קרליניוס בראון, אחד המוזיקאים הפוריים ביותר בבראזיל, מצטרף לטרנד ומשיק שני אלבומים חדשים Diminuto השקט והאקוסטי וAdobro בעל הגוון האלקטרוני והמסיבתי.
בינתים שמעתי רק את Diminuto ומאוד נהניתי.
במשך השנים בראון נהג לכתוב שירים נוגים בעיקר ליוצרים אחרים דוגמת מריסה מונצ'ה ועומארה פורטונאדו או כחלק מפרויקטים בהם נטל חלק עם אמנים אחרים (Tribalistas, El milagro de Candeal). הפעם הוא נוטל את ההובלה והתוצאה נעימה מאוד לאוזנים. בראון לא מוותר על הציבעוניות ומגוון השירים מכיל סמבה, רוק מינימליסטי ובוסה נובה.
הנה בראון מתאר (פורטוגזית) כיצדנכתבו והופקו השירים באלבום
בשנים האחרונות מוזיקת הכליזמר היהודית הפכה לדבר הכי חם בקרב שוחרי המוזיקה האלטרנטיבית. הפרויקט Abraham inc מעלה את הרף ומצליח להכניס למוזיקת הכליזמר אלמנט שמעולם לא היה בה - סקס אפיל.
אבי הפרויקט - מוזיקאי יהודי המכונה "SoCalled" חיבר את נגן הקלרינט המופלא David Krakauer לנגן הטרומבון Fred Wesley והצליח להוציא מהשנים סאונד פאנקי ומקפיץ שאוטומטית הופך את ההרכב להרכב חתונות אולטימאטיבי.
התקליט השלם עדין לא יצא, אבל אתם מוזמנים להתרשם מהקטע הבא:
מפגש בין שני ענקי הבלוז - בי בי קינג ובאדי גאי מתרחש באלבומו החדש של באדי גאי Living proof .השיר בשם "Stay around a little longer" מספר סיפורם של שני מוזיקאים שחיו חיים מלאים והצליחו להגשים את חלמותיהם הגדולים ביותר ויחד עם זאת הם אינם מרגישים מוכנים לרדת מהבמה כיון שהם עדין יש בהם משהוא לתת.
השבוע יחל פסיטבל העוד בבית הקונפדרציה בירושלים - אחד הפסטיבלים הטובים ביותר שנערכים בארץ.
כמידי שנה יארח הפסטיבל הופעות של אמנים מלאומים שונים אשר המשותף בינהם הוא מוזיקה מזרחית.
על פי לוח ההופעות, המזרח משתרע מארץ ישראל ועד להודו ולכן טעות לחשוב על מוזיקה מזרחית כמקובל בארץ (מוזיקת פופ הנשענת על מאפיינים של מוסיקה ערבית קלאסית ורמבטיקו).
לצד הרכבים המבצעין מוזיקה מקורית יערכו מספר הופעות מחווה לאמני עבר. המעניינת שבהם לדעתי היא המחווה לזמר העיראקי נאזם אלע'זאלי שמבצע נגן העוד יאיר דלאל.
הנה קטע מתוך עלון הפסטיבל המתאר את המופע שיערך ביום שבת הקרוב (13.11) בבית הקונפידרציה בירושלים :
"נגן העוּד והכינור יאיר דלאל במופע מחווה לאחד מגדולי הזמרים העיראקים: נאזם אלע'זאלי, ששיריו עדיין מושרים ברחבי המזרח התיכון כולו.
אלע'זאלי למד בנערותו משחק באקדמיה לאמנות בבגדד, אך לאחר שפגש את הזמר המפורסם מוחמד אלקובנג'י החל ללמוד אצלו שירה ולהופיע כזמר. אלע'זאלי הצטרף לתזמורת רשות השידור בבגדד, עבד עם המוסיקאי ונגן העוּד האגדי ג'מיל באשיר, וקולו המיוחד ושירתו המרגשת כבשו עד מהרה את אוזניהם ואת לבם של מעריצים רבים בעיראק וברחבי המזרח התיכון.
אלע'זאלי נשא לאשה את הזמרת היהודייה סלימה מורד פאשה, מלכת חיי הלילה של בגדד, שהיתה מבוגרת ממנו ב-15שנה וכבר מפורסמת מאוד. סלימה טיפחה את אלע'זאלי, העניקה לו רבים משיריה, והשניים אף הופיעו יחד באירועים מיוחדים.
