יום שבת, אוגוסט 28, 2010

מוסיקה ערבית למתחילים - אום כלתום

בקרב הקהל הרחב קיימת תמימות דעים שאום כלתום היא הגדולה שבזמרות הערביות הקלאסיות. באחת הביוגרפיות שלה נאמר ש 4 מיליון איש שנכחו בהלוויתה (1975). גם אם המספר אינו מדויק אין ספק שעוד בימי חייה זכתה אום כלתום להיות הזמרת הערבית הנערצת ביותר.
אום כלתום נולדה כבת להורים מהמעמד הנמוך במצרים.למזלה היא ניחנה בקול מצו חזק ועוצמתי שתעתע במאזינים ואפשר לה להעמיד פני בן - הדרך היחידה באמצעותה יכלה להתקבל למקהלה ולעלות על במה. שגדלה קשה היה להתעלם מכישרונה והיא החלה מופיעה בפומבי - כמעט תמיד עם משקפים שחורות.


אום כלתום הקליטה החל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד לסוף שנות השישים. לצד קטעי מוזיקה קצרים לסרטים היא נודעה בזכות ביצועיה ליצירות ערביות קלאסיות אשר ארכו למעלה משעה. ישנן עשרות הקלטות של שיריה, רובן מהופעות חיות ולכן האיכות אינה אחידה אולם ניתן להשיג הקלטות טובות ליצירותיה הידועות (אל אטלאל, בעד אנאכ, אמאל חיאתי ).
לאורך השנים שיתפה אם כלתום פעולה עם מספר כותבים אבל היו אלו המשורר אחמאד ראמי ונגנן העוד ריאד אלסנבאטי אשר כתבו לה את מרבית שיריה.
מעבר לקול העוצמתי בו ניחנה, שמה יצא למרחוק בזכות היכולת שלה לאלתר ולהרגיש את הקהל. לעיתים יכלה כולתום לחזור על אותו משפט מוסיקאלי מספר פעמים בוריאציות שונות תוך שהיא מתכתבת עם תגובות הקהל. יכולת זו היתה פעמים רבות מביאה את הקהל למצב טראב (אקסטאזה) מה שרק עודד את כולתום להמשיך ולאלתר בצורה וירטואוזית אף יותר.
ב1964 הקליטה אם כלתום את היצירה הגדולה ביותר שלה - אינתא עמרי אשר נחשבת בצדק לאחת הפסגות במוזיקה הערבית הקלאסית. מי שכתב והלחין את השיר הוא עבד אל ואהב. ואהב שילב בהקלטת האולפן המקורית גיטרה חשמלית דבר שנחשב מהפכני באותה תקופה.
למרות אורכה היחסי (מעל ל40 דקות) אינתא עמרי היא מקום טוב להתחיל בו את המסע המורכב לעולמה של המוזיקה הערבית הקלאסית. יש בה לא מעט קטעים מלודים והמקצבים המשתנים תכופות יוצרים עינין מתמשך.


לצפיה ביו טיוב:





יום רביעי, אוגוסט 25, 2010

המסיבה הכי גזעית בעיר


The Budos הם חבורה של לבנבנים מברוקלין שמקליטים קטעי מוזיקה אינסטרומנטלית שכמו נלקחו מניגריה של שנות השבעים.
קצת פחות מתוחכמים מהאח הגדול - Antibales, אבל עם הרבה יותר גרוב ונשמה מצליחים ה Budos להעביר למאזין את האנרגיות האפלות והסקסיות של הAfrobeat והSoul-Funk. התקליט החדש שלהם The Budos III יצא עכשיו לחנויות והוא ממשיך את הקו של שני אלבומיהם הקודמים, ריף גיטרות ובס קבוע ומעליהם כלי נשיפה שמעניקים את הטעם והמרקם הסופי.
בערב, כשהשרב יישבר (לעזאזל, מתי הוא ישבר?!?!?) עם בקבוק בירה ביד זה הפסקול האולטימטיבי.


