כגודל הציפיה...

אני שומע עשרות אלבומים בשנה. רובם לא מוצאים את דרכם לבלוג מכיון שאני נמנע מלכתוב על אלבומים שאני לא אוהב.
הפעם בחרתי לחרוג ממנהגי ולכתוב על שתי אמניות שאני מאוד מעריך. שתיהן מגיעות מעולמות שונים מוסיקלים שונים והסיבה ששתיהן מצאו את הדרך לאותה רשימה היא הציפיה שעוררו בי אלבומיהן הקודמים והאכזבה שנחלתי מיצירתן החדשה.

מור קרבסי - Daughter of the spring

אלבום הבכורה של מור קרבסי  The beauty and the sea הוא אחד האלבומים האהובים עלי. לראיה בחרתי אותו כאחד מחמשת האלבומים הטובים שסיקרתי בשנת 2009. לצערי, באלבומה החדש Daughter of the spring קרבסי ושותפה ליצירה ג'ו טילור לא מצליחים לשחזר את המלודיות הנפלאות שהיו מנת חלקו של האלבום הראשון.
מרבית השירים פשוט אינם טובים מספיק לטעמי  והאלבום אינו מתחבר לכדי רצף אחד.
בולטים לטובה "יסמין" ו"Asentada en mi ventana".
אני בטוח שזו לא המילה האחרונה של מור קרבסי והיא עוד תמצא את דרכה לרגש את המאזינים כפי שעשתה באלבומה הראשון.





Omara Portuondo & Chucho valdes - Omara & Chucho

צ'וצו' ולדז נחשב לאחד משלושת הפסנתרנים המובילים כיום בקובה. עומארה פורטונאדו היא זמרת הסון/בולרו הבלתי מעורערת של האי.
 שניהם כבר לא ילדים (69 ו 80 בהתאמה) וזה הוא לא שיתוף הפעולה הראשון בינהם. כל אלו יצרו ציפיה לאלבום מיוחד שיסמן עוד פסגה בקרירה מפוארת.
Omara & Chucho הוא אלבום נוגה אשר מזכיר מפגש בין נגן ברים מזדקן לזמרת שנעוריה כבר מאחוריה. יש שיראו בכך משהו נוסטלגי להתענג עליו, באופן אישי היה לי קשה להתחבר.
אם מבודדים את נגינת הפסנתר של ולדז ואת שירתה של פוטנואדו מבינים שלשניהם יש יכולות נדירות, אולם משהוא בבחירת השירים והעיבודים המינימליסטים מפספס בעיני.
יוצאת מהכלל היא הרצועה Esta tarde vi llover בה מתארח וינסטון מרסילס בחצוצרה. שאר הרצועות מתחברות לכדי אלבום ג'אז טוב שנעים לשמוע ברקע אבל  לא מצליחות לחדור מעבר.



להורדה

2009 - פאריסון מסכמת שנה

הנה מבחר מהאלבומים שהרביתי לנגן בשנה החולפת.

Havana D'Primera - Haciendo Historia

ללא ספק האלבום הטוב ביותר שיצא השנה ובעשור כולו. אלכסנדר אבראו מקליט יצירת מופת מהוקצעת ובשלה שלכאורה אינה מספקת משהו חדש שלא נראה בעבר. זו אולי ההוכחה שאלבום טוב צריך בעיקר מלודיות מצוינות. ברם, החצוצרה והקול החם של אבראו לא מזיקים ונותנים את המגע שהופך אלבום גדול למופתי.

Arrasando - Los Van Van

בסך הכל אלבום די מאכזב שמזכיר מאוד את האלבום הקודם (והמצוין) Chappeando . אחרי שהתרגלנו לסטנדרט הגבוה של פורמל אין ספק שלא קיבלנו את התמורה הרגילה. יוצא דופן הוא הלהיט Me Mantengo ששר ללה גונזלס המוכשר. שיר הסלסה הטוב ביותר של שנת 2009.

Diego el Cigala - Dos Lagrimas

עוד הפקה מהוקצעת מבית היוצר של סיגאלה המראה שמבצע טוב יכול להפיח רוח רעננה גם בנדושות שבקלישאות הלטיניות. דיסק שכבש אחר כבוד את ברי היין בתל אביב שצצו השנה כפיטריות אחרי הגשם.

Mor Karbasi - The beauty and the sea

הדיסק הזה יצא ב2008 אבל הגיעה לתודעה שלי רק השנה. דיסק בכורה מקסים לזמרת ישראלית צעירה שהולכת בדרכה של יסמין לוי ומקליטה תקליט מקסים הכולל יצירה מקורית וביצועים מעולים לשירי לדינו מסורתיים. לקרבסי יש קול הרבה פחות מלודרמטי וכבד מיסמין מה שהופך את השירים לנגישים במרבית שעות היממה (ולא רק כשבא לבכות...)

Yasmin Levi - Santir

ואם השתמע איזו שהוא דבר ביקורת על יסמין לוי הרי שאין שמח ממני על מתנת סוף השנה שקיבלנו מהזמרת הישראלית המצליחה ביותר בעולם. מה לא נכתב, הולל וסופר ועדין נדמה שסופרלטיבים לא יספיקו. שימו יד על Santir ולא תתחרטו.

יסמין לוי משתמשת בכישרון רב בקול שלה ומקליטה דואטים עם הלני ויטאלי ואביה המנוח. ביצוע מצוין להללויה של ל. כהן מאפשר למי שעוד לא מכיר להתחבר ליוצרת ישראלית גדולה.

יסמין לוי מאחוריך...

אני לא בטוח שמור קרבאסי תיהיה מרוצה מהכותרת של הפוסט , אבל ההשואה, גם אם לא מקורית במיוחד, מתבקשת.

הדימיון בין השתים הוא יותר ממקרי. שתי הזמרות המוכשרות הינן נצר לשושלת ירושלמית מפוארת בעלות זיקה לפיטנות ספרדית. שתיהן פועלות מזה כמה שנים בלונדון שם הם מבצעות שירי לדינו ישנים יחד עם יצירה מקורית ששואבת השראה משירת הפלמנקו. אבל כאן בערך מסתיימת ההשוואה. בעוד הקול של יסמין, בעלת נוכחות לטוב ולרע, תופס את המאזינים מהרגע הראשון, הקול של קראבסי, רך, רב גוני יותר ומלטף את דרכו אל המאזינים באיטיות כובשת. 

אל תטעו, גם כאן תמצאו עוצמה שקטה, אבל במידות מתונות הרבה יותר.

באלבום הבכורה שלה "The beauty and the sea" חוברת קראבסי לגיטריסט הלונדוני ג'ו טילור על מנת לבצע שבעה שירים שכתבה והלחינו יחדיו ויצירות עממיות כמו "שחרחורת". אהבתי במיוחד את   La Galana y La Mar  ואת Como el pashra que bola אבל כל האלבום שומר על רמה אחידה ומוכיח ששירת לדינו היא הרבה מעבר לטרנד חולף. כן ירבו.