אלע'זאלי נפטר באופן פתאומי מהתקף לב ב-1963, כשהיה בשיא תהילתו.
במופע המחווה יתארחו זמרים ונגנים שכמה מהם נולדו בבגדד וזכו להכיר את שיריו של אלע'זאלי בזמן אמיתי, ובהם דלאל סלאם, יוסי בגדדי וחיים אנקרי, וכן המוסיקאי והזמר דודו טסה, שהקליט באחרונה את "פוג אל נח'ל" המפורסם של אלע'זאלי."
והנה קטע מתוך "פוג אלנח'ל" בביצועו של ע'זאלי ולאחר מכן בביצוע המחודש של דודו טסה
צ'וצ'ו ולדז ( Chucho Valdes) הוא הפסנתרן המוערך ביותר בקובה. בנו של בבו ולדז, פסנתרן מוערך בזכות עצמו, והמיסד של הרכב הג'אז המיתולוגי אירקרה (Irakere) רכש צ'וצו' במהלך השנים קהל מעריצים בכל העולם.
אלבומו החדש, Chucho's steps, שהוקלט בהואנה מקבץ תחת קורת גג אחת כמה מטובי מוסיקאי הג'אז להרכב הנושא את השם Afro-Cuban Messengers.
האלבום Lado B (צד שני) הוא אחד מאלבומי הבוקר הטובים ביותר ששמעתי בזמן האחרון. אינסטרומנטלי, לא מסורבלי ומאוד עגולים ונקי, הוא מסייע לי להתניע את היום לאט לאט בקצב האספרסו.
Domiguinhos הוא אחד מנגני האקרודיאון הטובים בברזיל ו-Yamandu Costa הוא וירטואוז על הויולאו (גיטרה בעלת 7 מיתרים) ביחד הם אחראים לקסם של אלבום שמלווה אותי בבקרים האחרונים. יש משהוא מאוד צרפתי בתקליט הזה שמזכיר קצת את רישאר גליאנו ובכל זאת היצירות הן בחלקן מקוריות של דומינגיניוס ובחלקן נכסי צאן ברזל ברזילאים אשר נכתבו בידי פיצ'ינגיניה ולואיס גונזגה.
הנה סקירה קצרה של מספר אלבומי סלסה שיצאו לאחרונה. רובם אינם מבריקים אבל מצאתי אותם ראויים לסיקור מכיון שהיוצרים שלהם הם אמנים שהוכיחו את עצמם בעבר ואני עוקב באדיקות אחרי הקרירה המוזיקאלית שלהם:
Manolito y su Trabuco - Una Vez Mas
ב 2007 הוציאה הלהקה את אחד האלבומים הטובים של העשור (Hablando en serio) אולם לאחר מכן היא לא הצליחה לשחזר את הרמה הגבוה שהציגה בתקליט. אחד מחברי ההרכב הכי מזוהים עם הלהקה, הזמר סיססטו "אל אינדיו" יורנטה, הודיע על פרישה מהלהקה לטובת קריירת סולו ושני האלבומים שהלהקה הקליטה (Beat cubano ו-Control) אכזבו ולא עמדו בציפיות המבקרים והקהל.
כעת עם "Una vez mas" נראה שהלהקה יוצאת מהמשבר עם אלבום המכיל להיטי טימבה דוגמת "La Noche" ו-"Mi pilosofia", דואט עם Paulito FG.
את אל אינדיו החליף אל נורו ( El Noro ) אקס Salsa mayor וכיום חבר בלהקתו של Pupi y los que son son והוא מוסיף צבע וכוח ברג'יסטרים הגבוהים לצידם של ריקרדו אמארי ומיאמי ולדז, חברי ההרכב הקבועים. אל נורו גם שר את
אחד השירים הטובים באלבום, דווקא סון מונטונו בשם Santiago אשר ניחן בגרוב יוצא דופן ומעוטר בסולו פסנתר יוצא דופן של חוזה לוגו פסנתרן הבית של ג'ילברטו סנטה רוסה.
בסך הכל, למעט קצת בלדות מעצבנות של ריקרדו אמארי, אהבתי את התקליט ואני מאמין שהוא מבשר על חזרתה של הלהקה לתלם.
