ואחרי האריה מגיע התמנון

ג'ילברטו "פולפו" קולון (Gilberto "pulpo" Colon ) מנגנן על פסנתר מאז היה בן 14. לכינוי "pulpo" (תמנון) זכה בשל יכולתו להלך על הקלידים במהירות כה רבה כאילו היה בעל 8 זרועות ידים.

ב1975 כשהוא בן 21 בלבד התבקש פולפו להפוך להיות לקלידן ומנהל מוסיקאלי של הקטור לואה. הקטור שזה עתה נפרד מחברו לדרך - וילי קולון, חיפש אישיות מוזיקאלית שתדע לשמור אותו בפסגה גם בתור אומן יחיד. פולפו לא אכזב והיה שותף אמיתי לקרירה מפוארת שנמשכה עד לסוף שנות השמונים.

כעת בתקליט הבכורה שלו "Hot Bread" גומל לו פולפו ומקדיש לו 2 רצועות מתוך 10.הראשונה מבינהם הינה ביצוע קולי מצוין ל "Sonero Mayor" ששר לואה בתקליט Cosa Nuestra והשניה היא ביצוע אנסטרומנטלי ל-"Murga de Panama" שבוצע במקור בתקליט Asalto Navideno.

הנה הביצוע המקורי של לואה ל-Sonero Mayor

ומיד אחריו הביצוע מתוך האלבום החדש של Pulpo

 

הדבר היחיד שמפתיע באלבום של פולפו הוא משך הזמן שלקח ליוצר כלכך מוכשר להפיק אלבום בכורה. פולפו אסף סביבו את מיטב הנגנים בסצינת הסלסה בניו יורק (צ'ינו נונז, פקניו ריורה ועוד) והפיק את אחד מאלבומי הלאטין-ג'אז הטובים שיצאו בשנת 2008. אגב, את מרבית הרצועות הטובות  אתם יכולים לשמוע בנגן המומלצים, במעלה הבלוג.

Hot Bread הוא אלבום מספיק מתוחכם ומרענן על מנת לשמש כמוזיקת רקע בבאר יין ועל מנת לגרום לכם להנות מפקקי הבוקר. ולכן הוא מומלץ מאוד! 

המומלצים של פאריסון

סוף כל סוף מצאתי שרות חדש שמאפשר לחלוק מוזיקה עם חברים. ולכן אני משיקת רשימת השמעה שתתעדכן מידי מספר ימים ובה תוכלו למצוא את הרצועות הלטיניות המומלצות ביותר שמתנגנות אצלי בזה הרגע. בקרוב גם תיוחד רשימת השמעה למוזיקת עולם והיא תכיל רצועות מגוונות יותר.

אגב, אני יודע שיש כבר לא מעט מבקרים קבועים לבלוג (האח הגדול רואה הכל) ואשמח לשמוע תגובות על השירים, לשמוע המלצות שלכם ולעודד הפריה הדדית. אנא כתבו....

סרט חדש לאלמודובר - "חיבוקים שבורים"

כל סרט חדש של פדרו אלמודובר הוא חגיגה מוסיקאלית צבעונית וחושנית. על אחת כמה וכמה עם פנלופה קרוז משתתפת בו.

סרטו החדש "Los Brazos Ratos" (זרועות שבורות) הוא הסרט בעל התקציב הגדול ביותר שבוים על ידי אלמודובר עד כה. 

לדברי אלמודובר מדובר בקומדית פשע (film noire) המתארת משולש אהבה טרגי בו לוקחים חלק שחקנית קולונוע, בבמאי קולנוע ומיליונר חסר עכבות.

מחכה בקוצר רוח.

אוסקר דה לאון - האריה של הסלסה

Tranquilamente -Tranquilo הוא שמו של האלבום החדש של אוסקר דה לאון, הנציג המצליח ביותר של ונצואלה בשמי הסלסה העולמית. מאז פרץ בשנת 1975 עם להיט הענק Lloraras הוא אינו נכנע לפיתויי המקצוע (סמים, סמים ועוד סמים) והצליח לבסס את עצמו כיוצר, מפיק מוסיקאלי ומבצע מהשורה הראשונה.

