - הכי חמודה (ديسكو مصر و عزيز مرقة - احلي واحدة)

לא מצאתי הרבה פרטים על ההרכב "דיסקו מצרים" אבל עמוד האינסטגרם של ההרכב סיפק לי הצצה ראשונה לסצינת המועדונים בקהיר ואני מוכרח להודות שהיא עושה חשק של ממש להעמיק ולהכיר את הנפשות הפועלות.

מאחורי דיסקו מצריים ניצבים צמד היוצרים חמד עמאר ומסטפא אל שריף. המוזיקה שלהם היא מקורית ומשלבת מוטיבים ערבים (שירה,מקצבים) עם מוזיקת אלקטרו-פאנק ודיסקו.

הסינגל האחרון שהוציאו השנים הם מארחים את אחדהקולות המרעננים ביותר בזירת הפופ המיינסטרימי הערבי - עזיז מרקה.

בן לאבא פלסטיני ואמא מלבנון , מרקה שנולד ולמד מוזיקה בתוניס חי ויוצר היום בירדן והוא מיצג דור חדש של אמנים ערבים אשר מקפידים על הפקה ועיבוד מוזיקאלי חדשנים שמיישרים קו עם המוזיקה המערבית.

 כיום יש למרקה אלפי מעריצים בכל רחבי בעולם הערבי הוא אפילו הופיע בישראל ב 2020.


החיבור בין הכשרון המלודי של מרקה העיבוד וההפקה העדכנית של עמאר ואל שריף מייצרים להיט פופ בעל ניחוח בינלאומי שבקלות ימצא את דרכו לפליסט של כל באר/לאונג' קוסמופוליטי שמכבד את עצמו. 


משהו בהפקה ובשירה של מרקה מאוד הזכיר לי את  חלום ישן של לירון עמרם והשילוב בין העיבוד הפאנקי לשפה הערבית עובד מצוין.


כל מה שנותר הוא לחכות לשיתוף הפעולה הבא בין האמנים.





יום חמישי, אוגוסט 25, 2011

מפגשים מהסוג המשובח - ודיע אל-סאפי וחוזה פרננדז

אחד תקליטים האהובים עלי נקרא Encuentros והוא מפגיש בין זמר הפלמנקו חואן פניה לברחיניו לתזמורת האנדלוסית של ט'אנג'יר. שירת הפלמנקו הצרובה מתלבשת יפהפה על העיבודים הערבים הקלאסים והתוצאה היא תקליט שאני מרבה לחזור אליו.

בשבועות האחרונים אני מאזין לתקליט שמאוד מזכיר את Encunetros הן בתוכן והן באיכות.
התקליט מתעד מפגש בין נגן גיטרה וזמר פלמנקו בשם חוזה פרננדז וגדול הזמרים הלבנונים - ודיע אל סאפי.
מדובר בהקלטה של הופעה חיה שנערכה לכבוד יום הולדתו ה-79 של אל-סאפי שעדין מתהדר בקול רועם ומהדהד.


למעט "ענדכ בחריה" של עבד אל-ואהב , הרפרטואר בנוי כולו על יצירות של אל-סאפי. זה אומר שהבסיס הוא המוזיקה הערבית הקלאסית. יחד עם זאת, העיבודים שמשלבים את נגינת הפלמנקו והשירה הצוענית  מפנים מקום של כבוד למוזיקה של פרננדז ומדגישים את הקרבה בין שני הסגנונות.
פרננדז, בן 27 בלבד, מגיע חמוש בגיטרה ובקול שלו ומתמודד אל מול אל-סאפי ותזמורת ערבית שלמה כשווה בין שווים בעיקר בזכות הקול שלו
והנה קטע וידאו המתעד את השיר האהוב עלי באלבום - "לא עויוני ר'ריב" (עיני אינן זרות) הלקוח מתוך מופע משותף לפרננדז ואל-סאפי.



להורדה

יום שלישי, מאי 24, 2011

חוזרים למקורות - "קהלת" ו"האחים אל כוויתי"

בשנים האחרונות חזינו במספר רב של אמנים ישראלים פונים למקורות היהודים על מנת לחפש מקור השראה ליצירתם.
מה שהתחיל במשפחת בנאי המשיך עם שולי רנד, אתי אנקרי, קובי עוז ואפילו ברי סחרוף.
שני אלבומים חדשים מסמנים מגמה חדשה של חזרה של אומנים ישראלים ממוצא מזרחי לשירה בשפה הערבית.
האלבום חדש של עמיר בן עיון - "קהלת" הוא למעשה שילוב בין שני המגמות.
אביו של בן עיון תרגם חלקים מספר קהלת לערבית  וללדינו ובן עיון הלחין ושר. 
השפה הערבית מתאימה לבן עיון וניכר שהוא מרגיש בה טבעי לחלוטין. 
בן עיון לא שינה במאום את סגנון ההלחנה הכה יחודי לו וגם העיבודים ממשיכים את את הקו אותו אימץ באלבומיו האחרונים.
בכך אולי יש החמצה. הייתי רוצה לשמוע את בן עיון שר לקולם של עיבודים ערבים קלאסיים, אולי בלויוי התזמורת האנדלוסית הישראלית שיכולה לשמש תפאורה מושלמת לשיריו, שירתו והטקסטים באלבום.
אני חושש שהעיבודים השבלונים מידי ב"קהלת" הופכים אותו לעוד אלבום טוב של בן עיון אבל לא מאלו שיבלטו בחלוף השנים .
ועוד משהוא - את האלבום הורדתי באופן חוקי מהאתר של בן עיון. אני מוצא ש-39 שקלים הם סכום הולם עבור האלבום. חבל רק שהאלבום ירד ללא שמות לשירים וללא מילות השירים ופרטי הנגנים.


