יסמין לוי - להרגיש

למרות המאמצים הרבים שהושקעו בהפקת האלבום Sentir (להרגיש), יסמין לוי נשמעת בדיוק כמו בשני אלבומיה הקודמים...וטוב שכך.

לאחר אלבומה השני (Mano Suave) התבססה יסמין כאחת ההבטחות הגדולות בסצינת "מוזיקת העולם" הבינלאומית. ממקום מושבה בלונדון היא הגיחה בשנתיים האחרונות להופעות במיטב האולמות וזכתה להכרה חסרת תקדים בקרב קהלים רבים. עובדה זו , אפשרה לה לגייס באלבומה האחרון (Sentir) את Javier Limon אחד המפיקים המוזיקלים הנחשבים ביותר בספרד. לימון, שהפיק אלבומים לאמנים כמו פאקו דה לוסיה, בויקה ודיגו אל סיגלה, הצליח לשמר את הקו המוסיקאלי שאפיין את שתי אלבומי האולפן האחרונים של יסמין, כלומר - המוזיקה היא תפאורה בלבד לקול גדול שאי אפשר להיותר אדיש לדידו.

מבחינת תמהיל השירים, לימון ולוי שמרו על המתכון המוצלח של שילוב ביצועים חדשים לשירי לדינו לצד שירים חדשים שכתבה יסמין. כמו באלבומים הקודמים גם כאן השירים המוצלחים ביותר הם אלו שיסמין היתה מעורבת בכתיבתם - El Amor Contigo, Triste Valse,Nos Llego el Final ו-Porque. זה האחרון הינו דואט מרגש הם הלני ויטאלי, אחת מגדולות זמרות יון.

פלאי הטכנולוגיה מאפשרים ליסמין להקליט דואט מרגש עם אביה, יצחק לוי, מי שתיעד באופן הדוק את שירת הלדינו והקליט לא מעט שירים בעצמו. חויאר לימון, הוסיף להקלטה הדהויה 8 תפקידי גיטרה והפיח רוח חיים מחודשת בשיר Una Pastora .

עוד ראוי לציון הוא הביצוע להללויה של לאונרד כהן. למרות הקושי בחידוש יצירה אשר כה מזוהה עם בעליה, צולחת יסמין את המכשול תוך שהיא משווה לשיר אופי של תפילה מבית הכנסת.

אני אוהב מאוד את יצירתה של יסמין לוי ושמחתי לגלות שהאלבום האחרון Sentir מיישר קו עם אלבומיה האחרונים ומקרב אותה עוד צעד להיכל התהילה של המוזיקה העולמית.

timba.com

אתר הטימבה המוביל timba.com עבר לאחרונה מתיחת פנים ושדרוג. מלבד ממשק משתמש יותר נוח ניתן למצוא באתר ספריית וידאו עשירה, רדיו אינטרנטי ותיעוד מפורט של כל מוזיקאי ולהקה המשתייכים לסצינת הטימבה הקובנית. לצערי, השדרוג אינו מכיל תוכן חדש משמעותי או מציג כותבים חדשים, כך שהאתר צפוי להמשיך לספק את הסחורה הגילה קרי עדכונים בעיקר מהמתרחש במיאמי וסקירות מעולות על אלבומים ואמנים.

שלום ללא גבולות...

לפני כחודשיים נערך בכיכר המהפכה קונצרט רוק ענק תחת השם "Paz sin fronteras" (שלום ללא גבולות). הקונצרט אורגן בידי קבוצה של אמנים זרים ובראשם Juanes הקולומביאני אשר תומכים בדיאלוג עם הממשל הקובני והסרת הסגר התרבותי מעל האי. בןי האמנים שהופעיו לפני קהל משולהב של חצי מיליון איש ניתן למצוא את סילביו רודריגז, ג'ובנוטי,"אורישאס" וכמובן ה"לוס ואן ואן" שנתכבדו בשיר הסיום ביחד עם כל האמנים שנטלו חלק במופע.

קונגה סאנטיגרה

בעוד שבמרבית העולם הלטיני מתיחס המונח קונגה לתוף מוארך המפיק קול בס עמוק, בסנטיגו דה קובה מקבל המונח משמעות קצת שונה.

קונגה סאנטיאגרה הוא כינוי למצעד המתרחש בחודש יולי כמידי שנה בשעת הקרנבל המפורסם של בסנטיאגו דה קובה.

עת נשמעת הלמות תופים ברחובות יוצאים אלפי אנשים מהשכונות למצעד בו האלימות והחושניות מתערבבים להם לקול רקיעות התוף וצווחת החצוצרה הסינית (corneta china).

אחת מלהקות הקונגה המפורסמות ביותר היא ה-Los hoyos שמונה יותר מ-50 נגנים תושבי השכונה (שם הלהקה) אשר מנגנים על כל הבא ליד ולא בוחלים בשימוש בשברי מכוניות וחלקי ריהוט שאינם בשימוש.

לאחרונה חלק להם ריקדו לאיוה מלהקת Sur Caribe כבוד כשהקליט את השיר Aronzana por la Conga שמתאר את געגועיה של בת העיר שחייה בניכר לצלילי הקונגה.

השיר הפך בין לילה ללהיט ענק ואומץ כהימנון הקרנבל.

יסמין לוי - אלבום חדש בדרך

תחושת ציפיה וכיליון עיניים מילאה אותי לאחר שנודע לי בסוף השבוע שיסמין לוי , אחת הזמרות האהובות עלי מוציאה אלבום חדש, רביעי במספר ושמו - Sentir (להרגיש). על פי האתר הרשמי של יסמין האלבום יראה אור בתחילת אוקטובר והוא צפוי להכיל את התמהיל הקבוע של חידושים לשירים אתנים, שירי לדינו ויצירה מקורית. באתר ניתן לשמוע את הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום - El Amor Contigo שרומז על עוד אלבום מצוין. עדכונים בקרוב.

איך רוקדים צ'אנגווי

אודרקיס רווה, אחד מאמני הצאנגווי הבולטים בקובה, מעניק שיעור אישי בריקוד צאנגווי.

תענוג.

http://www.muchoswing.com/downloads/V$20090723_BAM_May2_2009_Changui.wmv

אולם ריקודים

אולם ריקודים (או בשמו הפורטוגזי Chega de saudade) הוא אחד הסרטים המרגשים ביותר שראיתי לאחרונה. הסרט שפתח את פסטיבל הסרטים הברזילאי ביום ראשון שעבר מתרחש כולו באולם ריקודים בסאו פאולו במשך ערב אחד.

נקודת הפתיחה של הבמאי לאיז בנדיצקי אינה קלה, אולם למרות הקושי הטמון בצילום סרט המתרחש באתר יחיד למשך ערב אחד, מצליח בנדיצקי לספר בכישרון רב את סיפורם של מספר דמויות צבעוניות המאכלסות דרך קבע את ערבי הריקודים באולם.

המצלמה מסיירת בין הדמויות ומשילה אט אט את חזות הקסם והחדווה המלווים את הרקדנים לטובת רגשות בדידות, קנאה, תשוקה ואהבת אמת.

הסרט עושה שימוש גאוני בפסקול אשר מלווה את הרקדנים ומשלים את סיפורם של הדמויות. אלזה סוארס, אחת הזמרות הגדולות של ברזיל, מופיעה בתפקיד אורח ומעניקה לסרט מרירות אותנטית שחודרת אל מתחת לעור.

לסיכום, נסו לתפוס את אחת ההקרנות הבאות. שווה מאוד.

דמעותיים

שש שנים לאחר ההצלחה הפנומנאלית של Lagrimas Negras משיק זמר הפלמנקו דיגו אל סיגאלה תקליט המשך המכיל עיבודי פלמנקו\ בולרו לקלאסיקות לטיניות ידועות.