יום שני, אוגוסט 23, 2010

יסמין לוי - קטעי בונוס

באופן עקרוני אני נגד הוצאה מחודשת של אלבומים קיימים. בדרך כלל הוצאות שכאלו נועדו למנף הצלחה קיימת באמצעות תוספת של מספר קטעים שהושמטו מהאלבום המקורי. אלבומים טובים הם יצירה שלמה אשר זכתה להכרת הקהל בזכות טעמו של המחבר והחלטותיו להכניס קטעים מסוימים ולהשאיר בחדר העריכה קטעים מסוג אחר. נשאלת השאלה - מה נשתנה?
ובכל זאת כשמדובר ביסמין לוי אני מייחל לקריסת תאוריה זו. ואם אמצא בין חמשת קטעי הבונוס החדשים אותם צירפה לאלבום Sentir שיר אחד ראוי הרי שמצאתי עולם ומלואו.
הנה קטע יחסי הציבור שהוציאה הזמרת (מתוך www.musicaneto.co.il) :

" לאחר מכירות של עשרות אלפי עותקים ברחבי העולם, יוצא אלבומה הרביעי של דיוות הלדינו הבינלאומית יסמין לוי במהדורת Deluxe כפולה ומוגבלת, הכוללת מגוון רחב ובלתי שגרתי של תוספות:
5 שירים מהקלטות אולפן שלא שוחררו במהדורה הקודמת, מתוכם, 2 שירים חדשים לגמרי של יסמין: El Canto De La Sirena ו-Algo De Ti, שיר אחד של חביאר לימון (שהפיק את האלבום), El Amor Contigo מתוך האלבום בביצוע אקוסטי וגרסת פופ של המפיק קיפר (Kipper, שעבד עם סטינג) לשיר המוכר והמצליח – Me Voy מאלבומה השני La Juderia. אגב השיר הזה (המקורי כמובן) זיכה אותה בפרס על יצירה מקורית בקטגוריית מוסיקת עולם בדצמבר 2008.
בנוסף, תוכלו למצוא במהדורה סרט דוקומנטרי שמציע הצצה אל תהליך יצירתו של האלבום וחוברת תווים ל-4 משיריה של יסמין לוי (טעימה קטנה לקראת הוצאתו של ספר תווים הכולל את התווים לכל שיריה של יסמין).
זו הזדמנות מצוינת למי שעדיין לא רכש את האלבום המעולה הזה וגם למי שכבר יש..."

באופן אישי עוד לא הזדמן לי להניח את ידי על הדיסק אבל הנה הגרסא המדוברת של Kipper ל-Me voy






ואם ביסמין לוי ובגרסאות בונוס עסקינן, הנה דואט שלה עם הזמר הטורי אברהים טטליסס שלא עשה את דרכו אל דיסק הבונוס וחבל שכך.



יום שישי, אוגוסט 13, 2010

לוס ואן ואן - הסרט

Eso que anda סרט תיעודי חדש שמצא את דרכו לרשת מזמן הצצה מופלאה לביוגרפיה של הלהקה הכי מפורסמת בקובה - Los Van Van . בימאי הסרט, איאן פרדון, מנציח את מסע ההופעות שערכה הלהקה בקובה בשנת 2006 לרגל צאת התקליט Chapando . Chapando סימל את תחילתו של עידן חדש בלהקה והוקלט ללא שנים מסמלי ההכר של הלהקה, הפסנתרן סזאר "פופח" פדרוסו והסולן הכריזמטי פדרו "פדריטו" קלאוו שעזבו לטובת קרירת סולו.
נדמה שפרדון תפס את הלהקה באחת מנקודות הזמן הקריטיות ביותר שלה והוא מנתח באמצעות ראיונות עם אנשים וקטעי ארכיון את השפעתה על המוזיקה הפופולארית בקובה ואת עתידה המוזיקאלי.
זה סרט חובה לכל חובב מוסיקת טימבה והתוכן שבו מפצה בקלות על איכות הצפיה הבינונית והמחסור בתרגום.


