ג'מיקה זה לא רק רגאי

הרבה לפני ה"רגאי" הסטלאני, ה"סקא"הרוקיסטי וה"דאנסהול" הוולגרי שלט בג'מיקה סגנון מוזיקאלי בשם "מנטו" (Mento). המנטו, ששלט באי בשנות החמישים והשישים, מזכיר מאוד את הקליפסו ומנוגן באמצעות גיטרות אקוסטיות, בנג'ו,מרקס וקופסת רומבה.

בדומה לקובה, גם ג'מיקה של שנות החמישים שימשה כמקום מפלטם של בכירי המאפיה והיותה כר פורה לעשרות הרכבים מוזיקאלים שנהגו להופיע על במות בתי המלון וההימורים שפרחו בקינגסטאון. על רקע זה פרחה להקה בשם ה-Jolly Boys שהתמחתה במוסיקת מנטו וליותה בין השאר את השחקן ארול פלין שנהג להופי בג'מיקה באופן תדיר.

60 שנה מאוחר יותר עושים חברי הלהקה קאמבק מזהיר באדיבותם של שני מפיקים בריטים - Jon Baker ו-Marc Jones אשר בחרו בקפידה 12 קטעי רוק אשר מבוצעים בסגנון המנטו. התקליט Great Expectations מכיל בין השאר קטעים דוגמת , Rehab של אימי וינהוס וPerfect day של ה-Velvet Underground .

אמנם עוד לא יצא לי להאזין לאלום במלואו אבל הקליפ הבא בחלט עושה חשק להכיר את הJolly Boys ושאר ההרכבים שמקליטים את מוסיקת המנטו.

בנוסף, מצאתי את האתר המענין הזה העוסק כולו במוזיקת המנטו.

כמו גם הקליפ המלא והיפה לRehab - מוכיח שסקסי זה ממש לא עינין של גיל ושינים

סמבה במיטבה

אני לא יכול לספר לכם הרבה על ההמלצה הבאה אבל הקשבתי לתקליט מספיק פעמים בשביל לדעת שמדובר באחד התקליטים היפים ביותר שהוקלטו בברזיל בזמן האחרון.

רוברטה סה (Roberta Sa), זמרת צעירה שחיה בריו והקליטה עד כה 2 אלבומים בלבד חברה לשלישית Trio Madeira להקלטה של אלבום מחווה ליוצר הסמבה הפורה Roque Ferreira. עיבודי הגיטרות והקואקיניו מרהיבים והקול של רוברטה סה חמים ומלטף.

מומלץ בחום.

Roberta Sá & Trio Madeira Brasil – Quando O Canto É Reza: Canções de Roque Ferreira (2010)

פסטיבל הסרטים הברזילאי בישראל

כמידי שנה באוגוסט מוקרנים על מסכי הסינמטקים בכל הארץ שורה של סרטים המציעים מבט פנימי ושונה על חבל הארץ הענקי שקרוי ברזיל. מעבר לסרטים העלילתיים יוקרנו מספר סרטים תיעודיים אשר כולם עוסקים במוזיקה. אני כבר סימנתי את "לנינה בהמשכים" אשר מתעד את יצירתו של Lenine אחד היוצרים המוערכים בברזיל ו"פילוסופיה בהמשכים - הזעיר הברוגני" אשר מלווה את Martinho da villa אחד מאגדות הסמבה אשר עדין מהלך בקרבנו.

מומלץ בחום.

http://www.festivalemisrael.com/

אספרסו וירטואלי

לאחרונה עלה לאויר אתר מבית היוצר של מעדנית RONIMOTTI שמוקדש כולו לאיטליה. איטליה היא קצת עולם ומלואו אשר בשל המוזיקה הגרועה שהיא מייצרת בשנים האחרונות נבצר ממנה לתפוס מקום של כבוד בבלוג זה. יחד עם זאת, בכל מה שקשור לאוכל, סטייל ותענוגות החיים אין לאיטלקים במה להתבייש.

האתר Villaggio.co.il עושה לאיטלקים כבוד ומשמש אכסניה למעריצים מושבעים אשר חולקים את אהבותיהם עם שאר העם.

איטליה מעולם לא היתה כה קרובה...

בואנה ויסטה סושיאל קלאב המקור....

מי שעקב אחר הסיפור שליווה את הפרת האלבום המצליח ה"בואנה ויסטה סושיאל קלאב" יודע שבמקור התכוון המפיק ניק גולד (World circuit) להפגיש בין מוסיקאים ממאלי למוסיקאים מקובה על מנת להקליט אלבום משותף. המוזיקאים ממאלי לא קיבלו אשרת כניסה לקובה וניק גולד נאלץ לאלתר ולמצוא מוזיקאים מקומיים מחליפים. במקום אתונות הוא מצא את אברהים פרר, רובן גונזלס, פיו לאיוה ועוד מספר דינוזאורים שקמו לתחיה והביאו לו מלוכה.

14 שנה לאחר מכן חוזר גולד אל כוונתו המקורית והפעם מצליח לסדר ויזה לשורה של מוזיקאים מעולים ממאלי שנפגשים עם אליאדס אוצ'ואה להקלטות אלבום שיקרא "AfroCubism"

הנה קטע פרומו מתוך האלבום שנראה מרתק מאין כמוהו. מבטיח לעקוב

כדורגל ברזילאי זה כמו לרקוד סמבה עם כדור...

למרות הכשלון של נבחרת ברזיל במונדיאל הקטע למטה מנסה לעמוד על הקשר הבלתי נמנע בין ריקוד הסמבה לכדורגל.

פלמנקו

קטע מתוך סרט תיעודי שמתאר את חייו של אמאדור רוחאס (Amador Rojas) אחד מגדולי רקדני הפלמנקו בספרד:

על מה בדיוק אנחנו מדברים...

Elito Reve Matos

De que estamos hablando אלבומו החדש של Elito Reve דלף לאינטרנט ואני מתענג עליו כבר במשך שבוע. לאחר ש -Frescesito אלבומו האחרון של ההרכב (2007), ביסס אותו עמוק בתודעה הציבורית ונחשב בעיני לאחד האלבומים הטובים של השנים האחרונות מגיע De que estamos hablando וממשיך את הקו.

גם באלבום הנוכחי,מי שנותן את הטון לצידו של Elito הוא Aiser Hernandez הבסיסט המוכשר של הלהקה שמאחראי לעיבודים המוזיקאליים ולהלחנה של חלק ניכר מהרצועות באלבום.

הלהקה ממשיכה לעשות מוזיקת טימבה בעלת זיקה לרומבה ולצ'אנגוי אשר נתמכת בהרכב מוזיקאלי בשל וקו קדמי מהמשובחים בקובה.

הרצועה הטובה ביותר לטעמי היא Open the door בביצועו של El Sinsonte

אולם גם גם שיר הנושא (על שם אחת קריאות הבינים המופרסמות של Elito) ו Agua Para Yemaya הן רצועות יוצאות מהכלל המצוידות בעושר מוזיקאלי וגרוב נדירים.

אולי בעקבות הואן ואן, מצטרפת ללהקה זמרת בשם Susel אשר זוכה לחדש שיר ישן של ההרכב - "Ya se cantar ya se bailar" . למרות איכות השירה של Susel השיר הזה אינו נמנה על הרצועת האהובות עלי באלבום ובאופן כללי הנוכחות של קול נשי בהרכב אינה מורגשת.

