סוזנה בקה מתמנה לשרת התרבות של פרו

קשה להאמין אבל משרד התרבות של פרו הוקם לראשונה לפני 11 חודשים.

לאחר מערכת הבחירות האחרונה במהלכה נבחר אולנטה הומולה כנשיא פרו מונתה הזמרת סוזאנה בקה (Suzana Baca) לעומד בראשו.
בקה שנחשבת לדיוה של פרו ולמיצגת הרשמית של הקהילה האפרו-פרואנית תהיה האשה השחורה הראשונה שמכהנת כשרה בפרו. 

קשה שלא להתפעל מהבחירה בזמרת מובילה לעמוד בראש משרד ממשלתי גם אם אין מדובר בתקדים.

נשיא ברזיל לשעבר, לולה דה סילבה ,מינה את ג'ילברטו ג'יל כשר התרבות בצעד שעורר מחלוקת אולם הוכיח את עצמו כהצלחה. 

בדומה לג'יל נדמה כי סוזאנה בקה לא תוותר על עיסוקה בשירה ותמשיך בסיבוב ההופעות שמתוכנן לקדם את אלבומה האחרון - Afrodiaspora, שכולו מחווה למקצבים אפריקאים.

אני מאזין לאלבום מזה מספר שבועות ובהחלט ישנם שם מספר שירים טובים. אולי בעתיד אני אקדיש לו רשימה משלו.

Joe Arroyo הלך לעולמו

אמש הלך לעולמו ג'ו ארויו ( Joe Arroyo) , אחד מזמרי הסלסה הידועים ביותר בקולומביה.
ארויו פרץ לתודעה לראשונה בתחילת שנות השבעים שעה שהפך לזמר הראשי של ההרכב Fruko y sus tesos, שם שר שורה של להיטים בינהם Tania



בשנות ה-80, לאחר שביסס את מעמדו, ארויו החליט להקים להקה משלו ומאז הוא הופיע ביחד עם Orquesta la verdad.
למרות שלא ידע לנגן על שום כלי נגינה אוריו הלחין יותר מ-200 שירים.
השנים הטובות שלו היו שנות השבעים והשמונים ולמרות שלאחר מכן הוא המשיך להופעי ולהקליט הוא התקשה לשחזר את ההצלחה.

ללא ספק הלהיט הגדול ביתר שלו הוא Rebelion שהוקלט בשנת 1987 (Musa Original) ומספר את סיפורו של עבד אפריקאי שמתקומם כנגד בעליו לאחר שזה הכה את אשתו.

הורדה 

ג'ילברטו ג'יל בפארק רעננה

ההצגה הכי טובה בעיר נערכה ללא ספק אמש בפארק רעננה. גם מי שלא הכיר אפילו שיר אחד מתוך הרפרטואר של ג'ילברטו ג'יל נדבק בקצב ובאנרגיות של באהיה שיובאו לישראל במיוחד על ידי השגריר המפורסם ביותר של התרבות הברזילאית.
 ג'יל שבקרוב ימלאו לו 70 שנה נראה מצוין וחף מכל פוזה אומנותית סטיל בוב "למה אתם מפריעים לי כשאני מנגן" דילן. מבחינה אומנתית, ג'יל הוציא לאור השנה את אחד האלבומים הטובים ביותר  שלו "Fe na Festa" אשר מהווה את הבסיס למופע.
Fe na festa הוא אלבום שכולו מוקדש לצלילים העממים מצפון בראזיל ולכן ההרכב שמלווה את ג'יל כולל מלבד כלי הקשה וגיטרות חשמליות גם נגן כינור ואקורדיאון.
ביחד עם שירים מאלבום החדש (Sau joaeo, Fe na festa)  ג'יל ביצע להיטים מתקופות שונות כמו Exspresso 2222, Andar com fe והביצוע המצוין שלו לNo woman no cry.
המינון הנכון בין להיטיו הישנים לשירים החדשים הבטיח הנאה הן למעריצים המעודכנים והן לאלו שבאו לפארק רעננה על מנת לחוות ערב לח ודביק של מויזקה ברזילאית מקפיצה.

מחירי הכרטיסים שירדו פלאים כשבועים לפני המופע (ניתן היה להשיג כרטיס ב99 שקלים) הבטיחו קהל גדול שתרם לאוירה והיה חלק בלתי נפרד מההופעה.