כעת אחרי מספר אלבומים בינונים הוא חוזר עם אלבום מצוין אשר שמו אינו מרמז כלל וכלל על תוכנו.

Tranquilamente -Tranquilo הוקלט כולו בפורטו ריקו והופק ע"י Angel "Cucco Pena" . התוצאה המתקבלת היא סאונד נקי ועשיר משופע בכלי נשיפה ומזכיר מאוד את Directo al Corason של ג'ילברטו סנטה רוסה.

הנה הקליפ הראשון שיצא מתוך האלבום האחרון

Kutiman

אופיר "קותי" קותיאל ראוי לכל המחמאות האפשריות על היצירה המקורית Thru-you. אמנם הוא לא הראשון שממקסס קטעי וידאו שנוצרו והועלו על ידי הגולשים ב-youtube אבל הוא הראשון שעושה זאת בצורה מקצועית ומוצלחת. על כך מעידות יותר ממילין כניסות לאתר שלו שנצברו תוך 7 ימים בלבד.  

מומלץ בחום לצפות :

http://www.thru-you.com/

נטשה אטלס - מחזירה עטרה ליושנה

מוזיקה ערבית קלאסית היא מוזיקה מורכבת וקשה לעיכול, במיוחד לאוזן הישראלית שצריכה להתגבר על המטען השלילי שמקושר באופן כמעט אוטומטי ובלתי מודע עם השפה והתרבות. האלבום אנה הינה של נטשה אטלס הוא מקום טוב להתחיל בו. נכון הוא רחוק שנות דור מההקלטות הדהויות של פריד אל אטרש ואום כולתום אבל בבסיסו הוא מכיל את כל האלמנטים הערבים הקלאסיים - רבעי טון, מאוולים וכלי נגינה מסורתים כמו עוד וכינור.

עד היום התמקדה נטשה אטלס ביצירה אלקטרונית המשלבת מוטיבים ערביים יחד עם השפעות מערביות. למרות שהיא נחשבת לאחת המובילות בסצנת מוזיקת העולם העולמית, אני מכיר טוב את אלבומיה ואף אחד מהם לא תפס אותי. באלבום הנוכחי היא מחדשת יצירות ערביות קלאסיות דוגמת "אל אציל" של עבד אל חלים חאפז המצרי ו "יא לור חובוקי "של פירוז הלבנונית. לדידי, זו הפעם הראשונה בה היא מוכיחה שיש לה איכויות נדירות. 

אטלס לא נטשה  לגמרי את חיבתה לתרבויות אחרות.

"La Vida Callada" הוא דואט מינימליסטי ומקסים עם קלרה סנאברס המבוסס על פואמה שכתבה הציירת המקסיקאית פרידה קאלו ומושר בספרדית ו "Black is the color" היא מבצעת באופן נוגה בלדת עם סקוטית. באופן מפתיע משתלבים הביצועים הללו ברצף המוסיקלי הכולל של האלבום.

מומלץ מאוד!

אלבום חדש ללוס ואן ואן - Arrasando

האלבום החדש של לוס ואן ואן,  "Arrasando" , הוא העתק חיוור של אלבומם האחרון "Chapeando". אין דרך אחרת לומר זאת והאמינו לי שניסיתי להימלט מקביעה כה חד משמעית. האזנות חוזרות ונשנות רק חיזקו בי את התחושה שבארבעת השנים שחלפו מאז הושק אלבום האולפן האחרון והמצוין של הלהקה לא הצליחו חברי ההרכב לייצר אמירה מוזיקאלית מקורית.

הבשורות הטובות בדיסק מגיעות בדמותו מרוברטו קרלוס רודריגז –"קוקורוצ'ו" , מי שהחליף את "פופי" בתפקיד הקלידן המוביל בהרכב.