למעט סוזל מונה הקו הקדמי של הלהקה את Dagoberto Valdez ו-Sinsonte הותיקים לצד הרכש החדש Emilio El Nino.

שתי הקטעים האחרונים באלבום הם קטע צ'אנגווי מסורתי בו מתארחים לג'אם סשן חופשי הפסנתרן צ'וצו' ולדאז ונגן הטרס - פא'צו אמט וקינה לאליו רווה - אביו של אליטו והמיסד של הלהקה אשר זכה לכינוי - El Padre de la slsa ואחראי לחשיפתם של כמה מכישרונות מוזיקאלים (פורמל, פופי, אל אינדיו - כולם היו בני טיפוחיו).

אלבום שללא ספק יתחרה על תואר אלבום השנה ב2010. מומלץ מאוד.

לובסטר וטנגו

אלבום חדש לדיגו אל סיגאלה העונה לשם Cigala & Tango. האלבום מתעד הופעה חיה שנערכה בבואנוס איירס ובה ביצע סיגאלה ממיטב הקלאסיקות של ארגנטינה.

סיגאלה ממשיך את הפלירטוט המוכר של שירת פלמנקו חרוכה ביחד עם קלאסיקות לטיניות השיכות לז'אנר מוסיקלי אחר. באלבומיו הקודמים (Lagrimas negras ו Dos lagrimas) היה זה הסון הקובני שנתן את הטון וכעת הטנגו והבנדוניון משמשים כרקע לשירתו המרשימה של סיגאלה.

אין כאן בשורה חדשה . מי שאהב את ביצועיו של סיגאלה יאהב את הדיסק הזה ומי שמאס בביצועים המלודרמטים והעיבודים החדגונים יטב לו לו יעבור לפוסט הבא.

אהבתי מאוד את הביצוע ל Alfonsina y el Mar של אריאל רמירז ואת Los hermanos של אטואלפה יופנקי שסיגאלה מבצע אותו ביחד עם אנדרס קאלאמרו.

הנה קליפ יפהפה, מלא אוירה ונוסטלגיה לשיר En esta tarde gris, טנגו שנכתב בשנת 1941 בידי מריאנו מורס וחוזה קונטורסי.

להורדה

פאריסון פודקאסט - יולי

רשימת השמעה:

1. La murga - Gilberto "Pulpo" Colon

2. Carlos - Johanna Juhola

3. Tourbillon (serre moi fort si tu m'aimes) - Soha

4. En El Ultimo Trago -Buika e Chucho Valdes

5. Baila La Negra - Bloque 53

6. Barcelona Tiene - Bloque 53

7. Vinte e seis - Gilberto Gil

8. Maria minha - Gilberto Gil

9. Vinte e seis - Gilberto Gil

10. Assum Preto - Gilberto Gil

11. Um Dia Perfeito - Falamansa

12. The Fool On The Hill - Celso Fonseca

13. Eu Sei Que Vou Te Amar - Paulinho Moska

14. Por toda minha vida - Ed Motta

15. Lagrimas De Soledad (No Existen Palbras) - Gilles Peterson Feat. Danay

16. Ananaming - Salif Keita

17. La murga - Gilberto "Pulpo" Colon

טרס

כבר ציינתי לא פעם שאני מאוד אוהב את הקול שמפיקה הטרס (tres), גיטרה קובנית בעלת 3 מיתרים כפולים אשר כה מזוהה עם מוזיקת הסון והצ'נגוי המוסרתי.

הפרויקט Barrio Tres הוא תקליט שכולו מחווה אחת גדולה לכלי הנגינה היחודי הזה. האלבום הופק בידי הקטור גומז, מוזיקאי ממוצא קובני החי בצרפת ואיסר הרננדס אחד מהמלחינים המוכשרים של הרכב הטימבה Orchestra Reve . הם צירפו לצידם שורה של מוזיקאים מוכשרים כמו נגן הטרס, חורחה וילה והזמר פסקואל "סינסונטה" גם כן מ-Orchestra Reve.

הנה קליפ קצר המתאר את הפקת האלבום ולאחריו אחד הקטעים מתוכו

Interview Barrio Tres from zuperhero on Vimeo.

Africa - Barrio Tres - Nueva Onda Prod from zuperhero on Vimeo.

Barcelona tiene ritmo y sandunga

בעוד שמדינות ארופאיות כמו שוודיה וסקוטלנד מתגאות בהרכבי סלסה מצוינים (Calle real, Salsa Celtica) דווקא ספרד לא הצליחה להטביע את חותמה בסצינת הסלסה העולמית.

Bloque 53 מתיימרת לשנות את פני הדברים.

אלבומם החדש - La ruta de la salsa הינו אחד האלבומים הטובים ביותר ששמעתי השנה.

האלבום מייצג היטב את האקלקטיות של ברצלונה ושל חברי ההרכב אשר מגיעים מרקעים שונים (ונצואלה, ארגנטינה וספרד). הקו המוזיקאלי נוטה לכיוון הסלסה "דורה" של ניו יורק עם שירים דוגמת Baila la negra ו Ese Dolor שיכולים לשרוף את הרחבה ויציאות אינטלגינטיות כמו Barcelona tiene שהופכות את האלבום לאלבום שכיף להאזין לו גם בבית.

החסרון היחיד של ההרכב הוא בחוסר האיזון בקו הקדמי של הזמרים. אני מקווה שבעתיד הם ישכילו להעמיד זמר קבוע בעל נוכחות.

לשמיעת האלבום

להורדת האלבום

אמונה במסיבה

לאחר שורה של אלבומים בינונים למדי אני שמח לגלות כי האלבום החדש של ג'ילברטו ג'יל, Fe na Festa הוא חגיגה אמיתית. כל השירים ב Fe Na Festa (אמונה במסיבה) מבוססים על מקצבים שמקורם בצפון ברזיל (forrós, xotes, xaxados) כאשר תשעה שירים באלבום נכתבו בידי גי'ל במיוחד לאלבום והשאר גרסאות כיסוי, כולל עיבוד ל- Norte da saudade שג'יל עצמו הקליט באלבום Refavela בשנת 1977 .

קשה להתעלם מהדימיון של Fe na Festa לאחד האלבומים המצליחים של ג'יל - "Eu,Tu,Elles " שהוקלט בשנת 2000 כפסקול לסרט הנושא את אותו שם.

אין ספק שהעיבודים האקוסטים והחיבור למקורות מתאימים לג'יל הרבה יותר מההתנסויות האלקטרוניות שלו וההליכה לכיון הפופ והרגאי. אהבתי במיוחד את Vinte e seis , Maria Minha ו Danca da Moda הסוחף.

ג'יל הוא אחד היוצרים הברזילאים הפוריים ביותר. בשנים האחרונות הכמות הגיעה על חשבון האיכות . Fe na Festa מחזיר עטרה ליושנה ומוכיח כי בעשור השביעי לחייו ואחרי 56 אלבומים ג'יל עדין רלבנטי מאי פעם.

להורדה

מוסיקה ערבית למתחילים - פאריד אל אטראש

מוסיקה ערבית קלאסית אינה קלה לעיכול ושמיעה. המורכבות המוסיקלית שמאפיינת אותה והקישור המידי לסיכסוך הערבי ישראלי הופכים אותה לכמעט מוקצית בקרב קהל המאזינים הישראלי. ובכל זאת, אלו שיטו את אוזנם יגלו עולם מוזיקאלי עשיר ומגוון.

