טרס

כבר ציינתי לא פעם שאני מאוד אוהב את הקול שמפיקה הטרס (tres), גיטרה קובנית בעלת 3 מיתרים כפולים אשר כה מזוהה עם מוזיקת הסון והצ'נגוי המוסרתי.

הפרויקט Barrio Tres הוא תקליט שכולו מחווה אחת גדולה לכלי הנגינה היחודי הזה. האלבום הופק בידי הקטור גומז, מוזיקאי ממוצא קובני החי בצרפת ואיסר הרננדס אחד מהמלחינים המוכשרים של הרכב הטימבה Orchestra Reve . הם צירפו לצידם שורה של מוזיקאים מוכשרים כמו נגן הטרס, חורחה וילה והזמר פסקואל "סינסונטה" גם כן מ-Orchestra Reve.

הנה קליפ קצר המתאר את הפקת האלבום ולאחריו אחד הקטעים מתוכו

Interview Barrio Tres from zuperhero on Vimeo.

Africa - Barrio Tres - Nueva Onda Prod from zuperhero on Vimeo.

Barcelona tiene ritmo y sandunga

בעוד שמדינות ארופאיות כמו שוודיה וסקוטלנד מתגאות בהרכבי סלסה מצוינים (Calle real, Salsa Celtica) דווקא ספרד לא הצליחה להטביע את חותמה בסצינת הסלסה העולמית.

Bloque 53 מתיימרת לשנות את פני הדברים.

אלבומם החדש - La ruta de la salsa הינו אחד האלבומים הטובים ביותר ששמעתי השנה.

האלבום מייצג היטב את האקלקטיות של ברצלונה ושל חברי ההרכב אשר מגיעים מרקעים שונים (ונצואלה, ארגנטינה וספרד). הקו המוזיקאלי נוטה לכיוון הסלסה "דורה" של ניו יורק עם שירים דוגמת Baila la negra ו Ese Dolor שיכולים לשרוף את הרחבה ויציאות אינטלגינטיות כמו Barcelona tiene שהופכות את האלבום לאלבום שכיף להאזין לו גם בבית.

החסרון היחיד של ההרכב הוא בחוסר האיזון בקו הקדמי של הזמרים. אני מקווה שבעתיד הם ישכילו להעמיד זמר קבוע בעל נוכחות.

לשמיעת האלבום

להורדת האלבום

אמונה במסיבה

לאחר שורה של אלבומים בינונים למדי אני שמח לגלות כי האלבום החדש של ג'ילברטו ג'יל, Fe na Festa הוא חגיגה אמיתית. כל השירים ב Fe Na Festa (אמונה במסיבה) מבוססים על מקצבים שמקורם בצפון ברזיל (forrós, xotes, xaxados) כאשר תשעה שירים באלבום נכתבו בידי גי'ל במיוחד לאלבום והשאר גרסאות כיסוי, כולל עיבוד ל- Norte da saudade שג'יל עצמו הקליט באלבום Refavela בשנת 1977 .

קשה להתעלם מהדימיון של Fe na Festa לאחד האלבומים המצליחים של ג'יל - "Eu,Tu,Elles " שהוקלט בשנת 2000 כפסקול לסרט הנושא את אותו שם.

אין ספק שהעיבודים האקוסטים והחיבור למקורות מתאימים לג'יל הרבה יותר מההתנסויות האלקטרוניות שלו וההליכה לכיון הפופ והרגאי. אהבתי במיוחד את Vinte e seis , Maria Minha ו Danca da Moda הסוחף.

ג'יל הוא אחד היוצרים הברזילאים הפוריים ביותר. בשנים האחרונות הכמות הגיעה על חשבון האיכות . Fe na Festa מחזיר עטרה ליושנה ומוכיח כי בעשור השביעי לחייו ואחרי 56 אלבומים ג'יל עדין רלבנטי מאי פעם.

להורדה

מוסיקה ערבית למתחילים - פאריד אל אטראש

מוסיקה ערבית קלאסית אינה קלה לעיכול ושמיעה. המורכבות המוסיקלית שמאפיינת אותה והקישור המידי לסיכסוך הערבי ישראלי הופכים אותה לכמעט מוקצית בקרב קהל המאזינים הישראלי. ובכל זאת, אלו שיטו את אוזנם יגלו עולם מוזיקאלי עשיר ומגוון.