"שאפו" למפיקי המופע וקריאה נרגשת להבאתם של קרליניוס בראון וקיטאנו ולוסו

רובן בלדס - המשורר של העם

בשנים האחרונות מנסה חברת פאניה (Fania), שבצדק נחשבת לחברת ההקלטות המשמעותית ביותר בעולם הסלסה לשחזר את ימיה הגדולים משנות השבעים. תוך שהיא מנסה לדחוף אמנים חדשים, אם כי ללא הצלחה נכרת, משיקה החברה אוספים מצוינים של הכוכבים הגדולים אותם ייצגה במהלך השנים.
האוסף שמסכם את יצירתו של רובן בלדס וקרוי El poeta del pueblo הוא אח המוצלחים שבאוספים אלו.

רובן בלדס נולד בפנמה ובשנת 1969 לאחר שסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה נסע לניו יורק על מנת להגשים חלום ולהקליט אלבום. האלבום שהוקלט יחד עם התזמורת של Pete Rodriguez נכשל ובלדס נאלץ לחזור לפנמה.
אולם בלדס לא זנח את החלום והתעקש לחזור לניו יורק ולנסות להצטרף שלסצנת הסלסה בניו יורק שבשנת 1974 הייתה בשיאה.
כולם ידעו שעל מנת להצליח יש לעבור בפאניה ובלדס הצעיר שהיה מוכן לעשות הכל על מנת להצליח והחל לעבוד בליבל כאחראי דואר.
באותן שנים עשו אמנים כמו וילי קולון, הקטור לואה, סליה קרוז וצ'או פליסיאנו את צעדיהם הראשונים ובלדס שעוד בנעוריו התגלה כזמר מוכשר מצא את עצמו בשיא העשייה המוזיקלית המתהווה. לא חלף הרבה זמן לפני שקיבל את ההזדמנות הראשונה שלו. ריי בראטו נזקק לזמר ליווי להרכב שלו ובלדס נטל את ההזדמנות בשתי ידים.
במקביל החל בלדס הצעיר להלחין שירים אותם ביצעו אמנים אחרים .
את קפיצת המדרגה הבאה הוא ביצע לאחר פרידתם של הצמד קולון לוואה. בלדס חבר לקולון והקליט איתו את האלבום הנמכר ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הלטינית (Siembra). משם קצרה היתה הדרך לקרירת סולו רוויות להיטים ושיתופי פעולה עם גדולי האמנים הלטינים.

האלבום מכיל שירים מהתקופה בה הקליט בלדס בפאניה ובכך הוא עושה שירות גדול מכיון שאין ספק שזו התקופה המוצלחת ביותר של בלדס כאמן.

השירים מסודרים לפי סדר כרונולוגי וכוללים את הלהיטים הגדולים ביותר של בלדס כמו Pedro navaja ו-El cantante  שכתב להקטור לוואה.

להורדה

חוזרים למקורות, כבר אמרנו?

אחרי דודו טסה ואמיר בן עיון שהוציאו אלבומים בערבית מצטרפת ריטה לחגיגה ומשיקה אלבום שכולו שירים בפרסית.
מי שאחראי על הפקת האלבום הם עמי רייס ורן אלמליח מכנסיית השכל והוא יכלול שירים בשפת המקור ושירים מתורגמים מפרסית.
הסינגל הראשון מתוך האלבום - שאנה (מסרק) הוא לא פחות ממצוין. 

ואלס עם בבו ואלדז

צ'יקו וריטה הוא סרט אנימציה חדש שבימו והפיקו של חויאר מריסקאל ופרנאנדו טראובה הזכור לטובה מ-Calle 54.
הסר מגולל את סיפור אהבתם של ריטה, זמרת מצליחה וצ'יקו, פסנתרן הליווי שלה. התפאורה היא קובה וניו יורק של שנות הארבעים והחמישים והיא כוללת כמובן את המאורעות הדרמטים שהתרחשו באותה עת.
על הפסקול אחראי הפסנתרן בבו ואלדז שהסיפור משקף במידה מסוימת את הביוגרפיה האישית שלו.