אחד הזמרים איתו הכי קל להתחיל את המסע הוא פאריד אל אטראש (אל טראש בערבית פירושו החרש) אשר ניחן בקול עמוק מראה מצודד ויכולת גנינה מופלאה על עוד.

אל אטראש כתב וביצע בימי חייו יצירות מורכבות שאורכן עולה על ארבעים דקות כמו גם שירים קצרים יותר אשר הופכים את יצירתו לנגישה הרבה יותר.

האתר הבא - מאפשר להוריד את מרבית האלבומים שהקליט פאריד במרוצת השנים.

http://mazakony.com/forum/index.php?act=st&CODE=&id=&t=35222&f=172&st=&setskin=1&skinid=76

לטובת אלו שמתעצלים הנה שלושה קטעי Youtube המכילים יצירות קצרות של פאריד אשר אהובות עלי במיוחד:

1) דאימן מעכ (תמיד איתך)

2) ויאק (ואת)

3) יא גמיל יא גמיל (איזו יפה)

פופ לטיני

מרק אנתוני (Marc Anthony) ו"La india" הם שנים מזמרי הסלסה הטובים ביותר בעולם. מי שלא מסכים לקביעה זו מוזמן לפנות לדואט האלמותי של השנים -Vivir lo nuestro .

לצערי בשנים האחרונות נוטים השנים לישר קו עם תכתיבי תעשית המוזיקה המסחרית בארה"ב והתוצאה היא פופ לטיני דביק ומתקתק שאולי מדבר לקהל בארה"ב אבל אין לו דבר וחצי דבר עם השורשים הפורטוריקנים של השניים.

הגדיל לעשות אנתוני באלבום חדש ומזעזע - Iconos שגם אם נמכר בצורה היסטרית הוא אינו מומלץ בשום צורה.

מי שתמעקש להאזין, יכול לעשות זאת באתר הבית של האמן

לעומתו "la india", מעט נאמנה יותר למקורות ומוציאה אלבום חדש "Unica" שמופק באופן יוצא מהכלל ומכיל מספר רצועות טובות כמו Turn of the lights הסקסית להפליא ו-Estupida . ובכל זאת אינו מצליח לקלוע לציפיות הגבוהות.

להאזנה לאלבום.

פודקאסט

אני מניח שמרבית הקוראים של הבלוג אינם יודעים שמקור השם פאריסון הוא בתוכנית רדיו אינטרנטית שבועית שנהגתי לשדר בעת שהייתי סטודנט לתואר ראשון בפאריס. התוכנית ששודרה באתר salsa.co.il עסקה במוזיקה לטינית הניעה אותי לכתוב בלוג שבאופן אוטומטי קיבל את שם התוכנית. בינתים חזרתי לארץ ותחנת הרדיו של Salsa.co.il גוועה. כך נותרתי עם הבלוג ורצון עז להשמיע לכם את האומנים וההרכבים שמכוסים בו.

והנה אני נדמה כי התענוג עומד לבוא על סיפוקו בזכות האתר icast.co.il שמשמש אכסניה לפוקאסטים (יומני אודיו) ומאפשר לחובבים שכמותי לעלות מיני תוכניות רדיו לרשת.

אני עוד לא ממש סגור על התצורה של התוכנית והאופי המוזיקאלי שלה. אני מכסה בבלוג סגנונות רבים וקשה להכילם בתוכנית אחת. הפודקאסט הראשון יתמקד כמובן במוזיקה לטינית ובהרכבים שניסקרו בבלוג בתקופה האחרונה.

אני מבטיח שהחלק הטכני ישתפר בהמשך אבל אני חושב שהאיכות הנוכחית גם אם ללא ספק חובבנית מאפשרת להנות מקרוב לשעה של מוזיקה שלא ניתן לשמוע מעל גלי האתר.

רשימת שידור:

1.Gilberto "pulpo" Colon - La murga

2. La 33 - Salsa Resucito

3. La 33 - Roxen

4. Systema Solar - Mi colombia

5. Sistema Solar - Crees que soy sexy

6. Gils Peterson ft. Danay - Lagrimas De Soledad (No Existen Palbras)

7. Cubanito 20 02 - Por Un Milagro

8. Gente de Zona - Homenaje a Benny More

9. Tumbao Havana - La Familia Cubana

10. Los Van Van - El Travesty

אשמח לקבל תגובות.

Siembra

האלבום Siembra של וילי קולון ורובן בלדס נחשב לאחד מאלבומי הסלסה הטובים ביותר בכל הזמנים.

התקליט שיצא בשנת 1978 מסמן את פסגת יצירתם המשותפת של וילי קולון - נגן הטרומבון המוכשר והזמר רובן בלדס. Siembra הוא גם האחרון בשרשרת של אלבומי מופת שיצאו תחת הליבל Fania, חברת התקליטים שהובילה את מהפכת הסלסה בניו יורק של שנות השבעים.

32 שנה לאחר שיצא לחנויות יוצאת גרסא דיגיטאלית מחודשת ל-Siembra וזה זמן טוב להקדיש לאלבום ולעומדים מאחוריו מספר מילים.

רובן בלדס, נולד בפנמה ונדד לארה"ב בעקבות הוריו. הוא החל לעבוד בחברת התקליטים Fania כאחראי דואר וכך יצר קשר עם האמנים שהסתובבו במסדרונות. בלדס שכתב והלחין שירים למגירה המתין בסבלנות להזדמנות להציג את מרכולתו.בשנת 1978 אחד השירים שכתב "El Cantante" תפס את אוזנו של וילי קולון וזה שיכנע אותו להעביר את השיר לשותפו ליצירה הזמר הקטור לואה. מילות השיר מיטיבות לתאר את נסיבות חייו הטרגיות של הזמר אשר התמכר לסמים.

למטה, מתוך הסרט El Cantante, המחזת הרגע בו העביר בלדס את השיר ללואה.

השיר הפך בין לילה ללהיט ענק ולשיר הכי מזוהה עם הקטור לואה עד ליום מותו. בלדס שקיבל גושפנקא על הכישרון שלו התקדם למרכז הבמה והחל לעבוד ביחד עם קולון שחיפש שותף ליצירה במקומו של הקטור לואה.

התוצאה המשותפת של עבודתם היא האלבום Siembra שיצא באותה שנה והכיל 7 רצועות אשר כמעט כולן הפכו ללהיטים ענקים. העיבודים לשירים הושפעו בין השאר מהדיסקו ששלט באותה תקופה ועושים שימוש נרחב בבס קופצני וכינורות א-לה-בי ג'יס. אבל אם מנטרלים את העיבודים הפומפוזים והקול של בלדס, שאינו מהמשובחים, אנחנו נשארים עם מלודיות מצוינות ומילים אינטלגינטיות שהולידו וקלאסיקות דוגמאת Pedro Navja ו-Dime.

Fania all stars

ב1974 לקח ג'וני פאצ'קו את המובחרים שבאומני ליבל התקליטים המצליח שלו, Fania, להופעה בקונגו (זאיר לשעבר). ההופעה נערכה כחלק מפסטיבל מוסיקה שליוה את הקרב על אליפות העולם במשקל כבד בו התחרו מוחמד עלי וג'ורג' פרומן.

הנה מספר קטעים המתעדים את המופע ויחד איתו את אחת התקופות הפוריות ביותר בתולדות הסלסה העולמית.