יום שני, אוגוסט 09, 2010

קרלו D


Carlou D נחשב לאחד הראפרים הבכירים בסנגל. למרות זאת ב-Muzikr אלבומו האחרון שיצא בחסות הליבל World Village הוא מבצע תפנית חדה ובוחר להקליט אלבום בעל גוון מוסיקלי רך ומלטף.
במקום לירות מילים למקצבים אלקטרונים מפליא קרלו לנגן על גיטרה אקוסטית ומשלב כלים מסורתיים כמו קורה ותופי סאבר עם פסנתר וסקספון על מנת ליצר אוירה חמה ועכשוית.
על מנת להכניס עינין למלודיות משחק קרלו עם הטונציות שלו - חזק ועמוק בטונים הנמוכים ופלצט עדין בגבוהים.
הקטעים היחודיים באלבום הם אלו השואלים אלמנטים מוזיקאלים מהמסורת הסופית (זרם איסלאמי) ומשלבים טקסטים בשבחו של האל . בערבית נקראים שירי ההלל לאלוהים זיכר (Zikr) ומכאן גם שמו של האלבום - Muzikr.
מלבד שירי התפילה ניתן למצוא באלבום בלדות מצוינות, דוגמת, Goree, בה מתארח יוסו נד'ור ו-Namenala שנכתב לזכר אימו של קרלו. אם נוסיף למקבץ הזה את Sen Regal אשר מושפע מרגאי ומזכיר מאוד את סיזלה ואלבומו המופתי - Soul Deep הרי לנו אלבום מענין מאמן שאם ימשיך בדרך זו עוד נרבה לסקר אותו כאן.




יום ראשון, אוגוסט 08, 2010

ג'מיקה זה לא רק רגאי

הרבה לפני ה"רגאי" הסטלאני, ה"סקא"הרוקיסטי וה"דאנסהול" הוולגרי שלט בג'מיקה סגנון מוזיקאלי בשם "מנטו" (Mento). המנטו, ששלט באי בשנות החמישים והשישים, מזכיר מאוד את הקליפסו ומנוגן באמצעות גיטרות אקוסטיות, בנג'ו,מרקס וקופסת רומבה.
בדומה לקובה, גם ג'מיקה של שנות החמישים שימשה כמקום מפלטם של בכירי המאפיה והיותה כר פורה לעשרות הרכבים מוזיקאלים שנהגו להופיע על במות בתי המלון וההימורים שפרחו בקינגסטאון. על רקע זה פרחה להקה בשם ה-Jolly Boys שהתמחתה במוסיקת מנטו וליותה בין השאר את השחקן ארול פלין שנהג להופי בג'מיקה באופן תדיר.
60 שנה מאוחר יותר עושים חברי הלהקה קאמבק מזהיר באדיבותם של שני מפיקים בריטים - Jon Baker ו-Marc Jones אשר בחרו בקפידה 12 קטעי רוק אשר מבוצעים בסגנון המנטו. התקליט Great Expectations מכיל בין השאר קטעים דוגמת , Rehab של אימי וינהוס וPerfect day של ה-Velvet Underground .
אמנם עוד לא יצא לי להאזין לאלום במלואו אבל הקליפ הבא בחלט עושה חשק להכיר את הJolly Boys ושאר ההרכבים שמקליטים את מוסיקת המנטו.