את מקומו של בבו ולדז ליד הפסנתר תופסים גונזלו רובלקבה (קובה) וחיימה קלאבוש (ספרד) אשר שומרים על אוירת ה-Latin Jazz המתוחכמת שאפיינה את התקליט הקודם של סיגאלה.

לא פשוט לרגש כאשר מבצעים שירים דוגמת Dos Gardenia, Historia de un Amor ו Caruso, כולם נטחנו עד דק וזכו לעשרות ביצועים. יחד עם זאת, סיגאלה וארסנאל הנגנים המוכשרים לצידו מצליחים במרבית המקרים ליצר אמירה חדשה ומענינת. בסיכומו של דבר, גם עם Dos Lagrimas נשמע לפרקים כמו המשך לא בהכרח מעניין של Lagrimas Negras הוא עדין מספק לא מעט רגעים קסומים ושווה בהחלט האזנה.

אתר חדש לאחד הזמרים הטובים ביותר בקובה - חוזה "פפיטו" גומז. פפיטו שצבר את המוניטין שלו כחלק מלהקת Pupi y Los Que Son Son עזב לאחרונה את הלהקה ובחר להשתקע במיאמי בארה"ב. אני די משוכנע שהמהלך יעשה רק רע לקרירה המוסיקאלית שלו, אבל האתר הוא הזדמנות מצוינת למי שרוצה להכיר זמר בעל איכויות קוליות נדירות.

קטע הוידאו המצורף (מתוך האתר) צולם בהופעתו האחרונה של פפיטו בקובה. הביצוע הוא של Tranquilo que yo controlo שיר הנושא מתוך אלבומם האחרון של ה-Los que son son:

שתיקה רועמת?

אני מרגיש שאני חייב הסבר ליותר מחודש ללא פרסום פוסט. מעבר לעובדה הפשוטה שהרבה לא התרחש במהלך החודש האחרון מצאתי את עצמי עסוק בהכנות להקלטות פילוט לתוכנית לטינית שבמידה ותיצלח את מבחן האזנה של המפיק הראשי ברדיו 106 FM תהפוך לתוכנית שבועית בשידור חי. עדכונים בהמשך...

תחילתה של ידידות מופלאה?

שיתוף פעולה אלגנטי ומקסים בין סזאר "פופי" פדרוסו והגבירה הראשונה של הסון הקובאני - עומארה פורטונאדו. ככל הנראה הקטע הוקלט במסגרת תוכנית טלויזיה. מדהים לראות את השנים מנגנים\שרים בתיאום מופלא כאילו עשו זאת שנים לפני. הייתי משלם הרבה כסף בשביל לראות הופעה משותפת...

http://www.muchoswing.com/downloads/V$20090519_OmaraYPupy_Boleros.wmv

ריקרדו "פפין" נפטר בגיל 75

בשבוע שעבר נתבשרנו שמנהיג להקת הרומבה המופרסמת בעולם, Los Papines נפטר משבץ מוחי.

ביחד עם שלושת אחיו הקים ריקרדו "פפין" את לוס פפינס בהואנה של סוף שנות החמישים. ארבעת חברי הלהקה ביצעו עשרות שירי פולקלור אפרו-קובנים ונודעו בזכות ההרמוניות הקוליות יוצאות הדופן ומיומנות התיפוף הנדירה. 

באופן אישי, הידע שלי ברומבה ומקצבים אפרו-קובנים הינו מוגבל ביותר, אבל למי שרוצה להעמיק, המוזיקה של לוס פפינס היא התחלה טובה להבנת המקצבים שהם בבסיסה של מוזיקת הסלסה.

מצורף סרטון (בספרדית) שמתאר את התפתחות הלהקה:

  

El Indio

אני מחכה ומיחל לרגע בו El Indio יוציא תקליט סולו משלו. מאז עזב את Manolito הטרבוקו הוא לא אותו טראבוקו ואנחנו נותרנו עם הגעגועים לאחד הקולות הגדולים של קובה.

בניתיים מצאתי את קטע הוידאו הבא שיכול לרמוז על הכיוון של El Indio (אלבום סון/טרובה) ומדגים למה הוא נחשב לאחד הקולות הגדולים בקובה.

http://www.muchoswing.com/downloads/V$20090506_SosaYElIndio_Pensamiento.wmv

LA 33

אל LA 33 התוודעתי אחרי שנתקלתי ברשת בביצוע המעולה שלהם לרוקסן של להקת פוליס. רוקסן הוא אחד מקטעי הפופ המורכבים ביותר, והפיכתו לשיר לטיני אינה משימה קלה. גם איכות ההקלטה הגרועה אינה מצליחה לפגום בביצוע המעולה:

חברי הלהקה מגיעים כולם מבוגוטה קולומביה, וליתר דיוק מרחוב מספר 33 . עד כה הוציאה הלהקה שני אלבומי אולפן משופעם בלהיטי סלסה אורבנית עדכנית שנשענת על המקורות הקולומביאנים אבל מנסה להדמות לסלסה דורה מניו יורק. 

האלבום הראשון של הלהקה - LA 33 זכה להצלחה בעיקר בשל גרסת כיסוי בלתי נשכחת ל"פנתר הורוד" של הנרי מנסיני אולם הוא כולל שלל להיטים ובעיקר מקרין רעננות.

השירים הטובים ביותר באלבום הם Soledad  ו -Anny's Boogaloo אותם הוספתי לרשימת ההשמעה.

האלבום השני - Gozalo , משלב השפעות סקא, רוק וג'אז אבל אינו מאבד את הניחוח הלטיני-אורבאני שכה מאפיין את הלהקה. מתוכו בחרתי להוסיף לרשימת ההשמעה את Descarga 33, Pilinio Guzman ו-El Robo.

בתור מי שאינו חסיד של המוזיקה שמגיעה מקולומביה, שמחתי מאוד לגלות את האלבומים הללו. מומלץ.

בינוניות מרגיזה

באופן כללי אני משתדל לכתוב בעיקר אחר אלבומים שאני אוהב. לאחרונה הצטברו אצלי לא מעט אלבומים השייכים לאומנים ותיקים אשר  באופן כללי אני מוקיר את עבודתם ובצר לי מצאתי את יצירתם הנוכחית בינונית ובלתי מרגשת. 

El Gran Combo de Porto Rico- Arroz Con Habichuela

  

למעט שיר הנושא שנושא עימו איכויות של להיט אמיתי, מרבית האלבום נשמע כמו מחזור של חומרים ומשפטים מוסיקאלים שכבר שמענו בעבר. רפאל אית'יר עדין שולט בגראן קומבו - הלהקה הידועה ביותר בפורטו ריקו, אבל לצערי הוא לא משכיל להצעיד אותה למחוזות חדשים.

הנה שיר הנושא - Arroz con Habichuela מתוך הופעה חיה:

Issac Delgado - Asi Soy

האלבום החדש של איזאק דלגאדו זכה להתעלמות רועמת בבלוגספירה העולמית העוקבת אחר המתרחש בסצינת הטימבה הקובנית. נדמה שכולם מקווים שמדובר במעידה חד פעמית אבל מרגישים כי המעבר לארה"ב גרם נזק ליצירה של אחד היוצרים המקוריים במוזיקת הריקודים הקובנית העכשוית. דלגאדו נמשך יותר ויותר לכיוון של מכתיבי הטון בשוק האמריקאי - מרק אנטוני, ג'ילברטו סנטהרוסה וויקטור מנואל. המגמה שהסתמנה באלבומו האחרון - En Primera Plena הופכת לעובדה מצערת והחותם הגאוני שכל כך איפין את עבודותיו הקודמות נאבד בים של פופ אורבני חסר רגש.