הקטע הראשון מראה חזרת סאונד שערכה סליה קרוז לפני המופע. חדי העין יוכלו לקלוט את הקטור לבוא (הכי ימני מבין זמרי הליווי), צ'או פליסיאנו (זמר הליווי הכושי) ג'וני פצ'קו על החליל, רי ברטו על הקונגוס ולארי הרלו על הפסנתר

והנה מתוך המופע עצמו - צ'או פליסיאנו בבלוז/סלסה הטוב ביותר שנכתב עד היום - El Raton עם חורחה סנטנה (אח של..) שמרביץ סולו גיטרה בלתי נשכח.

ולסיום, הזמר של הזמרים - הקטור לבוא בביצוע לMi Gente לפני שהסמים הורידו אותו ביגון השאולה

ומעבר לגבול בסנגאל

אם למאלי יש את סאליף קיטה, אז סנגאל מתגאה ביוסוף נד'ור. זה האחרון גם כן משיק דיסק חדש, דקאר-קינגסטון שמו, אשר כולו מחווה לג'מיקה ולסגנון הרגאי. למעט 3 שירים חדשים הדיסק מכיל עיבודים חדשים לשירים מתוך הרפרטואר של נדו'ר. נדו'ר שנסע לג'מיקה ועבד עם בכירי המוזיקאים והמפיקים המוסיקאלים טוען שמדובר בהגשמת חלום עבורו.

אני חייב לומר שהמעט ששמעתי התוצאה נשמעת מעניינת ביותר.

קול הזהב של אפריקה

אלבום חדש לסאליף קיטה (מאלי) הוא תמיד מקור לשמחה וציפיה לאיכויות מוזקאליות.

קיטה שהינו לבקן מקדיש את ההכנסות מאלבומו החדש La Difference לקרן אותה הקים ותפקידה לסייע לקהילת הלבקנים באפריקה אשר סובלת מהצקות האוכלוסיה. שיר הנושא באלבום מתאר את חייו של קיטה אשר נאלץ לגלות ממולדתו לחוף השנהב ומשם לפאריס בשל היחס המזלזל אליו זכה בעקבות צבע עורו.

האלבום הוקלט במאלי, לוס אנג'לס ופאריס והוא ממשיך בקו המוזיקאלי האקוסטי של שני אלבומיו הקודמים של קיטה Moffu ו M'bemba. גם באלבום הנוכחי הוא נשען על יכולות הגיטרה המופלאות של ידידו קנטה מאנפיליה ועל שורה של כלים מסורתים כמו הנגוני והקורה. שלושת השירים הראשונים באלבום הינם חדשים והשאר הינם ביצועים חדשים לשירים שביצע קיטה במהלך שנות ה-70 וה-80.

למי שמבין צרפתית מומלץ לצפות בסרט הבא המתאר את עשיית האלבום:

http://www.youtube.com/watch?v=Apf3DXpuiwY&playnext_from=TL&videos=BPUVOQbtfmU

ומי שרוצה להאזין לחלק מהשירים החדשים והמבטיחים באלבום מוזמן להכנסת לאתר myspace של קיטה:

http://www.myspace.com/salifkeitamusic

מונדיאל!!!!!!

לא ממש חלק מהחומרים הרגילים שאני מעלה כאן, ובכל זאת תודו שהפרסומת הזאת עושה חשק

Havana vieja

הוואנה היא ללא ספק העיר שמצטלמת הכי טוב בעולם.

ואן רויקו, צלם חובב לכד את חיי היום יום בחלקה הישן של הוואנה (Havana vieja) בצורה מעוררת השתאות.

למי שכבר ביקר - אז מומלץ להזכר ומי שעוד לא, אולי זה יפתח את התאבון.

HABANA VIEJA from Van Royko on Vimeo.

כובע פנמה

מסתבר שיש אנשים שמוכנים לשלם עבור כובע איכותי לא פחות מ100 אלף דולר.

בקרוב יצא סרט דוקומנטרי שיתעד את הליך הכנתו הקפדנית של כובע "פנמה" אשר באופן מפתיע מיותר בשני כפרים באקואדור דווקא.

Made in Ecuador - The Panama Hat Story from Daniel Gautreau on Vimeo.

ביצוע מושלם

Ed Mottaמתוך ערב מחווה לשיריו של תום ג'ובים.
11 Por toda minha vida.mp3

אליאדס אוצו'אה מגיע לישראל

אתמול התפרסם שאחד מזמרי הסון המובילים בקובה - Eliades Ochoa מגיע לארץ להופעה אחת.

ההופעה תערך במשכן לאומניות הבמה ב-26 ליולי.

אוצ'ואה נולד ב1946 בכפר קטן בקרבת סנטיאגו דה קובה למשפחה של מוסיקאים (אחותו - מריה אוצ'ואה,הינה זמרת מפורסמת בזכות עצמה ). בגיל 6 החל לראשונה לנגן על גיטרה וכנער מצא במהרה את דרכו אל הרכבי הסון הקובני (מוסיקה קובנית מסורתית שנוצרה כתוצאה ממפגש בין התרבות האפריקאית והספרדית במאה ה 18 ) הרבים שפעלו בסנטיאגו באותה עת.

http://www.youtube.com/watch?v=KAr-53wQN8A&playnext_from=TL&videos=r2zI2tzFaEw

סנטיאגו דה קובה, בדומה למועדון כדורגל עני המספק כוכבים לקבוצות העל, הוציאה מקרבה במשך השנים אמני סון גדולים אשר באופן טבעי עברו להופיע במועדונים ובמלונות הגדולים בהואנה ומשם המשיכו להופעות ברחבי העולם. ביו הידועים ניתן למנות את טריו מטאמורוס, קמפאי סגונדו, ואברהים פרר.

נדמה כי אלבומו האחרון של אליאדס מקרב אותו צעד נוסף לקראת כניסה להיכל התהילה של ענקי ה"אורינטה" ( הכינוי לחלקו המזרחי של האי בו ממוקמת סנטיאגו דה קובה ) .

למרות שאליאדס מנהיג במשך יותר מעשרים וחמש שנה את רביעית פטריה (quartia patria) שעימה הוא מופיע ברחבי האי, ההצלחה העולמית הגיעה רק לאחרונה עת יצא לאקרנים סרטו המצליח של וים ונדרס ה "בואנה ויסטה סוציאל קלאב " שמתעד הקלטת פרויקט מוסיקלי מיוחד שקיבץ תחת קורת גג אחת את מיטב זמרי הסון הקובני, חלקם נשכחו זה מכבר, ולולא הפרויקט אפשר שלעולם לא היו זוכים לחזור ולעלות על הבמה.

אני חסיד גדול של אוצ'ואה ומאז התודעתי לדמותו הססגונית בסרט הדוקומנטרי של וים ונדרס Buena Vista Social Club אני עוקב אחר יצירתו.

אלבום האולפן האחרון שהקליט - Estoy como nunca (אני יותר טוב מאי פעם) יצא ב-2002 והוא אחד האלבומים האהובים עלי.

האלבום מציג 12 רצועות של שירי סון ובולרו, רובם ביצועים לשירים מוכרים.

שיר הנושא פותח את האלבום ונדבק לאוזן החל מהאזנה ראשונה ומכין את הקרקע לקראת הרצועה השנייה שתגרום גם למאזין האדיש ביותר לפצוח בניענוע ירכיים נמרץ.

בהמשך מגיע No me preguntas tanto עם סולו חצוצרה של מנואל גואחירו מיראבל האגדי.