שלושת השירים שהלחין "קוקורוצ'ו" הנם טובים בכמה רמות מעל שאר השירים באלבום. למעשה, בזכותם מצליח האלבום הזה להפוך מכישלון מוחלט לאלבום טוב. לא מצוין, לא חדשני ולא פנומנאלי פשוט טוב.

השיר הפותח את Arrasando, נושא את שמו ונפתח במחווה ל "Mas que Nada" של סרג'יו מנדס הברזילאי. רוברטון מוביל טימבה רוויות כינורות אופיינית לואן ואן ואליו מצטרפים מאיטו ריוורה ויני ולדס.

השיר השני "Si Tu ne Quieres tu" הוא סלסה-סון מלודית אשר מבוצעת ברגש ובכישרון רב על ידי מאיטו ריוורה. לאחר מכן מגיעה נפילה בדמות "Tu a la Tuyo , yo a lo mio" – אחד השירים המעצבנים באלבום בביצוע של יני ולדז שלא מצליחה להצדיק הנוכחות שלה בקו הקדמי של להקת הטימבה הטובה ביותר בעולם.

אני קופץ ל- Por eso me mantengo- ללא ספק השיר הטוב ביותר באלבום. אחרי Corason ו- Anda Ven quireme מ-Chapeando, מוכיח הביצוע של אבל "ללה" רודריגז  לשיר שהלחין "קוקרצ'ו" כי הוא אחד הקולות המרתקים ביותר בלהקה. Me Trajo Dos  רק מחזק את התחושה הזאת למרות שהוא שיר פחות טוב בהרבה.

מעבר לדמיון בשם (""Arrasando  פירושו בעברית לשבור ולהרוס בדומה לChapando"" שפירושו לחתוך ) מזכיר האלבום את Chapeando בהפקה ובעיבודים המוזיקלים. השיא מגיע בדמות "La rumba no" שמחקה כמעט אחד לאחד את ""El Muntuno כולל הסדר של הסולואים בסיום השיר.

עד אפוס הסיום המרשים של רוברטון ("El Traviso") נדרשים המאזינים להתמודד עם מספר רצועות בינוניות ביותר, בינהם שיר פופי להחריד של ונסה פורמל (""Un tumbo pala los dos), הבת של, שלא עושה כבוד למשפחה ושיר נשכח של רובן בלדס.( ושמישהו ולמה לעזאזל צריך מאסטרו חואן פורמל הגדול להתבזות ולשחזר שיר מגירה של רובן בלדס.)

לוס ואן ואן נמצאים בתקופת מעבר. חואן פורמל, המנהיג הבלתי מעורער של הלהקה, עובר לתפקיד המפיק הכללי ומשאיר את עבודת הניהול המוזיקאלי והתזמור לבנו סמואל. סמואל הוא מוזיקאי מחונן אבל מלחין הרבה פחות מוצלח מאביו וגם חסר את החדשנות שאיפיינה את חואן לאורך הקרירה המוזיקאלית המפוארת שלו. כולי תקווה שסמואל ידע לחבור אל המוזיקאים הנכונים (דוגמת קוקורוצ'ו) ולפצות על כך. כי אם לא, ה"רכבת" צפויה להגיע לסוף המסע. 

מנגנים את השינוי

קליפ מקסים שמחבר מספר אמני רחוב אשר צולמו במקומות שונים בעולם מבצעים את Stand by me  שנכתב ובוצע לראשונה על ידי   Ben E. King

http://www.youtube.com/v/Us-TVg40ExM&hl=es&fs=1

הסרטון הופק ע"י אגודת playing for change ששמה לעצמה למטרה לקדם קהילות בארצות עולם שלישי באמצעות חינוך מוזיקאלי.

כל העולם במה...

ועוד תמונות ברוח הקרנבל. הפעם מכל העולם באדיבות הבוסטון גלוב:

http://www.boston.com/bigpicture/2009/02/carnival.html

קרנבל 2009

החגיגה הגדולה ביותר בעולם הגיעה לקיצה השבוע . הקרנבל בברזיל, ארבעה ימים של הדוניזם משולח רסן אשר נותן דרור למאוויו הכמוסים ביותר של בני אנוש, אותם רצונות שלולא היו בשליטה בשאר ימי השנה, היו מחריבים את החברה אנושית.