לשיפוטכם :
Spanish Harlem Orchestra(SHO) - Viva la Tradicion
ה SHO משופעת בכוכבים ונגנים מעולים ולכן בכל פעם שהיא מוציאה תקליט רף הציפיות הוא גבוה במיוחד. Viva la Tradicion הוא אלבומם הרביעי מזה כעשור ולצערי גם הוא, כמו קודמיו, אינו מצליח לעמוד בציפיות. הלהקה ששמה לעצמה למטרה להנציח את הסאונד והעיבודים של שנות השבעים מצליחה לעשות זאת בעיקר בזכות נגנים כמו ג'ימי בוש (טרומבון), לואיסיטו קינטרו (כלי הקשה) והמפיק אוסקר הררננדז אולם היא חסרה את כשרון ההלחנה. כתוצאה מכך, למעט רצועה מקורית אחת ומוצלחת - El negro tiene tumbao אותה מבצע איזאק דלגאדו, היצירות היחידות המוצלחות באמת הם אלו אשר נכתבו ובוצעו במקור על ידי הרכבים אחרים דוגמת Salsa dura שנכתב בוצע במקור ע"י מנוליטו סימונה.
אלבום הבכורה של הסונרוס היה הצלחה מסחררת וקבע רף גבוה מאוד. אלבומם השני, למרות שהופק בידיד סזאר "פופי" פדרוסו לא הצליח ליצר אצלי את אותה התרגשות וכעת הם עומדים למבחן האלבום השלישי. מנהיג ההרכב יאנס בודגן גייס להרכב את אחד הווקליסטים האהובים על בקובה - El nene והסינגל הראשון ששוחרר - Limpia mi Son בהחלט מבשר טובות .
Gilberto Santa Rosa - Irrepetible
הבעיה העיקרית אם ג'ילברטו סנטה רוסה היא שהדחף לעמוד בסטנדרד מסחרי של הוצאת אלבום בשנה גורם לו להתפשר על איכות החומרים שהוא מקליט ומבצע. Irreptible בניגוד לשמו הוא אלבום שחוזר על עצמו עד כדי מיאוס . עוד אלבום משעמם רווי בלדות סתמיות ושירי סלסה רומנטית שאינם תורמים במאום לרפרטואר המפואר של סנטה רוסה.
Protegid של כרמן סואזה (Carmen Suaze) הוא בראש ובראשונה תקליט ג'אז. הסיבה שאני מסקר אותו בבלוג נעוצה בהשפעות האפריקאיות הרבות שמשולבות במוסיקה של סואזה והופכת אותו לתקליט ג'אז יחודי שיכול לענין גם חובבי מוזיקת עולם.
סואזה היא בת למהגרים מקאפו ורדה שהשתקעו בליסבון. יחד עם מוסיקת המורנה מקאפו ורדה עושה רושם שהיא הקשיבה הרבה לדיוות ג'אז גדולות כמו אלה פיטצ'ראלד, נינה סימון ודידי ברידג'וטר.
ב-Protegid היא משלבת בין כל ההשפעות הללו ויוצרת תקליט קליל וקולח שנשמע מקורי כבר בהאזנה ראשונה.
Quantic הוא שם הבמה של הדי ג'י והיוצר וויל הולנד. בדומה לתקליטנים אחרים דוגמת ג'יל פיטרסון, שאב אל סבח ודי ג'י דולורס גם הולנד מקדיש את חייו לחיפוש אחר צלילים וסגנונות מוסיקלים אשר אינם זוכים לתשומת הלב הראויה ברחבות הריקודים בארופה וארה"ב ובהפקת אלבומי פיוז'ן בעלי ערך אומנותי של ממש.
Dog with a rope הוא תקליטו האחרון וה-14 במספר. התקליט מתמקד בתפר שבין מקצבי הרגאי,סקא ודאב ומקצבים לטינים כמו גואואנקו וקומביה.
האלבום הוקלט בקאלי, קולומביה, מקום מושבו של הולנד בארבעת השנים האחרונות והוא משלב כישרונות מקומים עם הפקת סאונד מתקדמת.