Jimmy Bosch - A millon

ג'ימי בוש הוא אחד האמנים האהובים עלי. שלושת האלבומים שהוציא עד כה נחשבים בעיני לאלבומי מופת וכוללים קטעים אלמותים כמו Otra Oprtunidad ו- Vengo de Amor . 

A millon הוא אלבום טוב הכולל מספר קטעים אינסטרומנטלים יוצאים מהכלל (Alma Compertido) אולם הוא לא מצליח לשחזר את ההצלחה של אלבומיו הקודמים של בוש. למרות הכשרון וילפרדו אוטראו, הזמר המוביל, אינו עומד בקנה אחד עם רי ביונה והרמן אוליברה הזמרים המובילים של בוש בתחילת הקרירה שלו . וכך, לאכזבתי הרבה, גם צוות הנגנים המוכשר שמקיף את בוש לא מצליח להציל את האלבום מהבינוניות המרגיזה שמקיפה אותו.

גאון כבר אמרנו...

למי שעדין לא הצליח להתרשם מהיכולות המדהימות של אלכסנדר אבראו או מי שהתרשם ורוצה עוד, מוזמן להכנס ללינק הבא הלקוח מתוך תוכנית שנערכה לכבוד יום הולדתו של חוזה לואיס קורטס, המנהל המוזיקלאי של להקת NG La Banda.

http://www.muchoswing.com/downloads/V$20090422_NGLaBanda_AlexAbreu_Rise.wmv

מצמרר

עושים היסטוריה

כבר קרוב לשנה שבקהילת הבלוגים שמסקרים את סצינת הטימבה הקובנית מסתובבים דמואים מתוך תקליט הבכורה של להקת  Havana D'primera . ככל שהשתחרר יותר מידע על התקליט ויותר רצועות ראו אור כך גברה התחושה כי תקליט גדול נולד.

גם אני נמנה על מעריציו של אלכסנדר אבראו, נגן חצוצרה שניחן בכשרון הנדיר להפוך כל סולו שהוא נוגע בו לנעימה בתוך נעימה, מעין ישות נפרדת בעלת חיים משל אשר מתחשק לך לשמוע הלוך ושוב.

למי שרוצה דוגמא שתמחיש את יכולתו של אברו להפליא בחצוצרה מומלץ להאזין בנגן המומלצים של פאריסון לביצוע הנפלא של הילה מומפיה ומאיטו ריוורה ל-Me Voy Contigo שהוספתי לאחרונה.

אבל לא בכשרון הנגינה בחצוצרה של אלכסנדר עסקינן אלא בתקליט מופלא שמבליט את יכולותיו כזמר, מלחין ומעבד מהשורה הראשונה.

Haciendo Historia  הוא שמו של התקליט וכבר מהאזנה ראשונה ניתן להבין שמדובר בתקליט מצוין אשר בטוחני שישרוד שעות רבות ברכב, באי-פוד של כל חובב טימבה ויספק רגעי עונג לרקדנים מבינכם.

Ay por dios que boberia....

Havana D'primera מורכבת מ-14 נגנים!!! רובם נגנו עם אבראו כאשר ליווה את איזאק דלגדו, כעת כאשר דלאגדו עושה חייל ב"יומה" הם חברו לאבראו.

השיר הפותח את האלבום הוא Resumen de los 90 אשר מסכם אחר כבוד את שנות הזהב של הטימבה ומרבה לצטט מלהיטי טימבה של מנולין, צ'ראנגה הבאנרה ולוס ואן ואן. לאחר מכן מגיעים שני ביצועים חדשים לשירים שהוקלטו זה מכבר עם הפרויקט הקודם של אבראו - Grupo Danson:

Mi Musica ו-  Historia Verdadera. זה האחרון הוא מופת של תזמור מוזיקאלי ונפתח עם אקרודיאון א-לה-"ביאנו" קולומביאני שמתפתח לטימבה קטלנית שמכילה מספר שינויי מקצב וקורוס שיהפכו לנכס צאן ברזל.

Como yo no hay dos...

ב-Cuando el rio suena מתגלה אבראו כזמר של ממש. השיר מתחיל במקצב פאנק ומתפתח לסלסה/טימבה בסגנון שמזכיר מאוד את איזאק דלגאדו. אבראו עובר ברגישות על פני מספר אוקטבות, רך בנמוכים וקריספי בגבוהים. 

גם הסון/סלסה  Las cosas de un amigo מוכיח עד כמה רב גונית יכולה להיות היצירה של אבראו.

אני לא בטוח ש-Haciendo Historia ישנה את פני המוזיקה הקובנית אבל הוא בודאי מבשר את בואו של שחקן חיזוק משמעותי במיוחד.

קליפ חדש מתוך Arrasando

si no quieres tu- אחד השירים האהובים עלי מתוך Arrasando התקליט החדש של Los van van.
מאיטו ריוורה מוכיח מדוע הוא נחשב לזמר הטימבה הטוב בקובה

יסמין לוי מאחוריך...

אני לא בטוח שמור קרבאסי תיהיה מרוצה מהכותרת של הפוסט , אבל ההשואה, גם אם לא מקורית במיוחד, מתבקשת.

הדימיון בין השתים הוא יותר ממקרי. שתי הזמרות המוכשרות הינן נצר לשושלת ירושלמית מפוארת בעלות זיקה לפיטנות ספרדית. שתיהן פועלות מזה כמה שנים בלונדון שם הם מבצעות שירי לדינו ישנים יחד עם יצירה מקורית ששואבת השראה משירת הפלמנקו. אבל כאן בערך מסתיימת ההשוואה. בעוד הקול של יסמין, בעלת נוכחות לטוב ולרע, תופס את המאזינים מהרגע הראשון, הקול של קראבסי, רך, רב גוני יותר ומלטף את דרכו אל המאזינים באיטיות כובשת. 

אל תטעו, גם כאן תמצאו עוצמה שקטה, אבל במידות מתונות הרבה יותר.

באלבום הבכורה שלה "The beauty and the sea" חוברת קראבסי לגיטריסט הלונדוני ג'ו טילור על מנת לבצע שבעה שירים שכתבה והלחינו יחדיו ויצירות עממיות כמו "שחרחורת". אהבתי במיוחד את   La Galana y La Mar  ואת Como el pashra que bola אבל כל האלבום שומר על רמה אחידה ומוכיח ששירת לדינו היא הרבה מעבר לטרנד חולף. כן ירבו.

   

ואחרי האריה מגיע התמנון

ג'ילברטו "פולפו" קולון (Gilberto "pulpo" Colon ) מנגנן על פסנתר מאז היה בן 14. לכינוי "pulpo" (תמנון) זכה בשל יכולתו להלך על הקלידים במהירות כה רבה כאילו היה בעל 8 זרועות ידים.

ב1975 כשהוא בן 21 בלבד התבקש פולפו להפוך להיות לקלידן ומנהל מוסיקאלי של הקטור לואה. הקטור שזה עתה נפרד מחברו לדרך - וילי קולון, חיפש אישיות מוזיקאלית שתדע לשמור אותו בפסגה גם בתור אומן יחיד. פולפו לא אכזב והיה שותף אמיתי לקרירה מפוארת שנמשכה עד לסוף שנות השמונים.

כעת בתקליט הבכורה שלו "Hot Bread" גומל לו פולפו ומקדיש לו 2 רצועות מתוך 10.הראשונה מבינהם הינה ביצוע קולי מצוין ל "Sonero Mayor" ששר לואה בתקליט Cosa Nuestra והשניה היא ביצוע אנסטרומנטלי ל-"Murga de Panama" שבוצע במקור בתקליט Asalto Navideno.