הזוכה הגדול של השנה הוא בית הספר לסמבה סלגירו (Salgueiro) אשר גבר במצעד המנצחות בהפרש זעום על ביג'ה פלור - בית הספר אשר מחזיק בתואר הבלתי מעורער מאז שנת 1999. הנושא אשר הוצג על ידי סלגירו הוא חשיבות התיפוף לאורך ההיסטוריה. 4,100 רקדנים ונגנים הציגו את מרכולתם לאורך 80 דקות אשר סיכמו חודשי הכנות מפרכים והוצאות אשר מוערכות בכ-2.5 מיליון דולר.

 

ולמי שלא שבע, הנה מבחר משמנא וסלתא של עכוזי הקרנבל :

ברוכים הבאים למאלי...

לאחר שהמציאו אות עצמם מחדש עם האלבום Dimanche a Bamako מוציאים בני הזוג העיוורים ממאלי אמאדו ומרים תקליט נוסף השומר על הקו המוסיקאלי הכה מזוהה עמם. הצלחת התקליט הקודם בזירה הבינלאומית הביא עימה תאבון להרחבת קהל המאזינים ובני הזוג , כפי שמעיד שם האלבום (Welcome to Mali) מנסים ליצא את מרכולתם המשובחת גם לארצות דוברות אנגלית. מאנו צ'או כבר איננו המפיק המוסיקלי אולם החיבור לאושיות פופ מערביות נשמר באמצעות מספר כוכבים דוגמת דימון אלברן , יוצא ההרכב הבריטי "Blur"  והראפר הסומלי K'nan.

האלבום Welcome to Mali מציע ערב רב של סגנונות אפריקאים שעברו ריכוך וכעת מתכתבים עם הפופ המערבי ויכולים לככב בקלות ב-playlist של כל לאונג' ניו יורקי שמחזיק מעצמו מתוחכם מספיק. הטקסטים עוסקים בבעיות המטרידות את היבשת השחורה - אהבה בצל הגירה (I follow you), פוליטיקה מושחתת (Ce n'est pas bon), סולידריות אפריקאית (Africa) ועוד. כחלק מהמאמץ להגיע לקהלים חדשים תופסת האנגלית מקום של כבוד לצד הצרפתית והבמברה (ניב מלאוי מקומי).

האלבום רווי בסגנונות, שפות והשפעות שונות ומשונות. בניגוד לאלבומים רבים אשר מרוב שעטנז איבדו את הזהות העצמית, שמחתי לגלות ש Welcome to Mali הינו יוצא מהכלל.

הוא מביא אותה באובמה סטייל - רענן, מבריק וכריזמטי. מומלץ מאוד!!!  

מצורף נגן של Deezer על מנת שתוכלו להתרשם מהאלבום. 

רצועות מומלצות : 

 , Africa, Sekebe, Sabali, I follow you, Ce n'est pas bon

 

Discover Amadou & Mariam!

ג'ילברטו ג'יל - אלבום חדש

Larga Banda Cordel הוא התקליט הראשון שמוציא ג'יל לאחר פסק זמן של 8 שנים כשר התרבות של ברזיל.  שמחתי לגלות שהשנים הרבות שבילה כשר בממשלת ברזיל לא גרעו מיכולת היצירה של ג'יל ורק חידדו את המודעות הפוליטית שליוותה אותו מאז החל בקרירה המפוארת שלו. ממרומי גילו ג'יל מתכתב באלבום עם יצירות קודמות שלו - "Amor de Carnaval" ו "Samba de L.A" ושל אחרים - "Famosa" שנכתבה במקור  ע"י ויניצ'יוס דה מוראס ובאדן פאוול. לביצועים החדשים מצטרפים 13 יצירות מקוריות המדגימות את היכולת של ג'יל ליצור ולנוע בטבעיות דרך מגוון של סגנונות מוסיקליים.