למרות המרחק הגאוגרפי הקצר בין ג'מיקה לקובה, פורטוריקו וקולומביה לא שמעתי מעודי תקליט שמצליח להעביר את הקשר הבלתי נמנע בין המקצבים הלטינים לצלילי הדנסהול והרגאי שיצאו מג'מיקה - כולם בניה של אפריקה. Dog With a Rope מצליח להעביר לנו את המובן מאילו בצורה יוצאת מהכלל, במיוחד בגרסאות הכיסוי ל Swing Easy, במקור של ה-Soul Vendors ו-Cumbia Sobre el Mar אשר בוצעה במקור על ידי רפאל מחיה.
Dog with a Rope הוא חגיגה אמיתית של צלילים וצבעים, מתאים למסיבה ולבוקר אנרגטי במיוחד.
במהלך שלושת השנים האחרונות, מאז הכריז נשיא מקסיקו פליפה קלדרון מלחמה על ארגוני הפשע המאורגן, נהרגו במקסיקו כ-30 אלף איש כתוצאה ממאבקי שליטה בין קרטלי הסמים השונים.
המומחים חלוקים בדעתם. בעוד ישנם כאלו שטוענים שמספר ההרוגים הגבוה מעיד על הלחץ והמצוקה בהם מצויים ארגוני הסמים ישנם אחרים שטוענים כי התופעה תלך ותחמיר כל עוד לא תתבצע לגליזציה של הסמים הקלים.
ארגוני הסמים נלחמים על עוגת הכנסות המוערכת בכ-40 מילארד דולאר בשנה. ההכנסות הגדולות תורמות בעקיפין לכלכלת מקסיקו אך גם הופכות את השחיתות השלטונית לפגע רע המחלחל גם לתעשיות החוקיות. בנוסף על כך מלחמת הקרטלים כבר חצתה מזמן את גבולות עולם הפשע והיא לא מהססת לפגוע בחפים מפשע על מנת להשיג את מטרותיה.
הסרט הבא ממחיש את הקלות בה פועלים קרטלי הסמים במקסיקו
המציאות הבלתי אפשרית המתוארת בסרט החלה קורמת עור וגידים רק בשנים האחרונות.
פריחתם של ארגוני הסמים במקסיקו החלה בתחילת שנות ה-90 שעה שקרנם של קרטלי הסמים בקולומביה החלה לרדת.
כאשר נתיבי ההברחה המסורתים של הסמים לארה"ב, שוק הסמים הגדול ביותר בעולם, החלו נחסמים בזה אחר זה, פנו יצרני הקוקאין בקולומביה לארגוני פשע מקומים במקסיקו על מנת שאלו יבריחו את הסם לארה"ב.
העובדה ששתי המדינו הללו חולקות גבול משותף באורך של 3169 ק"מ הפכה את שינוע הסמים לארה"ב למשימה קלה מאין כמוה. ככל שעבר הזמן צברו ארגוני הסמים במקסיקו יותר כוח, כסף וניסיון וניצלו את מלחמת החורמה שהכריזה ארה"ב על פאבלו אסקובר ומרעיו על מנת להסיט את מאזן הכוח מהיצרנים בקולומביה למשנעים במקסיקו.
את הריק שהשאירו הקרטלים של מדיין וקאלי תפסו עד מהרה 4 קרטלים עיקרים - קרטל המפרץ (El Golfo) , קרטל טיחואנה (Tijuana), קרטל חוארז (Juarez)וקרטל סינאלואה (Sinaloa).
קרטל חוארז:
חוארז היא עירת גבול המונה כ1.5 מיליון תושבים. מידי יום עוברים את הגבול בחוארז אלפי אנשים בדרכם ל-אל פאסו טקסאס והפוך. הסמיכות למעבר הגבול הפכה את העיר לכר פעולה אטרקטיבי במיוחד עבור ארגוני הפשע המאורגן והביא לדירוגה של העיר כעיר בעלת מספר הרציחות הגבוה במקסיקו.
מי שאחראי להפיכתו של קרטל חוארז לשם דבר הוא אמאדו פואנטס, הידוע בכינוי El senor de los cielos (אדון השמים) בשל צי המטוסים הפרטים (12 מטוסי בואינג 727) שהיה ברשותו ושימש אותו על מנת להעביר סמים לארה"ב.