אחד הזמרים איתו הכי קל להתחיל את המסע הוא פאריד אל אטראש (אל טראש בערבית פירושו החרש) אשר ניחן בקול עמוק מראה מצודד ויכולת גנינה מופלאה על עוד.

אל אטראש כתב וביצע בימי חייו יצירות מורכבות שאורכן עולה על ארבעים דקות כמו גם שירים קצרים יותר אשר הופכים את יצירתו לנגישה הרבה יותר.

האתר הבא - מאפשר להוריד את מרבית האלבומים שהקליט פאריד במרוצת השנים.

http://mazakony.com/forum/index.php?act=st&CODE=&id=&t=35222&f=172&st=&setskin=1&skinid=76

לטובת אלו שמתעצלים הנה שלושה קטעי Youtube המכילים יצירות קצרות של פאריד אשר אהובות עלי במיוחד:

1) דאימן מעכ (תמיד איתך)

2) ויאק (ואת)

3) יא גמיל יא גמיל (איזו יפה)

פופ לטיני

מרק אנתוני (Marc Anthony) ו"La india" הם שנים מזמרי הסלסה הטובים ביותר בעולם. מי שלא מסכים לקביעה זו מוזמן לפנות לדואט האלמותי של השנים -Vivir lo nuestro .

לצערי בשנים האחרונות נוטים השנים לישר קו עם תכתיבי תעשית המוזיקה המסחרית בארה"ב והתוצאה היא פופ לטיני דביק ומתקתק שאולי מדבר לקהל בארה"ב אבל אין לו דבר וחצי דבר עם השורשים הפורטוריקנים של השניים.

הגדיל לעשות אנתוני באלבום חדש ומזעזע - Iconos שגם אם נמכר בצורה היסטרית הוא אינו מומלץ בשום צורה.

מי שתמעקש להאזין, יכול לעשות זאת באתר הבית של האמן

לעומתו "la india", מעט נאמנה יותר למקורות ומוציאה אלבום חדש "Unica" שמופק באופן יוצא מהכלל ומכיל מספר רצועות טובות כמו Turn of the lights הסקסית להפליא ו-Estupida . ובכל זאת אינו מצליח לקלוע לציפיות הגבוהות.

להאזנה לאלבום.

פודקאסט

אני מניח שמרבית הקוראים של הבלוג אינם יודעים שמקור השם פאריסון הוא בתוכנית רדיו אינטרנטית שבועית שנהגתי לשדר בעת שהייתי סטודנט לתואר ראשון בפאריס. התוכנית ששודרה באתר salsa.co.il עסקה במוזיקה לטינית הניעה אותי לכתוב בלוג שבאופן אוטומטי קיבל את שם התוכנית. בינתים חזרתי לארץ ותחנת הרדיו של Salsa.co.il גוועה. כך נותרתי עם הבלוג ורצון עז להשמיע לכם את האומנים וההרכבים שמכוסים בו.

והנה אני נדמה כי התענוג עומד לבוא על סיפוקו בזכות האתר icast.co.il שמשמש אכסניה לפוקאסטים (יומני אודיו) ומאפשר לחובבים שכמותי לעלות מיני תוכניות רדיו לרשת.

אני עוד לא ממש סגור על התצורה של התוכנית והאופי המוזיקאלי שלה. אני מכסה בבלוג סגנונות רבים וקשה להכילם בתוכנית אחת. הפודקאסט הראשון יתמקד כמובן במוזיקה לטינית ובהרכבים שניסקרו בבלוג בתקופה האחרונה.

אני מבטיח שהחלק הטכני ישתפר בהמשך אבל אני חושב שהאיכות הנוכחית גם אם ללא ספק חובבנית מאפשרת להנות מקרוב לשעה של מוזיקה שלא ניתן לשמוע מעל גלי האתר.

רשימת שידור:

1.Gilberto "pulpo" Colon - La murga

2. La 33 - Salsa Resucito

3. La 33 - Roxen

4. Systema Solar - Mi colombia

5. Sistema Solar - Crees que soy sexy

6. Gils Peterson ft. Danay - Lagrimas De Soledad (No Existen Palbras)

7. Cubanito 20 02 - Por Un Milagro

8. Gente de Zona - Homenaje a Benny More

9. Tumbao Havana - La Familia Cubana

10. Los Van Van - El Travesty

אשמח לקבל תגובות.