ג'יל חוזר לכתוב שירי אהבה לנשים. בלדה אחת מוקדשת לאשתו “A Faca e o Queijo” ואחרת לאימם של קיטנו ולוזו ומריה בטניה, דונה קניו, שחגגה השנה יום הולדת 100. אך כאמור, הוא ממשיך לכתוב טקסטים פוליטים דוגמת "La Renaissance Africaine" אשר מושר בצרפתית.  

סך הכל אלבום ג'ילי אופייני מאוד. מומלץ.

משם הכל התחיל - בואנה ויסטה סושיאל קלאב

האהבה שלי למוזיקה קובנית נולדה ב-1999. שירתתי בצבא ובאחת השבתות הלכתי עם אבי לצפות בסרט "עם המוזיקאים הקובנים" .

זו היתה חוייה מעצבת. 

עד היום שאני שומע את ארבעת האקורדים הראשונים של Chan chan השיר שפותח את הסרט המופלא הזה, נמרח לי חיוך דבילי על הפרצוף. את האלבום קניתי מייד אחרי שיצאתי מהסרט וכמו רבים אחרים נשבעתי שאני עוד אגיע לקובה .....

להצלחה אבות רבים וגם פרויקט ה-BVSC לא נולד ביום אחד.

חואן דה מרקוס גונזאלס, מפיק קובני, התהלך הרבה זמן עם הרעיון לקבץ יחדיו את מיטב כוכבי העבר של הסון הקובני להקלטת אלבום. בחלומותיו הורודים ביותר הוא לא שיער שהפרויקט שיותר מאוחר זכה לשם ה"בואנה ויסטה סושיאל קלאב" יזכה לכזאת הצלחה. הוא יצר קשר עם ניק גולד, חבר ומפיק בריטי אשר פרש חסות על הפרויקט ושלח את איש אמונו - ריי קודר על מנת להפיק אלבום משותף למוזיקאים קובנים ומוזיקאים ממאלי. המוזיקאים ממאלי לא יכלו להגיע להוואנה בשל קשיים להשיג ויזה והשאר היסטוריה.

ב1997 התקבצו האמנים שקיבץ גונזאלס באולפני אגרם בהוואנה לסשן הקלטות שנמשך שבועיים והניב שני תקליטים - Afro Cuban All Stars - A toda Cuba le Gusta בהפקתו המוזיקאלית של חואן דה מרקוס ו- Bueana Vista Social Club בהפקתו של ריי קודר.

זה האחרון עורר עיניין רב בקרב המבקרים וזכה בפרס הגראמי היוקרתי. מעודד מההצלחה, חזר קודר להקליט אלבום סולו לאברהים פרר, אחד הקולות הייחודיים שהשתתפו בפרויקט. את ההקלטות תיעד בכישרון רב וים ונדראס שבשנת 1999 הוציא סרט תיעודי הנושא את השם הבואנה ויסטה סושיאל קלאב.

בין השאר תיעד ונדראס הופעה יחידה במינה שקביצה את כוכבי הסרט להופעה ב-Carnegie Hall בניו יורק. הסרט משלב באומנות קטעים מאותה הופעה וראיונות עם חברי הפרויקט - מרביתם כבר עברו לעולם שכולו טוב.

הסרט זכה להצלחה מסחררת ומכירות התקליטים המריאו שחקים. רבים גילו עיניים מחודש בסון הקובני, וכל האמנים שהשתתפו בפרויקט פצחו בקרירה בינלאומית על אף גילם המופלג.

בשנים האחרונות נפטרו חלק מהמשתתפים הבולטים בפרויקט כמו רובן גונזאלס, קומפאי סגונדו ואברהים פרר מה שלא מפריע לחברות התקליטים השונות לשחרר חומרים שונים שטרם ראו אור.

כעת יוצא לאור אלבום ההופעה החיה ב-Carnegie Hall שלמרבה הפלא מצליח לשחזר את ההתרגשות הרבה שאחזה באומנים על הבמה, הקהל וכל מי שצפה לאחר מכן בסרט. האלבום הינו כפול ומזמן סאונד חמים ונוסטלגי שמצליח לרתק גם מאזינים שמדקלמים בע"פ את התקליט והסרט.