בנוסף, מצאתי את האתר המענין הזה העוסק כולו במוזיקת המנטו.
כמו גם הקליפ המלא והיפה לRehab - מוכיח שסקסי זה ממש לא עינין של גיל ושינים




יום שלישי, אוגוסט 03, 2010

סמבה במיטבה



אני לא יכול לספר לכם הרבה על ההמלצה הבאה אבל הקשבתי לתקליט מספיק פעמים בשביל לדעת שמדובר באחד התקליטים היפים ביותר שהוקלטו בברזיל בזמן האחרון.
רוברטה סה (Roberta Sa), זמרת צעירה שחיה בריו והקליטה עד כה 2 אלבומים בלבד חברה לשלישית Trio Madeira להקלטה של אלבום מחווה ליוצר הסמבה הפורה Roque Ferreira. עיבודי הגיטרות והקואקיניו מרהיבים והקול של רוברטה סה חמים ומלטף.
מומלץ בחום.

Roberta Sá & Trio Madeira Brasil – Quando O Canto É Reza: Canções de Roque Ferreira (2010)

יום שישי, יולי 30, 2010

פסטיבל הסרטים הברזילאי בישראל

כמידי שנה באוגוסט מוקרנים על מסכי הסינמטקים בכל הארץ שורה של סרטים המציעים מבט פנימי ושונה על חבל הארץ הענקי שקרוי ברזיל. מעבר לסרטים העלילתיים יוקרנו מספר סרטים תיעודיים אשר כולם עוסקים במוזיקה. אני כבר סימנתי את "לנינה בהמשכים" אשר מתעד את יצירתו של Lenine אחד היוצרים המוערכים בברזיל ו"פילוסופיה בהמשכים - הזעיר הברוגני" אשר מלווה את Martinho da villa אחד מאגדות הסמבה אשר עדין מהלך בקרבנו.
מומלץ בחום.


יום ראשון, יולי 25, 2010

אספרסו וירטואלי


לאחרונה עלה לאויר אתר מבית היוצר של מעדנית RONIMOTTI שמוקדש כולו לאיטליה. איטליה היא קצת עולם ומלואו אשר בשל המוזיקה הגרועה שהיא מייצרת בשנים האחרונות נבצר ממנה לתפוס מקום של כבוד בבלוג זה. יחד עם זאת, בכל מה שקשור לאוכל, סטייל ותענוגות החיים אין לאיטלקים במה להתבייש.
האתר Villaggio.co.il עושה לאיטלקים כבוד ומשמש אכסניה למעריצים מושבעים אשר חולקים את אהבותיהם עם שאר העם.
איטליה מעולם לא היתה כה קרובה...

יום שישי, יולי 23, 2010

בואנה ויסטה סושיאל קלאב המקור....

מי שעקב אחר הסיפור שליווה את הפרת האלבום המצליח ה"בואנה ויסטה סושיאל קלאב" יודע שבמקור התכוון המפיק ניק גולד (World circuit) להפגיש בין מוסיקאים ממאלי למוסיקאים מקובה על מנת להקליט אלבום משותף. המוזיקאים ממאלי לא קיבלו אשרת כניסה לקובה וניק גולד נאלץ לאלתר ולמצוא מוזיקאים מקומיים מחליפים. במקום אתונות הוא מצא את אברהים פרר, רובן גונזלס, פיו לאיוה ועוד מספר דינוזאורים שקמו לתחיה והביאו לו מלוכה.
14 שנה לאחר מכן חוזר גולד אל כוונתו המקורית והפעם מצליח לסדר ויזה לשורה של מוזיקאים מעולים ממאלי שנפגשים עם אליאדס אוצ'ואה להקלטות אלבום שיקרא "AfroCubism"
הנה קטע פרומו מתוך האלבום שנראה מרתק מאין כמוהו. מבטיח לעקוב




יום שבת, יולי 17, 2010

כדורגל ברזילאי זה כמו לרקוד סמבה עם כדור...

למרות הכשלון של נבחרת ברזיל במונדיאל הקטע למטה מנסה לעמוד על הקשר הבלתי נמנע בין ריקוד הסמבה לכדורגל.



פלמנקו

קטע מתוך סרט תיעודי שמתאר את חייו של אמאדור רוחאס (Amador Rojas) אחד מגדולי רקדני הפלמנקו בספרד:



יום שישי, יולי 16, 2010

על מה בדיוק אנחנו מדברים...