הנה הביצוע המקורי של לואה ל-Sonero Mayor

ומיד אחריו הביצוע מתוך האלבום החדש של Pulpo

 

הדבר היחיד שמפתיע באלבום של פולפו הוא משך הזמן שלקח ליוצר כלכך מוכשר להפיק אלבום בכורה. פולפו אסף סביבו את מיטב הנגנים בסצינת הסלסה בניו יורק (צ'ינו נונז, פקניו ריורה ועוד) והפיק את אחד מאלבומי הלאטין-ג'אז הטובים שיצאו בשנת 2008. אגב, את מרבית הרצועות הטובות  אתם יכולים לשמוע בנגן המומלצים, במעלה הבלוג.

Hot Bread הוא אלבום מספיק מתוחכם ומרענן על מנת לשמש כמוזיקת רקע בבאר יין ועל מנת לגרום לכם להנות מפקקי הבוקר. ולכן הוא מומלץ מאוד! 

המומלצים של פאריסון

סוף כל סוף מצאתי שרות חדש שמאפשר לחלוק מוזיקה עם חברים. ולכן אני משיקת רשימת השמעה שתתעדכן מידי מספר ימים ובה תוכלו למצוא את הרצועות הלטיניות המומלצות ביותר שמתנגנות אצלי בזה הרגע. בקרוב גם תיוחד רשימת השמעה למוזיקת עולם והיא תכיל רצועות מגוונות יותר.

אגב, אני יודע שיש כבר לא מעט מבקרים קבועים לבלוג (האח הגדול רואה הכל) ואשמח לשמוע תגובות על השירים, לשמוע המלצות שלכם ולעודד הפריה הדדית. אנא כתבו....

סרט חדש לאלמודובר - "חיבוקים שבורים"

כל סרט חדש של פדרו אלמודובר הוא חגיגה מוסיקאלית צבעונית וחושנית. על אחת כמה וכמה עם פנלופה קרוז משתתפת בו.

סרטו החדש "Los Brazos Ratos" (זרועות שבורות) הוא הסרט בעל התקציב הגדול ביותר שבוים על ידי אלמודובר עד כה. 

לדברי אלמודובר מדובר בקומדית פשע (film noire) המתארת משולש אהבה טרגי בו לוקחים חלק שחקנית קולונוע, בבמאי קולנוע ומיליונר חסר עכבות.

מחכה בקוצר רוח.

אוסקר דה לאון - האריה של הסלסה

Tranquilamente -Tranquilo הוא שמו של האלבום החדש של אוסקר דה לאון, הנציג המצליח ביותר של ונצואלה בשמי הסלסה העולמית. מאז פרץ בשנת 1975 עם להיט הענק Lloraras הוא אינו נכנע לפיתויי המקצוע (סמים, סמים ועוד סמים) והצליח לבסס את עצמו כיוצר, מפיק מוסיקאלי ומבצע מהשורה הראשונה.

כעת אחרי מספר אלבומים בינונים הוא חוזר עם אלבום מצוין אשר שמו אינו מרמז כלל וכלל על תוכנו.

Tranquilamente -Tranquilo הוקלט כולו בפורטו ריקו והופק ע"י Angel "Cucco Pena" . התוצאה המתקבלת היא סאונד נקי ועשיר משופע בכלי נשיפה ומזכיר מאוד את Directo al Corason של ג'ילברטו סנטה רוסה.

הנה הקליפ הראשון שיצא מתוך האלבום האחרון

Kutiman

אופיר "קותי" קותיאל ראוי לכל המחמאות האפשריות על היצירה המקורית Thru-you. אמנם הוא לא הראשון שממקסס קטעי וידאו שנוצרו והועלו על ידי הגולשים ב-youtube אבל הוא הראשון שעושה זאת בצורה מקצועית ומוצלחת. על כך מעידות יותר ממילין כניסות לאתר שלו שנצברו תוך 7 ימים בלבד.  

מומלץ בחום לצפות :

http://www.thru-you.com/

נטשה אטלס - מחזירה עטרה ליושנה

מוזיקה ערבית קלאסית היא מוזיקה מורכבת וקשה לעיכול, במיוחד לאוזן הישראלית שצריכה להתגבר על המטען השלילי שמקושר באופן כמעט אוטומטי ובלתי מודע עם השפה והתרבות. האלבום אנה הינה של נטשה אטלס הוא מקום טוב להתחיל בו. נכון הוא רחוק שנות דור מההקלטות הדהויות של פריד אל אטרש ואום כולתום אבל בבסיסו הוא מכיל את כל האלמנטים הערבים הקלאסיים - רבעי טון, מאוולים וכלי נגינה מסורתים כמו עוד וכינור.

עד היום התמקדה נטשה אטלס ביצירה אלקטרונית המשלבת מוטיבים ערביים יחד עם השפעות מערביות. למרות שהיא נחשבת לאחת המובילות בסצנת מוזיקת העולם העולמית, אני מכיר טוב את אלבומיה ואף אחד מהם לא תפס אותי. באלבום הנוכחי היא מחדשת יצירות ערביות קלאסיות דוגמת "אל אציל" של עבד אל חלים חאפז המצרי ו "יא לור חובוקי "של פירוז הלבנונית. לדידי, זו הפעם הראשונה בה היא מוכיחה שיש לה איכויות נדירות. 

אטלס לא נטשה  לגמרי את חיבתה לתרבויות אחרות.

"La Vida Callada" הוא דואט מינימליסטי ומקסים עם קלרה סנאברס המבוסס על פואמה שכתבה הציירת המקסיקאית פרידה קאלו ומושר בספרדית ו "Black is the color" היא מבצעת באופן נוגה בלדת עם סקוטית. באופן מפתיע משתלבים הביצועים הללו ברצף המוסיקלי הכולל של האלבום.

מומלץ מאוד!

אלבום חדש ללוס ואן ואן - Arrasando

האלבום החדש של לוס ואן ואן,  "Arrasando" , הוא העתק חיוור של אלבומם האחרון "Chapeando". אין דרך אחרת לומר זאת והאמינו לי שניסיתי להימלט מקביעה כה חד משמעית. האזנות חוזרות ונשנות רק חיזקו בי את התחושה שבארבעת השנים שחלפו מאז הושק אלבום האולפן האחרון והמצוין של הלהקה לא הצליחו חברי ההרכב לייצר אמירה מוזיקאלית מקורית.

הבשורות הטובות בדיסק מגיעות בדמותו מרוברטו קרלוס רודריגז –"קוקורוצ'ו" , מי שהחליף את "פופי" בתפקיד הקלידן המוביל בהרכב.

שלושת השירים שהלחין "קוקורוצ'ו" הנם טובים בכמה רמות מעל שאר השירים באלבום. למעשה, בזכותם מצליח האלבום הזה להפוך מכישלון מוחלט לאלבום טוב. לא מצוין, לא חדשני ולא פנומנאלי פשוט טוב.

השיר הפותח את Arrasando, נושא את שמו ונפתח במחווה ל "Mas que Nada" של סרג'יו מנדס הברזילאי. רוברטון מוביל טימבה רוויות כינורות אופיינית לואן ואן ואליו מצטרפים מאיטו ריוורה ויני ולדס.

השיר השני "Si Tu ne Quieres tu" הוא סלסה-סון מלודית אשר מבוצעת ברגש ובכישרון רב על ידי מאיטו ריוורה. לאחר מכן מגיעה נפילה בדמות "Tu a la Tuyo , yo a lo mio" – אחד השירים המעצבנים באלבום בביצוע של יני ולדז שלא מצליחה להצדיק הנוכחות שלה בקו הקדמי של להקת הטימבה הטובה ביותר בעולם.

אני קופץ ל- Por eso me mantengo- ללא ספק השיר הטוב ביותר באלבום. אחרי Corason ו- Anda Ven quireme מ-Chapeando, מוכיח הביצוע של אבל "ללה" רודריגז  לשיר שהלחין "קוקרצ'ו" כי הוא אחד הקולות המרתקים ביותר בלהקה. Me Trajo Dos  רק מחזק את התחושה הזאת למרות שהוא שיר פחות טוב בהרבה.