Siembra

האלבום Siembra של וילי קולון ורובן בלדס נחשב לאחד מאלבומי הסלסה הטובים ביותר בכל הזמנים.

התקליט שיצא בשנת 1978 מסמן את פסגת יצירתם המשותפת של וילי קולון - נגן הטרומבון המוכשר והזמר רובן בלדס. Siembra הוא גם האחרון בשרשרת של אלבומי מופת שיצאו תחת הליבל Fania, חברת התקליטים שהובילה את מהפכת הסלסה בניו יורק של שנות השבעים.

32 שנה לאחר שיצא לחנויות יוצאת גרסא דיגיטאלית מחודשת ל-Siembra וזה זמן טוב להקדיש לאלבום ולעומדים מאחוריו מספר מילים.

רובן בלדס, נולד בפנמה ונדד לארה"ב בעקבות הוריו. הוא החל לעבוד בחברת התקליטים Fania כאחראי דואר וכך יצר קשר עם האמנים שהסתובבו במסדרונות. בלדס שכתב והלחין שירים למגירה המתין בסבלנות להזדמנות להציג את מרכולתו.בשנת 1978 אחד השירים שכתב "El Cantante" תפס את אוזנו של וילי קולון וזה שיכנע אותו להעביר את השיר לשותפו ליצירה הזמר הקטור לואה. מילות השיר מיטיבות לתאר את נסיבות חייו הטרגיות של הזמר אשר התמכר לסמים.

למטה, מתוך הסרט El Cantante, המחזת הרגע בו העביר בלדס את השיר ללואה.

השיר הפך בין לילה ללהיט ענק ולשיר הכי מזוהה עם הקטור לואה עד ליום מותו. בלדס שקיבל גושפנקא על הכישרון שלו התקדם למרכז הבמה והחל לעבוד ביחד עם קולון שחיפש שותף ליצירה במקומו של הקטור לואה.

התוצאה המשותפת של עבודתם היא האלבום Siembra שיצא באותה שנה והכיל 7 רצועות אשר כמעט כולן הפכו ללהיטים ענקים. העיבודים לשירים הושפעו בין השאר מהדיסקו ששלט באותה תקופה ועושים שימוש נרחב בבס קופצני וכינורות א-לה-בי ג'יס. אבל אם מנטרלים את העיבודים הפומפוזים והקול של בלדס, שאינו מהמשובחים, אנחנו נשארים עם מלודיות מצוינות ומילים אינטלגינטיות שהולידו וקלאסיקות דוגמאת Pedro Navja ו-Dime.

Fania all stars

ב1974 לקח ג'וני פאצ'קו את המובחרים שבאומני ליבל התקליטים המצליח שלו, Fania, להופעה בקונגו (זאיר לשעבר). ההופעה נערכה כחלק מפסטיבל מוסיקה שליוה את הקרב על אליפות העולם במשקל כבד בו התחרו מוחמד עלי וג'ורג' פרומן.

הנה מספר קטעים המתעדים את המופע ויחד איתו את אחת התקופות הפוריות ביותר בתולדות הסלסה העולמית.

הקטע הראשון מראה חזרת סאונד שערכה סליה קרוז לפני המופע. חדי העין יוכלו לקלוט את הקטור לבוא (הכי ימני מבין זמרי הליווי), צ'או פליסיאנו (זמר הליווי הכושי) ג'וני פצ'קו על החליל, רי ברטו על הקונגוס ולארי הרלו על הפסנתר

והנה מתוך המופע עצמו - צ'או פליסיאנו בבלוז/סלסה הטוב ביותר שנכתב עד היום - El Raton עם חורחה סנטנה (אח של..) שמרביץ סולו גיטרה בלתי נשכח.