Elito Reve Matos

De que estamos hablando אלבומו החדש של Elito Reve דלף לאינטרנט ואני מתענג עליו כבר במשך שבוע. לאחר ש -Frescesito אלבומו האחרון של ההרכב (2007), ביסס אותו עמוק בתודעה הציבורית ונחשב בעיני לאחד האלבומים הטובים של השנים האחרונות מגיע De que estamos hablando וממשיך את הקו.
גם באלבום הנוכחי,מי שנותן את הטון לצידו של Elito הוא Aiser Hernandez הבסיסט המוכשר של הלהקה שמאחראי לעיבודים המוזיקאליים ולהלחנה של חלק ניכר מהרצועות באלבום.


הלהקה ממשיכה לעשות מוזיקת טימבה בעלת זיקה לרומבה ולצ'אנגוי אשר נתמכת בהרכב מוזיקאלי בשל וקו קדמי מהמשובחים בקובה.
הרצועה הטובה ביותר לטעמי היא Open the door בביצועו של El Sinsonte



אולם גם גם שיר הנושא (על שם אחת קריאות הבינים המופרסמות של Elito) ו Agua Para Yemaya הן רצועות יוצאות מהכלל המצוידות בעושר מוזיקאלי וגרוב נדירים.
אולי בעקבות הואן ואן, מצטרפת ללהקה זמרת בשם Susel אשר זוכה לחדש שיר ישן של ההרכב - "Ya se cantar ya se bailar" . למרות איכות השירה של Susel השיר הזה אינו נמנה על הרצועת האהובות עלי באלבום ובאופן כללי הנוכחות של קול נשי בהרכב אינה מורגשת.
למעט סוזל מונה הקו הקדמי של הלהקה את Dagoberto Valdez ו-Sinsonte הותיקים לצד הרכש החדש Emilio El Nino.
שתי הקטעים האחרונים באלבום הם קטע צ'אנגווי מסורתי בו מתארחים לג'אם סשן חופשי הפסנתרן צ'וצו' ולדאז ונגן הטרס - פא'צו אמט וקינה לאליו רווה - אביו של אליטו והמיסד של הלהקה אשר זכה לכינוי - El Padre de la slsa ואחראי לחשיפתם של כמה מכישרונות מוזיקאלים (פורמל, פופי, אל אינדיו - כולם היו בני טיפוחיו).


אלבום שללא ספק יתחרה על תואר אלבום השנה ב2010. מומלץ מאוד.

יום שבת, יולי 10, 2010

לובסטר וטנגו

אלבום חדש לדיגו אל סיגאלה העונה לשם Cigala & Tango. האלבום מתעד הופעה חיה שנערכה בבואנוס איירס ובה ביצע סיגאלה ממיטב הקלאסיקות של ארגנטינה.
סיגאלה ממשיך את הפלירטוט המוכר של שירת פלמנקו חרוכה ביחד עם קלאסיקות לטיניות השיכות לז'אנר מוסיקלי אחר. באלבומיו הקודמים (Lagrimas negras ו Dos lagrimas) היה זה הסון הקובני שנתן את הטון וכעת הטנגו והבנדוניון משמשים כרקע לשירתו המרשימה של סיגאלה.
אין כאן בשורה חדשה . מי שאהב את ביצועיו של סיגאלה יאהב את הדיסק הזה ומי שמאס בביצועים המלודרמטים והעיבודים החדגונים יטב לו לו יעבור לפוסט הבא.
אהבתי מאוד את הביצוע ל Alfonsina y el Mar של אריאל רמירז ואת Los hermanos של אטואלפה יופנקי שסיגאלה מבצע אותו ביחד עם אנדרס קאלאמרו.
הנה קליפ יפהפה, מלא אוירה ונוסטלגיה לשיר En esta tarde gris, טנגו שנכתב בשנת 1941 בידי מריאנו מורס וחוזה קונטורסי.