מעבר לדמיון בשם (""Arrasando  פירושו בעברית לשבור ולהרוס בדומה לChapando"" שפירושו לחתוך ) מזכיר האלבום את Chapeando בהפקה ובעיבודים המוזיקלים. השיא מגיע בדמות "La rumba no" שמחקה כמעט אחד לאחד את ""El Muntuno כולל הסדר של הסולואים בסיום השיר.

עד אפוס הסיום המרשים של רוברטון ("El Traviso") נדרשים המאזינים להתמודד עם מספר רצועות בינוניות ביותר, בינהם שיר פופי להחריד של ונסה פורמל (""Un tumbo pala los dos), הבת של, שלא עושה כבוד למשפחה ושיר נשכח של רובן בלדס.( ושמישהו ולמה לעזאזל צריך מאסטרו חואן פורמל הגדול להתבזות ולשחזר שיר מגירה של רובן בלדס.)

לוס ואן ואן נמצאים בתקופת מעבר. חואן פורמל, המנהיג הבלתי מעורער של הלהקה, עובר לתפקיד המפיק הכללי ומשאיר את עבודת הניהול המוזיקאלי והתזמור לבנו סמואל. סמואל הוא מוזיקאי מחונן אבל מלחין הרבה פחות מוצלח מאביו וגם חסר את החדשנות שאיפיינה את חואן לאורך הקרירה המוזיקאלית המפוארת שלו. כולי תקווה שסמואל ידע לחבור אל המוזיקאים הנכונים (דוגמת קוקורוצ'ו) ולפצות על כך. כי אם לא, ה"רכבת" צפויה להגיע לסוף המסע. 

מנגנים את השינוי

קליפ מקסים שמחבר מספר אמני רחוב אשר צולמו במקומות שונים בעולם מבצעים את Stand by me  שנכתב ובוצע לראשונה על ידי   Ben E. King

http://www.youtube.com/v/Us-TVg40ExM&hl=es&fs=1

הסרטון הופק ע"י אגודת playing for change ששמה לעצמה למטרה לקדם קהילות בארצות עולם שלישי באמצעות חינוך מוזיקאלי.

כל העולם במה...

ועוד תמונות ברוח הקרנבל. הפעם מכל העולם באדיבות הבוסטון גלוב:

http://www.boston.com/bigpicture/2009/02/carnival.html

קרנבל 2009

החגיגה הגדולה ביותר בעולם הגיעה לקיצה השבוע . הקרנבל בברזיל, ארבעה ימים של הדוניזם משולח רסן אשר נותן דרור למאוויו הכמוסים ביותר של בני אנוש, אותם רצונות שלולא היו בשליטה בשאר ימי השנה, היו מחריבים את החברה אנושית.

הזוכה הגדול של השנה הוא בית הספר לסמבה סלגירו (Salgueiro) אשר גבר במצעד המנצחות בהפרש זעום על ביג'ה פלור - בית הספר אשר מחזיק בתואר הבלתי מעורער מאז שנת 1999. הנושא אשר הוצג על ידי סלגירו הוא חשיבות התיפוף לאורך ההיסטוריה. 4,100 רקדנים ונגנים הציגו את מרכולתם לאורך 80 דקות אשר סיכמו חודשי הכנות מפרכים והוצאות אשר מוערכות בכ-2.5 מיליון דולר.

 

ולמי שלא שבע, הנה מבחר משמנא וסלתא של עכוזי הקרנבל :

ברוכים הבאים למאלי...

לאחר שהמציאו אות עצמם מחדש עם האלבום Dimanche a Bamako מוציאים בני הזוג העיוורים ממאלי אמאדו ומרים תקליט נוסף השומר על הקו המוסיקאלי הכה מזוהה עמם. הצלחת התקליט הקודם בזירה הבינלאומית הביא עימה תאבון להרחבת קהל המאזינים ובני הזוג , כפי שמעיד שם האלבום (Welcome to Mali) מנסים ליצא את מרכולתם המשובחת גם לארצות דוברות אנגלית. מאנו צ'או כבר איננו המפיק המוסיקלי אולם החיבור לאושיות פופ מערביות נשמר באמצעות מספר כוכבים דוגמת דימון אלברן , יוצא ההרכב הבריטי "Blur"  והראפר הסומלי K'nan.

האלבום Welcome to Mali מציע ערב רב של סגנונות אפריקאים שעברו ריכוך וכעת מתכתבים עם הפופ המערבי ויכולים לככב בקלות ב-playlist של כל לאונג' ניו יורקי שמחזיק מעצמו מתוחכם מספיק. הטקסטים עוסקים בבעיות המטרידות את היבשת השחורה - אהבה בצל הגירה (I follow you), פוליטיקה מושחתת (Ce n'est pas bon), סולידריות אפריקאית (Africa) ועוד. כחלק מהמאמץ להגיע לקהלים חדשים תופסת האנגלית מקום של כבוד לצד הצרפתית והבמברה (ניב מלאוי מקומי).

האלבום רווי בסגנונות, שפות והשפעות שונות ומשונות. בניגוד לאלבומים רבים אשר מרוב שעטנז איבדו את הזהות העצמית, שמחתי לגלות ש Welcome to Mali הינו יוצא מהכלל.

הוא מביא אותה באובמה סטייל - רענן, מבריק וכריזמטי. מומלץ מאוד!!!  

מצורף נגן של Deezer על מנת שתוכלו להתרשם מהאלבום. 

רצועות מומלצות : 

 , Africa, Sekebe, Sabali, I follow you, Ce n'est pas bon

 

Discover Amadou & Mariam!

ג'ילברטו ג'יל - אלבום חדש

Larga Banda Cordel הוא התקליט הראשון שמוציא ג'יל לאחר פסק זמן של 8 שנים כשר התרבות של ברזיל.  שמחתי לגלות שהשנים הרבות שבילה כשר בממשלת ברזיל לא גרעו מיכולת היצירה של ג'יל ורק חידדו את המודעות הפוליטית שליוותה אותו מאז החל בקרירה המפוארת שלו. ממרומי גילו ג'יל מתכתב באלבום עם יצירות קודמות שלו - "Amor de Carnaval" ו "Samba de L.A" ושל אחרים - "Famosa" שנכתבה במקור  ע"י ויניצ'יוס דה מוראס ובאדן פאוול. לביצועים החדשים מצטרפים 13 יצירות מקוריות המדגימות את היכולת של ג'יל ליצור ולנוע בטבעיות דרך מגוון של סגנונות מוסיקליים.

ג'יל חוזר לכתוב שירי אהבה לנשים. בלדה אחת מוקדשת לאשתו “A Faca e o Queijo” ואחרת לאימם של קיטנו ולוזו ומריה בטניה, דונה קניו, שחגגה השנה יום הולדת 100. אך כאמור, הוא ממשיך לכתוב טקסטים פוליטים דוגמת "La Renaissance Africaine" אשר מושר בצרפתית.  

סך הכל אלבום ג'ילי אופייני מאוד. מומלץ.

משם הכל התחיל - בואנה ויסטה סושיאל קלאב

האהבה שלי למוזיקה קובנית נולדה ב-1999. שירתתי בצבא ובאחת השבתות הלכתי עם אבי לצפות בסרט "עם המוזיקאים הקובנים" .

זו היתה חוייה מעצבת. 

עד היום שאני שומע את ארבעת האקורדים הראשונים של Chan chan השיר שפותח את הסרט המופלא הזה, נמרח לי חיוך דבילי על הפרצוף. את האלבום קניתי מייד אחרי שיצאתי מהסרט וכמו רבים אחרים נשבעתי שאני עוד אגיע לקובה .....