הואנה מעולם לא נראתה טוב יותר

שיתוף פעולה של חברת תירות עם להקת לוס ואן ואן הולידה קליפ מדליק ללהיט Me Mantengo  מתוך תקליט האולפן האחרון של הלהקה. עושה חשק...

כגודל הציפיה...

אני שומע עשרות אלבומים בשנה. רובם לא מוצאים את דרכם לבלוג מכיון שאני נמנע מלכתוב על אלבומים שאני לא אוהב.
הפעם בחרתי לחרוג ממנהגי ולכתוב על שתי אמניות שאני מאוד מעריך. שתיהן מגיעות מעולמות שונים מוסיקלים שונים והסיבה ששתיהן מצאו את הדרך לאותה רשימה היא הציפיה שעוררו בי אלבומיהן הקודמים והאכזבה שנחלתי מיצירתן החדשה.

מור קרבסי - Daughter of the spring

אלבום הבכורה של מור קרבסי  The beauty and the sea הוא אחד האלבומים האהובים עלי. לראיה בחרתי אותו כאחד מחמשת האלבומים הטובים שסיקרתי בשנת 2009. לצערי, באלבומה החדש Daughter of the spring קרבסי ושותפה ליצירה ג'ו טילור לא מצליחים לשחזר את המלודיות הנפלאות שהיו מנת חלקו של האלבום הראשון.
מרבית השירים פשוט אינם טובים מספיק לטעמי  והאלבום אינו מתחבר לכדי רצף אחד.
בולטים לטובה "יסמין" ו"Asentada en mi ventana".
אני בטוח שזו לא המילה האחרונה של מור קרבסי והיא עוד תמצא את דרכה לרגש את המאזינים כפי שעשתה באלבומה הראשון.





Omara Portuondo & Chucho valdes - Omara & Chucho

צ'וצו' ולדז נחשב לאחד משלושת הפסנתרנים המובילים כיום בקובה. עומארה פורטונאדו היא זמרת הסון/בולרו הבלתי מעורערת של האי.
 שניהם כבר לא ילדים (69 ו 80 בהתאמה) וזה הוא לא שיתוף הפעולה הראשון בינהם. כל אלו יצרו ציפיה לאלבום מיוחד שיסמן עוד פסגה בקרירה מפוארת.
Omara & Chucho הוא אלבום נוגה אשר מזכיר מפגש בין נגן ברים מזדקן לזמרת שנעוריה כבר מאחוריה. יש שיראו בכך משהו נוסטלגי להתענג עליו, באופן אישי היה לי קשה להתחבר.
אם מבודדים את נגינת הפסנתר של ולדז ואת שירתה של פוטנואדו מבינים שלשניהם יש יכולות נדירות, אולם משהוא בבחירת השירים והעיבודים המינימליסטים מפספס בעיני.
יוצאת מהכלל היא הרצועה Esta tarde vi llover בה מתארח וינסטון מרסילס בחצוצרה. שאר הרצועות מתחברות לכדי אלבום ג'אז טוב שנעים לשמוע ברקע אבל  לא מצליחות לחדור מעבר.



להורדה

נמצא יורש - לאורו ביה של אוריליו מרטינז

חיפוש ברחבי הרשת אחרי השם לארו ביה (Laru Beya) מעלה כי מדובר ברצועת חוף קסומה במדינת בליז ששוכנת בין מקסיקו לגואטמלה. חוף הים הבתולי שמתגלה בתמונות מלווה אותי בשעה שאני מאזין לאלבום הבכורה של  אוריליו מרטינז (Aurelio Martinez) הנושא את אותו השם.

מרטינז שימש כנגן הליווי של אנדי פלסיו האמן  שחשף לעולם המערבי את היופי הטמון במוזיקת הגריפונה - תרבות שמתקיימת מעל לארבע מאות שנה לחופי הים הקאריבי.

מותו המפתיע של פלסיו לפני כשנתיים השאיר בפי רבים תחושה של החמצה מכיון שברור היה שישנם עוד חומרים רבים שלא הוקלטו והופצו במערב. מי שהרים את הכפפה היה המפיק הבריטי איואן דוראן שהפיק את אלבומו של פלאסיו ובמובנים רבים עזר למרטינז להמשיך את המסע  להכרה במוזיקה ובתרבות של בני הגריפונה שהתחיל פלאסיו.