בשנות ה-90 נאמד הונו של פואנטס ב25 מיליארד דולאר (פי 2 מהכנסותיה השנתיות של חברת טבע) הוכנסותיו השבועיות נאמדו ב200 מיליון דולר.העוצמה שצבר הביאה אותו לראש רשימת המבוקשים בארה"ב והטבעת החלה מתהדקת.
Amado Carillo Funtes
בשנת 1997 מת פאנטס על שולחן הניתוחים בשעה שעבר ניתוח פלסטי מורכב לשינוי זהות. למרות שעוד באותו היום נרצחו כל הרופאים שטיפלו בו, עד היום לא ברור אם מדובר בניתוח שכשל או בהתנקשות מתוכננת, מה שברור הוא שמאז החל מעמדו של הקרטל להדרדר והעיר חוארז הפכה למוקד התנגשות יומי בינו לבין קרטל סינאלואה.
גופתו המרוטשת של פואנטס לאחר הניתוח הפלסטי הכושל שעבר
קבוצה הצבאית המוציאה לפועל את הרציחות נקראת La linia והיא מטילה את חיתתה על תושבי העיר.
קרטל סינאלואה:
קרטל סינאלואה הוא הקרטל החזק ביותר במקסיקו. הקרטל אחראי לכמעט ממחצית הברחות הסמים המתקימות במדינה ואף מחזיק נציגויות בערים המרכזיות בארה"ב. במשך שנים התבסס הקרטל על שותפות בין האחים אלרדו וארתורו בלטראן-לאיוה וחואקין "El Chapo" גוזמן. לאחר שאלפרדו נתפס בידי המשטרה האשים ארתורו בלטראן-לאיוה את גוזמן בהלשנה ופתח במלחמה כנגדו.
חואקין "El Chapo" גוזמן נחשב כיום לפושע המבוקש ביותר במקסיקו. על ראשו קיים פרס של 5 מיליון דולר אולם נראה כי הוא פועל באין מפריע תוך שהוא מצליח לשחד את הפקידים הבכירים ביותר בממשל.
מלבד המלחמה שהכריז כנגד הקרטל של האחים בלטראן-לאיוה שחברו לקרטל המפרץ הוא מנסה בהתמדה להשתלט על העיירה חוארז וטיחואנה תוך כדי מלחמה בלתי פוסקת בקרטלים של חוארז, המפרץ וטיחואנה.
לדעת מומחים גוזמן מכניס לכיסו מידי שנה כ-10 מיליארד דולר מה שהביא אותו למקום ה-41 ברשימת האנשים העשירים ביותר בתבל שפרסם המגאזין Forbes.
קרטל המפרץ (El Golfo):
קרטל המפרץ פועל באופן מסורתי לאורך החוף המזרחי של מקסיקו.
כוחו של הקרטל נשען בעיקר כל קבוצת יוצאי יחידות עילית של הצבא אשר החליפו צד והחלו מבצעים בעבורו התנקשויות ומבצעים מיוחדים. הקבוצה שקרויה Los Zetas החלה צוברת כוח ובשנת 2009 פנתה כנגד הקרטל עצמו על השליטה בנתיבי ההברחה. ה-Los zetas אחראים במידה רבה להסלמה באלימות ולשימוש ההולך וגובר בכלי נשק כבדים כמו מקלעים על מנת לחסל חשבונות. כיום קרטל המפרץ הינו מפולג ואיבד הרבה מכוחו לטובת הקרטלים של סנילואה וה-Zetas.
קרטל טיחואנה:
קרטל טיחואנה הוקם על ידי האחים אריאנו-פליקס. כיום הוא נחשב לקרטל הכי חלש בעיקר בעקבות מעצרו של חויאר אריאנו-פליקס בידי משמר החופים בשנת 2006. יחד עם זאת שליטתו בטיחואנה, אחת מעירות הגבול החשובות ביותר במקסיקו מעניקה לו עוצמה כלכלית בלתי מבוטלת.
סרט קצר המתאר את ארבעת הקרטלים העיקרים (ספרדית)
באופן טרגי תלויה מקסיקו רבות בשכנתה מצפון - ארה"ב. היד שמעבירה למקסיקו תקציבי ענק ללוחמה בסמים אינה מצליחה לשלוט בהשתוללות מבית. בנוסף על כך, העובדה שכל דכפין יכול לרכוש נשק קל בארה"ב באופן חוקי מקלה על חברי הכנופיות להצטייד בנשק. על פי נתונים רשמים עולה כי 90% מאספקת הנשק לכנופיות מגיעה מארה"ב.