איכותו של אליאדס כמבצע ידועה ומוכרת, קולו הגבוה וההררי משתלב היטב עם נגינת הגיטרה היחודית המשלבת טכניקה של נגינה על טרס, גיטרה בעלת 3 מיתרים על גיטרה רגילה.

במיוחד בולט הביצוע האינסטרומנטלי המצמרר לנעימה "סיבוני", שהלחין ארנסטו לאצ'ואונה בתחילת המאה.

סוגר את האלבום ביצוע מצוין לשיר Sus ojos se cerraron ( עיניים עצומות ) - טנגו במקור שניכתב ע"י קרלוס גרדל אשר הופך בעזרת אוצ'ואה בטבעיות לבולרו איטי וקורע לב.

ראיתי את אוצ'ואה פעם אחת בפאריס. הוא לא מהמופיעים הגדולים. הופעה סטאטית וביצועים מאוד דומים להקלטות האולפן. גם משכן אומניות הבמה (אי אפשר לרקוד) ומחירי כרטיס של בין 200 ל-350 שקל לא מוסיפים נקודות ובכל זאת מדובר בטרואבדור קובני מרגש וחם וכאלה לא מרבים לבקר אותנו.

לחיות כמו פליט...זה לא קל

בין השנים 1991 ו-2003 סבלה סיירה לאון ממלחמת אזרחים עקובה מדם. כמו רבות ממדינות אפריקה עושרה של האדמה גרם לבעליה סבל רב ביותר.

במהלך המלחמה רבבות מתושבי המדינה ברחו למדינות השכנות והתיישבו במחנות פליטים. מתוך הטרגדיה האנושית הזו צמח אלבום מופלא בשם "Living like a refugee" אשר הוקלט בידי קבוצת מוזיקאים אשר נטלו לעצמם את השם Sierra leon's refugees all-stars.

האלבום מכיל 17 קטעי רגאי,סוק וסקא הנסובים בעיקר סביב קשיי היום יום של הפליטים . ההפקה היא בסיסית ביותר ואפילו הכלים עליהם מנגנים הנגנים הם בחלקם מאולתרים, אבל כמו האלבום של Staff Benda Bilili מקונגו, זה כל הקסם.

הקלטת האלבום והצלחתו תועדה בסרט דוקומנטרי.

בחודש שעבר יצא התקליט השני של ההרכב, Rise and Shine אשר הוקלט בבירת סיירה לאון פריטאון.

את התקליט החדש עוד לא שמעתי אבל כולי תקווה שכעת כאשר הם אינם פליטים בארץ זרה המוזיקה שלהם תישאר משובחת .

עדכונים בקרוב.

חוב קצר - הנה הלינק להורדה

עמק האומו באתיופיה

אומרים שאם אפריקה היא אם האנושות אזי נהר האומו הוא העורק הראשי שלה. עמק האומו באתיופיה בו זורם הנהר, נחשב לדעת רבים כאחד המקומות המרתקים ביותר מבחינה אנתרפולוגית. העמק משמש כבית ל8 שבטים שונים המונים כ-200 אלף איש.

לאחרונה נתקלתי בסדרת תמונות מעולות של נשים מעמק האומו שצילמה הצלמת שרה אליוט. התמונות, בשחור לבן, תופסות את רבגוניות והססגוניות של הפסיפס האנושי שמרכיב את אנשי העמק.

מעמק לגבעה

מעמק לגבעה (שתו העדרים) הוא אחד השירים הישראלים היפים ביותר בעיני. מעטים יודעים שהמילים הנפלאות שחיבר אלכסנדר פן הולחנו בהשראתו של לחן ערבי עממי. את השיר במקור שרה ברכה צפירה בעיבוד "רוסי" שתאם את רוח התקופה (שנות הארבעים) ומאז הוא זכה לאין ספור גרסאות אשר את חלקם, כולל זו של צפירה, מצאתי באתר הזה .

לדאבוני, האתר חסר את הגרסא הטובה ביותר לשיר אשר שייכת לבנה של ברכה צפיר - אריאל זילבר.

אז הנה מתוך אלבומו המצוין של זילבר - "מסך עשן", השיר שתו העדרים אשר עושה פניית פרסה וחוזר לשורשים הערבים.

כשקפטין "גינס" נפגש עם רב"ט "טקילה"

"סאן פטריסיו" הוא שמו של גדוד לוחמים אירים אשר מאסו ביחסם של המפקדים האמריקיאים הפרוטסטנטים בעת מלחמת אמריקה-מקסיקו (1846-8) וערקו לצבא מקסיקו. אנשי הגדוד הפכו בין לילה לגיבורים במקסיקו וסיפור המעשה הונצח במספר שירים אשר עברו מדור לדור.

כעת, 150 שנה לאחר מכן מנסה להקת המוזיקאים המופרסמת ביותר באירלנד (The Chieftains) להפיח רוח חיים בסיפור ובשירים הישנים תוך שיתוף פעולה עם קבוצה של מוזיקאים מקסיקאים מהשורה הראשונה.

מי שאמון על החיבור שבין מוזיקה אירית למקסיקאית הוא לא אחר ממפיק העל ריי קודר (Buena Vista Social Club) .

למרות ההבטחה הגדולה המגולמת באלבום והדימיון הרב הקיים בין המוסיקה לאירית למוסיקת המריאצ'י המקסיקאית אינני סבור שמדובר באלבופ יוצא דופן.

הקסם המוזיקאלי אמנם התרחש מספר פעמים במהלך ההקלטות לילה דאונס (La iguana), לינדה רונסטדט (La orilla de un palmar) אולם האזנות חוזרות ונישנות אימתו אצלי את התחושה כי במרבית השירים לא היה דיאלוג אמיתי וכנה בין המוסיקאים.

למתענינים בכל זאת- סרטון קצרצר המתאר את עשיית האלבום.

מסביב לעולם ב-80 שניות

את זה שהעולם הוא כפר גלובלי קטן כבר משיהוא אמר. הנה עוד הוכחה

פאריסון מחפש/ת כותבים נוספים....

כבר למעלה מחמש שנים שהבלוג פאריסון קיים. במרוצת הזמן הוא צבר קהל קטן של קוראים אשר מקפידים להתעדכן דרכו בתחומים אשר המדיה הקונוונציונאלית אינה מכסה, במיוחד מוסיקת עולם, בדגש על מוסיקה לטינית ואפריקאית.

תחזוקת הבלוג היא עבודה סיזיפית ששכרה היחידי הוא הידיעה שאולי גרמת למישהו לחוש תחושות דומות לשלך כאשר הוא נחשף לקול יוצא דופן או קרא סיפור שריגש אותו במיוחד.

אני מודה שבשל עיסוקים נוספים אני לא תמיד עומד במחויבות לספק תוכן באופן קבוע - תנאי הכרחי לקיום הבלוג.

על מנת שלא לאכזב את קהל הקוראים הקבוע ולהרחיב את היריעה החלטתי לנסות ולהכניס כותבים חדשים. אז לאלו מכם המעוניינים מידי פעם לכתוב תכנים הנוגעים בנושאים משיקים לרוח הבלוג אך שאינם זוכי לסיקור (מוזיקה אירית,יוונית, הודית, פסטיבלים בעולם וכו') אשמח אם תצרו קשר איתי ב omri.halamish@gmail.com

אין חדש תחת השמש

שלושה אלבומים חדשים, כולם של אמנים גדולים שלא מחדשים הרבה :

El gran combo de Puertorico - Sin salsa no hay paraiso

זה הוא תקליטים ה-63 של הגראן קומבו - הרכב הסלסה המוביל בפורטוריקו. מיסד ההרכב רפאל אית'יר עדין מוביל את הלהקה וההקפדה על הפרטים בהפקה השירים ניכרת. יחד עם זאת, לא ניתן להמלט מתחושת הדימיון לדיסק הקודם של הלהקה שיצא בשנת 2006 - Arroz con habichuela .