מומלץ בחום!!!!

  

הגריפונה

קהילת ה"גריפונה" מתגוררת לאורך החופים של הונדורס, ניקרגואה, גוטמאלה ובליז. חברי הקהילה, מונים כ-250 אלף איש הנאבקים לשמר מסורות אפריקאיות נושנות אל מול עולם גלובלי וחיי היום יום שהולכים ונעשים מערביים יותר ויותר. האלבום "Watina" - שיתוף פעולה בין אנדי פלסיו (Andy palacio), מוזיקאי מקומי מוערך ואיואן דוראן, מפיק ממוצא בליזי, הינו ניסיון מוצלח ביותר לצרוב בתודעה הדיגיטאלית שירים מסורתים ושפה הולכת ונעלמת.

האלבום הוקלט בבקתת דייגים על החוף האוקיאנוס האטלנטי שהוסבה לאולפן הקלטות ומצליח לשמר את אוירת הים, המלח, אפריקה והאיים הקאריביים.

אחד אחד אספו אנדי ואיואן מוסיקאים בני דורות שונים על מנת שיקליטו את שירי הגריפונה המלווים אותם שנים בטקסים, הילולות, לויות ועל המרפסת בלילות ירח מלא. הפרויקט הינו מסמך אנתרופולוגי נוגע ללב המשקף את חייה של קהילה שלמה דרך מוזיקה. זמן קצר לאחר הקלטת האלבום נפטר אנדי מהתקף לב.

 

חדש ל"לוס ואן ואן"

לא יכולתי לבקש פתיחה טובה מזאת לשנת 2009. אלבום חדש ל"רכבת" של חואן פורמל שממשיכה לדהור עם אלבום חדש - Arrasando.

ניתן לשמוע את כל שירי האלבום בקישור הזה.

עדין לא הספקתי להתרשם אבל אני מבטיח סקירה מקיפה בקרוב....

 

 

Habana D'primera

אחרי שנה מאכזבת במקצת שלא כלל הברקות מיוחדות, מצאתי שביב של תקווה בדמותאלבום הבכורה של Alexander Abreu ולהקתו - Habana D'primera. אלכסנדר עצמו הוא אחד מנגני החצוצרה הותיקים והמוערכים ביותר בקובה. אני זוכר לו במיוחד סולו חצוצרה קורע מדואט של הילה מומפיה ומאיטו ריורה (Me voy contigo)  אבל הוא עבד בין השאר עם פאוליטו פ.ג., איזאק דלגאדו ואירקרה הגדולים.

לפני כשנתים החליט אלכסנדר אבראו לעבור לקידמת הבמה ולשיר את הקטעים שהוא עצמו חיבר ועיבד. הוא עשה זאת בתחילה עם Grupo Danson וכעת כבר למעלה משנה הוא מופיע עם Habana D'primera איתה הוא עתיד לשחרר תקליט בכורה אשר קטעים ממנו ניתן לשמוע בדף ה-MSN של הלהקה. מקפיץ ואיכותי, במיוחד Historia Verdadera בו ניתן לצפות גם בקליפ המצורף :

זמרת סמבה מבטיחה

אל מריאן דה קסטרו הגעתי באמצעות אלבום ההופעה המופלא של בת' קראווילו. למלכת הסמבה של באהיה הצטרפת זמרת חיננית ומעודנת ששבתה את ליבי. לאחר חיפוש קצר הינחתי את ידי על אלבום הבכורה שלה - Abre Caminho שהוכיח לי שמדובר בזמרת מבטיחה ביותר. הקול של מריאן שובה לב והופך את הביצועים שלה לשירי סמבה דה רודה קלאסיים לעדכניים  ומרעננים. יש לי תחושה שהיא עוד תגיע רחוק. מומלץ מאוד!