ולסיום, הזמר של הזמרים - הקטור לבוא בביצוע לMi Gente לפני שהסמים הורידו אותו ביגון השאולה

ומעבר לגבול בסנגאל

אם למאלי יש את סאליף קיטה, אז סנגאל מתגאה ביוסוף נד'ור. זה האחרון גם כן משיק דיסק חדש, דקאר-קינגסטון שמו, אשר כולו מחווה לג'מיקה ולסגנון הרגאי. למעט 3 שירים חדשים הדיסק מכיל עיבודים חדשים לשירים מתוך הרפרטואר של נדו'ר. נדו'ר שנסע לג'מיקה ועבד עם בכירי המוזיקאים והמפיקים המוסיקאלים טוען שמדובר בהגשמת חלום עבורו.

אני חייב לומר שהמעט ששמעתי התוצאה נשמעת מעניינת ביותר.

קול הזהב של אפריקה

אלבום חדש לסאליף קיטה (מאלי) הוא תמיד מקור לשמחה וציפיה לאיכויות מוזקאליות.

קיטה שהינו לבקן מקדיש את ההכנסות מאלבומו החדש La Difference לקרן אותה הקים ותפקידה לסייע לקהילת הלבקנים באפריקה אשר סובלת מהצקות האוכלוסיה. שיר הנושא באלבום מתאר את חייו של קיטה אשר נאלץ לגלות ממולדתו לחוף השנהב ומשם לפאריס בשל היחס המזלזל אליו זכה בעקבות צבע עורו.

האלבום הוקלט במאלי, לוס אנג'לס ופאריס והוא ממשיך בקו המוזיקאלי האקוסטי של שני אלבומיו הקודמים של קיטה Moffu ו M'bemba. גם באלבום הנוכחי הוא נשען על יכולות הגיטרה המופלאות של ידידו קנטה מאנפיליה ועל שורה של כלים מסורתים כמו הנגוני והקורה. שלושת השירים הראשונים באלבום הינם חדשים והשאר הינם ביצועים חדשים לשירים שביצע קיטה במהלך שנות ה-70 וה-80.

למי שמבין צרפתית מומלץ לצפות בסרט הבא המתאר את עשיית האלבום:

http://www.youtube.com/watch?v=Apf3DXpuiwY&playnext_from=TL&videos=BPUVOQbtfmU

ומי שרוצה להאזין לחלק מהשירים החדשים והמבטיחים באלבום מוזמן להכנסת לאתר myspace של קיטה:

http://www.myspace.com/salifkeitamusic

מונדיאל!!!!!!

לא ממש חלק מהחומרים הרגילים שאני מעלה כאן, ובכל זאת תודו שהפרסומת הזאת עושה חשק

Havana vieja

הוואנה היא ללא ספק העיר שמצטלמת הכי טוב בעולם.

ואן רויקו, צלם חובב לכד את חיי היום יום בחלקה הישן של הוואנה (Havana vieja) בצורה מעוררת השתאות.

למי שכבר ביקר - אז מומלץ להזכר ומי שעוד לא, אולי זה יפתח את התאבון.

HABANA VIEJA from Van Royko on Vimeo.

כובע פנמה

מסתבר שיש אנשים שמוכנים לשלם עבור כובע איכותי לא פחות מ100 אלף דולר.

בקרוב יצא סרט דוקומנטרי שיתעד את הליך הכנתו הקפדנית של כובע "פנמה" אשר באופן מפתיע מיותר בשני כפרים באקואדור דווקא.

Made in Ecuador - The Panama Hat Story from Daniel Gautreau on Vimeo.

ביצוע מושלם

Ed Mottaמתוך ערב מחווה לשיריו של תום ג'ובים.
11 Por toda minha vida.mp3

אליאדס אוצו'אה מגיע לישראל

אתמול התפרסם שאחד מזמרי הסון המובילים בקובה - Eliades Ochoa מגיע לארץ להופעה אחת.

ההופעה תערך במשכן לאומניות הבמה ב-26 ליולי.