הרצועות החביבות עלי הן El problema este en el coco, La espuma y la hola ו- El comejen .

הקו הקדמי של הגראן קומבו נותר ללא שינוי - צ'ראלי אפונטה, ג'רי ריואס ולואיס "פאפו" רוסריו, כולם זמרים מצוינים אשר ממשיכים ליצר סלסה קלאסית במיטבה. יחד עם זאת, לותיקי הז'אנר שמעונינים במשהו חדש ומרענן הייתי ממליץ לפזול לאי השכן או לניו יורק מכיוון שפורטו ריקו כבר הרבה זמן לא הוציאה מקרבה להקה שמצליחה לחדש.

להורדה

Ali farke ture & Tumani Diabate - Ali & Tumani

אלבום המשך ליצירת המופת של נגן הגיטרה עלי פארקה טורה ונגנן הקורה טומאני דיאבט - In the heart of the moon.

למעשה מדובר ברצועות שהקולטו במהלך סשן ההקלטות לאלבום הקודם שארך כשלושה ימים. איכות הרצועות מצדיקה הוצאת תקליט נפרד אבל רוחו של האלבום דומה ל- In the heart of the moon ועדיף היה לו היו השנים נמכרים כדיסק כפול אחד. החידוש היחידי הוא השתתפותו של הבסיסט הקובני המנוח אורלנאדו "קאצ'איטו" לופז שהובא כשחקן חיזוק אשר בגאונותו הרבה מצליח להשאר ברקע ורק להעניק צבע בסיס לטומני ועלי.

Cesaria Evora - Nha Sentimento

נדמה שמאז שהגיעה לשיא תהילתה העולמית, לאחר Cafe Atlantic שיצא ב1999, לא הצליחה סזאריה אבורה לשחזר את הקסם שאפף את אלבומיה הראשונים. העיבודים,המנגינוות וההפקה בכל תקליטיה הינם דומים ולמרות שהם תמיד נעימים לאוזן אין הם מספקים את חווית הגילוי שמעריצי מוזיקת העולם מצפים לה. האלבום החדש אינו יוצא דופן ומכיל מספר morenas ו-coladeras אופיניים לאיי קאבו ורדה. זה אלבום שינעים לכם כל אחר צהריים אבל הוא לא מכיל משהוא שלא שמעתם בעבר.

גוווווווווווווווווווווטאן

אלבום חדש צפוי לצאת בקרוב לGotan project. האלבום צפוי להמשיך את הקו המוסיקלי של חברי ההרכב שהיו הראשונים שחיברו את הטאנגו המסורתי לביטים אלקטרונים.

בינתיים ניתן להתרשם מאחד הקליפים היפים ביותר שראיתי לאחרונה, הקליפ לשיר La gloria בו מתארח ויקטור הוגו מוראלס מי שנחשב לשדר הכדורגל הכי מפורסם בארגנטינה.

אלבום חדש ל"אל אינדיו"

עוד לא ממש אצלי ועוד לא ממש האזנתי לכולו ובכל זאת יציאת האלבום חדש לסיקסטו "אל אינדיו" יורנטה - Lo que Sucede Conviene , מצליחה לרגש ובעיקר לעורר סקרנות.

אל אינדיו נחשב בעיני לאחד הזמרים הטובים ביותר בקובה. היכולת שלו לשלב את אהבתו לסון, הסגנון המסורתי, גם בשירים קצביים יותר, היא שהקנתה לו מקום של כבוד בטרבוקו של מנוליטו סימונה. לפני כשנה, אחרי יותר מעשור של עבודה משותפת הוא "התפוטר" והחליט לפצוח בקרירת סולו. את האלבום הנוכחי הפיק איסאר הרננדז (El Charango de Elito Reve) ואני סקרן לשמוע מה הוליד שיתוף הפעולה בין השנים.

בינתיים שיר הנושא מתוך האלבום - Lo que Sucede Conviene

ושיר שני מצוין - Caminando voy

המלצות חדשות מברזיל

Vitor Ramil - Delibab

אני לא מכיר את יצירותיו הקודמות של ויטור רמיל (Vitor Ramil) אבל האלבום Delibab (אשליה/הזיה בהונגרית) בהחלט עושה חשק להכיר לעומק את הזמר ופועלו.

רמיל הוא משורר, נגן גיטרה ומלחין מחונן אשר נולד בפרובינציה הדרומית ביותר בברזיל - Rio Grande du Sul. הקרבה לגבול עם אורוגוואי וארגנטינה בהחלט נותנת את אותותיה ביצירותיו הקודמות ובזו הנוכחית.

דליבאב הוא תקליט אינטימי ומינימליסטי המכיל 12 לחנים למילים של המשוררים חוזה לואיס בורגס (ארגנטינה) ו-ז'ואו דה קניה ורגאס (ברזיל). מרבית השירים מתארים תמונות מחיי היום יום של המתיישבים בערבות האינסופיות של ארגנטינה וברזיל.

קולו של רמיל הוא אחד הנעימים ששמעתי ומזכיר מאוד את זה של קיטנו ולוזו. ולוזו עצמו מתארח באלבום באחד מרגעי השיא שלו - Milonga de los moreno . מומלץ.

להורדה

מתוך האלבום, הדואט עם קיטנו ולוזו - Milonga de los moreno :

Liginia - De Amor e Mar

אלבום בכורה מענין ליוצרת ברזילאית שחייה בפאריס, ליג'יאנה שמה והיא הצליחה לגייס לטובת הפרויקט אמנים מצליחים דוגמת טום זה, פיליפ באדן פאוול והמילטון דה הולנדה.

ליג'יאנה היא מוסיקולוגית בהשכלתה והתמחתה באופרה מתקופת הבארוק אבל אל דאגה אין לכך רמז ולו במעט.

מרבית השירים נכתבו והולחנו על ידי ליג'יאנה עצמה ונעים על הגבול שבין פופ,סמבה ובוסה נובה. השירה שלה מזכירה מאוד את מריסה מונצ'ה וזה מצוין.

להורדה

מתוך האלבום, הדואט עם טום זה - Bloco na Rua:

מפגש פיסגה

הנה קטע מתוך שידורי הטלויזיה הקובנית המתעד מפגש בין שנים מזמרי הסון הטובים בקובה - סיקסטו "אלי אינדיו" יורנטה ו אל ננה (El Nene). השנים מצטרפים לאוסדלגיה וברבריטה לביצוע של מחרוזת שירי סון מסורתיים.