אם אין לחם תאכלו בריוש - המאפיות הטובות בפאריס

אמנות האפייה הצרפתית נחשבת למפותחת ביותר בעולם. באופן מפתיע, דווקא המאפה המזוהה יותר מכל עם המאפים הצרפתיים – הקרואסון - אינו המצאה צרפתית. במאה ה-17 צר הצבא הטורקי על בודפשט, בירת הונגריה, ואיים לכבשה. על  מנת לחדור את המצור חפרו הטורקים באישון ליל מנהרה סודית מתחת לחומות העיר. על פי האגדה, אודות לאופים החרוצים שהשכימו קום לעבודתם, התגלתה המזימה והמגנים הצליחו למנוע את המתקפה. לרגל ההצלחה, החליטה אגודת האופים ההונגרית לאפות מאפה בצורת חצי סהר - סמלה של האימפריה הטורקית. המאפה שנקרא  "Cressent - Moon" (חצי ירח) הובא לפריס על ידי מרי אנטואנט, אישתו של לואי ה-16, שהיתה ממוצא אוסטרו-הונגרי. וזכה לכינו Croissant – שיבוש צרפתי לשמו המקורי של המאפה. לאותה מארי אנטואנט מיוחס בטעות הציטוט "אם אין לחם תאכלו עוגות" תרגום חלש למשפט המקורי

 בצרפתית  - S'ils n'ont pas le pain alors qu'ils mangent de la brioche אשר היה שגור בפי האצולה הצרפתית הרבה לפני שמארי אנטואנט ידעה טעמו של בריוש מה הוא.

הבולונז'רי הצרפתי נולד במאה ה-15 כאשר מוכרי הלחם בפאריס אופים לחמים בצורת עיגול ( Boules בצרפתית ) ומכאן קצרה היתה הדרך ל-Boulangery .

עד היום נחשב הבולונז'רי לעסק משפחתי קטן העובר מדור לדור. הצרפתים השכילו למנוע את כניסת הרשתות הגדולות לתחום האפייה באמצעות חוק שחוקק בשנות ה-90 אשר מעניק לאופים מעמד מיוחד. על פי החוק, רק בתי עסק אשר בעליהם מעורבים באופן אישי בתהליך האפייה ואשר בשום שלב בתהליך לא הוקפא הבצק רשאים להקרא בולונז'רי.

וכך, שיטוט מקרי בפאריס, דומה להליכה בין שמורות טבע נדירות בהם נשמרו במשך מאות בשנים סודות אפיה נדירים המדיפים ניחוחות חמאה מתוקה למרחוק. איך מזהים? לפי התור כמובן....

במהלך השיטוטים שלי בפאריס אספתי רשימה נכבדת של בתי מאפה אשר איני מסוגל לחלוף על פניהם מבלי לעצור.

להלן כמה מהמומלצים ביותר:

• Au Pain Retrouvé  -  81, rue de Rennes, 75006
  

• Eric Kayser - http://www.maison-kayser.com/

• Le gaychoc - 45, rue Ste Croix de la Bretonnerie, 75004 

• Polaine - 8 rue du Cherche-Midi, 75006  / 49 bld de Grenelle,  75015

 

אמנות ברזילאית

אני אוהב אמנות לטינית. אוהב את הצבעים החמים, ההומור ובעיקר את הערצה העיוורת בה היא מתיחסת לנשים.Ideafixa הוא מגזין אלקטרוני המציג את מיטב האמנים הברזילאים בגליונות נושא מוקפדים אשר תענוג ל"קלק" בהם. היצירות, מתחומי הצילום, הציור וגרפיקה הינן ברובן של אמנים צעירים אשר טרם בצעו את הפריצה לבמה הבינלאומית.

מומלץ ב-calor רב

הקולות של הואנה...

את הנגן החמוד מצד שמאל מצאתי באתר Timbaporsiempre. הוא מכיל טעימה מאוד מאוד עדכנית מהמתרחש בסצינת הטימבה הקובנית.

עדין לא החלטתי עם הוא מעצבן או תורם...דעתכם?