לעומת בן עיון, דודו טסה הולך עם הפרויקט הערבי שלו עד הסוף.
טסה, נצר למשפחת של מוזיקאים נחשבים מעיראק (האחים אל כוויתי), בחר 11 שירים שהלחינו וסבו ואחיו לפני יותר משישים שנה והתאים אותם לרוח הזמן הנוכחית.
כמעט כל שיר זכה לעיבוד יחודי ומבוצע בידי אמן אחר אולם יופיו של האלבום "האחים אלכוויתי" טמון בחיבור בין הקטעים שמציע יצירה אחודה וקוהרנטית.
בחלק מהשירים עשה טסה שימוש בהקלטות המקוריות מעיראק ובחלק בחר לארח את אימו, ברי סחרוף ויהודית רביץ.
כולם שרים בערבית וכולם נשמעים מצוין . העיבודים נשענים במידה רבה על התזמור הערבי הקלאסי ומשלבים גם אלמנטים של רוק ואלקטרוניקה שמאוד מאופיינים עם יצירתו של טסה.
אהבתי במיוחד את "ויין יא גלוב" ששר טסה, ואת "ואללה עג'בני ג'מלאכ" שזכה לעיבוד דאב סטפ גאוני.
מי שישכיל להתגבר על מכשול השפה ימצא אלבום מגוון מענין וכיפי לשמיעה. חבל שאין סיבוב הופעות שמלווה את האלבום.


יום שישי, דצמבר 10, 2010

מוריס אל מדיוני מגיע לישראל

ביום חמישי תתקים הופעה של הפסנתרן האלג'יראי מוריס אל מדיוני.
מדיוני פיתח סגנון נגינה יחודי משלו בו הוא שוזר יחדיו מוטיבים ממוסיקה ערבית קלאסית ומוסיקה לטינית. התוצאה שמתקבלת היא כה יחודית עד כי אני מצליח לזהות שירים בהם הוא נוטל חלק ללא מאמץ.
כך קרה כאשר שמעתי לראשונה את השיר נשמתי של עמיר בן עיון - העיון ברשימת הקרדיטים רק אישר לי את שידעתי - הליווי בפסנתר הוא של מוריס אלמדיוני.




קטע הוידאו שבהמשך לקוח מתוך סרט תיעודי שנעשה על חיי היהודים באלג'יר בזמן מלחמת העצמאות האלג'יראית.
מדיוני מתאר כיצד החל מנגן על פסנתר והיכן ספג את ההשפעות המוזיקאליות שעיצבו את צורת הנגינה היחודית לו.




למדיוני יש משפחה בארץ ואין זו הפעם הראשונה שהוא מגיע להופעה בארץ, יחד עם זאת האיש כבר עבר את השמונים ומי יודע עד מתי ימשיך להופיע. כאמור ביום חמישי הקרוב במעבדה, המרכז לאומנויות הבמה בירושלים.


יום שלישי, ספטמבר 14, 2010

אלבום חדש לנטשה אטלס


נטשה אטלס מוציאה אלבום חדש בשם "מונקליבה". פירוש השם בערבית הוא "חזרה לאחור" והוא מרמז על דרכו של העולם במאה ה-21 שלדעת אטלס במובנים רבים חוזר לאחור.
מבחינה מוזיקאלית אטלס הולכת ומעמיקה בשורשים של המוסיקה הערבית הקלאסית. הקו המוסיקאלי שאיפין את אלבומה הקודם "אנא הינה" מקבל משנה תוקף באלבום זה כאשר מרבית הלחנים והעיבודים נשענים על המסורת הערבית הקלאסית ומלווים בעיבוד תזמורתי מלא הכולל כלי מיתר ונשיפה. זניחת הקו האלקרוני שאיפין את אלבומיה של אטלס בראשית המאה מאפשר ביטוי רב יותר ליכולתה הוקאלית. בקטעים מסוימים (מוואשה אזכורוני) מזכירה אטלס את פירוז הלבנונית.
לצד הקטעים המסורתיים משלבת גם אטלס מעט אלקטרוניקה (בתכלם) והרבה ג'אז. ההשפעות הג'אזיות באות לידי ביטוי בקטעים Le core Le vent , La nuit et sur ו-נאפורת אל אנואר ומקורן ביכולת הנגינהה מרשימה של זואי אל רחמאן, פסנתרנית שנוטה להזכיר את מוריס אלמדיוני.
את מרבית הקטעים באלבום כתבה הלחינה אטלס ביחד עם סאמי שיבי שגם אחראי על הפקת האלבום. השנים עשו עבודה מצוינת אשר בהחלט ראויה לתשומת ליבם של אלו המתענינים במוסיקה ערבית.