אוצ'ואה נולד ב1946 בכפר קטן בקרבת סנטיאגו דה קובה למשפחה של מוסיקאים (אחותו - מריה אוצ'ואה,הינה זמרת מפורסמת בזכות עצמה ). בגיל 6 החל לראשונה לנגן על גיטרה וכנער מצא במהרה את דרכו אל הרכבי הסון הקובני (מוסיקה קובנית מסורתית שנוצרה כתוצאה ממפגש בין התרבות האפריקאית והספרדית במאה ה 18 ) הרבים שפעלו בסנטיאגו באותה עת.

http://www.youtube.com/watch?v=KAr-53wQN8A&playnext_from=TL&videos=r2zI2tzFaEw

סנטיאגו דה קובה, בדומה למועדון כדורגל עני המספק כוכבים לקבוצות העל, הוציאה מקרבה במשך השנים אמני סון גדולים אשר באופן טבעי עברו להופיע במועדונים ובמלונות הגדולים בהואנה ומשם המשיכו להופעות ברחבי העולם. ביו הידועים ניתן למנות את טריו מטאמורוס, קמפאי סגונדו, ואברהים פרר.

נדמה כי אלבומו האחרון של אליאדס מקרב אותו צעד נוסף לקראת כניסה להיכל התהילה של ענקי ה"אורינטה" ( הכינוי לחלקו המזרחי של האי בו ממוקמת סנטיאגו דה קובה ) .

למרות שאליאדס מנהיג במשך יותר מעשרים וחמש שנה את רביעית פטריה (quartia patria) שעימה הוא מופיע ברחבי האי, ההצלחה העולמית הגיעה רק לאחרונה עת יצא לאקרנים סרטו המצליח של וים ונדרס ה "בואנה ויסטה סוציאל קלאב " שמתעד הקלטת פרויקט מוסיקלי מיוחד שקיבץ תחת קורת גג אחת את מיטב זמרי הסון הקובני, חלקם נשכחו זה מכבר, ולולא הפרויקט אפשר שלעולם לא היו זוכים לחזור ולעלות על הבמה.

אני חסיד גדול של אוצ'ואה ומאז התודעתי לדמותו הססגונית בסרט הדוקומנטרי של וים ונדרס Buena Vista Social Club אני עוקב אחר יצירתו.

אלבום האולפן האחרון שהקליט - Estoy como nunca (אני יותר טוב מאי פעם) יצא ב-2002 והוא אחד האלבומים האהובים עלי.

האלבום מציג 12 רצועות של שירי סון ובולרו, רובם ביצועים לשירים מוכרים.

שיר הנושא פותח את האלבום ונדבק לאוזן החל מהאזנה ראשונה ומכין את הקרקע לקראת הרצועה השנייה שתגרום גם למאזין האדיש ביותר לפצוח בניענוע ירכיים נמרץ.

בהמשך מגיע No me preguntas tanto עם סולו חצוצרה של מנואל גואחירו מיראבל האגדי.

איכותו של אליאדס כמבצע ידועה ומוכרת, קולו הגבוה וההררי משתלב היטב עם נגינת הגיטרה היחודית המשלבת טכניקה של נגינה על טרס, גיטרה בעלת 3 מיתרים על גיטרה רגילה.

במיוחד בולט הביצוע האינסטרומנטלי המצמרר לנעימה "סיבוני", שהלחין ארנסטו לאצ'ואונה בתחילת המאה.

סוגר את האלבום ביצוע מצוין לשיר Sus ojos se cerraron ( עיניים עצומות ) - טנגו במקור שניכתב ע"י קרלוס גרדל אשר הופך בעזרת אוצ'ואה בטבעיות לבולרו איטי וקורע לב.

ראיתי את אוצ'ואה פעם אחת בפאריס. הוא לא מהמופיעים הגדולים. הופעה סטאטית וביצועים מאוד דומים להקלטות האולפן. גם משכן אומניות הבמה (אי אפשר לרקוד) ומחירי כרטיס של בין 200 ל-350 שקל לא מוסיפים נקודות ובכל זאת מדובר בטרואבדור קובני מרגש וחם וכאלה לא מרבים לבקר אותנו.

לחיות כמו פליט...זה לא קל

בין השנים 1991 ו-2003 סבלה סיירה לאון ממלחמת אזרחים עקובה מדם. כמו רבות ממדינות אפריקה עושרה של האדמה גרם לבעליה סבל רב ביותר.

במהלך המלחמה רבבות מתושבי המדינה ברחו למדינות השכנות והתיישבו במחנות פליטים. מתוך הטרגדיה האנושית הזו צמח אלבום מופלא בשם "Living like a refugee" אשר הוקלט בידי קבוצת מוזיקאים אשר נטלו לעצמם את השם Sierra leon's refugees all-stars.