כמה קסם יש בשלושה אקורדים פשוטים שמנוגנים על גיטרת "טרס" ומלווים זמרים שכאלו.

http://www.muchoswing.com/downloads/V$20100404_Barbarita_ElIndio_Osdalgia_ElNene_PopurritDeSones.mp4

מערכת השמש הקולומביאנית

Systema Solar היא משב רוח מרענן בזירת ההיפ הופ הלטיני. למען האמת, לא נדרש הרבה על מנת לבלוט בסצינה רוויות רגאטון משמים ולכן אני מברך על כל מצטרף חדש שמציע שילוב מעניין בין ביטים אלקטרונים, שירת "ראפ" והרמוניות ששואבות השראה מהפלוקלור הלטיני המקומי. לצערי ישנם מעט הרכבים דוגמת Sarjento Garcia, Orishas, Los amigos invisibles שעושים זאת בצורה משכנעת וכעת מצטרפים למועדון הקסלוסיבי חברי ה-Systema Solar עם אלבומם הראשון הנושא את שם ההרכב.

חברי הלהקה מגיעים מטגנגה, קולומביה, עיירה קטנה הנושקת למפרץ קסום ונחשבת לאחד המקומות היפים ביותר בחוף הקריבי של קולומביה ונקודת מעבר למטיילים רבים.

המוזיקה שלהם מורכבת מבליל של מקצבים המקומים (קומביה,בולרנגה,פורו וצ'אמפטה) וסאונדים אלקטרונים אשר באמצעות אמצעים טכנולוגים מודרנים ממוקססים לסאונד יחודי לו הם קוראים - Berbenautica.

על מנת להבין על מה בדיוק מדובר הנה הקליפ לרצועה שפותחת את האלבום - Bienvenidos (ברוכים הבאים).

Découvrez Découvrez Mondomix.com, le magazine des Musiques et Cultures dans le Monde!

חברי הלהקה שמים דגש על הויזואליות וההגשה של השירים וההופעות שלהם מלוות בקטעי וידאו ארט ותצוגת אורות מרשימה כפי שניתן להתרשם מהקליפ הבא שמתעד הופעה חיה של הלהקה בבוגוטה

Mi Kolombia - Systema Solar from jorge silva on Vimeo.

גם "Do you think i am sexy" של רוד סטיורט זוכה לטיפול מיוחד ובכלל האלבום רווי הפתעות ומוערר עינין מחודש בכל האזנה. מומלץ.

להורדה

שי בן צור

שי בן צור הוציא לפני שלוש שנים את אחד התקליטים המעניינים ביותר שהקליט מוסיקאי ישראלי מעולם. לדאבוני, "Heeyam"' , המכיל ביצועי Qawwali (סגנון מוסיקאלי מסורתי דתי האופיני לצפון הודו ופאקיסטאן) ליצירות מקוריות בעברית , כמעט ואינו מושמע בארץ.

בתקליט יש שתי רצועות מופת - "לרקוד"(Dancing) ו-"הנה אני" (As i will) אשר חיבור נדיר בין טקסט, מנגינה וביצוע מצליח לרגש עד דמעות.

היום נודע לי שבן צור אשר מבלה את ימיו בהודו מגיע עם הרכב נגנים הודים לשתי הופעות שיערכו לרגל השקת האלבום החדש שיקרא "שושן". ההופעות יערכו במבצר שוני (24.4) וברידינג 3 (30.4). מומלץ בחום.

פרטים על ההופעה, כמו גם את סינגל הנושא מתוך האלבום החדש ניתן לשמוע כאן.

ציור מנגן

למי ששכח כמה מוזיקה בתצורתה הגולמית יכולה לגעת, מומלץ לצפות בשני הסרטונים למטה. התמונה המרהיבה הזאת מנוגנת על ידי להקת Madredeus מפורטוגל שמכניסה אותנו אל לב ההשראה שלהם - האי "סאן מיגל" מקבוצת האיים האזוריים.

מעורר השראה.

עקוב אחרי - סוהא טורביון

סוהא טורביון (Soha Tourbillon), בת להורים ממוצא אלג'יראי, בילתה את מרבית חייה במארסי שם נחשפה לבליל של השפעות מוסיקאליות אותם היא משלבת בכשרון רב במוסיקה שלה. אם תהיתם איך לורין היל היתה נשמעת בצרפתית אתם מוזמנים להאזין לאלבומה הראשון ,D'ici et d'ailleurs, שיצא כבר לפני 3 שנים.

הקול העמוק של טורבייון, והעיבודים האקוסטים שמשלבים אקורדיאון וגיטרה עם ביטים עדכנים יוצרים אלבום מעניין שנע על

המתח הבילתי אפשרי שבין R&B, היפ הופ, פופ ושירת שאנסון צרפתית ומקצבים לטינים.

התוצאה מוצלחת מאוד ומעוררת חשק לשמוע עוד. מבטיח לעקוב...

להורדת האלבום

הספד

בניגוד לתעשיית המוזיקה המערבית, תת הז'אנר "מוזיקת עולם" אינו משופע בליבלים אגרסיבים, בעלי נוכחות בינלאומית המאפשרת להם להכתיב לקהל את הלהיט התורן הבא. שרשרת ההפצה נסמכת בעיקר על שדרני רדיו, עורכי פורטלים אינטרנטים כמו mondomix.com ובלוגרים דוגמת עבדכם הנאמן, שיביאו את קולם של האמנים מהשוק המקומי אל הזירה הבינלאומית. צ'ארלי גילט, שדרן רדיו שהלך השבוע לעולמו, היווה נדבך חשוב ביותר ביותר בשרשרת ההפצה שתוארה לעיל.

באחד הראיונות שהעניק לפני מותו , ציין גילט את הופעותו של יוסו נאד'ור בשנת 1984 כנקודת המפנה בקרירה שלו. מאז הוא החל עוסק במה שלימים יכונה "מוזיקת עולם". את האמנים הרבים ש"גילה" לאזנים מערביות נהג לחשוף בתוכנית שבועית ב BBC רדיו 3, ויותר מאוחר באתר הנושא את שמו. בימים שלפני השפע הדיגיטאלי היה צורך באנשים כמו צ'ארלי שיבררו את החומרים הטובים וידחפו אותם למאזינים מעל לכל במה אפשרית. בשביל לעשות זאת, יש צורך בתשוקה אמיתית למקצוע, רצון בילתי נידלה לחקור, סבלנות ומעל לכל, פתיחות לאחר. תכונות אלה עזרו לצ'ארלי גילט לקבע את מעמדו כאחד מעמודי התווך של תעשיית ,מוזיקת העולם".

צ'ראלי גילט משאיר בלכתו תעשייה משגשגת של אמנים מצוינים מרחבי העולם אשר ממלאים אולמות הרחק מארצות המוצא שלהם. המהפכה הדיגיטאלית מאפשרת לקהל רחב להחשף לטעמים חדשים ולהחליט בעצמו היכן לשים את תשומת הלב המוזיקאלית שלו. את מקומו של צ'ארלי יתפסו אחרים אבל את שעשה לא יקח ממנו איש.

פאריסון יוצא לחופשה

עבדכם הנאמן טס לריו דה ז'אנירו לטובת עבודה (ממש רחמים..). בינתיים הבלוג יוצא לחופשה קצרה בת שבוע. מקווה לחזור עם חומרים חדשים מברזיל....

חדש לאלכסנדר אבראו

שיר חדש לאלכסנדר אבראו ולהקת השנה של 2009 - Havana d'primera.

El palo mas duro יהיה חלק מהאלבום השני של הלהקה והוא כבר עושה את דרכו לצמרת המצעדים.

הלהקה שנמצאת כעת בסיבוב הופעות באירופה הונצחה בעדשת המצלמה של הצלם הצרפת אלן סומבג והנה התוצאה

http://www.apsaraimages.com/galeries/201003HDP/

רוברטו פונסקה

לפני שבוע כתבתי על פרויקט Havana Cultura שהפיק ג'יל פיטרסון בשיתוף עם הפסנתרן רוברטו פונסקה.