יום שבת, יולי 03, 2010

פאריסון פודקאסט - יולי






רשימת השמעה:

1. La murga - Gilberto "Pulpo" Colon

2. Carlos - Johanna Juhola

3. Tourbillon (serre moi fort si tu m'aimes) - Soha

4. En El Ultimo Trago -Buika e Chucho Valdes

5. Baila La Negra - Bloque 53

6. Barcelona Tiene - Bloque 53

7. Vinte e seis - Gilberto Gil

8. Maria minha - Gilberto Gil

9. Vinte e seis - Gilberto Gil

10. Assum Preto - Gilberto Gil

11. Um Dia Perfeito - Falamansa

12. The Fool On The Hill - Celso Fonseca

13. Eu Sei Que Vou Te Amar - Paulinho Moska

14. Por toda minha vida - Ed Motta

15. Lagrimas De Soledad (No Existen Palbras) - Gilles Peterson Feat. Danay

16. Ananaming - Salif Keita

17. La murga - Gilberto "Pulpo" Colon

יום חמישי, יולי 01, 2010

טרס

כבר ציינתי לא פעם שאני מאוד אוהב את הקול שמפיקה הטרס (tres), גיטרה קובנית בעלת 3 מיתרים כפולים אשר כה מזוהה עם מוזיקת הסון והצ'נגוי המוסרתי.
הפרויקט Barrio Tres הוא תקליט שכולו מחווה אחת גדולה לכלי הנגינה היחודי הזה. האלבום הופק בידי הקטור גומז, מוזיקאי ממוצא קובני החי בצרפת ואיסר הרננדס אחד מהמלחינים המוכשרים של הרכב הטימבה Orchestra Reve . הם צירפו לצידם שורה של מוזיקאים מוכשרים כמו נגן הטרס, חורחה וילה והזמר פסקואל "סינסונטה" גם כן מ-Orchestra Reve.
הנה קליפ קצר המתאר את הפקת האלבום ולאחריו אחד הקטעים מתוכו


Interview Barrio Tres from zuperhero on Vimeo.



Africa - Barrio Tres - Nueva Onda Prod from zuperhero on Vimeo.

יום שבת, יוני 26, 2010

Barcelona tiene ritmo y sandunga


בעוד שמדינות ארופאיות כמו שוודיה וסקוטלנד מתגאות בהרכבי סלסה מצוינים (Calle real, Salsa Celtica) דווקא ספרד לא הצליחה להטביע את חותמה בסצינת הסלסה העולמית.
Bloque 53 מתיימרת לשנות את פני הדברים.
אלבומם החדש - La ruta de la salsa הינו אחד האלבומים הטובים ביותר ששמעתי השנה.
האלבום מייצג היטב את האקלקטיות של ברצלונה ושל חברי ההרכב אשר מגיעים מרקעים שונים (ונצואלה, ארגנטינה וספרד). הקו המוזיקאלי נוטה לכיוון הסלסה "דורה" של ניו יורק עם שירים דוגמת Baila la negra ו Ese Dolor שיכולים לשרוף את הרחבה ויציאות אינטלגינטיות כמו Barcelona tiene שהופכות את האלבום לאלבום שכיף להאזין לו גם בבית.
החסרון היחיד של ההרכב הוא בחוסר האיזון בקו הקדמי של הזמרים. אני מקווה שבעתיד הם ישכילו להעמיד זמר קבוע בעל נוכחות.




יום שישי, יוני 25, 2010

אמונה במסיבה



לאחר שורה של אלבומים בינונים למדי אני שמח לגלות כי האלבום החדש של ג'ילברטו ג'יל, Fe na Festa הוא חגיגה אמיתית. כל השירים ב Fe Na Festa (אמונה במסיבה) מבוססים על מקצבים שמקורם בצפון ברזיל (forrós, xotes, xaxados) כאשר תשעה שירים באלבום נכתבו בידי גי'ל במיוחד לאלבום והשאר גרסאות כיסוי, כולל עיבוד ל- Norte da saudade שג'יל עצמו הקליט באלבום Refavela בשנת 1977 .