להצלחה אבות רבים וגם פרויקט ה-BVSC לא נולד ביום אחד.

חואן דה מרקוס גונזאלס, מפיק קובני, התהלך הרבה זמן עם הרעיון לקבץ יחדיו את מיטב כוכבי העבר של הסון הקובני להקלטת אלבום. בחלומותיו הורודים ביותר הוא לא שיער שהפרויקט שיותר מאוחר זכה לשם ה"בואנה ויסטה סושיאל קלאב" יזכה לכזאת הצלחה. הוא יצר קשר עם ניק גולד, חבר ומפיק בריטי אשר פרש חסות על הפרויקט ושלח את איש אמונו - ריי קודר על מנת להפיק אלבום משותף למוזיקאים קובנים ומוזיקאים ממאלי. המוזיקאים ממאלי לא יכלו להגיע להוואנה בשל קשיים להשיג ויזה והשאר היסטוריה.

ב1997 התקבצו האמנים שקיבץ גונזאלס באולפני אגרם בהוואנה לסשן הקלטות שנמשך שבועיים והניב שני תקליטים - Afro Cuban All Stars - A toda Cuba le Gusta בהפקתו המוזיקאלית של חואן דה מרקוס ו- Bueana Vista Social Club בהפקתו של ריי קודר.

זה האחרון עורר עיניין רב בקרב המבקרים וזכה בפרס הגראמי היוקרתי. מעודד מההצלחה, חזר קודר להקליט אלבום סולו לאברהים פרר, אחד הקולות הייחודיים שהשתתפו בפרויקט. את ההקלטות תיעד בכישרון רב וים ונדראס שבשנת 1999 הוציא סרט תיעודי הנושא את השם הבואנה ויסטה סושיאל קלאב.

בין השאר תיעד ונדראס הופעה יחידה במינה שקביצה את כוכבי הסרט להופעה ב-Carnegie Hall בניו יורק. הסרט משלב באומנות קטעים מאותה הופעה וראיונות עם חברי הפרויקט - מרביתם כבר עברו לעולם שכולו טוב.

הסרט זכה להצלחה מסחררת ומכירות התקליטים המריאו שחקים. רבים גילו עיניים מחודש בסון הקובני, וכל האמנים שהשתתפו בפרויקט פצחו בקרירה בינלאומית על אף גילם המופלג.

בשנים האחרונות נפטרו חלק מהמשתתפים הבולטים בפרויקט כמו רובן גונזאלס, קומפאי סגונדו ואברהים פרר מה שלא מפריע לחברות התקליטים השונות לשחרר חומרים שונים שטרם ראו אור.

כעת יוצא לאור אלבום ההופעה החיה ב-Carnegie Hall שלמרבה הפלא מצליח לשחזר את ההתרגשות הרבה שאחזה באומנים על הבמה, הקהל וכל מי שצפה לאחר מכן בסרט. האלבום הינו כפול ומזמן סאונד חמים ונוסטלגי שמצליח לרתק גם מאזינים שמדקלמים בע"פ את התקליט והסרט.

מומלץ בחום!!!!

  

הגריפונה

קהילת ה"גריפונה" מתגוררת לאורך החופים של הונדורס, ניקרגואה, גוטמאלה ובליז. חברי הקהילה, מונים כ-250 אלף איש הנאבקים לשמר מסורות אפריקאיות נושנות אל מול עולם גלובלי וחיי היום יום שהולכים ונעשים מערביים יותר ויותר. האלבום "Watina" - שיתוף פעולה בין אנדי פלסיו (Andy palacio), מוזיקאי מקומי מוערך ואיואן דוראן, מפיק ממוצא בליזי, הינו ניסיון מוצלח ביותר לצרוב בתודעה הדיגיטאלית שירים מסורתים ושפה הולכת ונעלמת.

האלבום הוקלט בבקתת דייגים על החוף האוקיאנוס האטלנטי שהוסבה לאולפן הקלטות ומצליח לשמר את אוירת הים, המלח, אפריקה והאיים הקאריביים.

אחד אחד אספו אנדי ואיואן מוסיקאים בני דורות שונים על מנת שיקליטו את שירי הגריפונה המלווים אותם שנים בטקסים, הילולות, לויות ועל המרפסת בלילות ירח מלא. הפרויקט הינו מסמך אנתרופולוגי נוגע ללב המשקף את חייה של קהילה שלמה דרך מוזיקה. זמן קצר לאחר הקלטת האלבום נפטר אנדי מהתקף לב.

 

חדש ל"לוס ואן ואן"

לא יכולתי לבקש פתיחה טובה מזאת לשנת 2009. אלבום חדש ל"רכבת" של חואן פורמל שממשיכה לדהור עם אלבום חדש - Arrasando.

ניתן לשמוע את כל שירי האלבום בקישור הזה.

עדין לא הספקתי להתרשם אבל אני מבטיח סקירה מקיפה בקרוב....

 

 

Habana D'primera

אחרי שנה מאכזבת במקצת שלא כלל הברקות מיוחדות, מצאתי שביב של תקווה בדמותאלבום הבכורה של Alexander Abreu ולהקתו - Habana D'primera. אלכסנדר עצמו הוא אחד מנגני החצוצרה הותיקים והמוערכים ביותר בקובה. אני זוכר לו במיוחד סולו חצוצרה קורע מדואט של הילה מומפיה ומאיטו ריורה (Me voy contigo)  אבל הוא עבד בין השאר עם פאוליטו פ.ג., איזאק דלגאדו ואירקרה הגדולים.

לפני כשנתים החליט אלכסנדר אבראו לעבור לקידמת הבמה ולשיר את הקטעים שהוא עצמו חיבר ועיבד. הוא עשה זאת בתחילה עם Grupo Danson וכעת כבר למעלה משנה הוא מופיע עם Habana D'primera איתה הוא עתיד לשחרר תקליט בכורה אשר קטעים ממנו ניתן לשמוע בדף ה-MSN של הלהקה. מקפיץ ואיכותי, במיוחד Historia Verdadera בו ניתן לצפות גם בקליפ המצורף :

זמרת סמבה מבטיחה

אל מריאן דה קסטרו הגעתי באמצעות אלבום ההופעה המופלא של בת' קראווילו. למלכת הסמבה של באהיה הצטרפת זמרת חיננית ומעודנת ששבתה את ליבי. לאחר חיפוש קצר הינחתי את ידי על אלבום הבכורה שלה - Abre Caminho שהוכיח לי שמדובר בזמרת מבטיחה ביותר. הקול של מריאן שובה לב והופך את הביצועים שלה לשירי סמבה דה רודה קלאסיים לעדכניים  ומרעננים. יש לי תחושה שהיא עוד תגיע רחוק. מומלץ מאוד!

אם אין לחם תאכלו בריוש - המאפיות הטובות בפאריס

אמנות האפייה הצרפתית נחשבת למפותחת ביותר בעולם. באופן מפתיע, דווקא המאפה המזוהה יותר מכל עם המאפים הצרפתיים – הקרואסון - אינו המצאה צרפתית. במאה ה-17 צר הצבא הטורקי על בודפשט, בירת הונגריה, ואיים לכבשה. על  מנת לחדור את המצור חפרו הטורקים באישון ליל מנהרה סודית מתחת לחומות העיר. על פי האגדה, אודות לאופים החרוצים שהשכימו קום לעבודתם, התגלתה המזימה והמגנים הצליחו למנוע את המתקפה. לרגל ההצלחה, החליטה אגודת האופים ההונגרית לאפות מאפה בצורת חצי סהר - סמלה של האימפריה הטורקית. המאפה שנקרא  "Cressent - Moon" (חצי ירח) הובא לפריס על ידי מרי אנטואנט, אישתו של לואי ה-16, שהיתה ממוצא אוסטרו-הונגרי. וזכה לכינו Croissant – שיבוש צרפתי לשמו המקורי של המאפה. לאותה מארי אנטואנט מיוחס בטעות הציטוט "אם אין לחם תאכלו עוגות" תרגום חלש למשפט המקורי

 בצרפתית  - S'ils n'ont pas le pain alors qu'ils mangent de la brioche אשר היה שגור בפי האצולה הצרפתית הרבה לפני שמארי אנטואנט ידעה טעמו של בריוש מה הוא.