אולם לא בהכל ניתן להאשים את ארה"ב.
במקסיקו קיימת שחיתות בממדים מפלצתים שהחלה מחלחלת גם לתעשיות לגאליות. לפני כשנתים נעצר ראש הראשות ללוחמה בסמים בחשד לקבלת חצי מיליון דולאר כל חודש מקרטל חוארז. לאחרונה פיטר הנשיא קלדרון כ-10 אחוזים מכוח השיטור הפדראלי כיון שהיו חשודים בשיתוף פעולה עם קרטלי הסמים.
ימים יגידו האם המאבק שהכריז הנשיא קלדרון ישא פרי. ניסיון השנים מראה שגם אם קרטלי הסמים במקסיקו ימחקו אזי ימצא מישהוא אחר שיספק את תאוות הסמים של השוק בארה"ב.
ליום הולדת 30 קנה לי אחי כרטיס להופעה משותפת של יסמין לוי ביחד עם התזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של ירון גוטפריד.
כך מצאנו את עצמנו נדחסים לאולם בקיבוץ המעפיל ומורידים דרמטית את הגיל הממוצע של מנויי התזמורת.שערתי שמרבית חברי הקיבוץ אינם יודעים מה הם עומדים לשמוע ונהניתי לראות את הרחש שעבר בקהל בשעה שיסמין לוי פצחה ברפרטואר שלה.
העיבוד התיזמורתי העניק נופח דרמטי לשירת הלדינו הכואבת ואנחנו רק קיווינו שמישהו הקליט ואולי יום אחד יפרסם .
ואכן מסתבר שלפחות העיבוד הקאמרי ל Una noche mas זכה לחיי נצח באינטרנט וכך גם אתם יכולים להנות לפחות באופן חלקי מהחוויה.
מי שהשתכנע מהאיכויות המוסיקאליות כדאי שידע שב-26 לספטמבר תופיע יסמין במופע זריחה מיוחד במצדה בליווי כלי מיתר במסגרת פסטיבל התמר.
נטשה אטלס מוציאה אלבום חדש בשם "מונקליבה". פירוש השם בערבית הוא "חזרה לאחור" והוא מרמז על דרכו של העולם במאה ה-21 שלדעת אטלס במובנים רבים חוזר לאחור.
מבחינה מוזיקאלית אטלס הולכת ומעמיקה בשורשים של המוסיקה הערבית הקלאסית. הקו המוסיקאלי שאיפין את אלבומה הקודם "אנא הינה" מקבל משנה תוקף באלבום זה כאשר מרבית הלחנים והעיבודים נשענים על המסורת הערבית הקלאסית ומלווים בעיבוד תזמורתי מלא הכולל כלי מיתר ונשיפה. זניחת הקו האלקרוני שאיפין את אלבומיה של אטלס בראשית המאה מאפשר ביטוי רב יותר ליכולתה הוקאלית. בקטעים מסוימים (מוואשה אזכורוני) מזכירה אטלס את פירוז הלבנונית.
לצד הקטעים המסורתיים משלבת גם אטלס מעט אלקטרוניקה (בתכלם) והרבה ג'אז. ההשפעות הג'אזיות באות לידי ביטוי בקטעים Le core Le vent , La nuit et sur ו-נאפורת אל אנואר ומקורן ביכולת הנגינהה מרשימה של זואי אל רחמאן, פסנתרנית שנוטה להזכיר את מוריס אלמדיוני.
את מרבית הקטעים באלבום כתבה הלחינה אטלס ביחד עם סאמי שיבי שגם אחראי על הפקת האלבום. השנים עשו עבודה מצוינת אשר בהחלט ראויה לתשומת ליבם של אלו המתענינים במוסיקה ערבית.
סאו פאולו היתה מאז ומתמיד האחות המכוערת והעשירה של ריו דה ז'אנירו המולטית הסקסית וסלואדור דה בהיה השחורה והיצרית. אין זה פלא אפוא שהשתים האחרונות נטלו בעלות כמעט מוחלטת על אספקת הכשרונות המוזיקלים בברזיל.