קשה להתעלם מהדימיון של Fe na Festa לאחד האלבומים המצליחים של ג'יל - "Eu,Tu,Elles " שהוקלט בשנת 2000 כפסקול לסרט הנושא את אותו שם.
אין ספק שהעיבודים האקוסטים והחיבור למקורות מתאימים לג'יל הרבה יותר מההתנסויות האלקטרוניות שלו וההליכה לכיון הפופ והרגאי. אהבתי במיוחד את Vinte e seis , Maria Minha ו Danca da Moda הסוחף.
ג'יל הוא אחד היוצרים הברזילאים הפוריים ביותר. בשנים האחרונות הכמות הגיעה על חשבון האיכות . Fe na Festa מחזיר עטרה ליושנה ומוכיח כי בעשור השביעי לחייו ואחרי 56 אלבומים ג'יל עדין רלבנטי מאי פעם.

יום שבת, יוני 19, 2010

מוסיקה ערבית למתחילים - פאריד אל אטראש

מוסיקה ערבית קלאסית אינה קלה לעיכול ושמיעה. המורכבות המוסיקלית שמאפיינת אותה והקישור המידי לסיכסוך הערבי ישראלי הופכים אותה לכמעט מוקצית בקרב קהל המאזינים הישראלי. ובכל זאת, אלו שיטו את אוזנם יגלו עולם מוזיקאלי עשיר ומגוון.
אחד הזמרים איתו הכי קל להתחיל את המסע הוא פאריד אל אטראש (אל טראש בערבית פירושו החרש) אשר ניחן בקול עמוק מראה מצודד ויכולת גנינה מופלאה על עוד.
אל אטראש כתב וביצע בימי חייו יצירות מורכבות שאורכן עולה על ארבעים דקות כמו גם שירים קצרים יותר אשר הופכים את יצירתו לנגישה הרבה יותר.
האתר הבא - מאפשר להוריד את מרבית האלבומים שהקליט פאריד במרוצת השנים.
http://mazakony.com/forum/index.php?act=st&CODE=&id=&t=35222&f=172&st=&setskin=1&skinid=76

לטובת אלו שמתעצלים הנה שלושה קטעי Youtube המכילים יצירות קצרות של פאריד אשר אהובות עלי במיוחד:

1) דאימן מעכ (תמיד איתך)



2) ויאק (ואת)



3) יא גמיל יא גמיל (איזו יפה)




יום שישי, יוני 18, 2010

פופ לטיני

מרק אנתוני (Marc Anthony) ו"La india" הם שנים מזמרי הסלסה הטובים ביותר בעולם. מי שלא מסכים לקביעה זו מוזמן לפנות לדואט האלמותי של השנים -Vivir lo nuestro .



לצערי בשנים האחרונות נוטים השנים לישר קו עם תכתיבי תעשית המוזיקה המסחרית בארה"ב והתוצאה היא פופ לטיני דביק ומתקתק שאולי מדבר לקהל בארה"ב אבל אין לו דבר וחצי דבר עם השורשים הפורטוריקנים של השניים.
הגדיל לעשות אנתוני באלבום חדש ומזעזע - Iconos שגם אם נמכר בצורה היסטרית הוא אינו מומלץ בשום צורה.
מי שתמעקש להאזין, יכול לעשות זאת באתר הבית של האמן
לעומתו "la india", מעט נאמנה יותר למקורות ומוציאה אלבום חדש "Unica" שמופק באופן יוצא מהכלל ומכיל מספר רצועות טובות כמו Turn of the lights הסקסית להפליא ו-Estupida . ובכל זאת אינו מצליח לקלוע לציפיות הגבוהות.