הבולונז'רי הצרפתי נולד במאה ה-15 כאשר מוכרי הלחם בפאריס אופים לחמים בצורת עיגול ( Boules בצרפתית ) ומכאן קצרה היתה הדרך ל-Boulangery .

עד היום נחשב הבולונז'רי לעסק משפחתי קטן העובר מדור לדור. הצרפתים השכילו למנוע את כניסת הרשתות הגדולות לתחום האפייה באמצעות חוק שחוקק בשנות ה-90 אשר מעניק לאופים מעמד מיוחד. על פי החוק, רק בתי עסק אשר בעליהם מעורבים באופן אישי בתהליך האפייה ואשר בשום שלב בתהליך לא הוקפא הבצק רשאים להקרא בולונז'רי.

וכך, שיטוט מקרי בפאריס, דומה להליכה בין שמורות טבע נדירות בהם נשמרו במשך מאות בשנים סודות אפיה נדירים המדיפים ניחוחות חמאה מתוקה למרחוק. איך מזהים? לפי התור כמובן....

במהלך השיטוטים שלי בפאריס אספתי רשימה נכבדת של בתי מאפה אשר איני מסוגל לחלוף על פניהם מבלי לעצור.

להלן כמה מהמומלצים ביותר:

• Au Pain Retrouvé  -  81, rue de Rennes, 75006
  

• Eric Kayser - http://www.maison-kayser.com/

• Le gaychoc - 45, rue Ste Croix de la Bretonnerie, 75004 

• Polaine - 8 rue du Cherche-Midi, 75006  / 49 bld de Grenelle,  75015

 

אמנות ברזילאית

אני אוהב אמנות לטינית. אוהב את הצבעים החמים, ההומור ובעיקר את הערצה העיוורת בה היא מתיחסת לנשים.Ideafixa הוא מגזין אלקטרוני המציג את מיטב האמנים הברזילאים בגליונות נושא מוקפדים אשר תענוג ל"קלק" בהם. היצירות, מתחומי הצילום, הציור וגרפיקה הינן ברובן של אמנים צעירים אשר טרם בצעו את הפריצה לבמה הבינלאומית.

מומלץ ב-calor רב

הקולות של הואנה...

את הנגן החמוד מצד שמאל מצאתי באתר Timbaporsiempre. הוא מכיל טעימה מאוד מאוד עדכנית מהמתרחש בסצינת הטימבה הקובנית.

עדין לא החלטתי עם הוא מעצבן או תורם...דעתכם?

Seu Jorge - America Brasil O Disco

סאו גו'רג' הוא בדיוק האדם הנכון להעביר איתו סבב מועדונים בפריס לונדון או ריו דה ז'אנירו. הוא מהרחוב ומהאוניברסיטה הוא סמבה ודיסקו, אפריקה וארופה ובעיקר הוא ה-"cool" הכי חם בשכונה.

האלבום החדש America Brasil מנסה להתכתב מוסיקלית עם מוזיקת הבלוז הקאנטרי והג'אז האמריקאית כשסאו ג'ורג, משלב מפוחית פה וכינור בלחני סמבה מקפיצים. התוצאה, מרעננת כמו קפיריניה על החוף, וממשיכה את דרכם של אלבומיו הקודמים של ג'ורג' - pure fun .

אלבום חדש לאיזאק דלגאדו - Asi Soy

ב-28 באוקטובר אמור לצאת אלבום חדש לאיזאק דלגאדו. השמועות אומרות שAsi Soy יכלול דואט עם מנולין וביצוע מחדש ל-Bola de bili שיר שאיזאק תרם לאלבום של פופי - Mi Timba Cerra

Ariba pupi tumba - pa' que baila cuba

לוקח זמן עד שמתרגלים לאלבום החדש של סזאר "פופי" פדרוסו - Tranquilo que yo controlo. למרות שהיה ברור לי מהשמיעה הראשונה שלא מדובר בסטיית תקן משאר האלבומים שהוציא פופי מאז שפרש מ"הרכבת" (Los Van Van) הדוהרת של פורמל לנסיעת סולו, לא הצלחתי לשים את האצבע על שנים או שלושה להיטים שיהפכו לקלאסיקות על רחבת הריקודים.

האזנות חוזרות ונישנות לאלבום לא הוכיחו אותי לגמרי על טעותי אולם גרמו לי לגלות רבדים אחרים שהופכים את האלבום למענייו, מרתק לשמיעה ולדעת רבים לאלבום הטימבה הטוב ביותר של שנת 2008. 

האלבום נפתח בפזמון החוזר (coro)של קטע גואואנקון-טימבה (Si me qiueres conocer) שכתב אנג'ל בונה ומבצע מנדי קנטרו. הקורו בסגנון סנטריה על רקע השירה העוצמתית של קנטרו מקנה לשיר עוצמה ויחודיות ומוכיח לנו עוד פעם כי "פופי" היה שותף מלא של חואן פורמל לחדשנות  שאיפינה את הלוס ואן ואן. 

ברצועה השניה עוטה  "פפיטו" גומז רוח קרב ויוצא חוצץ ב- Se parece aquel כנגד להקות הטימבה החדשות תוך שליחת רמזים עבים לעברו של Maikel Blanco y su Salsa Mayor . השיר הוא אחד הטובים באלבום וכמובן שהטקסט הפרובוקטיבי מספק חומר אינסופי להתנצחויות בפורומים השונים ברחבי האינטרנט.

לאחר מחווה קצרה לקהל האיטלקי בדמות A La Italiana מגיע השיר הטוב ביותר באלבום  - Un poquito al reves שמספק טקסט אופטימי וקרקע פוריה לפפיטו להפגין את כשרון השירה האדיר שלו. על מנת שלא לקפח אף אחד ולחדוות המאזינים,  מנדי קנטרו לא נשאר חייב וקורע את הרחבה עם Bailalo hasta fuera  העצבני. בכדי להרגע ,מזמן לנו האלבום דואט מרענן של פפיטו ומנדי ביחד עם הדיוה הגדולה של מוזיקת הסון - עומארה פורטונאדו. השלושה מבצעים מחווה לארסניו רודריגז ושרים את  Vecina Presteme el cubo . 

מכאן ואילך מתקשה האלבום להתרומם.למרות ביצוע אינסטרומנטלי בסגנון דאנסון ל Como los anos passan של 

אורסטה לופז (אחיו של קאצ'או) השיר היחידי שראוי להשמעות נוספות הינו va bajando שמבוצע על ידי פפיטו.

אין ספק ש Tranquilo que yo controlo  הוא עוד אלבום טוב מבית היוצר של מאסטרו פופי, יחד עם זאת מענייו יהיה לעקוב אחר ההקכב הנוכחי של הלוס סון סון אשר צרפו לשורותיהם את מיקל פרז וזמרת צעירה בשם לילי במקום פפיטו הכל יכול שעזב לארה"ב.

הנה מיקל פרז מנסה להתמודד עם Se parece aquel :

הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה

על מנת לנסות ולדמין את המציאות הקובנית היומיומית, לא זאת הנשקפת מבעד לעלוני התירות המהודרים וסרטי המוסיקה הארופאים, אני ממליץ בחום לקרוא את ה"טרילוגיה המלוכלכת של הבאנה"  מאת פדרו חואן גוטיירס שתורגם לעברית על ידי משה רון.