יום שבת, אוגוסט 28, 2010

מוסיקה ערבית למתחילים - אום כלתום

בקרב הקהל הרחב קיימת תמימות דעים שאום כלתום היא הגדולה שבזמרות הערביות הקלאסיות. באחת הביוגרפיות שלה נאמר ש 4 מיליון איש שנכחו בהלוויתה (1975). גם אם המספר אינו מדויק אין ספק שעוד בימי חייה זכתה אום כלתום להיות הזמרת הערבית הנערצת ביותר.
אום כלתום נולדה כבת להורים מהמעמד הנמוך במצרים.למזלה היא ניחנה בקול מצו חזק ועוצמתי שתעתע במאזינים ואפשר לה להעמיד פני בן - הדרך היחידה באמצעותה יכלה להתקבל למקהלה ולעלות על במה. שגדלה קשה היה להתעלם מכישרונה והיא החלה מופיעה בפומבי - כמעט תמיד עם משקפים שחורות.


אום כלתום הקליטה החל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד לסוף שנות השישים. לצד קטעי מוזיקה קצרים לסרטים היא נודעה בזכות ביצועיה ליצירות ערביות קלאסיות אשר ארכו למעלה משעה. ישנן עשרות הקלטות של שיריה, רובן מהופעות חיות ולכן האיכות אינה אחידה אולם ניתן להשיג הקלטות טובות ליצירותיה הידועות (אל אטלאל, בעד אנאכ, אמאל חיאתי ).
לאורך השנים שיתפה אם כלתום פעולה עם מספר כותבים אבל היו אלו המשורר אחמאד ראמי ונגנן העוד ריאד אלסנבאטי אשר כתבו לה את מרבית שיריה.
מעבר לקול העוצמתי בו ניחנה, שמה יצא למרחוק בזכות היכולת שלה לאלתר ולהרגיש את הקהל. לעיתים יכלה כולתום לחזור על אותו משפט מוסיקאלי מספר פעמים בוריאציות שונות תוך שהיא מתכתבת עם תגובות הקהל. יכולת זו היתה פעמים רבות מביאה את הקהל למצב טראב (אקסטאזה) מה שרק עודד את כולתום להמשיך ולאלתר בצורה וירטואוזית אף יותר.
ב1964 הקליטה אם כלתום את היצירה הגדולה ביותר שלה - אינתא עמרי אשר נחשבת בצדק לאחת הפסגות במוזיקה הערבית הקלאסית. מי שכתב והלחין את השיר הוא עבד אל ואהב. ואהב שילב בהקלטת האולפן המקורית גיטרה חשמלית דבר שנחשב מהפכני באותה תקופה.
למרות אורכה היחסי (מעל ל40 דקות) אינתא עמרי היא מקום טוב להתחיל בו את המסע המורכב לעולמה של המוזיקה הערבית הקלאסית. יש בה לא מעט קטעים מלודים והמקצבים המשתנים תכופות יוצרים עינין מתמשך.


לצפיה ביו טיוב:





יום שבת, יוני 19, 2010

מוסיקה ערבית למתחילים - פאריד אל אטראש

מוסיקה ערבית קלאסית אינה קלה לעיכול ושמיעה. המורכבות המוסיקלית שמאפיינת אותה והקישור המידי לסיכסוך הערבי ישראלי הופכים אותה לכמעט מוקצית בקרב קהל המאזינים הישראלי. ובכל זאת, אלו שיטו את אוזנם יגלו עולם מוזיקאלי עשיר ומגוון.
אחד הזמרים איתו הכי קל להתחיל את המסע הוא פאריד אל אטראש (אל טראש בערבית פירושו החרש) אשר ניחן בקול עמוק מראה מצודד ויכולת גנינה מופלאה על עוד.
אל אטראש כתב וביצע בימי חייו יצירות מורכבות שאורכן עולה על ארבעים דקות כמו גם שירים קצרים יותר אשר הופכים את יצירתו לנגישה הרבה יותר.
האתר הבא - מאפשר להוריד את מרבית האלבומים שהקליט פאריד במרוצת השנים.
http://mazakony.com/forum/index.php?act=st&CODE=&id=&t=35222&f=172&st=&setskin=1&skinid=76

לטובת אלו שמתעצלים הנה שלושה קטעי Youtube המכילים יצירות קצרות של פאריד אשר אהובות עלי במיוחד:

1) דאימן מעכ (תמיד איתך)



2) ויאק (ואת)



3) יא גמיל יא גמיל (איזו יפה)