לארו ביה הוקלט בסנגאל ובבליז . השירים באלבום מבוססים כולם על לחנים וטקסטים עממים, רובם זוכים לראשונה להיות מוקלטים. העיבודים מי שמכיר את Watina, אלבומו של אנדי פלאסיו, ימצא את העיבודים פחות מלנכולים ויותר מגוונים.
המוזיקה של הגריפונה נשענת על מקורותיה האפריקאים ולכן החיבור לסנגאל נשמע טבעי.
יוסו נדו'ר ב-Lubara Wanwa  ו Wamada מקונן ברגש ועוצמה נדירים, רודי גומיס  הסולן של Orchestra Baubab מוסיף צבע נוגה ויכולת וקאלית מרשימה ב-Bisien Nu. שניהם הופכים את הרצועות הללו לטובות ביותר באלבום.
מרטינז עצמו ניחן בקול חודר שמגיע לשיאו ב  Mayahuaba . הוא גם אחראי לכלי ההקשה והגיטרה בחלק מהרצועות.

Laru Beya הוא ללא ספק אחד האלבומים הטובים ששמעתי השנה ואני מהמר שהוא יופיע ברשימות סיכום השנה של פאריסון.

למטה, הסרט המתאר את הקלטות האלבום:

להורדה

חוזרים למקורות - "קהלת" ו"האחים אל כוויתי"

בשנים האחרונות חזינו במספר רב של אמנים ישראלים פונים למקורות היהודים על מנת לחפש מקור השראה ליצירתם.
מה שהתחיל במשפחת בנאי המשיך עם שולי רנד, אתי אנקרי, קובי עוז ואפילו ברי סחרוף.
שני אלבומים חדשים מסמנים מגמה חדשה של חזרה של אומנים ישראלים ממוצא מזרחי לשירה בשפה הערבית.

האלבום חדש של עמיר בן עיון - "קהלת" הוא למעשה שילוב בין שני המגמות.

אביו של בן עיון תרגם חלקים מספר קהלת לערבית  וללדינו ובן עיון הלחין ושר. 

השפה הערבית מתאימה לבן עיון וניכר שהוא מרגיש בה טבעי לחלוטין. 

בן עיון לא שינה במאום את סגנון ההלחנה הכה יחודי לו וגם העיבודים ממשיכים את את הקו אותו אימץ באלבומיו האחרונים.

בכך אולי יש החמצה. הייתי רוצה לשמוע את בן עיון שר לקולם של עיבודים ערבים קלאסיים, אולי בלויוי התזמורת האנדלוסית הישראלית שיכולה לשמש תפאורה מושלמת לשיריו, שירתו והטקסטים באלבום.
אני חושש שהעיבודים השבלונים מידי ב"קהלת" הופכים אותו לעוד אלבום טוב של בן עיון אבל לא מאלו שיבלטו בחלוף השנים .

ועוד משהוא - את האלבום הורדתי באופן חוקי מהאתר של בן עיון. אני מוצא ש-39 שקלים הם סכום הולם עבור האלבום. חבל רק שהאלבום ירד ללא שמות לשירים וללא מילות השירים ופרטי הנגנים.

לעומת בן עיון, דודו טסה הולך עם הפרויקט הערבי שלו עד הסוף.
טסה, נצר למשפחת של מוזיקאים נחשבים מעיראק (האחים אל כוויתי), בחר 11 שירים שהלחינו וסבו ואחיו לפני יותר משישים שנה והתאים אותם לרוח הזמן הנוכחית.
כמעט כל שיר זכה לעיבוד יחודי ומבוצע בידי אמן אחר אולם יופיו של האלבום "האחים אלכוויתי" טמון בחיבור בין הקטעים שמציע יצירה אחודה וקוהרנטית.
בחלק מהשירים עשה טסה שימוש בהקלטות המקוריות מעיראק ובחלק בחר לארח את אימו, ברי סחרוף ויהודית רביץ.
כולם שרים בערבית וכולם נשמעים מצוין . העיבודים נשענים במידה רבה על התזמור הערבי הקלאסי ומשלבים גם אלמנטים של רוק ואלקטרוניקה שמאוד מאופיינים עם יצירתו של טסה.
אהבתי במיוחד את "ויין יא גלוב" ששר טסה, ואת "ואללה עג'בני ג'מלאכ" שזכה לעיבוד דאב סטפ גאוני.