גוטיירס, לא מרחם על הקורא ומטיח בו את המציאות הקשה שהיתה מנת חלקם של מרבית הקובנים לאחר קריסת הגוש הסוביטי בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. מציאות זו הורכבה בעיקר מרעב כרוני, חיפוש חסר תכלית אחר אלכוהול,פרנסה מכובדת ומין (לא בהכרח על פי הסדר הזה). המין של גוטיירס, המעיד על עצמו שהיה עד כה עם למעלה מ-2000 נשים שונות,הינו מיוזע, מלוכלך ובוגדני על פי מיטב המסורת הקאריבית. במהלך הספר הוא לא נרתע מתיאורים מופרטים של מעשי האהבאהבים שלו.

איור מאת גוטירס

למרות שכיום מרבית האוכלוסיה בקובה אינם סובלים מרעב, רבים עדין נושאים עמם את צלקות העבר. אולי משום כך צונזר ספרו של גוטיירס בקובה מולדתו.

למי שחווה את החוויה הקובנית לעומק, אני בטוח שהספר יעלה לא מעט ריחות מוכרים (נסו רום זול בכוס פלסטיק, זיעה של אשה או גבר כהי עור, מלח נישא באויר המלקון, מרחץ זעה ב"גואגואה") ומי שחווה את קובה התירותית והרומנטית ומעונין להריח את האמת של גוטיירס אז שיקח שאיפה עמוקה כי היא מסריחה מאוד!!

צ'אנגוי

והפעם אלבום חדש של ה-Soneros all stars ואלבום מצוין ל-Orquesta Reve :

Elio Reve y su Charnagon - Fresquecito

אלבום מצוין של ה-Reve שחוזרת ומבססת את מעמדה כאחת הלהקות המשפיעות ביותר בזירת המוסיקה הפופולארית הקובנית.
מרבית העיבודים כמו גם הלהיטים הגדולים של האלבום - "La viuda" ו-"sancochar bonaito "A, נכתבו על ידי הבסיסט איסאר הרננדז.
ארבעת הזמרים Dagoberto Eric Broche, Lázaro Cuesta, ו- El Sinsonte, מפגינים מנעד קולי מרשים והם ללא ספק להקת הchoros הטובה באי. באחת הרצועות - "El jonrón"- מצטרף רוברטון מהלוס ואן ואן ומוסיף עוד קצת צבע לאלבום שופע מקצבים ומשפטים מוסיקאליים שתופסים את האוזן. זה הוא ללא ספק האלבום הטוב ביותר שיצא בשנת 2007 . מומלץ ביותר.

La Timba Soy Yo - Soneros All Stars

La timba soy yo הוא תקליטו השני של נגן הטרס השוודי Janne Bodgan והפרויקט הקובני שלו ה- Soneros all stars. לאחר הצלחתו המסחררת של תקליטו הראשון, בודגן מפקיד את מלאכת הההפקה והעיבוד המוזיקאלי בידיהם של שנים מהמפיקים המובילים באי - סמואל פורמל וסזאר "פופי" פדרוסו. לרוע המזל, למרות שהשנים נעזרים בזמרים מהשורה הראשונה דוגמת מנדי קנטרו ו"פפיטו" – שניהם מהרכב של "פופי", האלבום אינו מצליח לייצר אמירה מרגשת. היחיד שמצליח להציל את המצב הוא sinsonsete (La Orquesta de Elito Reve) שמוכיח ב-El Congo Francisco שהוא זמר הצ'נגוי הטוב ביותר כיום בקובה. לסיכום, כגודל הציפיות כך גודל האכזבה.

ולסייום, אחד הקטעים הנחמדים שמצאתי בyoutube ובו מגיע זמר הצ'אנגוי הטוב ביותר בקובה - Sinsonte אשר גם נוטל חלק בשתי התקליטים שסקרתי, אל באר מקומי ונגרר שם לתחרות אלתור מול זמר הבית.

סלסה קלטיקה מגיעה לארץ

להקת Salsa Celtica מסקוטלנד מגיעה לארץ ל2 הופעות במסגרת פסטיבל ישראל.
הראשונה צפויה להערך ב6 ביוני בתאטרון חולון והשניה ב7 ליוני בתאטרון שרובר בירושליים.
מחיר הכרטיס עומד על 180 שקל.
בעיני, וכבר כתבתי זאת בעבר, Salsa Celtica היא אחת מלהקות הסלסה הטובות ביותר אשר פועלת מחוץ למשולש הקדוש (ניו יורק, קובה, פורטריקו) והיא ללא ספק יכולה להתגאות ביצירה מקורית ומרעננת.
אני מקווה שהמקומות בהם תופיעה הלהקה יתאימו להופעת סלסה מכיוון כל דבר מלבד הופעה בעמידה יפספס את המטרה..
ואולי מישהו מהקוראים ראה הופעה במקומות הללו ויכול להגיב....
בכלל תגובות יתקבלו בברכה, מכיון שאני יודע שיש כמות בלתי מבוטלת של קוראים ואשמח להכיר חלק מהאנשים..

קובניות - חדשנות מעולם המוסיקה בקובה

• El indio הסולן המצוין של והותיק ביותר של Manolito y su trabuko עזב את הלהקה והקים להקה משלו - El indio y su trubu . אני עוקב תקופה ארוכה אחרי האיש ואין לי ספק שהוא אחד המבצעים הטובים ביותר של קטעי הטימבה הרכים ביותר. את מקומו של El Indio תפס El Norro שמשתתף באלבום החדש של הטרבוקו -La Habana me llama לו ניתן להאזין באתר Musica-Cubana .
• Klimax של ג'ירלדו פילוטו חוגגים 13 שנים עם דיסק חדש שיצא בקרוב.
• מיקל בלנקו וסלסה מיור נכנסו לאולפן על מנת להקליט את דיסק האולפן השני של הלהקה.
• ניתן להאזין לאלבום החדש והמצופה של ה-soneros all stars באתר הבית שלהם. בקרוב הביקורת.
• Pupi y los que son son צירפו זמרת חדשה העונה לשם Lili . אני מחכה בקוצר רוח לאלבום החדש שאמור לצאת בקרוב.

לילות בהיה

והפעם על דיסק חדש שהפך את פקקי הבוקר של השבועות האחרונים לחוויה מענגת.
אני מתכוון לדיסק/DVD החדש של Beth Carvalho שנקרא "Canta o Samba da Bahia".
הדיסק מתעד שני ערבים של הופעות חיות שנערכו בשנת 2007 בסלואדור דה בהיה.
Carvalho ידועה בברזיל כסנדקית של הסמבה ( madrinha do smaba) בעיקר בשל היכולת שלה לזהות אמנים מוכשרים בתחילת דרכם והעניק להם במה ראשונה להציג את כשרונם.לקראת המחווה המצולמת הם גומלים לה ומתייצבים אחד אחד על הבמה ומשתפים איתה פעולה בשלל ביצועים מרהיבים.
מלבד אומנים אותם "ליותה" Carvalho בתחילת דרכן כמו, זקה פגודיניו,קרליניוס בראון, דניאלה מרקיורי ואיוטה סינגלו, מגיעים לחלוק כבוד גם אנשי הדור הישן, חברים מתנועת הטרופיקליה - קאיטנו ולוסו, מריה בטניה וג'ילברטו ג'יל.
התוצאה המתקבלת היא דיסק כפול מצוין שבו להיטי סמבה ופגודה למכביר.


הנה אחד הביצועים המקסימים ביותר מתוך הדיסק בו משתפת פעולה Carvalho עם זמרת יפהפיה שהוציאה את אלבו הבכורה שלה לפני שנה בלבד - Mariene de Casto:



מומלץ ביותר!!!!

איזה כיף - בלוגר בעברית

סיבה טובה לחזור לכתוב...