בשנים האחרונות המצב השתנה וסאו פאולו הפכה לכרך תוסס אשר מצמיח מידי שנה עשרות יוצרים מוזיקאלים בעיקר בתחום הראפ האלקטרו והפופ האורבאני.
אל שורת היוצרים מצטרפות שתי זמרות צעירות ומבטיחות אשר קיים דימיון רב בין יצירתן.
Ceu - Vagerosa
שנתים אחרי אלבום בכורה מבטיח שזיכה אותה במועמדות לגראמי מוציאה Ceu אלבום שני שגם אם לא מצליח לשחזר את הרמה של אלבומה הראשון בהחלט מאשש את ההבטחה והתקוות הרבות שנתלו בה.
Vegerosa הוא אלבום פופ מתוחכם שמרבה להתנסות ולהשתמש בצלילים חדשים. התוצאה לעיתים מאולצת אולם במקומות בהם הפשטות נשמרת (Vira Lata, Comadi) הכישרון של Ceu מתפרץ במלוא עוזו ומותיר את חותמו.
אלבום בכורה מצוין ל-Luisa Maita בת למשפחה עם שורשים סורים מוסלמים ויהודים ממזרח ארופה.
בדומה ל Ceu גם מאיטה יוצרת אלקטרו-פופ אורבאני אשר משקף נאמנה את החיים המודרנים במטרופוליטן הגלובלי. מפיקי הסאונד עשו עבודה מצוינת שהקפיצה את האלבום מדרגה.
בקרב הקהל הרחב קיימת תמימות דעים שאום כלתום היא הגדולה שבזמרות הערביות הקלאסיות. באחת הביוגרפיות שלה נאמר ש 4 מיליון איש שנכחו בהלוויתה (1975). גם אם המספר אינו מדויק אין ספק שעוד בימי חייה זכתה אום כלתום להיות הזמרת הערבית הנערצת ביותר.
אום כלתום נולדה כבת להורים מהמעמד הנמוך במצרים.למזלה היא ניחנה בקול מצו חזק ועוצמתי שתעתע במאזינים ואפשר לה להעמיד פני בן - הדרך היחידה באמצעותה יכלה להתקבל למקהלה ולעלות על במה. שגדלה קשה היה להתעלם מכישרונה והיא החלה מופיעה בפומבי - כמעט תמיד עם משקפים שחורות.
אום כלתום הקליטה החל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד לסוף שנות השישים. לצד קטעי מוזיקה קצרים לסרטים היא נודעה בזכות ביצועיה ליצירות ערביות קלאסיות אשר ארכו למעלה משעה. ישנן עשרות הקלטות של שיריה, רובן מהופעות חיות ולכן האיכות אינה אחידה אולם ניתן להשיג הקלטות טובות ליצירותיה הידועות (אל אטלאל, בעד אנאכ, אמאל חיאתי ).
לאורך השנים שיתפה אם כלתום פעולה עם מספר כותבים אבל היו אלו המשורר אחמאד ראמי ונגנן העוד ריאד אלסנבאטי אשר כתבו לה את מרבית שיריה.
מעבר לקול העוצמתי בו ניחנה, שמה יצא למרחוק בזכות היכולת שלה לאלתר ולהרגיש את הקהל. לעיתים יכלה כולתום לחזור על אותו משפט מוסיקאלי מספר פעמים בוריאציות שונות תוך שהיא מתכתבת עם תגובות הקהל. יכולת זו היתה פעמים רבות מביאה את הקהל למצב טראב (אקסטאזה) מה שרק עודד את כולתום להמשיך ולאלתר בצורה וירטואוזית אף יותר.
ב1964 הקליטה אם כלתום את היצירה הגדולה ביותר שלה - אינתא עמרי אשר נחשבת בצדק לאחת הפסגות במוזיקה הערבית הקלאסית. מי שכתב והלחין את השיר הוא עבד אל ואהב. ואהב שילב בהקלטת האולפן המקורית גיטרה חשמלית דבר שנחשב מהפכני באותה תקופה.
למרות אורכה היחסי (מעל ל40 דקות) אינתא עמרי היא מקום טוב להתחיל בו את המסע המורכב לעולמה של המוזיקה הערבית הקלאסית. יש בה לא מעט קטעים מלודים והמקצבים המשתנים תכופות יוצרים עינין מתמשך.