מי שישכיל להתגבר על מכשול השפה ימצא אלבום מגוון מענין וכיפי לשמיעה. חבל שאין סיבוב הופעות שמלווה את האלבום.

שעה היסטורית

עם מותו של פרופסור מיכאל הר סגור נסתם הגולל על אחת מתוכניות הרדיו המעולות ביותר ששודרו בישראל - שעה היסטורית.
במהלך השנים נצברו בארכיון גלגל"צ עשרות תוכניות ובן סקירה מרתקת של המאורעות ההיסטורים הגדולים.
הבעיה היחידה של התוכנית "שעה היסטורית" היא השעה הבעיתית בה היא משודרת - 19:00 בערב ביום שישי.
תמיד רציתי להניח את ידי על ארכיון התוכנית אולם מכיון שהתוכנית שודרה מדיי שבוע (ועדין משודרת בשידורים חוזרים) דחיתי את המאמצים.
מותו של הפרופסור הנשגב דרבן אותי לעשות מעשה ובחיפושי הגעתי לאדם יקר בשם אסף אשר קיבץ עשרות תוכניות למאגר אחד אותו הוא חולק עם כל דורש.
מאז שהורדתי את המאגר אני ממש מחכה לפקקים בדרך לעבודה ואינני רוצה שהם יגמרו לעולם.
לפרטים נוספים  

גוספל לצעירים

כתבה מצוינת מתוך התוכנית 60 דקות שעוסקת במוזיקת גוספל וכיצד היא מצילה צעירים אמריקאים מלהשאב לעולם הפשע.
לצפיה
מומלץ.

איכות מרוקאית

אחרי האכזבה מאלבומה האחרון של סועאד מסאי (ח'וריה), הנציגה הנשית הבולטת של צפון אפריקה בסצינת מוזיקת העולם הבינלאומית, שמחתי לגלות את סופיה שאראי (Sophia Charai) ואלבומה האחרון Pichu .
שאראי היא זמרת ממוצא מרוקאי אשר נסעה ללמוד אדריכלות בפאריס ומצאה את עצמה במסע תרבותי מוזיקאלי אשר מתועד באלבום האולפן אותו כתבה והפיקה יחד עם שותפה לחיים המוזיקאי - מתיאס דופלסי.
חיבתה של שאראי לאסתטיקה ניכרת היטב בשירי האלבום. העיבודים אינם עמוסים ונותנים לקול העמוק של שאראי את הכבוד הראוי לו. למרות ריבוי ההשפעות ניתן לזהות חתימה יחודית שנובעת מסגנון ההגשה הקברטי של שאראי ומהלחנים שמתכתבים    עם השאנסונים הגדולים של שנות העשרים. מרבית השירים מושרים בערבית מה שמעניק לאלבום את הניחוח המזרחי והופך אותו ליחודי באמת.
סופיה שאראי היא ללא ספק קול חדש ומענין אשר שווה מעקב.

למטה- קליפ שהוא פורטרט עצמי המספר את סיפור אלבומה האחרון





הסינגל הנושא את שם האלבום (אחלה קליפ)






להורדה
סיסמה:  musicmund

הופעה מענינת

יסמין לוי מארחת את יאניס קוצירס (Yiannis Kotsiras) מיון במסגרת פסטיבל ישראל. קוצירס הוא אחד הזמרים היוונים המצליחים ביותר. הרפרטואר שלו כולל שירי רמבטיקו ורוק רך.
 למידע נוסף וכרטיסים בהנחה. 

הנה אחד הלהיטים שלו - אלכסנדריה הלקוח מתוך אלבום בהופעה חיה שיצא בשנת 2002

סוינג צועני

Swing de Gitanes הוא הרכב ישראלי צעיר ומבטיח אשר מפליא לנגן סגנון נשכח מתחילת המאה ה-20 אשר זכה לכינוי Hot Jazz.

מי שנחשב לאבי הסגנון הוא מוזיקאי ממוצא צועני בשם ג'נגו רינדהרט ( Django Reindhart ) אשר חבר לכנר סטפן גרפלי (Stephan grapeli) והקליט במהלך שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים עשרות קטעים המשלבים אלמנטים צוענים ומוזיקת ג'אז.