את פונסקה ראיתי לראשונה על במה כאשר ליווה את אברהים פרר המנוח בסיבוב ההופעות האחרון שלו בצרפת (2005). מכיוון שפרר הקשיש לא יכל להחזיק הופעה מלאה הוא ירד להפסקה של חצי שעה ופינה את הבמה לקרלוס קלונגה האנרגטי שביצע ביחד עם הלהקה שירים מתוך אלבום המחווה של מנואל "גואחירו" מיראבל לארסניו רודריגז.

אחד השירים החביבים עלי באלבום הוא Me Bote De Guano אשר משלב בין הקול המדהים של קלונגה ונגינת הפסנתר של רוברטו פונסקה.

לאחרונה מצאתי קליפ המתעד את הביצוע המדובר.

Fela!

אם מזדמן לכם לבקר בניו-יורק, אל תפספסו את המחזמר Fela! שמספר את סיפורו של גדול זמרי אפריקה - פלה קוטי (Fela Kuti). המחזמר שהופק בין השאר ע"י הראפר ג'אי זי משופע בריקודים ובמוסיקה שמנוגנת מידי ערב על ידי להקת אנטיבלס המעולה. הביקורות המהללות והקהל שיוצא מגדרו, גרמו למפיקים להכות בברזל בעודו חם ובקרוב הם מבטיחים לנו סרט באורך מלא על חייו.

פלה (34-97) ,נחשב לאבי הAfrobeat, מקצב המשלב מוזיקת ג'אז, פאנק ומוטיבים אפריקאים. הפופולאריות האדירה לה זכה והמודעות הפוליטת המפותחת שלו גרמו לו לאין ספר התנגשויות עם המשטר בניגריה. הוא נפטר בשנת 97 כתוצאה ממחלת האידס.

קישור לסרט דוקומנטרי על חייו של פלה קוטי

הסוד בעיניהם

אמור לי שהסוד בעיניהם (El secreto de sus ojos), הסרט הארגנטינאי שזכה באוסקר בקטגורית הסרט הזר הטוב ביותר הוא מצוין.

עלילת הסרט נסובה סביב פרשיית רצח עלומה שמטרידה את מנוחתו של עובד בית משפט המגיע לגיל פרישה. החלטתו לכתוב רומן בהשראת הפרשה מחזירה אותו לשנות השבעים, תקופה אפילה בתולדות ארגנטינה, המשמשת כרקע לסרט.

עד שהסרט יגיע לאקרנים בארץ נאלץ להסתפק בטרילר

33

לפני מספר חודשים כתבתי על להקת סלסה מצוינת שמגיעה מקולומביה - La 33. את הפוסט כתבתי לאחר שנחשפתי לגרסאת הכיסוי המצוינת שביצעה הלהקה בהופעה לשיר "רוקסן" של להקת פוליס.

והנה, כאילו נשמעה תפילתי וחברי הלהקה הקליטו את גרסאת הכיסוי הנהדרת הזאת ושילבו אותה באלבומם החדש - Ten Cuidaudo (הזהר), השלישי במספר.

מי שאהב את הדיסקים הקודמים של הלהקה, לא יתאכזב. מרבית השירים מתאימים לרחבת הריקודים ,נהנים מהפקת קול מהוקצעת ועיבודי Salsa Dura שמזכירים הרבה יותר את ניו יורק מאשר את סצינת הסלסה העיפה בקולומביה.

בנוסף לרוקסן מכיל האלבום מספר להיטים בטוחים דוגמת Me quedo ו Salsa Resucito ומצליח להשאר מענין גם לאחר רגעי השיא.

לדעת זה לפעמים כואב...

האתר של world press photo מציג את הזוכים בפרס הצילום של שנת 2009. תמונות מרהיבות שצולמו בכל רחבי העולם ותופסות רגעים מיוחדים. התמונות הטובות מציעות פרספקטיבה שונה מזו של העין האנושית.

קשה לצפיה במיוחד לנוכח התיעוד של הסבל והרוע בעולם.

http://www.worldpressphoto.org/index.php?option=com_photogallery&task=blogsection&id=20&Itemid=257&bandwidth=high

לא רק סון...

ג'יל פיטרסון נחשב לאחד מתקליטני מוזיקת העולם הידועים בעולם. פיטרסון, תושב לונדון, הפיק עד כה מספר אלבומים המכילים עיבודים ופרשנות משלו למוזיקה מקומית בארצות שונות ברחבי העולם. הפרויקט האחרון שלו , אלבום כפול המכיל עיבודים לשירי סלסה משנות ה-70 אינו מהחביבים עלי אבל בעקבותיו הוא נחשף למוזיקה אפרו קובנית, נסע לקובה והקליט תקליט יוצא דופן.

Havana-Cultura הוא אלבום כפול אשר נותן במה למתרחש בסצינת המוסיקה הקובנית העכשוית.

חלקו הראשון של האלבום מבוסס על הרכב נגנים יוצא דופן: חויאר זלבה - כל נשיפה, רמסס רודריגז - כל הקשה, עומר סוסה -בס. את ההרכב מוביל אחד הפסנתרנים המוכשרים ביותר בקובה - Roberto Fonseca. מרבית הקטעים הם קטעי לאטינ ג'אז מודרנים המשלבים השפעות של רומבה, סון והיפ הופ. הרוח הרעננה שנושבת מהקטעים והוירטואזיות של הנגנים מזכירה במידה רבה את תחילת דרכה של להקת העל Irakere שהוציאה מקרבה ענקים כצ'וצו' ואלדז, ארתורו סאנדובל, פאקיטו ד'ריברה ועוד.

חלקו השני של האלבום מוקדש לראפ על שלל גווניו ומורכב מקטעים שהוקלטו בידי מיטב האמנים הצעירים הפועלים כיום בקובה. כולם נבחרו על ידי ג'יל פטרסון והוזמנו להקליט. לצד הרכבי רגאטון ידועים כמו Gente de Zona, ו-Cubanito 2002 שמחתי לגלות אמנים מוכשרים כמו Danay שעושה היפ הופ קובני א-לה-בריסטול בסגנון שמזכיר מאוד את Massive Attack ו- Oggueere שמשלבים הרמוניות קוליות מלודרמטיות ומזכירים הרכבי ראפ אמריקאים כמו Wu-tang clan. גם Pepito, לשעבר הזמר המוביל בהרכב של פופי פדרוסו, מתארח בקטע נפלא של ההרכב Doble Filo.

אגב, הגוף שעזר לממן את הפרויקט קרוי Havana Cultura ויש לו אתר מצוין בו ניתן להזין לכל הרצועות וגם לצפות בקטעי וידאו המציגים את האמנים השונים בפרויקט. מטרת הארגון היא להראות לעולם המערבי שיש בקובה אמנות עכשוית איכותית בעלת קול יחודי.

לסיכום, שאפפפפפוווווווווו לג'יל פטרסון על החוש המוזיקאלי וההפקה האיכותית (אולפני אגרם, איך לא?). כולי תקווה שהפרויקט יראה לעולם המערבי שיש במוזיקה הקובנית עושר מוזיקאלי שחורג מגבולות ה"בוואנה ויסטה סושיאל קלאב" מומלץ מאוד.

Gilles Peterson presents Havana Cultura / The project