האלבום מכיל 17 קטעי רגאי,סוק וסקא הנסובים בעיקר סביב קשיי היום יום של הפליטים . ההפקה היא בסיסית ביותר ואפילו הכלים עליהם מנגנים הנגנים הם בחלקם מאולתרים, אבל כמו האלבום של Staff Benda Bilili מקונגו, זה כל הקסם.

הקלטת האלבום והצלחתו תועדה בסרט דוקומנטרי.

בחודש שעבר יצא התקליט השני של ההרכב, Rise and Shine אשר הוקלט בבירת סיירה לאון פריטאון.

את התקליט החדש עוד לא שמעתי אבל כולי תקווה שכעת כאשר הם אינם פליטים בארץ זרה המוזיקה שלהם תישאר משובחת .

עדכונים בקרוב.

חוב קצר - הנה הלינק להורדה

עמק האומו באתיופיה

אומרים שאם אפריקה היא אם האנושות אזי נהר האומו הוא העורק הראשי שלה. עמק האומו באתיופיה בו זורם הנהר, נחשב לדעת רבים כאחד המקומות המרתקים ביותר מבחינה אנתרפולוגית. העמק משמש כבית ל8 שבטים שונים המונים כ-200 אלף איש.

לאחרונה נתקלתי בסדרת תמונות מעולות של נשים מעמק האומו שצילמה הצלמת שרה אליוט. התמונות, בשחור לבן, תופסות את רבגוניות והססגוניות של הפסיפס האנושי שמרכיב את אנשי העמק.

מעמק לגבעה

מעמק לגבעה (שתו העדרים) הוא אחד השירים הישראלים היפים ביותר בעיני. מעטים יודעים שהמילים הנפלאות שחיבר אלכסנדר פן הולחנו בהשראתו של לחן ערבי עממי. את השיר במקור שרה ברכה צפירה בעיבוד "רוסי" שתאם את רוח התקופה (שנות הארבעים) ומאז הוא זכה לאין ספור גרסאות אשר את חלקם, כולל זו של צפירה, מצאתי באתר הזה .

לדאבוני, האתר חסר את הגרסא הטובה ביותר לשיר אשר שייכת לבנה של ברכה צפיר - אריאל זילבר.

אז הנה מתוך אלבומו המצוין של זילבר - "מסך עשן", השיר שתו העדרים אשר עושה פניית פרסה וחוזר לשורשים הערבים.

כשקפטין "גינס" נפגש עם רב"ט "טקילה"

"סאן פטריסיו" הוא שמו של גדוד לוחמים אירים אשר מאסו ביחסם של המפקדים האמריקיאים הפרוטסטנטים בעת מלחמת אמריקה-מקסיקו (1846-8) וערקו לצבא מקסיקו. אנשי הגדוד הפכו בין לילה לגיבורים במקסיקו וסיפור המעשה הונצח במספר שירים אשר עברו מדור לדור.

כעת, 150 שנה לאחר מכן מנסה להקת המוזיקאים המופרסמת ביותר באירלנד (The Chieftains) להפיח רוח חיים בסיפור ובשירים הישנים תוך שיתוף פעולה עם קבוצה של מוזיקאים מקסיקאים מהשורה הראשונה.

מי שאמון על החיבור שבין מוזיקה אירית למקסיקאית הוא לא אחר ממפיק העל ריי קודר (Buena Vista Social Club) .

למרות ההבטחה הגדולה המגולמת באלבום והדימיון הרב הקיים בין המוסיקה לאירית למוסיקת המריאצ'י המקסיקאית אינני סבור שמדובר באלבופ יוצא דופן.

הקסם המוזיקאלי אמנם התרחש מספר פעמים במהלך ההקלטות לילה דאונס (La iguana), לינדה רונסטדט (La orilla de un palmar) אולם האזנות חוזרות ונישנות אימתו אצלי את התחושה כי במרבית השירים לא היה דיאלוג אמיתי וכנה בין המוסיקאים.

למתענינים בכל זאת- סרטון קצרצר המתאר את עשיית האלבום.

מסביב לעולם ב-80 שניות

את זה שהעולם הוא כפר גלובלי קטן כבר משיהוא אמר. הנה עוד הוכחה