מכיון שרינדהרט איבד 2 מאצבעות ידו השמאלית בתאונה יש שסוברים שהסגנון החדש המתאפין בעיקר בקטעי סולו גיטרה מהירים על רקע מהלכי אקורדים "חנוקים" נובע מהמגבלה שהפכה לסגנון נגינה שרבים מנסים לחקותו כיום.

אם הייתי צריך לבחור פסקול לפאריס אין ספק שיצירותיו של רינדהרט היו מככבות מכיון שהן שובות בדיוק מירבי את הרומנטיות והאלגנטיות שמאפינות את הבירה הצרפתית.

למרות המרחק התרבותי בין פאריס הארופאית של תחילת המאה ה-20 לתל אביב המיוזעת של תחילת המאה ה-21
חברי Swing de Gitanes, אורן שגיא(קונטרבס), יעקוב חוטר (גיטרה) ואורי בן צבי (גיטרה) מצליחים להעביר בצורה מהימנה את רוח המקור.
Muza, אלבום הבכורה של ההרכב כולל  יצירות של רינדהרט לצד עיבודים מקורים לשירי הביטלס ואדית פיאף כולם מבוצעים בסטנדרטים בינלאומים ומספקים רגעים של עונג נוסטלגי ותחושה חזקה של חוץ לארץ.

מומלץ!

האומנות בזבל

למי שעוד לא צפה ב"אומנות בזבל"  אשר מציג מזה מספר חודשים בסינטק תל אביב, הנה המלצה חמה לסרט דוקומנטרי המתאר את המציאות הקשה של חלק ניכר מאזרחי המדינות המתפתחות.

שושלת ולדז

"קפה גיברלטר" מפרסם רשימה מצוינת של מיכל פופובסקי סוקרת את תולדות שושלת הפסנתרנים המלכותית של קובה.
לקריאה

אלבום חדש לאליאדס אוצ'ואה

האתר הקובני granma.cu מפרסם ראיון מענין אם אליאדס אוצ'ואה לרגל הקלטת שלושה אלבומים, הראשון מבינהם Bolero para ti  עומד לצאת בקיץ הקרוב.
האלבום צפוי להכיל 15 שירים מתוכם 3 שירים חדשים והשאר גרסאות כיסוי לשירי סון ובולרו מקובה והקריבים.
בהמשך צפויים לצאת שני אלבומים נוספים, אחד שיוקדש לגוארצ'ה וצ'אנגוי ושני שיהיה אלבום אינסטרומנטלי.
לראיון המלא

Calle Real

יש שמועות שלהקת קאיה ריאל (Calle Real) משוודיה מגיעה להופיע בקונגרס הסלסה שיערך באילת בסוף אפריל. עוד לא מצאתי הודעה רשמית אבל אני מקווה שהשמועות יתבררו כנכונות כיוון שזאת הזדמנות מצויינת לשמוע את הרכב הטימבה המוביל בארופה. למרות אלבום שני מאכזב (Me lo gane) שיצא לפני כשנה, קאלה ריאל מציעה איכות מוזיקאלית ומוזיקה מקורית שנדיר למצוא מחוץ לקובה.

הנה מה שחשבתי בשעתו על אלבומם הראשון.

להיטי טימבה חדשים

רשימת השידור של רדיו האינטרנט - timba.com משופעת בלהיטים מבטיחים:

האלבום החדש של ה-Soneros All Stars מסתמן כמבטיח במיוחד. אחרי סינגל בכורה (Limpia mi son) ניתן לשמוע כבר גירסת דמו של הסינגל הבא -La Habana tiene su mano. בשיר משתתפים לא פחות מ"אל אינדיו" אקס הטרבוקו של מנוליטו סימונה,פפיטין - זמר חדש בטרבוקו ו"אל סינסונטה" מאורקסטה רווה - שלושתם עושים עבודה מצוינת.

עוד סינגל חדש מגיע מכיוונם של Havana D'primera. הסינגל Carita de pasaporte הוא לא להיט ריקודים ענק אבל יש בו הרבה איכות ועינין מוזיקאלי, מה שעושה חשק רב להאזין לאלבום המלא שעומד לצאת בקרוב.